מימוש הכתובה

[חיהד]

מימוש הכתובה

מימוש הכתובה
אני ובעלי נשואים כשנה ושלושה חודשים. לפני שבוע פתחנו תיק ברבנות לגירושין. בכתובה רשם בעלי כ-750000 ש"ח ועוד 200 זוזים. שאלתי היא האם ניתן לממש את הכתובה?

 

[עוד יוסף פנדריך]

תשובה

מימוש הכתובה
אני ובעלי נשואים כשנה ושלושה חודשים. לפני שבוע פתחנו תיק ברבנות לגירושין. בכתובה רשם בעלי כ-750000 ש"ח ועוד 200 זוזים. שאלתי היא האם ניתן לממש את הכתובה?

תשובה
אפשר אם יש עילה. אם שניכם פתחתם תיק ולא ויתרת על הכתובה בהסכם הגירושין את יכולה להגיש תביעה אך יש להוכיח זכות לכתובה כמו למשל בגידת הבעל, התעמרות וכיו"ב.

 

[nirdagan]

וכמה הזוז היום בשקלים?

תשובה
אפשר אם יש עילה. אם שניכם פתחתם תיק ולא ויתרת על הכתובה בהסכם הגירושין את יכולה להגיש תביעה אך יש להוכיח זכות לכתובה כמו למשל בגידת הבעל, התעמרות וכיו"ב.

וכמה הזוז היום בשקלים?
אבל גם שלושת רבעי מיליון שקל בלבד זה סכום לא קטן.

 

[עוד יוסף פנדריך]

כמשקל 3 כבשים

וכמה הזוז היום בשקלים?
אבל גם שלושת רבעי מיליון שקל בלבד זה סכום לא קטן.

כמשקל 3 כבשים

 

[עוד צעיר]

זכות לכתובה

מימוש הכתובה
אני ובעלי נשואים כשנה ושלושה חודשים. לפני שבוע פתחנו תיק ברבנות לגירושין. בכתובה רשם בעלי כ-750000 ש"ח ועוד 200 זוזים. שאלתי היא האם ניתן לממש את הכתובה?

זכות לכתובה
כברירת מחדל אתזכאית תמיד לסך כתובתך, אלא אם כך בעלך יוכיח ויראה כי אין לך זכאות כזאת, לדוגמא - את בגדת בו. הנטל להוכיח כאן הוא עליו שלא מגיע לך ולא הנטל שלך שכן מגיע לך. מה שאת מקבל זו תוספת כתובתך, קרי- 750,000 ש"ח. עזבי את הזוזים בצד.

 

[AAKNV]

הוכחת רצון להתגרש

זכות לכתובה
כברירת מחדל אתזכאית תמיד לסך כתובתך, אלא אם כך בעלך יוכיח ויראה כי אין לך זכאות כזאת, לדוגמא - את בגדת בו. הנטל להוכיח כאן הוא עליו שלא מגיע לך ולא הנטל שלך שכן מגיע לך. מה שאת מקבל זו תוספת כתובתך, קרי- 750,000 ש"ח. עזבי את הזוזים בצד.

הוכחת רצון להתגרש
ראשית מימוש הכתובה ניתן לעשותו בבית הדין הרבני בלבד. נכון שנטל ההוכחה לאי זכאותך הוא על הבעל. אבל אם בית הדין יגיע למסקנה שגם לך היה רצון להתגרש הוא עשוי להחליט שאת לא זכאית לכתובה. והיות שאני מבין שפתחתם תיק גירושין יחד הרי הדבר כמוהו כרצונך להתגרש. גם כאשר יש עילה לזכותך בכתובה בתי הדין הרבניים לא ממהרים לפסוק כתובה וזאת משום שהוחלו עליהם כל חוקי הדין האזרחי הנוגעים לרכוש (היינו איזון משאבים מלא) ועליהם לפסוק לפי חוקים אלו שנותנים לאישה מחצית מהרכוש הנדל"ני, הפיננסי והמטלטלין. הם מסתפקים בכך. אבל אם אין רכוש לחלק הם פוסקים כתובה אבל לא תמיד את הסכום הנקוב בכתובה.

