מילת באזז חדשה: אינטנסיביות עירונית

down under

New member
ברור שלא טרחתי לפתוח

את הקישורים כי שניהם הם לא בניינים משותפים רגילים שבקומת הקרקע יש חנויות או מסעדות או דיסקוטק או קליניקה של וטרינר.
בשרונה שלושת מגדלי גינדי אם אינני טועה לא יהיה מתחתם שטחי מסחר ובדיזנגוף סנטר הקומה הראשונה היא בגובה של קומה 8 או 9 והיא בכלל מעל מגרש חניה שהוא על גגו של קניון.
לא הייתי מתנגד כלל וכלל לגור במגדל דיזנגוף אם דמי האחזקה (מה שקוראים יענו ועד בית) היה שפוי יותר.
 

ש מים

New member
אתה מצדיק את דברי.

יש פתרונות אדריכליים לשימושים מעורבים.
אין חיה כזו "בניינים רגילים" (אתה מוכן אולי להסביר לנו מה זה "בניין רגיל"?).
ואתה טועה. תבדוק שוב את התכניות של שרונה.
אין טעם בוויכוח עם מי שלא מבין בנושא.
 

down under

New member
מה ההתחכמויות המטופשות הללו של מה זה

בניין רגיל?
בניין רגיל זה כמו 96% מהבתים המשותפים בישראל.
קומת קרקע שבה במקום חניה או גינה או דירות גן יש חנויות.
הקומה הראשונה האמיתית למגורים הרצפה שלה היא בגובה 4 מ' מעל הרחוב. זה בניין רגיל.
כמו לפחות 96% מהבניינים המשותפים בישראל.


אדם סביר, שפוי, הגיוני והגון לא ירצה מיזמתו לגור בבניין רגיל שכזה אם בקומת הקרקע יש חנות לשחיטת עופות או דיסקוטק או מסעדה (שקשה עד מאוד למסוך על תקינות קולט האדים/עשן שלה).
 

down under

New member
תיקון קליל: או

קומת הקרקע שבה יש או חניה או גינה או דירות גן או חנויות.
 

ש מים

New member
מילות סיום

למען שאר הקוראים, לא עבורך:

לפני כ-90 שנה, "בניין רגיל" ברוב העולם, היה מבנה מגורים בן קומה אחת, חדר אחד, עשוי מתבן ובוץ ומקורה בגג קש. ולמרבית הפלא זה עדיין המצב ברוב העולם. בחינה קלה של ההיסטוריה התכנונית של העולם המודרני מגלה שחלו (וחלים) בה שינויים עצומים במהלך הדורות. גם היום אפשר לראות הבדלים עצומים בארכיטקטורה ובאופי הבניה בין אזורים שונים בעולם (ואגב, אחד ההבדלים הברורים והגדולים בין מדינת ישראל לשאר העולם המערבי הנו כל נושא הבניה ב-"קו אפס" לחזית, למשל).
מכאן הבעייתיות הגדולה של אמירה כמו "בניין רגיל" (אגב, בדיוק כמו שיש המדברים על "אדם רגיל". אבל ההתייחסות שלי לאמירה הזו נובעת כנראה מתפיסת-עולם הרבה יותר רחבה מזו הנדונה בשרשור הזה ובפורום).
 

down under

New member
קבל תיקון קל שלי לגבי מגדלי גינדי שרונה

הם אכן מעל שוק עתידי, אבל הוא גם מקורה וגם הקומה הראשונה האמיתית של דירות במגדל הזה מתחילה בקומה 4.

אני אשמח שתביא לי מחקר ו/או הוכחה אחרת שאנשים שמחים לגור בבניין רגיל באמצע העיר שבקומת הקרקע יש מסעדה או פאב או בית קפה או דיסקוטק.
ואשר הקומה הראשונה היא ישר מעל ולא בגובה של קומה 4 או קומה 8.
לא מכיר כאלו אנשים.
 

tapuzo1

New member
גם תושבי גינדי שרונה התנגדו נחרצות לשוק פתוח

התושבים התנגדו והחברה הייתה צריכה "להרגיע" אותם שמדובר במתחם מפונפן וסגור..
וחכה כי הם מכינים שורה של התנגדויות גם אחרי שייפתח במידה ויהיו מטרדי רעש
ממשאיות וכד'.. הסיפור שם רחוק מגמור
 

ש מים

New member
"תושבים התנגדו"??

א. זה כבר מאוכלס?? לא ידעתי...
ב. התכנון היה ידוע למי שקנה.
ג. מה מקור המידע?
 

ש מים

New member
התנגדות הדיירים...

חיפשתי ומצאתי, ואכן היתה התנגדות אבל מקריאה מעמיקה עולה כי התביעה (והפיצוי) התקבלה בשל חוקיות השימוש (וברור שמכאן גם ההתנגדות).
ולהשליך מכך על כלל נושא "עירוב השימושים" זו ממש אמנות!

ולראיה: "לטענת הדיירים, בתוכניות המקוריות הגדירה גינדי את קומות הקרקע של המגדלים כשטח מסחרי מוגבל בן ‭2,800‬ מ"ר שיכלול חנויות ומשרדים". כלומר - אין להם התנגדות לעצם עירוב השימושים, אלא להיקף ולחלק מהשימושים. מכאן, שאם התב"ע היתה מגדירה/מכילה את השימושים שהקימה בפועל גינדי, 2 תרחישים סבירים היו מתממשים:
1. התכנון היה מונע את המטרדים (כלומר: היתה התאמה בין השימושים ובאופן הבניה כך שלא תיווצר ההפרעה).
2. התביעה לא היתה מתקבלת, כי לא היתה עילה.

