מישהו כבר היה בתערוכת הסטריאו בכפר המכבייה ( DTOWN)?

[מ ש ה 53]

בסדר. צודק. ובכל זאת, הסכמת אתי, שאין מצב, בו אפילו אתה, אם
תשב בנקודה כלשהי באולם ורגע לאחר מכן תשנה מיקום, אתה לא תחוש ולא תשמע
"אותו דבר". קל וחומר, כאשר אתה נעזר באמצעי הקלטה והעתקה של המקור, ואתה מעביר
את ההקלטה הזו למערכת כזו או אחרת בחדר האזנה כזה או אחר.
שום דבר מאלה לא יישמע לך "בדיוק" כמו שנהנית לשמוע כשהיית שם.

 

[M AO R]

נו טוב. זה הרי ברור ...

אבל אך ורק אם אתה אנין טעם. המאזין הוולגארי הרווח לא יחוש בשום הבדל משמעותי.
אבל יש לי חדשות בשבילך לגבי צליל "המקור" ...
כבר שמעתי מוסיקאים שאומרים שהדיסק נשמע טוב יותר מאשר "המקור", והסיבה לכך היא איכות הבאלאנס השונות המתקבלת לעתים "טוב יותר" בהקלטה מקצועית הודות לרבוי מיקרופונים התלויים או מוצבים ליד כלי נגינה ראשיים וכך הם פשוט נשמעים יותר ומובלטים יותר ולא הולכים לאיבוד בחלל ...

 

[Ron W]

צליל טוב של כלי נגינה מושך אותך לנגן עוד - כנ״ל מערכת טובה

לא ניתן להוציא אכויות מצליל יותר ממה שיש בו שהרי כל תוספת
תשמע כתוספת ולא צליל יסוד. המושג unplugged תפס מהכמיהה לטבעי..
אין מערכת שמתחרה בכלי אקוסטי1:1
הצליל הכי נכון ליחוס הוא קול אדם שהרי אליו מכוילת האוזן שלנו
גם כאן בעלי קול ערב נוטים יותר לשיר כי הקול שלם מושך גם אותם
מי שנשמע מזייף או בעל קול בלתי יציב וחיתוך קול מחוספס ומחטיא
יעדיף גם לא לזמר או לדבר מעבר למה שהוא חייב..
מסכים לגמרי שנוהגים כיום להשמיע מערכות קול בעוצמות מעל הנסבל
כנראה יש רבים שהם כבדי שמיעה בקהל.

 

[מ ש ה 53]

לגמרי במקרה הייתי בנופש ובאותו נופש הגיעו אמנים שונים,
שהשתמשו בציודי הגברה שונים במהלך המופעים שלהם.
דני סנדרסון הופיע עם להקה שכללה 6 נגנים מלבדו והכל נשמע נהדר.
מיומנה היו 10.
הייתה עוד להקה, שכללה מספר אמנים וותיקים וגם היא נשמעה נפלא.
אבל בערב אחד הופיע שם אליעד נחום. הוא אולי שר נחמד, אבל לא היה ניתן
לשבת ולהאזין לו וללהקתו, כי העוצמות שם היו הרבה מעבר לבלתי נסבלות.
לגמרי ברור, ששום דבר ממה שנשמע שם לא היה unplugged, אבל למרות הכל,
השמע היה לגמרי סביר, למעט במופע של מר נחום.

 

[Ron W]

סנדרסון זה לא חוכמה

קשה להחליט אם הוא יותר מוכשר או יותר מצחיק
היה לו בשנות ה80 מכשיר אפקטים שנקרא pcm-70
שהביא פעם לתיקון . כלל 6 ערוצים עצמאיים של השהיה
ויחד היה ניתן ליצר תהודה מורכבת עם לופים והחזרים,
מכל הלחץ, בורג אחד נשרט בפרוק ועברתי עליו עם טוש שחור
חשבת שלא הרגיש? ברור, אבל איש טוב לא עשה ענין גדול..