 

[עוד צעיר]

אבקש אסמכתאות לדברך

הוכחת רצון להתגרש
ראשית מימוש הכתובה ניתן לעשותו בבית הדין הרבני בלבד. נכון שנטל ההוכחה לאי זכאותך הוא על הבעל. אבל אם בית הדין יגיע למסקנה שגם לך היה רצון להתגרש הוא עשוי להחליט שאת לא זכאית לכתובה. והיות שאני מבין שפתחתם תיק גירושין יחד הרי הדבר כמוהו כרצונך להתגרש. גם כאשר יש עילה לזכותך בכתובה בתי הדין הרבניים לא ממהרים לפסוק כתובה וזאת משום שהוחלו עליהם כל חוקי הדין האזרחי הנוגעים לרכוש (היינו איזון משאבים מלא) ועליהם לפסוק לפי חוקים אלו שנותנים לאישה מחצית מהרכוש הנדל"ני, הפיננסי והמטלטלין. הם מסתפקים בכך. אבל אם אין רכוש לחלק הם פוסקים כתובה אבל לא תמיד את הסכום הנקוב בכתובה.

אבקש אסמכתאות לדברך
עד כמה שידוע לי אין קשר בין סך הכתובה לבין חלוקת הרכוש עפ"י הדין האזרחי. כתובה זה דבר אחד ורכוש אחר זה דבר שני. הגיון זה גם נובע ממשמעותה של הכתובה שהבעל מתחייב כלפי עדים לשלם לאשתו (חוזה לטובת צד ג´- אם תרצה לקרוא לזה כך), על כן בניגוד לכספים/נכסים/חובות שנצברו בתקופת הנישואין, אשר יתחלקו חצי חצי כעקרון, הרי שהכתובה הינה זכות מלאה של האשה ללא קשר עם הרכוש הנוסף. הסיבה שבתי הדין הרבניים לא פוסקים סך כתובה בד"כ נובעת אך ורק מהעובדה כי לאור הסכומים המגוכחים שרושמים של (750,000 ש"ח לדוגמא) יהיה די קשה לגמור את הסכסוך או לחילופין הבעל יעדיף לא להתגרש כלל מאשר לשלם (ולא חסרות שיטות להשאר נשוי ללא כפיית גט). מאותה סיבה נפסק סך אחר בהסכמת הצדדים. אבל, אם לאשה יש זכות לסך הכתובה (ולא משנה שגם רצונה להתגרש, השאלה מדוע והאם זכאית) ובני הזוג לא מגיעים להסכמה כלשהי בעניין זה והאשה לא מוותרת בכלל, הרי שהבעל יישא בכל הסך הנ"ל. (כבר הפניתי לכתובה בסך 1,000,000 ש"ח שהבעל חוייב לשאת בכל התשלום) אם יש לכך מקורות אחרים שסותרים את דבריי, אודה לך ולכל אחד אחר להפנות אותי אליהם כי במקרה אני בודק סוגייה זו בעניין אחר. תודה

 

[עוד רות דיין-וולפנר]

אני מסכימה עם AAKNV

אבקש אסמכתאות לדברך
עד כמה שידוע לי אין קשר בין סך הכתובה לבין חלוקת הרכוש עפ"י הדין האזרחי. כתובה זה דבר אחד ורכוש אחר זה דבר שני. הגיון זה גם נובע ממשמעותה של הכתובה שהבעל מתחייב כלפי עדים לשלם לאשתו (חוזה לטובת צד ג´- אם תרצה לקרוא לזה כך), על כן בניגוד לכספים/נכסים/חובות שנצברו בתקופת הנישואין, אשר יתחלקו חצי חצי כעקרון, הרי שהכתובה הינה זכות מלאה של האשה ללא קשר עם הרכוש הנוסף. הסיבה שבתי הדין הרבניים לא פוסקים סך כתובה בד"כ נובעת אך ורק מהעובדה כי לאור הסכומים המגוכחים שרושמים של (750,000 ש"ח לדוגמא) יהיה די קשה לגמור את הסכסוך או לחילופין הבעל יעדיף לא להתגרש כלל מאשר לשלם (ולא חסרות שיטות להשאר נשוי ללא כפיית גט). מאותה סיבה נפסק סך אחר בהסכמת הצדדים. אבל, אם לאשה יש זכות לסך הכתובה (ולא משנה שגם רצונה להתגרש, השאלה מדוע והאם זכאית) ובני הזוג לא מגיעים להסכמה כלשהי בעניין זה והאשה לא מוותרת בכלל, הרי שהבעל יישא בכל הסך הנ"ל. (כבר הפניתי לכתובה בסך 1,000,000 ש"ח שהבעל חוייב לשאת בכל התשלום) אם יש לכך מקורות אחרים שסותרים את דבריי, אודה לך ולכל אחד אחר להפנות אותי אליהם כי במקרה אני בודק סוגייה זו בעניין אחר. תודה

