מסתבר שלהתממות של יריב לוין יש קליינטים, גם אתה בכללם. בית המשפט העליון בשבתו כבגצ אינו בית משפט רגיל, הוא היחיד הדן בשאלות חוקתיות שלהן השפעה על דמותה של המדינה, החברה והמשטר, לשאר בתי המשפט אין כמעט נגיעה לעניינים הללו, מבחינת לוין שיתמנו אליהם מאות שופטים כל שבוע.
לא יודע מה נחשב כאן היתממות. אין כל סתירה בין דבריך לדברי. אתה רק מוצא תירוץ למה שתיארתי מתוך המציאות, כאשר זה מנוגד לדברי גולשים אחרים כאן שהמציאו מציאות חלופית שאינה תואמת את האמת והעובדות. אולם אני כלל לא חולק על התירוצים ש(ה)מצאת לעניין. מסכים לחלוטין ולענ"ד גם השר לוין לא יחלוק עליך בעניין הזה.
הוא לא סתם מתנגד, יצחק עמית...
כאן אתה שוב חוזר לנושא אחר, לנושא השני. משום מה בדיון פה הדברים מתערבבים ביניהם
. אין כל קשר לדברי למעלה בנושא בחירת השופטים (זה היה נושא הדיון כמדומני) ולשופט יצחק עמית או להתנגדות השר (והתנגדותי שלי לצורך העניין) שימונה לנשיא ביהמ"ש. שני דברים שונים בתכלית השוני. אני דיברתי על כך שהשר לוין, בהיותו המבוגר האחראי שבחבורה, הציע הצעת פשרה נאותה בנוגע לבחירת השופטים (לעליון) ופוגלמן עומד על הרגליים האחוריות, בין השאר תוך ניצול הכוח שיש בידיו כבג"צ (ובושה שהוא מערבב בין הדברים, אבל זה דיון בפני עצמו).
יצחק עמית מצטייר אצל החבורה שמרכיבה את הממשלה כלעומתי כלפיה, וברוח המוטו הידוע מבית מדרשה של הנוסעת המתמידה רגב, מה שווה בית המשפט אם אין לנו שליטה עליו, הוא מתעקש על מי שכן יתיישר לטעמו עם הפוליטיקאים, השופט אלרון.
אין שום סיבה לחשוב שהשופט אלרון "יתיישר עם הפוליטיקאים". זה לא תפקידו לכתחילה ועמדתו בדברים האלה כלל לא ידועה. ההתנגדות לעמית נובעת לעניות דעתי גם ממה שאתה כתבת, אך גם מכך שהאיש פשוט לא מתאים לתפקיד. הוא נחשב מעין מוקיון ומהשופטים הפחות ענייניים ומאלה שפחות יודעים את (או פועלים ע"פ) מגבלות כוחם כשופטי הערכאה החשובה במדינה.
בכל מקרה, דבריך קצת מתאיינים מתוקף הצעת הפשרה שלוין הציע גם בסוגיה הזאת, כאשר הציע שאלרון יכהן שנה אחת ולאחר מכן עמית ימונה בהסכמה. אילו ההתנגדות לעמית הייתה נובעת נטו ממה שאתה מציע, לוין לא היה מסכים למינוי עמית גם לא כעבור שנה. אוסיף רק את דעתי האישית שאכן כך היה צריך (לוין) לנהוג ואכן אין עניין שעמית ימונה גם כעבור שנה. אבל דעת השר ומוכנותו בעניין, כמו גם הבנתו שצריך לנהוג כאן בדרך הפשרה לטובת המערכת והמדינה, אחראית יותר מדעתי כנראה.
תוסיף לכך את הקביעה בחוק שהנשיא הבא הוא שיקבע את הרכב ועדת החקירה הממלכתית ותבין למה כל כך חשוב לו ולבוס שלו שלא יהיה זה השופט עמית.
אכן, בהחלט יתכן שגם זה חלק מהעניין. אם כי יש עוד שלל דרכים לפתור את הבעיה הזאת, ככל שזאת בעיה בכלל. כך למשל הממשלה יכולה להחליט על ועדת חקירה אחרת ולא ממלכתית והופ, נפתרה הבעיה כולה שאתה מצביע עליה. לחלופין הממשלה יכולה (ויש די זמן לכך) לשנות את החוק בנושא ספציפי זה (מי בוחר את יו"ר ועדת החקירה הממלכתית) ושוב נפתרה הבעיה. אז אני לגמרי מסכים איתך שיתכן שזה חלק מהעניין, אבל ספק אם זה הדבר היחיד. בכל מקרה כאמור, מרגע שלוין הציע שעמית ימונה כעבור שנה, ה'אשמה' ככל שזאת המילה הנכונה לאי-מינוי נשיא כרגע למערכת, נופלת על פוגלמן הסרבן ועליו בלבד. אז ככל שהטענה (שלא עלתה, מאחר וכאמור, מתערבבים כאן שני נושאים ביחד בשרשור) שהדבר הזה הורס את מערכת המשפט, הרי שאין להאשים אלא את זה שעומד כרגע בראשה.
הכנופיה הזו, אי אפשר לכנות אותם אחרת, פשוט ממשיכה להתעקש שבית המשפט העליון יהיה בשליטת פוליטיקאים. לא יקרה.
אכן, כך מתעקשת כנופיית פוגלמן את עמית ואני תקווה כמוך שהם לא יצליחו במשימתם ושבית המשפט יישאר עצמאי וכפוף לחוק בלבד, ולא לשופטים היושבים בראשותו ומתנהגים כפוליטיקאים ועוד כאלה שלא ברמה גבוהה במיוחד.
אם במקרה התכוונת לכך שהשר לוין מעוניין שביהמ"ש יהיה כפוף לפוליטיקאים אין לי אלא להפנות אותך, שוב, לכל הצעות הפשרה שלו. דבריך פשוט לא תואמים את המציאות, גם אם לאוזן רל"בית הם בוודאי נשמעים אחלה סיסמה
.
