מי זוכר שהיורו והליש"ט היו שווים 7-8 ש"ח

[קצה11]

היום זה נחתך בחצי
גם הדולר בשפל
אבל בארץ ישראל שהיא ארץ קדושה וקסומה למרות ירידת המטבעות הזרים כשמדובר ביבוא המחירים עולים
כנראה יש משהו באויר של הארץ האת

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

היום זה נחתך בחצי
גם הדולר בשפל
אבל בארץ ישראל שהיא ארץ קדושה וקסומה למרות ירידת המטבעות הזרים כשמדובר ביבוא המחירים עולים
כנראה יש משהו באויר של הארץ האת

תבוא בטענות לביבי.

 

[קצה11]

תבוא בטענות לביבי.

בדרך כלל פונים לממשלה לא לאופוזיציה

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

בדרך כלל פונים לממשלה לא לאופוזיציה

מה לעשות שמחירים של מוצרים זה תהליכים ארוכים בדר"כ.

חוץ מזה יכול להיות שכמות המט"ח גדלה.

ז"א נדרשים למשל הרבה הרבה יותר פאונדים באנגליה לא רק כאן לקנות אותו דבר.

במילים אחרות אתה לא יודע כמה המחיר באנגליה התייקר.

 

[קצה11]

מה לעשות שמחירים של מוצרים זה תהליכים ארוכים בדר"כ.

חוץ מזה יכול להיות שכמות המט"ח גדלה.

ז"א נדרשים למשל הרבה הרבה יותר פאונדים באנגליה לא רק כאן לקנות אותו דבר.

במילים אחרות אתה לא יודע כמה המחיר באנגליה התייקר.

לא רלוונטי
מטבע החוץ ירד היבוא זול והיצוא יקר

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

לא רלוונטי
מטבע החוץ ירד היבוא זול והיצוא יקר

הפאונד היה 8 ש"ח ב 2007

עברו בינתיים 15 שנה!


ירד 52 אחוז בערך

ז"א סך התרומה השנתית להוזלה בשקלים מול הפאונד היא בערך 3.5 אחוז.

כיון שהאינפלציה בשנתיים האחרונות הייתה גבוהה במיוחד זה נבלע בקלות,

ז"א מוכרים לך מוצר ביותר פאונדים.

 

[Henry0]

לא רלוונטי

מאד מאד רלוונטי.

האנפלציה באנגליה מייקרת את המוצר, והוא עולה יותר לי"ש,
וזה מקזז את ירידת הערך של הלי"ש.

 

[Guy844]

מי זוכר שהיורו והליש"ט היו שווים 7-8 ש"ח​

היום זה נחתך בחצי
גם הדולר בשפל

כי מדפיסים עוד ועוד ללא הצדקה סבירה. ככה זה כשהמטבעות הן מטבעות פיאט. עצם זה שהכסף כיום זה כסף פיאט, זה האסון הגדול של כל הכלכלות מאז שנות השבעים, כמו גם הסיבה למיתון המתהווה כעת.

 

[Henry0]

כי מדפיסים עוד ועוד ללא הצדקה סבירה. ככה זה כשהמטבעות הן מטבעות פיאט. עצם זה שהכסף כיום זה כסף פיאט, זה האסון הגדול של כל הכלכלות מאז שנות השבעים, כמו גם הסיבה למיתון המתהווה כעת.

מסקנה יפה,
חבל שלא נכונה.

הדפסת כסף היא המנוע העיקרי של הכלכלה הקאפיטליסטית העולמית מאז ימי הביניים.
בלי הדפסת כסף, כלכלה לא יכולה לצמוח,
כל צמיחה של האחד, תהיה על חשובונו של האחר.
הסה"כ לא יכול להשתנות.

כמובן שלהדפסה גדולה מדי יש תוצאות שליליות,
ותפקיד כלכלני הממשלה לעשות את החישובים הכי נכונים, כמה כסף כדאי להדפיס
(זו לא ממש הדפסה, אלא תקציב גרעוני).

לפעמים מדפיסים בעודף לא מטעמים כלכליים, אלא מדיניים,
גרמניה לאחר מלחמת העולם ה-I, יצרה אינפלציה מתוכננת, כדי שתשלום הפיצויים שלה יאבד מערכו.
זה גרם לאסון כלכלי גם בגרמניה עצמה.

 

[Guy844]

מסקנה יפה,
חבל שלא נכונה.