 

[מ ש ה 53]

דיברתי על "יותר מסנדרסון", וברור שכל מופע "חשמלי" מכיל גם
אפקטים ולקלידן יש גם אפקטים שונים שהוא מרבה להשתמש בהם, אם כדי "לייצר"
סקסופון שלא היה על הבמה, אם כדי לייצר ויברטו ואם כדי לייצר תזמורת של כינורות.

ונכון. סנדרסון גם איש חביב ומצחיק, אבל נראה כי ככל שמתבגר, הוא רק מתלוצץ מדי
פעם בסיפור ההוא שהוא נולד בביה"ח הסקוטי בטבריה, וזה כמובן מסביר את גובהו
ה"מרשים" --- ובכלל, כשסבו סיפר לו סיפורים בהיותו ילד, סבו ישב על בירכיו.
וסבתו... היא בכלל הצילה אנשים רבים ממוות, בימים שבהם לא הכינה אוכל. ואם
הכינה עוף בתנור, היא הגישה את אפרו בכד.

נו שויין. זה דני. אבל לשיר הוא יודע ולחבר מוסיקה הוא בטוח יודע, והאמנים שאיתו
הם טובים. הוא בהחלט אמן כיפי, גם אם משתמש באפקטים.

 

[מיכאל לנג]

תרשה לי בבקשה

ממרום גילי, אני יכול להגיד לך שכבר הייתי בהרבה התנסויות של הדגמת סאונד וגם היו לי כמה מערכות בחיי, וגם עזרתי לכמה חברים להגיע אל הנחלה.
להנחתך הבסיסית של ללכת אחרי הצליל שאתה אוהב עשויות להיות כמה סיומות מתסכלות:
אחת, היא לגלות אחרי שנים של האזנה למערכת הזו, שאת הצליל שלה אתה אומר שאתה אוהב, צליל של כלי נגינה מנגן LIVE. שם תהיה לך התפכחות. הרי It's as good as it gets...
שמעתי כבר חובב שהיה בקונצרט, ולאחריו אמר: אצלי שומעים יותר טוב!
סליחה, יותר טוב מהדבר האמיתי...זה לא נשמע הגיוני.
גם כלי הנגינה אינם אותו הדבר. כינור של סטרדיבריוס לא ישמע כמו כינור סיני זול, גם בידי אומן. כך גם פסנטר של שטינווי מול פסנתר זול ולא ידוע. גם מי שלט ממש מבין ישמע את ההבדל.
וכמו בחיים, כאשר אויבו של הטוב, הוא הטוב יותר, לא תוותר. אז חסוך לך שנים של כברת דרך והעזר בנסיונם של אחרים.

 

[M AO R]

אני חושב שיש כאן מעגל סגור

להגיד : אני שואף להאזין לצליל המקור כמוהו כמו לומר אני שואף להאזין לצליל שאני אוהב - וההפך. מי שמעדיף להאזין לצליל המקור ובה בעת לא סובל את הצליל הזה, כלומר לא אוהב אותו ...הוא טיפוס נדיר ביותר.
אבל השאלה היא - מה הוא צליל המקור ?
האם תוכל למדוד בכלי מדידה משוכלל צליל של תזמורת ולומר : זה צליל המקור ?
הרי אם תשים את מכשיר המדידה שלך ביציע השמאלי, או למרגלות המנצח, או בתוך פעמון הקרן - בכל אחד מהמקרים תקבל מדידה אחרת. הוא הדין לגבי האקוסטיקה של האולם ועוד ועוד.

אפשר כמובן לקבוע תקן ולקרוא לו "הצליל הנכון" או "הצליל המקורי" ואז לקבוע אמת מידה מקובלת על הכל, נניח שמודדים את הצליל במד מדידה מסויים, בעל תכונות מסויימות, המוצב בגובה מסויים ובמרחק מסויים, באולם בגודל כזה וכזה עם אלמנטים אקוסטיים כאלה וכאלה וכו' וכו' ... אבל שוב - זה לא יהיה "הצליל המקורי" אלא הצליל שאני קובע אותו כמקורי ע"פ הפארמטרים שהסכמנו עליהם, ממש כשם שאי אפשר לאפיין את הטעם ה"נכון" של סטייק - איש איש וטעמו.

