מימני אלייך חמניה בשמש

מימני אלייך חמניה בשמש

שלום לך, ראשית משתתפת בצערך, ומקוה שחברך יחזור בשלום, בעניין העישון, רציתי לומר לך, שכולי הבנה לתחושה שזה לא זמן טוב מצד אחד, ומצד שני חשוב לי לתת את דעתי המקצועיות על העניין. הקונפליקט שאת מתארת, רוצה אך חוששת שזה לא הזמן המתאים, הוא תמצית הבעיה איתה מתמודדים המעשנים. מהזווית של המכור, למדנו לחשוב שהסיגריה מקלה ועוזרת לנו בחיים. וגם אני בכל פעם שחשבתי על להפסיק הייתי נכנסת ללחץ מהמחשבה שלא יהיה לי את הקביים שהפכתי להיות תלויה בהם במשך שנות העישון. והדבר הכי גרוע שקרה לי, שהפסקתי להיות מסוגלת לדמיין את עצמי בלעדיהן. ואז, התוודאתי לשיטה של אלן קאר, וגיליתי עולם ומלואו. ההארה של האיש שהימציא את השיטה, פתחה בפני ובפני עוד מליונים שמסתובבים בעולם, עולם של חופש ועוצמה אישית אמיתית שכבר שכחתי שקיימים מהזווית של המכורה. חשוב לזכור דבר אחד, סיגריות מעולם לא פתרו בעיות, הן תמיד הוסיפו על המאגר של הבעיות הקיימות עוד מצבור שלם. אשמח להמשיך ולשוחח, יש דרך קלה וכיפית, שאפילו יכולה לעזור לך להתמודד עם כל השאר
 
תודה לך!

העניין הוא שמכל מה שקראתי נובע שיש לבחור תקופה רגועה יחסית מבחינה רגשית להפסקה. ואכן זה נשמע הגיוני, הרי שרק העצבנות של הגמילה חסרה לי עכשיו. מצד שני גם לפני שאבי נפטר וחברי גויס, כל מה שהיה חסר לי זו העצבנות של הגמילה, לכן ההפסקה תמיד איכשהו נופלת בין הכיסאות. זה לא היום המתאים זה, אף פעם... ולא רק בנוגע להפסקת עישון זה ככה אצלי, אלא בתחומים רבים ומגוונים, וזה נורא מתסכל. כאילו אני משמרת את המחדלים כי אף פעם זה לא היום המתאים להתחיל לשנות לטובה. תמיד יש תירוץ זה או אחר, מספק ברמה שונה, ויש ימים שאף אין תירוץ, סתם אין לי כוח להתחיל משהו באותו יום. מקרה קשה ואבוד.
 
למעלה