מין רביולי כזה, כאילו
סתם משהו שהכנתי לארוחת ערב, והעיקר כאן אינו המתכון אלא הרעיון. הרעיון הבסיסי הוא להכין כיסונים שאינם עשויים בצק אלא ירקות, והוא נולד כשנתקלתי היום בכרישה מוצלחת במיוחד: טריה, מוצקה ולבנה. חתכתי קטע באורך 8 ס"מ מן החלק הלבן, חרצתי אותו לאורך (מן החוץ ועד ללב הכרישה), וחלטתי במים מומלחים עד שהגלדים נפתחו וקיבלתי ריבועים שטוחים. הנחתי כפית גדושה מן המילוי על ריבוע אחד, כיסיתי בריבוע שני והדבקתי את שפת הריבועים בתערובת של קמח וחמאה. אידוי קצר בחמאה, טיפונת פרמזן מעל, מעט רוטב והופ לשולחן. זה עוד לא מושלם ובהחלט יש כאן מה לשפר, אבל נדלקתי על הרעיון. מחר ננסה עם פלפלים. אמנם אני עצמי לא זכיתי ליהנות ממאכל כגון זה אצל אחרים, אבל איכשהו נראה לי שזה כל כך פשוט שבטח חשבו על זה לפני...
סתם משהו שהכנתי לארוחת ערב, והעיקר כאן אינו המתכון אלא הרעיון. הרעיון הבסיסי הוא להכין כיסונים שאינם עשויים בצק אלא ירקות, והוא נולד כשנתקלתי היום בכרישה מוצלחת במיוחד: טריה, מוצקה ולבנה. חתכתי קטע באורך 8 ס"מ מן החלק הלבן, חרצתי אותו לאורך (מן החוץ ועד ללב הכרישה), וחלטתי במים מומלחים עד שהגלדים נפתחו וקיבלתי ריבועים שטוחים. הנחתי כפית גדושה מן המילוי על ריבוע אחד, כיסיתי בריבוע שני והדבקתי את שפת הריבועים בתערובת של קמח וחמאה. אידוי קצר בחמאה, טיפונת פרמזן מעל, מעט רוטב והופ לשולחן. זה עוד לא מושלם ובהחלט יש כאן מה לשפר, אבל נדלקתי על הרעיון. מחר ננסה עם פלפלים. אמנם אני עצמי לא זכיתי ליהנות ממאכל כגון זה אצל אחרים, אבל איכשהו נראה לי שזה כל כך פשוט שבטח חשבו על זה לפני...