עובדה היא שיש אנשים בעלי רגישות לצליל, אנשים מכובדים אניני טעם שהאחד מעדיף תקליטי ויניל ומגבר SS, השני מעדיף CD ומגברי שפופרות רוסיות NOS TUBES האחד לא סובל צליל של מערכת מהמזרח ומעדיף רק תוצרת בריטניה וכך הלאה עד אין סוף - לכן אני בדעה שמה שבאמת קובע בסוף הוא לא איזה ערך אבסטראקטי שנקרא "הצליל המקורי" אלא אך ורך הטעם האישי של כל אחד מאתנו.

 

[Ron W]

לא ניתן לנגן על פטיפון

אניני הטעם שתארת לא יבחינו לרוב עם כסוי עיניים..
שחזור ניתן למדוד ואף קבעו וחידדו פרמטרים עוד ב hi fi
למדוד בין חומר ההקלטה לרמקול המשחזר
לפי אותם פרמטרים משכללים את כלי השחזור
תקליט ויניל או CD יבחנו ביחס למקוריות של השחזור
כמו ההגברה והרמקול שנבדקים בדקדקנות לנאמנות לחומר המוקלט.

צליל מקור הוא מה שקולטות אוזניים אנושיות במיקום
אקוסטי אידאלי (מרכז) באולם בו מושמעת המוזיקה המוקלטת בדיעבד.

בעריכת הקלטות יש שמתפשרים וממצעים את האיכות בעריכה
כך שתשמע טוב גם במערכת מיני ביתית
לכן באולפן מאזינים דרך מספר זוגות רמקולים שונים

 

[M AO R]

להבנתי אין דבר כזה חד משמעי ואובייקטיבי כפי שניסחת :

"צליל מקור הוא מה שקולטות אוזניים אנושיות"

רק אני יודע מה קולטות אוזני.
ורק אתה יודע מה קולטות אוזניך.

ומימלא מכשיר מדידה שיוצב במקום מוסכם שימדוד צליל מוסכם בעוצמה מוסכמת לא יוכל לשקף את מה שכל אוזן ואוזן שומעת.
די לחשוב על כך שאותו תו שמנוגן ע"י חליל ופסנתר, למרות שהצליל היסודי מבחינה פיזיקאלית הוא אותו צליל, נניח 1000 הרץ, בכל זאת שנינו נבחין שהאחד מנוגן בחליל והשני בפסנתר וזאת משום ההרמוניות השונות המתלוות לצליל היסודי ושום מכשיר מדידה לא יצליח ל"חוות" את אותה החוויה המוסיקאלית שתצליח לחוות כל אחת מאוזנים שלך ושלי, ולכן אני חושב שאין דבר כזה למעשה שנקרא צליל מקורי, וכמו בדברים רבים אחרים מדובר בטעם אישי של כל אחד מאתנו המאזינים.

 

[Ron W]

השוני בין אנשים לא שייך לנאמנות המקור להשמעה.

אולי יש צידוק בכך לכבדי שמיעה שיש ירידה בהענות תדר גבוה
יעדיפו צליל חד יותר או כפצוי פחות נמוכים - אך אלו החריגים.
ההשוואה שלך אף היא תלושה שכן ידוע שמערכת משחזרת
גם את ההרמוניות ולא נמדדת בתדר יסוד כמו בין חליל לפסנתר
יש אפילו שיטת הקלטה בינאוראלית עם מקרופונים בתווך דמוי ראש.
צליל מקורי הוא שאיפה לשמוע את המקור כמו אדם שנמצא בחדר.

 

[M AO R]

אז למה כן שייך השוני בין האנשים ?

יש כיום כ - 8 מיליארד תושבים על כדור הארץ. לפי דבריך יוצא שכל אחד מהם יצביע על אותה מערכת מסויימת אחת ויחידה שהיא בעלת הצליל הנאמן ביותר למקור.

במציאות לא תגיע לתוצאה כזו. יהיו בוודאי רבים שיצביעו על מערכת X ואחרים על מערכת Y ואחרים על מערכת Z. גם בפורום זה, תעשה משאל ותווכח שלא כולם יהיו באותה דעה.

אז ממה נובע השוני ?

