כן, גם דברים אלו הוצאו מהקשרם
ואגב, אני כלל לא התייחסתי לכותב, אלא לשיטה ולסיבות לה. הכותב אינו אחראי על כל השיטה, אלא הוא כבר קורבן שלה. השיטה חיה וקיימת, ותיארתי את סיבותיה ואת התהליך שלה. אין שום קשר לכותב. לעניות דעתי, מאחר שהשיטה כבר רווחת ונפוצה, הכותב אינו מודע שהוא מוציא דברים מהקשרם, ואינו מודע למטרות השיטה כלל וכלל. הוא כבר מחונך אליה, ואינו יודע למה התחנך. במקורות שהבאת הוצאו הדברים מהקשרם לחלוטין. כאשר לומד תורה מביא מקור, הוא אינו מביא טקסט טכני שקשור לנושא, אלא טקסט שנלמד במקורו בהקשר לנושא. כלומר הוא מביא את הטקסט הקשור לאחר שלמד אותו, ולאחר שהבין את מה שמאחוריו, ויודע לומר שהוא קשור. כאשר אתה מביא את דברי הרמב"ם ואומר שהן הוכחות ליחס של היהדות כלפי הגוי כאל בהמה, ידוע לי שלא למדת את דברי הרמב"ם נכונה, וההקשר שעשית בין הדברים לבין מה שנאמר בשרשור הזה אינו ההקשר הנכון לצורך השאלה. כדי להסביר את דברי הרמב"ם צריך להבין טוב רמב"ם. רמב"ם זה לא איזה טקסט לעם. רמב"ם זה תורה עמוקה מאוד. אני מכירה מומחה שניהל במשך 30 שנה צוות ת"ח שההדירו את ה"משנה תורה" לרמב"ם. זה אדם זקן ושבע ימים, מלא חוכמה ודעת. בתור מומחה לרמב"ם, פעם בא אליו צעיר וביקש הסבר על קטע מוקשה ברמב"ם. ענה לו הזקן המומחה: איש צעיר, כדי להבין קטע ברמב"ם צריך ללמוד היטב את הקטע שלפני, ואח"כ ללמוד היטב את הקטע שאחרי, ורק אח"כ תוכל להבין שאתה לא מבין רמב"ם... בגישה כזו צריך לקרוא את כתבי הרמב"ם ופסיקותיו. הרב ש"ך התבטא פעם בפני מכריו: אני לא יודע אם וכמה יש לי עולם הבא (הוא טען שתורתו אינה בהכרח מזכה בעוה"ב, כי היה לו עליה כבוד בעוה"ז, ורק הבזיונות שזכה להם אולי יביאו לו עוה"ב), אבל עולם הזה יש לי ללא ספק: אני מבין רמב"ם! בגישה כזו צריך להתייחס לדברי הרמב"ם, מי שמבין את הרמב"ם. כדי לענות על השאלה שהובאה התשובה הנכונה היא שמדובר בעבירה חמורה ביותר. הגוי אינו כיהודי, וזה לכולי עלמא. אבל לומר בהקשר זה שהוא = לבהמה זה להגיד: חוקי התורה בזויים ומאוסים, ואינם מתקבלים על השכל האנושי. זה לא שום דבר אחר.
ואגב, אני כלל לא התייחסתי לכותב, אלא לשיטה ולסיבות לה. הכותב אינו אחראי על כל השיטה, אלא הוא כבר קורבן שלה. השיטה חיה וקיימת, ותיארתי את סיבותיה ואת התהליך שלה. אין שום קשר לכותב. לעניות דעתי, מאחר שהשיטה כבר רווחת ונפוצה, הכותב אינו מודע שהוא מוציא דברים מהקשרם, ואינו מודע למטרות השיטה כלל וכלל. הוא כבר מחונך אליה, ואינו יודע למה התחנך. במקורות שהבאת הוצאו הדברים מהקשרם לחלוטין. כאשר לומד תורה מביא מקור, הוא אינו מביא טקסט טכני שקשור לנושא, אלא טקסט שנלמד במקורו בהקשר לנושא. כלומר הוא מביא את הטקסט הקשור לאחר שלמד אותו, ולאחר שהבין את מה שמאחוריו, ויודע לומר שהוא קשור. כאשר אתה מביא את דברי הרמב"ם ואומר שהן הוכחות ליחס של היהדות כלפי הגוי כאל בהמה, ידוע לי שלא למדת את דברי הרמב"ם נכונה, וההקשר שעשית בין הדברים לבין מה שנאמר בשרשור הזה אינו ההקשר הנכון לצורך השאלה. כדי להסביר את דברי הרמב"ם צריך להבין טוב רמב"ם. רמב"ם זה לא איזה טקסט לעם. רמב"ם זה תורה עמוקה מאוד. אני מכירה מומחה שניהל במשך 30 שנה צוות ת"ח שההדירו את ה"משנה תורה" לרמב"ם. זה אדם זקן ושבע ימים, מלא חוכמה ודעת. בתור מומחה לרמב"ם, פעם בא אליו צעיר וביקש הסבר על קטע מוקשה ברמב"ם. ענה לו הזקן המומחה: איש צעיר, כדי להבין קטע ברמב"ם צריך ללמוד היטב את הקטע שלפני, ואח"כ ללמוד היטב את הקטע שאחרי, ורק אח"כ תוכל להבין שאתה לא מבין רמב"ם... בגישה כזו צריך לקרוא את כתבי הרמב"ם ופסיקותיו. הרב ש"ך התבטא פעם בפני מכריו: אני לא יודע אם וכמה יש לי עולם הבא (הוא טען שתורתו אינה בהכרח מזכה בעוה"ב, כי היה לו עליה כבוד בעוה"ז, ורק הבזיונות שזכה להם אולי יביאו לו עוה"ב), אבל עולם הזה יש לי ללא ספק: אני מבין רמב"ם! בגישה כזו צריך להתייחס לדברי הרמב"ם, מי שמבין את הרמב"ם. כדי לענות על השאלה שהובאה התשובה הנכונה היא שמדובר בעבירה חמורה ביותר. הגוי אינו כיהודי, וזה לכולי עלמא. אבל לומר בהקשר זה שהוא = לבהמה זה להגיד: חוקי התורה בזויים ומאוסים, ואינם מתקבלים על השכל האנושי. זה לא שום דבר אחר.