אני מסכימה עם AAKNV
ככה זה בפועל. ול - aaknv ברוך בואך לפורום, אולי תבחר שם קל יותר...?

 

[הגלילי]

שם קל יותר (AAKNV לשעבר)

אני מסכימה עם AAKNV
ככה זה בפועל. ול - aaknv ברוך בואך לפורום, אולי תבחר שם קל יותר...?

שם קל יותר (AAKNV לשעבר)
רות. על פי בקשתך שם קל יותר. לפי השם את מבינה שאני תושב הגליל. אני לא עו"ד ולא משפטן. כל הידע שלי נובע מהעובדה שהייתי בהליכי גירושין למעלה משלוש שנים ונאלצתי להזיז בשלב מסוים את העו"ד שלי ולטפל בתיק בעצמי. מאז אני מנסה בפורומים משפטיים שונים לנסות ולתרום מנסיוני המעשי. המקרה שלי יכול להיות תמרור אזהרה לאחרים בתחומים רבים. א. תגשו רק לעו"ד שעיקר עיסוקם הוא "מעמד אישי". ב. כל פשרה שתגיעו אליה טובה יותר מפסק דין. ג. לפשרה יש ערך מוסף והוא שהצדדים נשארים ביחסי חברות/ידידות. ד. להזהר מכל העמותות שעוזרות לכאורה שכן לחלקם יש אינטרס כלכלי.

 

[הגלילי]

אסמכתאות לעו"ד צעיר

שם קל יותר (AAKNV לשעבר)
רות. על פי בקשתך שם קל יותר. לפי השם את מבינה שאני תושב הגליל. אני לא עו"ד ולא משפטן. כל הידע שלי נובע מהעובדה שהייתי בהליכי גירושין למעלה משלוש שנים ונאלצתי להזיז בשלב מסוים את העו"ד שלי ולטפל בתיק בעצמי. מאז אני מנסה בפורומים משפטיים שונים לנסות ולתרום מנסיוני המעשי. המקרה שלי יכול להיות תמרור אזהרה לאחרים בתחומים רבים. א. תגשו רק לעו"ד שעיקר עיסוקם הוא "מעמד אישי". ב. כל פשרה שתגיעו אליה טובה יותר מפסק דין. ג. לפשרה יש ערך מוסף והוא שהצדדים נשארים ביחסי חברות/ידידות. ד. להזהר מכל העמותות שעוזרות לכאורה שכן לחלקם יש אינטרס כלכלי.

אסמכתאות לעו"ד צעיר
לצערי בניגוד לאזרחי, הגישה לפסקי דין של הרבני בלתי אפשרית. וכל הנאמר פה הוא מאתרי אינטרנט ו"יודעי דבר" בעיקרון לבתי הדין הרבניים יש שני מסלולי פיצוי לאישה. "כתובתה" ו"פיצויי הליכתה/יציאתה" "כתובתה" היות ועל פי ההלכה הבעל הוא "המגרש" ונותן הגט. התקינו חכמים את הכתובה וזאת על מנת ש"לא תהיה קלה בעניו להוציאה". הכתובה שימשה בעצם כ"שוט" כנגד הבעל והאישה. מחד על הבעל לדעת שהוא ישלם אם יגרש. ומאידך על האישה לדעת שהיא עלולה להפסיד כתובתה אם לא תמלא את תפקידיה (על פי ההלכה). דברים אלו תאמו את רוח התקופה שבה נתקנה הכתובה ועד לפני עשרות שנים. אך מאז שחוקקו חוקים הנוגעים למעמד האישי שנתנו שוויון מלא לאישה בתי הדין נמנעים מפסיקת כתובה. לדעתי הדבר אף נוגד את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בכל אופן יש מקרים נדירים שנפסק תשלום כתובה אך לא כל הסכום וגם זאת לאחר שבית הדין הגיע למסקנה שהאישה לא אשמה בגירושין, היינו הגירושין "לא באו ממנה" "פיצויי הליכתה/יציאתה" לפיצוי זה יש שני טעמים. א. על מנת שתתרצה לקבל גט. במילים אחרות הבעל קונה את חירותו. ב. אם לצדדים אין רכוש לחלק או הרכוש כולו שייך לבעל. ההלכה דאגה לעתיד האישה שתוכל להתחיל בחיים חדשים. בדרך כלל גובה הפיצוי שנהגו לפסוק עמד על שישית מהרכוש וזאת בנוסף לכתובה. לסיום אביא שני ציטוטים של בית הדין הרבני הגדול. משנת תשי"ח - "כי כיון שהאישה מקבלת חצי מכל הרכוש ורק חצי נשאר בשבילו. כבר אין מקום לחייבו נוסף על כך" משנת תשל"ט - "במקרה שהאישה כבר תבעה וקיבלה מבית המשפט החלטה על חלוקת הרכוש שווה בשווה. אין מקום לחייב את הבעל ליתן לאישה פיצוי בנוסף לחצי הרכוש"