 

[Ron W]

איכות צליל לא קשורה לדמוקרטיה אלא לטכנולוגיה

כפי שלא תכננו מערכות ע״י משאל אזרחי העולם אלא
בעזרת ציוד טכני שעשה מדידות וניצול טכנולוגיות והמצאת פטנטים
לראיה אנשים באים לפורום לשאול להתיעץ כי אם להסתמך
על ההתרשמות יקנו פטיפון מנואלה עם שופר
קטע אמיתי שזכור לי מסרט ישן

 

[Ron W]

ל bose לא היתה יח׳ הגברה אלא אקוולייזר קטן

ה 901 היה דוקא רמקול מוצלח לטעמי והחב תפסה תאוצה בעולם
מודלים דומים שמשו גם כמוניטור לאומנים על במה.

פטיפונים זו גחמה ותו לא.. אלקטרוסטטים - מסכים לחלוטין
מעבר לכך שהם רגישים יותר לתקלות פריצות מתח והתיבשות.

רמקולים קטנים שנשמעים נפלא יש לא מעט השאלה אם near field
ניתן להגיע לאיכויות מדהימות למשל בפסנתרים החשמליים הקטנים יש מערכת
הגברה מדהימה ביחס לנפח ועוד יותר במוניטורים כמו אלו של הקדילק בתחום
https://www.youtube.com/watch?v=bgRa2olQN0s

 

[מ ש ה 53]

גם על ה-901 נאמר, שהוא אולי "נעים" לאוזן, אבל הוא רחוק מלתת
אמינות למקור.
ולמה אתה חושב שפטיפון הוא גחמה? כמה שנים נעשה שימוש רק בפטיפון?
ולמה עד היום, חובבי הסאונד שהכי קרוב למקורי, מקליטים את תוצרי המוסיקה שלהם
על תקליטי ויניל?
ל-CD יש יתרונות. זה נכון, אבל יש לו גם חיסרונות ולא מעטים. ולכן, מי שאוהב צליל
"חם" והכי קרוב למקור, יעדיף את תקליטי הויניל.

 

[Ron W]

אחוז הויניל בהפקות מוזיקליות שואף לאחוז העיוותים מלמטה

פטיפון הוא מזוכיזם טהור כי הוא מלקט כל לכלוך כחלק מהמוזיקה
לטעון שאין מועדוני השפלה ותעשיה שלמה של מצבטי פטמות ואזיקים?
לדעתי ה 901 מהאזנה חטופה שידר אחידות נעימה שהרי לא היתה
בו מסננת כלל וכל הדרייברים היו מאופסים ביניהם בשלמות.
יש היום גם טרנד של צילום על פילמים - לרוב הם גם חובבי ויניל.
מבחינת מדיה המרשתת והקניה אונליין של קבצים / או ובעיקר
מדיה זורמת היא המקור השולט וגם התמסורת עברה מכבלים
ל BT כולל לרמקולים אלחוטיים.

 

[מ ש ה 53]

אתה מסתכל על הכול כשחור ולבן בלבד...
נכון. כל גרגיר אבק משמיע פצפוץ מעצבן בעת ההאזנה לויניל.
ונכון. ככל שאתה מנגן את הויניל בניגון חוזר לאחר פרק זמן קצר, קיימת תאוריה,
הקובעת, כי משקל הלקט והמחט גרמו לתזוזה בחריטות של הויניל, ולכן יש לאפשר
לתקליט לנוח, ע"מ שפסגות החריטה ישובו למקומם המקורי...
ובכל זאת, אתה תמצא כיום פטיפונים מצ'וכללים, שעלותם פשוט... אסטרונומית.
הכיצד? ו... קבל דוגמית.
https://www.fuse.co.il/product/thorens-td-2015/
אז אתה טוען שאלה שנהנים מצביטת עטינים והלקאת אשכים הם גם אלה שנהנים מהעינוי שבהאזנה
לויניל? נו. שויין.

