בדיוק כך
באמת אין דבר כזה לאום יהודי, קיימת רק הגדרה הלכתית מיהו יהודי ונכללים בה גם אנשים חסרי דת אשר אם הולכים אחורה באילן היוחסין שלהם ע"פ האם (וכך אחורה ע"פ האמהות) מוצאים יהודיות בדתן. משום שממילא אין לאום יהודי גם אין לאום "יהודי מומר", ויהודי כמו יהודי מומר שייך ללאום של המדינה בה נולד, הדת שלו יכולה להיות כל דת. את המושג "לאום יהודי" (בגרסתו העכשווית, היו גם גרסאות מוקדמות יותר שנבעו מהתפתחויות שונות) המציאו בעקבות האנטישמיות, האנטישמים המודרנים (100 השנים האחרונות) ראו ביהודים גזע ולא דת, עקב כך לא חשו עוד היהודים השתייכות ללאום המקורי שלהם, כי כבר ראו בו את הלאום ששונא אותם ומוקיע אותם ממנו, ואז הם הגדירו עצמם כלאום נפרד (לאום יהודי), ומובן שבין המשתייכים ללאום דמיוני זה היו גם אנשים לא יהודים בדתם (צאצאים לאב יהודי ואם לא יהודיה, יהודים מומרים, וחסרי דת), אך משום שלאום נובע ממדינת לאום והיהודים מפוזרים בעולם כבר 2600 שנה (אם סופרים מהגלות הראשונה) ובמהלך 2600 השנים הללו היו הרבה גרים וגם הרבה נישואי תערובת חדלו היהודים מלהיות עם (כי כבר לא היה להם יותר מכנה אתני משותף) וגם חדלו להיות לאום (כי השתייכו למדינות לאום שונות). יהודים ללא דת קיימים רק החל מתקופת ההשכלה, והם יהודים מסיבות היסטוריות, הם יהודים ע"פ ההלכה כי הם צאצאים לאם יהודיה וההלכה היהודית קובעת שיהודי לא מפסיק להיות יהודי בשום מקרה, כולל המרת דת, אך הגדרה זו היא הלכתית בלבד, אין לה קשר ללאום. לא די בהגדרה ההלכתית כדי להפוך אותם ללאום, אנשים שנחשבים יהודים מבלי להיות יהודים בדתם היו גם לפני תקופת ההשכלה, ברוב המקרים היה מדובר ביהודים מומרים או ביהודים מצד האב בלבד (האחרונים נחשבו יהודים רק בעיני הגויים ובעיני עצמם). עם התגבשות הציונות והעליות הראשונות נוצר הלאום הישראלי (ההתחלה הראשונית ביותר של לאום נוצרת כאשר קיימת קבוצת אנשים בעלי שאיפה לאומית במדינה מסויימת) שהיה מורכב בעיקר מיהודים (לפחות ע"פ ההגדרה ההלכתית), היותם לא דתיים לא גרעה מיהדותם וגם האתאיסטים שבהם הרגישו שייכים ליהדות (מבחינה תרבותית, לא דתית). רוב בני המיעוטים בישראל אינם נכללים בלאום הישראלי כי קיימת להם שאיפה לאומית למדינת לאום נפרדת משלהם, יש גם בני מיעוטים שכן נכללים בלאום הישראלי, למשל הדרוזים, להם יש תחושת השתייכות למדינת ישראל ואין להם שאיפה לאומית נפרדת.