 

[עוד צעיר]

דבריך יפים וטובים

אסמכתאות לעו"ד צעיר
לצערי בניגוד לאזרחי, הגישה לפסקי דין של הרבני בלתי אפשרית. וכל הנאמר פה הוא מאתרי אינטרנט ו"יודעי דבר" בעיקרון לבתי הדין הרבניים יש שני מסלולי פיצוי לאישה. "כתובתה" ו"פיצויי הליכתה/יציאתה" "כתובתה" היות ועל פי ההלכה הבעל הוא "המגרש" ונותן הגט. התקינו חכמים את הכתובה וזאת על מנת ש"לא תהיה קלה בעניו להוציאה". הכתובה שימשה בעצם כ"שוט" כנגד הבעל והאישה. מחד על הבעל לדעת שהוא ישלם אם יגרש. ומאידך על האישה לדעת שהיא עלולה להפסיד כתובתה אם לא תמלא את תפקידיה (על פי ההלכה). דברים אלו תאמו את רוח התקופה שבה נתקנה הכתובה ועד לפני עשרות שנים. אך מאז שחוקקו חוקים הנוגעים למעמד האישי שנתנו שוויון מלא לאישה בתי הדין נמנעים מפסיקת כתובה. לדעתי הדבר אף נוגד את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בכל אופן יש מקרים נדירים שנפסק תשלום כתובה אך לא כל הסכום וגם זאת לאחר שבית הדין הגיע למסקנה שהאישה לא אשמה בגירושין, היינו הגירושין "לא באו ממנה" "פיצויי הליכתה/יציאתה" לפיצוי זה יש שני טעמים. א. על מנת שתתרצה לקבל גט. במילים אחרות הבעל קונה את חירותו. ב. אם לצדדים אין רכוש לחלק או הרכוש כולו שייך לבעל. ההלכה דאגה לעתיד האישה שתוכל להתחיל בחיים חדשים. בדרך כלל גובה הפיצוי שנהגו לפסוק עמד על שישית מהרכוש וזאת בנוסף לכתובה. לסיום אביא שני ציטוטים של בית הדין הרבני הגדול. משנת תשי"ח - "כי כיון שהאישה מקבלת חצי מכל הרכוש ורק חצי נשאר בשבילו. כבר אין מקום לחייבו נוסף על כך" משנת תשל"ט - "במקרה שהאישה כבר תבעה וקיבלה מבית המשפט החלטה על חלוקת הרכוש שווה בשווה. אין מקום לחייב את הבעל ליתן לאישה פיצוי בנוסף לחצי הרכוש"