 

[Ron W]

עדיין לא זרקתי את כל התקליטים והפטיפון B&O

אמנם הבסיסי אך עם הראש היקר בסדרה cl (לא הוחלף 3 עשורים)
החברה עצמה חדלה ליצר פטיפונים או לספק חלפים כבר במאה שעברה.
שמיעת תקליט מבחינתי דומה לאזכרה

 

[ortodox]

פטיפון הוא..

יותר מכל דבר אחר פסל קינטי מרהיב, ודאי באסדות עם מגדלי הקידוח שמהוות את הטופ של הסיפור הזה. לטעמי וגם קצת לניסיוני, לרעשים הנילווים הבלתי נמנעים, כמו גם לעובדה שמדובר אחרי הכל בהשמעת צלילים כתוצאה מתהליך שהוא בחלקו הגדול מכני, יש כנראה השפעה על התרשמות השומע, שלא לדבר על המראה המהפנט של פלטה כבדה מסתובבת מונוטונית ושפיץ קטנטן שחורט בדיסק ויניל שמונח עליה, מצליח להשמיע בתורו צלילים נפלאים. מתקשה לראות מי שלא משתכנע אחרי כל אלו ששומעים נכון וטוב יותר בדבר היפהפה הזה מאשר באיזה שעמומון דיגיטלי.

 

[מ ש ה 53]

ואתה גם שוכח לציין את הסטרובוסקופ שהפך בזמן כלשהו להיות חלק
בלתי נפרד מהצלחת המסתובבת. כאן אתה זוכה לאיזושהי תצוגה של קווים עומדים,
בעת בה הצלחת הכבדה מסתובבת. וכשהפלא הזה גם מואר בתאורה אדומה וזוהרת?
מה יכול להיות מהפנט מזה?
והטרנסקריפטור? https://katzr.net/cc61b4
האם אתה זוכר אותו מהסרט "התפוז המכאני"?
ושמע.
התרבות הזו... של להניח תקליט מבלי לגעת בקטע המחורץ שלו.
והניקוי הקפדני (וכיום יש מנגנוני ניקוי מיוחדים ויקרים)...
והנחת הזרוע במיקום המדויק. ומה לא...
הכל ביחד כרוך באיזשהו פולחן ובטקס מקודש.
וכל אלה ביחד, יוצרים תחושה של זרימה אמיתית, ללא דחיסות וללא מעבר AtoD
ושוב במעבר מ-DtoA.

אני עדיין מאמין, שהשמירה הזו על הטכנולוגיה האנלוגית תניב תמיד תוצרות טובות יותר
מהמעברים מטכנולוגיה לטכנולוגיה ובחזרה, מאשר מההתמקדות בהאזנה לגרגיר אבק
מזדמן שנושר על התקליט...

אני באופן אישי, התפשרתי בעבר על העתקה מתקליטים לסרט מגנטי בעזרת טייפ
סלילים משובח, אבל ברור שגם כאן יש נפילה ניכרת באיכות.
והתחזוקה? גם פטיפון טוב.. גם טייפ סלילים יקר, גם העתקה מתקליט לסרט וגם
שמירה על אוסף סרטים? והטיפול בטייפ הסלילים? גם זה דרש השקעה. אוף... היו זמנים..
אבל גם אז, נהניתי איכשהו מהקליקים המכאניים של הטייפ בזמן הפעלתו, ומתנועת
הסלילים מגלגל לגלגל...
חחח... סוג של פיגור, לא?

אבל מה שלא יהיה... זכור לי היטב, שכששמעתי לראשונה בחיי נגן CD, משהו צרם לי,
וטענתי אז, שהצלילים הגבוהים נשמעים לי כמו קוצים באוזניים.
אז אולי משהו השתכלל מאז ביכולת ההקלטה והשמע,
ואולי פשוט התרגלתי. קשה לי להשיב...
והיום? היום אני כבר "זקן" מכדי שדעתי תיחשב. סביר שאני סובל מירידה ניכרת באיכות
השמיעה שלי, גם אם קשה לי להודות בכך, וסביר שישנם אנשים שיבחינו הרבה יותר ממני,
בפישולים ובאי הדיוקים שבין השמיעה (במקור) לבין השמיעה בחדר ההאזנה, כשברקע
מופעלת מערכת מצ'וכללת כזו או אחרת...