הדפסת כסף היא המנוע העיקרי של הכלכלה הקאפיטליסטית העולמית מאז ימי הביניים.
בלי הדפסת כסף, כלכלה לא יכולה לצמוח,
כל צמיחה של האחד, תהיה על חשובונו של האחר.
הסה"כ לא יכול להשתנות.

כמובן שלהדפסה גדולה מדי יש תוצאות שליליות,
ותפקיד כלכלני הממשלה לעשות את החישובים הכי נכונים, כמה כסף כדאי להדפיס
(זו לא ממש הדפסה, אלא תקציב גרעוני).

לפעמים מדפיסים בעודף לא מטעמים כלכליים, אלא מדיניים,
גרמניה לאחר מלחמת העולם ה-I, יצרה אינפלציה מתוכננת, כדי שתשלום הפיצויים שלה יאבד מערכו.
זה גרם לאסון כלכלי גם בגרמניה עצמה.

לפני שאנחנו ממשיכים, אני לא בטוח שהבנתי אותך נכון ואני לא בטוח שאתה הבנת אותי נכון.

בוא נתחיל מהבהרת עמדות.

מה שאני חושב זה שלא צריך להדפיס כסף שלא על בסיס תוצר.

מה שאתה חושב זה...שכן צריך להדפיס כסף שלא על בסיס תוצר?

אבל אז זה מוזיל את הכסף.

 

[Henry0]

לפני שאנחנו ממשיכים, אני לא בטוח שהבנתי אותך נכון ואני לא בטוח שאתה הבנת אותי נכון.

בוא נתחיל מהבהרת עמדות.

מה שאני חושב זה שלא צריך להדפיס כסף שלא על בסיס תוצר.

מה שאתה חושב זה...שכן צריך להדפיס כסף שלא על בסיס תוצר?

אבל אז זה מוזיל את הכסף.

אפשר להתווכח הרבה על השאלה כמה כסף להדפיס.
אין תשובה חד משמעית.
ארה"ב יצאה מ"השפל הגדול" בעזרת הניו-דיל, שהיה הדפסת כסף יותר מהתוצר.
לפעמים הדפסה כזו, עלולה לגרום לאינפלציה עם תוצאות שליליות לטווח הארוך.

כעיקרון תאורטי,
יש להדפיס כסף, בכמות שאמורה לכסות את הכלכלה, לאחר שתצמח בעקבות ההדפסה.

 

[Guy844]

אפשר להתווכח הרבה על השאלה כמה כסף להדפיס.
אין תשובה חד משמעית.
ארה"ב יצאה מ"השפל הגדול" בעזרת הניו-דיל, שהיה הדפסת כסף יותר מהתוצר.
לפעמים הדפסה כזו, עלולה לגרום לאינפלציה עם תוצאות שליליות לטווח הארוך.

כעיקרון תאורטי,
יש להדפיס כסף, בכמות שאמורה לכסות את הכלכלה, לאחר שתצמח בעקבות ההדפסה.

הפילוסוף הגל, הפילוסוף החשוב ביותר ברבע המילניום האחרון וגדול בני-האדם במאה ה-19 (חוץ מאולי נפוליאון, ההיסטוריונים חלוקים בדעותיהם), היה לו רעיון גאוני ולפיו תקופות בהיסטוריה הן לא רק יותר טובות ופחות טובות מתקופות אחרות, אלא כל תקופה בהיסטוריה יותר מצטיינת ופחות מצטיינת בתחומים שונים.

זה רעיון ממש מעניין כי מה שהגל בעצם אומר זה שגם אם חיים בתקופה טובה, אפילו אם נגיד שחיים בתקופה הכי טובה שהייתה אי-פעם, עדיין יש תחומים מסוימים שבהם הדברים עלולים להיות בעצם טובים יותר כפי מה שהיו אז, בתקופות אחרות, שבסה"כ ניתן להגיד עליהן שהיו גרועות יותר.

אתה עלול למצוא את דבריי משעשעים, פרימיטיביים, ולא להסכים איתי בכלל, אבל ברמת העיקרון, מה שאני באמת-באמת חושב, מה שאני באמת-באמת מאמין בו, זה שהכסף והכלכלה הם הכי טובים כאשר ערכו של הכסף שוכן בכסף עצמו.

כלומר לא רק לא כלכלת פיאט, אלא אפילו לא כלכלה של כסף שמגובה בדבר מה בעל ערך כמו לדוגמה כסף שמגובה בזהב, במתכות יקרות בכלל, בתוצר וכדומה', אלא כסף שהערך שלו שוכן בכסף עצמו, במובן הזה שהערך, שוכן במטבע עצמו, והערך הקיים שווה לערך הכתוב או הערך שהוחלט.