דבריך יפים וטובים
אבל, מהפסיקה האחרונה של בית הדין: לאור האמור ביה"ד דוחה את כל טענות הבעל וב"כ ומחייבו לשלם לאשה את תוספת הכתובה. והנה באשר לתוספת הכתובה שהבעל התחייב לשלם לאשה סך מיליון ₪ השיב הבעל לשאלת ביה"ד "בתחילה רציתי סכום יותר גבוה, והרב שחיתן אותי לא הסכים, אני ראיתי זאת כדבר שיש בו משמעות שמקריאים בחתונה את הסכום, זה עושה רושם ולכן שכנעתי את הרב להסכים לסך הנ"ל, זה לא דבר שתכננתי אותו". הרי שהבעל הודה כי התחייבות זו על מיליון ₪ היתה מיוזמתו ולכן חלה ההתחייבות זלו כדת וכדין ואי לכך ביה"ד מחייב את הבעל לשלם לאשה את הסכום הנ"ל כדין תוספת כתובה כמבואר ברמ"א בסימן קנ"ד סעיף כ"א וראה פד"ר כרך ח´ עמודים 278-254. ביה"ד קובע ישיבה לענין סדר התשלומים, ליום חמישי ה´ ניסן תשס"א 29.3.01 בשעה 9:50.

 

[עוד צעיר]

ברוך הבא

שם קל יותר (AAKNV לשעבר)
רות. על פי בקשתך שם קל יותר. לפי השם את מבינה שאני תושב הגליל. אני לא עו"ד ולא משפטן. כל הידע שלי נובע מהעובדה שהייתי בהליכי גירושין למעלה משלוש שנים ונאלצתי להזיז בשלב מסוים את העו"ד שלי ולטפל בתיק בעצמי. מאז אני מנסה בפורומים משפטיים שונים לנסות ולתרום מנסיוני המעשי. המקרה שלי יכול להיות תמרור אזהרה לאחרים בתחומים רבים. א. תגשו רק לעו"ד שעיקר עיסוקם הוא "מעמד אישי". ב. כל פשרה שתגיעו אליה טובה יותר מפסק דין. ג. לפשרה יש ערך מוסף והוא שהצדדים נשארים ביחסי חברות/ידידות. ד. להזהר מכל העמותות שעוזרות לכאורה שכן לחלקם יש אינטרס כלכלי.

ברוך הבא
ברוך הבא לך הגלילי, אני בטוח שהפורום יהנה ויעושר/ יאושר מהיותך כאן. לעניין הכתובה: לא מתווכח עם המציאות בפועל, בכל ערכאה משפטית מפעילים לחצים של הצדדים להגיע ל"הסכמות" ובסוף עושים שם מה שרוצים. אומנם עו"ד צעיר, אבל המציאות לא זרה לי, גם אני הייתי וראיתי. אבל, מבקש מקרה שבו לא נגמר ב"הסכמה" ונרשם בפרוטוקול הדיון "בהסכמת הצדדים תקבל האשה..." ואז פסקו סך אחר מאשר נרשם בכתובה או שלא פסקו לה כלל. כמה פעמים האשה מוותרת על הכתובה בהסכמי גירושין ובעצם מגיע לה??? וזאת רק כדי לגמור את הסיפור? אנחנו גם יודעים שמכבש הלחצים פועל לא רק ברבני והרבה פעמים הגדרת "בהסכמת הצדדים" היא לא תואמת למציאות כלל. בכל מקרה אני עדיין מבקש אסמכתאות שלא הסתיימו ב"הסכמות" כי אני עושה מחקר קטן בעניין זה ובעיקר לאור העובדה כי ההלכה מאוד ברורה בכל הנוגע לזכאותה של האשה לכתובתה. האם מה שנפסק לך (לאשתך/ גרושתך בעצם) בסך כתובה, היה לאחר "הסכמה" או שהיא נלחמה עד הסוף לקבל הכל (והיתה זכאית לכך) ולמרות הכל נפסק לה סך שונה??

 

[הגלילי]

