מילות ברכה ושאלות כתיב

[lexigali]

מילות ברכה ושאלות כתיב

שולם עליכם! קודם כל, מרגש ומרומם נפש לדעת שיש פורום שעוסק ביידיש, ולראות איך למרות כל ההספדים, השפה פתאום ממש חיה לנגד עיני (מישהו כבר אמר כאן "תענוג לעיניים" (ביידיש)). מעולם לא למדתי יידיש, אבל כן למדתי (כלשהו) גרמנית, כך שאני מבינה את רוב מה שנאמר כאן. אני גם מכירה את חוקי הכתיב הבסיסיים בשפה, אבל יש לי כמה שאלות: 1. אני רואה שאתם לא תמיד מנקדים את התנועה המיוצגת על-ידי האות א´. אז איך יודעים אם הכוונה לתנועת o או לתנועת a? לפי ההקשר (כמו בעברית)? 2. האם האות ו´ משמשת לתנועת u בלבד (ולעולם לא ל-o)? 3. האם קיימים ביידיש צ´ (כמו צ´פלין) ו-ג´ (כמו ג´ורג´) או האם הם מיוצגים על-ידי "טש" ו-"דז´"? 4. האם תנועת a תמיד מיוצגת ב-א´, או האם ניתן לוותר לפעמים על ה-א´ ועדיין תהיה תנועת a?

 

[ייִדישיסט]

תשובות:

ברוכים הבאים בצל קורתינו

. 1. מי שיודע יידיש, יודע להבחין בין התנועה O ל-A, כמו שמי שיודע עברית יודע להבחין בין "דבר" = DAVAR לבין "דבר" DEVER. אבל רוב האנשים בפורום אינם שומרים על כללי האיות והדקדוק מחוסר ידע ולכן אינם מנקדים למרות שחובה לנקד את האלף עם פת"ח או קמ"ץ (חוץ ממקרים שהאל"ף אינה תנועה: איבערמאַכן, למשל). 2. האות ו´ מייצגת תמיד את התנועה U אלא אם היא מופיעה יחד עם י´ ("וי"), אז התנועה תהיה OY. כשרוצים לכתוב את העיצור V כותבים שתי וו"וים ("וו"). 3. בהחלט קיים, לדוגמא: טשאַרלי טשַאַפּלין, דזשאָרדזש קלוני. 4. במילים שמקורם לא-עברי תמיד צריך להוסיף את האל"ף כדי ליצור את התנועה המתאימה (פת"ח או קמ"ץ); במילים שמקורם עברי, כככל לא מוסיפים שום אות תנועה ומשאירים את המילה כפי שהיא במקור העברי, אך את הסיומות או התחיליות הלא עבריות של המילים האלה, כותבים עם סימני התנועה, לדוגמא: געשיכּורט (=השתכר) - אחרי הג´ יש ע´ שמבטא תנועה, ואילו אחרי הכּ´ אין אות תנועה אידית. מקווה לראות אותך פעילה בפורום

.

 

[פראזניק]

או בגלל שאין כוח לנקד...

אז סומכים על הידע של החברים...

 

[lexigali]

../images/Emo51.gif ועוד שאלה קטנה

כדי לציין את העיצור K האם משתמשים רק ב-ק´ או גם ב-כ´? אם בשניהם, אז מתי בכל אחד?

 

[קאַטאָוועס]

משמשמים ב ק עבור K.

באות כ משתמשים באותיות מלשון הקודש = עברית, ארמית כמו כלה, כפרות וכד´. משתמשים באות כ עבור צליל ח KH במלים ביידיש ובאות ח במלים ממוצא לשון קודש.

 

[ייִדישיסט]

טרײַבסט קאַטאָוועס ? ../images/Emo3.gif

זײַ געזונט.

 

[קאַטאָוועס]

די גאַנצע צייַט

 

[grinberg]

הכללים

אין ´כ´ ביידיש רק ´ח´ או ´ק´ (למרות = חאָטש ולא כאָטש) אין ב (לא בּ) ביידיש רק ´בּ´ או ´וו´ (איפה = וואוּ? ולא ´בו?´) ה´ע´ היא רק לשם ניקוד סגול (עינים = אויגן ולא עייגן) עס איז זייער פשוט´ע (פראסטע) כללים.

 

[ייִדישיסט]

לא נכון

כותבים "כאָטש" ולא חאָטש". וווּ ולא וואוּ והכללים אינם פשוטים כל כל ובטח לא פּראָסטע.

 

[grinberg]

אולי באמת כותבים ´כאטש´

ולכן נתתי דוגמא זו כי זה באמת נדיר לראות את הכ´ במקום את הח´. לגבי וואו, כמה שאני קורא עיתונים ביידיש כותבים כמו שכתבתי ולא ווו. הכללים הם מאד פראסטע כי כל אחד קובע לו כללים משלו (עובדא שכל עיתון וחוברת ביידיש כותב אחרת)

 

[קאַטאָוועס]

זה שכל אחד מהעיתונים ביידיש

קובע לו חוקים משלו לא אומר כלום. מה שקובע היום, אם רוצים לכתוב יידיש תקינה הם הכללים שקבע ייווא. נכון שמולים חרדים כותבים איך שבא להם אבל זה עוד לא אומר שהם צודקים. בדיוק כמו שבעברית כותבים עפ"י כללי האקדמיה ללשון העברית ולא כל אחד כותב לו עברית משלו.

 

[lexigali]

כללים שקבע מי?

הבנתי נכון??

 

[קאַטאָוועס]

ייווא - יידישע וויסענשאַפטליכע

אינסטיטוט שנוסד בוילנה בשנות העשרים ועסק במחקר יידיש ותרבות יידיש. היום הוא נמצא בארה"ב ובארגנטינה.

 

[יואב צורי]

קודם כל אין "ח" באידיש אלא רק "כ"

ובאמת כותבים "כאטש" ולא "חאטש" ומשתמשים ב"ח" כאשר מקור המילה הוא בלשון הקודש לגבי כתיב של מלאפום הכתיב הנכון הוא "וואו" ולא "ווו" דאפרסט לערנען בעסער ווי צו שרייבן אן קיין גרייז´ן

 

[ייִדישיסט]

ושוב אני שואל אותך, באיזה מילון ?

איפה ראית שכותבים וואו ולא וו ?

 

[יואב צורי]

../images/Emo123.gifאיך זעה מ´האט דיר נישט גינוג

געקאטעוועט אין חיידר

 

[ייִדישיסט]

אַ שאָד וואָס כ´האָב נישט...

געקאַטעוועט צוריק

 

[יואב צורי]

ווי האט געהיייסן דיין חדר אין י-ם ?

איך מעג וויסן ? איך האב געוואלט רעדן מיט דיין רבי´ן

 

[ייִדישיסט]

משתמשים באות ק´

חוץ ממילים ממקור עברי, לדוגמא: ער איז אַ שיכּור.

 

[lexigali]

יש כללים להטעמה ביידיש?