כי אתה מבין, ערך שקיים באמת, תמיד יהיה יותר אמיתי וממשי, ולכן יותר בטוח, מכסף שערכו שוכן ברעיון או הסכמה חברתית, ושלכן ערכו יכול להתערער בקלות כאשר מתערערים או נחלשים הרעיון או ההסכמה החברתית.

אני מבין שמבחינה היסטורית מדובר בשיטה מאוד ישנה וברברית כביכול, אבל זה מה שנראה לי. ככה לעולם לא יוכלו להיות שפלים או מיתונים קשים אלא רק מיתונים קלים לכל היותר. וככה כאמור גם הכסף לא יכול לאבד מערכו אלא אם אובד הערך של המתכות שמהן עשוי הכסף אבל מה הסיכוי לזה? וגם אם כן אז אפשר לייצר מהרבה מתכות שונות וככה מפזרים את הסיכון.

לא צריכים להיות שטרות לדעתי. רק מטבעות. והמטבעות, במקום להיות מיוצרים ממתכות זולות בהרבה מאשר ערך המטבע הנקוב, הם צריכים להיות מיוצרים ממתכות יקרות מספיק בשביל שערך המתכת, בכמות של המתכת שבה משתמשים עבור המטבע, יהיה שווה ערך לערך הנקוב של המטבע.

בישראל לדוגמה יהיו מטבעות של עשר אגורות, חמישים אגורות, שקל, שני שקל, עשר שקל, עשרים שקל, חמישים שקל, מאה שקל ומאתיים שקל. הכול רק במטבעות.

אותו הדבר בארצות הברית. מטבעות של דולר, חמש דולר, עשר דולר, עשרים דולר, חמישים דולר ומאה דולר. והערך שוכן במטבע עצמו, שעשוי ממתכת יקרה.

ככה, אם לדוגמה איכשהו השקל או הדולר או לא יודע מה איבדו את ערכם, הערך עדיין שוכן במטבעות עצמם, ככה שזה לא חשוב שפתאום השקל או הדולר או אני לא יודע מה פתאום התרסקו או אני לא יודע מה קרה.

מה דעתך?

זה נכון שזה מיושן מבחינה היסטורית, אבל שים לב שזה מה שעבד הכי טוב מבין כל סוגי הכלכלות והשיטות שניסו אי-פעם.

ובהמשך לאותו נושא, לדעתי לא צריך להיות דבר כזה כסף שכל קיומו הוא במחשבים (ורוב הכסף בעולם נמצא שם). מדובר בכסף שאין בו ערך אמיתי מעבר לערך שמוסכם שיש בו בעקבות רעיון או הסכמה חברתית שכאמור, יכולים להתערער בקלות. בדיוק כמו עם השטרות והמטבעות של היום שעשויים ממתכות זולות. כל הכסף שקיים, לדעתי, צריך להיות קיים בעולם הפיזי והמוחשי ולהכיל בתוכו את הערך הנקוב שלו.

והבנקים וסניפי הבנק שבהם נמצאים החשבונות של האנשים צריכים להכיל פיזית את אותם מטבעות ואת אותו כסף שכתוב שיש בחשבונות שמשויכים אל הבנקים האלו. כל חשבון של כל לקוח צריך לקבל כספת ובכל כספת צריך להיות את אותו הכסף ואת אותם המטבעות, שהערך של המטבעות האלו והכסף הזה זה הערך הנקוב שלהם, באותה הכמות שכתוב שיש בחשבון.

מה דעתך על הרעיונות שלי?

בכל מקרה, אם בכלכלת פיאט עסקינן, אז המפתח לצמיחה הוא השקעה. אבל מי אמר שהכסף הדרוש עבור השקעה צריך להגיע מהדפסה המבוססת על ערך ותוצר שאינם קיימים? מה בנוגע ללגייס את הכסף באמצעות מיסים ועם הכסף הזה, המבוסס על ערך אמיתי הקיים כבר עכשיו בחברה, להשקיע בצמיחה?

אני לא בעד כלכלת פיאט בכלל אלא בעד השיטה העתיקה אך העובדת שהרגע תיארתי, אבל אם כלכלת פיאט, אז נראה לי שצריך שלא להדפיס על בסיס ערך שלא קיים. גם לא על בסיס ערך שלא קיים אבל שמעריכים שיהיה קיים.

 

[Henry0]

מה דעתך?