לא חויבתי

ברוך הבא
ברוך הבא לך הגלילי, אני בטוח שהפורום יהנה ויעושר/ יאושר מהיותך כאן. לעניין הכתובה: לא מתווכח עם המציאות בפועל, בכל ערכאה משפטית מפעילים לחצים של הצדדים להגיע ל"הסכמות" ובסוף עושים שם מה שרוצים. אומנם עו"ד צעיר, אבל המציאות לא זרה לי, גם אני הייתי וראיתי. אבל, מבקש מקרה שבו לא נגמר ב"הסכמה" ונרשם בפרוטוקול הדיון "בהסכמת הצדדים תקבל האשה..." ואז פסקו סך אחר מאשר נרשם בכתובה או שלא פסקו לה כלל. כמה פעמים האשה מוותרת על הכתובה בהסכמי גירושין ובעצם מגיע לה??? וזאת רק כדי לגמור את הסיפור? אנחנו גם יודעים שמכבש הלחצים פועל לא רק ברבני והרבה פעמים הגדרת "בהסכמת הצדדים" היא לא תואמת למציאות כלל. בכל מקרה אני עדיין מבקש אסמכתאות שלא הסתיימו ב"הסכמות" כי אני עושה מחקר קטן בעניין זה ובעיקר לאור העובדה כי ההלכה מאוד ברורה בכל הנוגע לזכאותה של האשה לכתובתה. האם מה שנפסק לך (לאשתך/ גרושתך בעצם) בסך כתובה, היה לאחר "הסכמה" או שהיא נלחמה עד הסוף לקבל הכל (והיתה זכאית לכך) ולמרות הכל נפסק לה סך שונה??

לא חויבתי
במקרה הפרטי שלי האישה חויבה בקבלת גט וניהלה "קרב" לא ענייני ומיותר שעיכב את ההליך למעלה משנתיים ממועד החיוב ועד קבלת הגט. לדעתי והגם שהדבר לא צויין ראה בכך בית הדין כמי שמעוניינת בגט ורק מטעמים לא כשרים מעכבת את הדבר. באשר לדוגמה שהבאת לגבי חיוב בכתובה. גם אני שמעתי על מקרים דומים. אך כאשר אתה נכנס לעובי הקורה אתה מגלה שכל אלה שחויבו בכתובה היה ראוי לחייבם בכתובה בריבוע. שכן הם עשקו את האישה בדרך זו או אחרת באופן חלוקת הרכוש המשותף. ובית הדין השתמש בכתובה בכדי לאזן את המצב. יש גם אפשרות אחרת. שהבעל נטש את האישה ללא עליה מוכרת. אם היו שואלים אותי. הייתי מתאים את הכתובה לרוח התקופה. להשאיר בה את ההתחיבויות ההדדיות הקשורים לזוגיות. ואת כל עניין הרכוש והממון להשאיר לחוקים האזרחיים שנותנים מענה הולם להם. שלא נדבר על כך שאף אחד לא מבין את תוכנה של הכתובה שהשפה בה היא ארמית. ואחרון אחרון. זה לא נשמע טוב שהבעל והאישה מתחייבים לעניינים ממוניים כאשר מה שמדבר בניהם באותו הרגע הוא העניין הרגשי "האהבה" ועל האהבה היו שאף שילמו בחייהם.

 

[עוד צעיר]

כתובה, הלכה ורוח התקופה

לא חויבתי
במקרה הפרטי שלי האישה חויבה בקבלת גט וניהלה "קרב" לא ענייני ומיותר שעיכב את ההליך למעלה משנתיים ממועד החיוב ועד קבלת הגט. לדעתי והגם שהדבר לא צויין ראה בכך בית הדין כמי שמעוניינת בגט ורק מטעמים לא כשרים מעכבת את הדבר. באשר לדוגמה שהבאת לגבי חיוב בכתובה. גם אני שמעתי על מקרים דומים. אך כאשר אתה נכנס לעובי הקורה אתה מגלה שכל אלה שחויבו בכתובה היה ראוי לחייבם בכתובה בריבוע. שכן הם עשקו את האישה בדרך זו או אחרת באופן חלוקת הרכוש המשותף. ובית הדין השתמש בכתובה בכדי לאזן את המצב. יש גם אפשרות אחרת. שהבעל נטש את האישה ללא עליה מוכרת. אם היו שואלים אותי. הייתי מתאים את הכתובה לרוח התקופה. להשאיר בה את ההתחיבויות ההדדיות הקשורים לזוגיות. ואת כל עניין הרכוש והממון להשאיר לחוקים האזרחיים שנותנים מענה הולם להם. שלא נדבר על כך שאף אחד לא מבין את תוכנה של הכתובה שהשפה בה היא ארמית. ואחרון אחרון. זה לא נשמע טוב שהבעל והאישה מתחייבים לעניינים ממוניים כאשר מה שמדבר בניהם באותו הרגע הוא העניין הרגשי "האהבה" ועל האהבה היו שאף שילמו בחייהם.