העובדות נכונות. השאלה כיצד קוראים אותן.
 

tapuzo1

New member
קודם צעקת "הייתה התנגדות?" ואז חיפשת ומצאת

אולי תפעל הפוך, קודם תחפש ותמצא ותחסוך את התגובה של שליפה מהמותן (כעסים)
 

tapuzo1

New member
שורש הבעיה בהגדרת שימושים מסחריים לא מפורטת

הרחובות הראשיים שלנו צרים וצפופים ברוב הערים מהמקבילים בעולם.
יש מקום להגדרה מדוייקת של שימושים מעורבים מבחינת איזה מסחר יותר ואיזה לא (היום אין כזו).
יש מקום למודלים שיעריכו כמה תוספת מכוניות יביאו אותם שימושים מסחריים (היום אין כאלו)
יש מקום לדרוש מהעירייה מודל תחבורה ציבורית לרחובות מסחריים (היום אין כאלו)
יש מקום לדרוש הפסקה מוחלטת של אישור "שימוש חורג" בניגוד לרצון דיירים קיימים מדירות לעסקים (היום מתאפשר)

העסק פרוץ ולכן כשאומרים שימושים מעורבים כסיסמה יפה,
זו סיסמה בעייתית מאד שיוצרת את רוב המאבקים העירוניים וחוסר האמון של התושבים בועדות לדעתי!!
 

tapuzo1

New member
מי באמת גר בדיזינגוף סנטר? משפחות או רווקים?

מעניין אותי לבדוק האם משפחות גרות במגדל מעל קניון.. כמה מהן גרות שם.. מול כמה רווקים.
נראה לי שתיווכך שרוב הציבור לא רואה בצורה הזאת סביבה טובה לגידול משפחה
 

ש מים

New member
זה לא הקריטריון היחיד

יש גם שאלות נוספות, כמו:
גודל הדירות.
חתך האוכלוסייה/גילאים בסביבה (ולא דווקא באותו מגדל מגורים).
מוסדות החינוך (בתי-ספר, גני ילדים) הסביבה.
וכד'.
 

tapuzo1

New member
משפחות רוצות סביבה בלי מפגעים כמה שאפשר

ברור שהן גם רוצות חנות מכולת קרובה, בית מרקחת קרוב וגן ילדים קרוב.
אני לא אומר שאין סתירה בין הרצונות מסביבת המגורים של משפחות וגם בגיל מבוגר
(רוצים סביבה "פעילה ומעניינת" מצד אחד ורוצים "סביבה שקטה" מצד שני)

הבעיה שההגדרות (למשל: שימוש חורג) מאד מאד בעייתיות כיום ולא מפורטות
מספיק. שים לב "שימוש מסחרי" בעצם כולל הכל כולל בתי בושת וכולל בתי מלאכה,
כמעט כל דבר יכול להכנס תחת שימוש מסחרי אם הוא כולל ממכר של משהו לציבור..

וזה יוצר מטרדים. וולכן כשבאים לשכפל את המטרדים האלו עם ההגדרות האלו על פני
תכנון עירוני לעיר עתידית זה בודאות יוצר בעיות שהאדריכלים המאוהבים בהגדרת
השימושים המעורבים לא רוצים לחשוב עליהן כי הם עצמם לרוב לא גרים במציאות
של קומה שנייה מעל רחוב סואן בלי שדרת עצים ובלי מדרכה רחבה שעל המעט
מדרכה שלו חונות מכוניות שנכנסות לחנויות ותופסות חניות וגורמות מטרדים
אבל עבור האדריכלים זה "רחוב פעיל וטוב". טוב למי, אם הדיירים סובלים?
 

ש מים

New member
שימוש חורג

1. שימוש חורג מוגדר בחוק.
2. החוק מטיל גם מגבלות על "סטייה ניכרת".
3. שימוש חורג מחוייב בפרסום להתנגדויות.
4. לאורך השנים קיימת החמרה/הקשחת עמדות הוועדות בנושא מתן הקלות ושימושים חורגים.
5. נראה שגם אתה וגם קודמך מקובעים באיזו תמונה ארכאית של איזה בית-דירות ברחוב באזל בת"א או הרצל בחיפה, ומסרבים להקשיב ולראות שבעולם בו אנו חיים קיימים פתרונות תכנוניים ואדריכליים אחרים, שמקטינים ואף מעלימים את בעיית המטרדים (אם כי תמיד יהיה מי "שלא יהיה מאושר". גם בגן-עדן אדם וחווה חיפשו "משהו אחר"
).
 

tapuzo1

New member
ברור ספר את זה לתושבי חיפה בפרשת הסיטי סנטר

10 שנים שימוש חורג למשרדים אחרי קבלת זכויות בנייה חריגות עבור מלון
ועכשיו נסיונות הכשרת השימוש החורג בדרכי מרמה
אה, הסיטי סנטר - ידעת שהוא בבעלות בין היתר של מנכ"ל העירייה וסגן ראש העיר..
ספר להם על התנגדויות ועל סטייה ניכרת ועל מוגדר בחוק, הם מ-א-ד מקפידים על שלטון החוק. מ-א-ד..
 
למעלה