כמות הכסף חייבת להיות מבוססת על הערכת גודל הכלכלה בעתיד הקרוב,
ולכן אין שום דרך לקבוע את כמות הכסף, למעט הערכה סובייקטיבית, וחישובים אובייקטיביים, של מומחי כלכלה.

 

[Guy844]

כמות הכסף חייבת להיות מבוססת על הערכת גודל הכלכלה בעתיד הקרוב,
ולכן אין שום דרך לקבוע את כמות הכסף, למעט הערכה סובייקטיבית, וחישובים אובייקטיביים, של מומחי כלכלה.

על החלק הכי חשוב לא ענית. מה דעתך על הרעיון שלי של חזרה לכלכלה שבה הערך של הכסף שוכן בכסף עצמו ולא נובע מרעיון או מוסכמה חברתית?

בהמשך לדבריי הקודמים וכל הרעיונות שלי לרפורמות בכלכלה, אני חושב גם שלא צריכים להיות כרטיסי אשראי וצ'קים. רק מזומן. כשהמזומן זה רק המטבעות ובלי שטרות יותר. והמטבעות כמובן שווים את ערכם הנקוב.

 

[Henry0]

על החלק הכי חשוב לא ענית. מה דעתך על הרעיון שלי של חזרה לכלכלה שבה הערך של הכסף שוכן בכסף עצמו ולא נובע מרעיון או מוסכמה חברתית?

בהמשך לדבריי הקודמים וכל הרעיונות שלי לרפורמות בכלכלה, אני חושב גם שלא צריכים להיות כרטיסי אשראי וצ'קים. רק מזומן. כשהמזומן זה רק המטבעות ובלי שטרות יותר. והמטבעות כמובן שווים את ערכם הנקוב.

עניתי מה השיטה היחידה הנכונה.
כל שיטה אחרת היא קשיחה באופן מלאכותי, ולכן לא תתאים לצרכים המתפתחים.

 

[Guy844]

עניתי מה השיטה היחידה הנכונה.
כל שיטה אחרת היא קשיחה באופן מלאכותי, ולכן לא תתאים לצרכים המתפתחים.

הבנתי. תודה לך על שיחה מעשירה ומרתקת

 

[SupermanZW]

אפשר להתווכח הרבה על השאלה כמה כסף להדפיס.
אין תשובה חד משמעית.
ארה"ב יצאה מ"השפל הגדול" בעזרת הניו-דיל, שהיה הדפסת כסף יותר מהתוצר.
לפעמים הדפסה כזו, עלולה לגרום לאינפלציה עם תוצאות שליליות לטווח הארוך.

כעיקרון תאורטי,
יש להדפיס כסף, בכמות שאמורה לכסות את הכלכלה, לאחר שתצמח בעקבות ההדפסה.

אי אפשר לדעת מראש כמה תצמח הכלכלה. כסף מגובה תוצר מדפיסים בהתאם לגידול התוצר בפועל, לא בהתאם לצפי עתידי שעדיין אינו. זה ההבדל בין כסף מבוסס תוצר לכסף מבוסס על חוב.

הניו דיל עבד במקרה, זו הייתה אנומליה, ב2008 כשעשו אותו דבר זה גרם לגרעון לצאת משליטה ולבועת הנדל"ן להחמיר. האינפלציה הרשמית בארה"ב אינה כוללת את מחירי הבתים ולכן נוצר רושם מוטעה כאילו האינפלציה לא יצאה משליטה, אבל היא כן.

 

[The Real Big Joe]

כי מדפיסים עוד ועוד ללא הצדקה סבירה. ככה זה כשהמטבעות הן מטבעות פיאט. עצם זה שהכסף כיום זה כסף פיאט, זה האסון הגדול של כל הכלכלות מאז שנות השבעים, כמו גם הסיבה למיתון המתהווה כעת.

הארו אף פעם לא התקרב ל-7 שקלים. הגבוה ביותר היה כ-5.8 ש"ח

 

[דיברגנט חדש]

מי זוכר שהיורו והליש"ט היו שווים 7-8 ש"ח​

אני זוכר שהיה 8 ש"ח והדולר הגיע כמעט ל-5 ש"ח.

 

[מוטי חוף]

היום זה נחתך בחצי
גם הדולר בשפל
אבל בארץ ישראל שהיא ארץ קדושה וקסומה למרות ירידת המטבעות הזרים כשמדובר ביבוא המחירים עולים
כנראה יש משהו באויר של הארץ האת

סבא שלי סיפר לי פעם שהדולר היה שווה 3 לירות​