כתובה, הלכה ורוח התקופה
כאשר הכתובה הותקנה, כפי שציינת, היה זה "כדי לא יהיה קל בעניו לגרשה", שכן האשה לא עבדה, היתה בבית כל הזמן וחיה רק ממעשה ידיו של הבעל. בנוסף לכך, על פי ההלכה, מעשי ידיה לבעלה, ולכן גם אם עבדה, הרי שרווחים והכנסה שקיבלה "שייכים" בעצם לבעלה. מה שהשאיר אותה בלי כלום (לא מדבר על נכסי מלוג וכד´). אין שום חיוב הלכתי לכתובה (לדעתי כמובן) היות הוא אינו משמש כאחד מצורות הקידושין כלל, אלא מהווה התחייבות שלו כלפי אשתו לעתיד. כיום שהאשה עובדת, יש נכסים, כספים, הוצאות וכד´, ניתן בהחלט להגיד, עפ"י ההגיון, כי "קל בעניו לגרשה" בכלל לא קיים. היום כל אחד חושב מאה פעם לפני שהוא מתחיל לחשוב על המחשב שהוא יתגרש (ראה השאלות כאן) כי רובד עיקרי הוא הצד הכלכלי - כיצד הוא יישא בנטל המזונות וכד´. יוצא מכאן כי היות ואין חשש שיהיה קל בעניו לגרשה וכן העובדה כי הכתובה (בנוסח היום) לא מוסיפה ו/או גורעת מעצם הקידושין ההלכתיים, הרי שניתן לבטלה כליל או לשנות את הנוסח כדי שיתאים לרוח הכתובה (צריך לזכור כי הכתובה עצמה הותקנה על ידי חכמים לאור תקופתם ואין שום הכרח/חיוב לכתובה או לנוסח הכתובה מהתורה עצמה). כבר טענתי בעבר ואטען שוב לרוח התקופה - כיום שכולם נלחמים על שיוויון ורוח הפמיניזם הינה סערת טורנדו, הרי שהגיע הזמן לשנות את החוק ולקבוע כי מזונות ילדים וכל ההוצאות הלנוות לגידולם יחולקו שווה בשווה בין ההורים כפי שדאגו לחוקק את חוק יחסי ממון בין בני זוג. וגם שיפסיקו לעשות סלט בין דין התורה והדין האזרחי על מנת שרק הגבר ייצא כשידו על התחתונה.

 

[zeca]

אתה צודק מאד

כתובה, הלכה ורוח התקופה
כאשר הכתובה הותקנה, כפי שציינת, היה זה "כדי לא יהיה קל בעניו לגרשה", שכן האשה לא עבדה, היתה בבית כל הזמן וחיה רק ממעשה ידיו של הבעל. בנוסף לכך, על פי ההלכה, מעשי ידיה לבעלה, ולכן גם אם עבדה, הרי שרווחים והכנסה שקיבלה "שייכים" בעצם לבעלה. מה שהשאיר אותה בלי כלום (לא מדבר על נכסי מלוג וכד´). אין שום חיוב הלכתי לכתובה (לדעתי כמובן) היות הוא אינו משמש כאחד מצורות הקידושין כלל, אלא מהווה התחייבות שלו כלפי אשתו לעתיד. כיום שהאשה עובדת, יש נכסים, כספים, הוצאות וכד´, ניתן בהחלט להגיד, עפ"י ההגיון, כי "קל בעניו לגרשה" בכלל לא קיים. היום כל אחד חושב מאה פעם לפני שהוא מתחיל לחשוב על המחשב שהוא יתגרש (ראה השאלות כאן) כי רובד עיקרי הוא הצד הכלכלי - כיצד הוא יישא בנטל המזונות וכד´. יוצא מכאן כי היות ואין חשש שיהיה קל בעניו לגרשה וכן העובדה כי הכתובה (בנוסח היום) לא מוסיפה ו/או גורעת מעצם הקידושין ההלכתיים, הרי שניתן לבטלה כליל או לשנות את הנוסח כדי שיתאים לרוח הכתובה (צריך לזכור כי הכתובה עצמה הותקנה על ידי חכמים לאור תקופתם ואין שום הכרח/חיוב לכתובה או לנוסח הכתובה מהתורה עצמה). כבר טענתי בעבר ואטען שוב לרוח התקופה - כיום שכולם נלחמים על שיוויון ורוח הפמיניזם הינה סערת טורנדו, הרי שהגיע הזמן לשנות את החוק ולקבוע כי מזונות ילדים וכל ההוצאות הלנוות לגידולם יחולקו שווה בשווה בין ההורים כפי שדאגו לחוקק את חוק יחסי ממון בין בני זוג. וגם שיפסיקו לעשות סלט בין דין התורה והדין האזרחי על מנת שרק הגבר ייצא כשידו על התחתונה.

אתה צודק מאד
תמיד שיש חוק שמפלה את הגבר (מזונות אישה וילדים חלוקת רכוש מתן גט) - "הולכים על זה" כלומר מממשים אותו וקובעים פסקי דין לפיו. כאשר יש חוק שאפילו לא אגיד שהוא אפלית האישה -אני אהיה יותר מתון ואגיד שיוויוני ישר עושים כל מיני תחבולות כדי לעקוף אותו כדי שהאישה שוב תצא נשכרת והגבר כשידו על התחתונה (מזונות ילדים בחלוקה שווה בין ההורים הסכמי שיפוי שלא מבוצעים בפועל הסרי ראיה הוגנים משמורת ילדים ועוד ועוד). צדק עוד צעיר ואמר היום יש נטיה לעשות סלט בין החוק ההלכתי לחוק האזרחי (יכול להיות שאני לא משתמש בביטוים נכונים אבל העקרון מובן) כך שתמיד לוקחים את "הטוב" ואת הזכויות היתר של האישה.מה לגבי שיויון חובות או לפחות משהו בכיוון?? ממש לא!! ראיתם פעם אישה שבית המשפט קבע שעליה לעזוב את הבית ? אישה שמשלמת מזונות לגבר? (אם כן בסכומים מגוחכים וגם זה עבור ילדים בלבד). מה עובר על גבר שמתחתן וחותם על בכתובה? הוא תמים ? הוא לא מבין את משמעות הענין ? נמאס נמאס נמאס שהנשים בוכות והגברים מופלים לרעה.

 

[הגלילי]

ערכאה אחת

אתה צודק מאד
תמיד שיש חוק שמפלה את הגבר (מזונות אישה וילדים חלוקת רכוש מתן גט) - "הולכים על זה" כלומר מממשים אותו וקובעים פסקי דין לפיו. כאשר יש חוק שאפילו לא אגיד שהוא אפלית האישה -אני אהיה יותר מתון ואגיד שיוויוני ישר עושים כל מיני תחבולות כדי לעקוף אותו כדי שהאישה שוב תצא נשכרת והגבר כשידו על התחתונה (מזונות ילדים בחלוקה שווה בין ההורים הסכמי שיפוי שלא מבוצעים בפועל הסרי ראיה הוגנים משמורת ילדים ועוד ועוד). צדק עוד צעיר ואמר היום יש נטיה לעשות סלט בין החוק ההלכתי לחוק האזרחי (יכול להיות שאני לא משתמש בביטוים נכונים אבל העקרון מובן) כך שתמיד לוקחים את "הטוב" ואת הזכויות היתר של האישה.מה לגבי שיויון חובות או לפחות משהו בכיוון?? ממש לא!! ראיתם פעם אישה שבית המשפט קבע שעליה לעזוב את הבית ? אישה שמשלמת מזונות לגבר? (אם כן בסכומים מגוחכים וגם זה עבור ילדים בלבד). מה עובר על גבר שמתחתן וחותם על בכתובה? הוא תמים ? הוא לא מבין את משמעות הענין ? נמאס נמאס נמאס שהנשים בוכות והגברים מופלים לרעה.

ערכאה אחת
למען ההגינות חייבים לציין שלמרות כל החוקים "למען הנשים" הנשים עדיין מופלים לרעה בהרבה תחומים ובמיוחד בשכר ובתנאי עבודה. כאשר יש שתי ערכאות שמטפלות במעמד אישי ויש בניהם מאבק סמוי ימשיך הברדק. העניין נתון בידי המחוקק וכל עוד יביו שיקולים פוליטיים (קואליציות) המחוקק לא ישנה מצב זה וחבל.