אריאלה נשמה טובה
אני שמחה שאת כל כך דואגת לי. בן זוגי בן 57 ואני בת 55 ואני עובדת יום שלם ונוסעת כל יום לעבודה בת"א או ירושלים, כך שהוא נשאר בבית. אצלנו אין בכלל אופציה של מועדון לגילאים שלו, אלא אם כן יגיע למצב בו יהיה כבר חייב השגחה אז אולי הרווחה תסכים לשלב אותו. העניין הוא שהוא במצב בו לא ניתן להחליט עבורו ולא ניתן לתמרן אותו ולכן הוא קובע לעצמו מה לעשות או לא לעשות. אם מנסים לקבוע עבורו הוא מאד נעלב ומתרגז. בדרך כלל הוא צועד כל בוקר ולפעמים צועד שוב. אחר כך גולש באינטרנט וצופה בטלויזיה ומנמנם עד שחוזרים הביתה אני ובתי. אתמול הייתי מאד מודאגת כי הוא שקע למצב רוח מאד מוזר, לא רצה לאכול כשחזרתי מהעבודה וגם לא נסע אתי לראות את הנכד ובתנו. לא יודעת מה עובר עליו וכמה שניסיתי לדובב אותו , לא הצלחתי. בנוסף לכך אני כל השבוע בקורס מאד חשוב שאנני יכולה להשאר בבית והייתי היום במתח , אך נראה לי שהתאושש וגם בתי הצעירה היתה בבית מאחר הצהריים עד שחזרתי בערב, כי גם הייתי צריכה להיות עם הורי בת"א, בקיצור, צריך לדאוג לכולם. כשחזרתי הוא ישן בסלון אך התאושש והתעניין בקורס והסכים לאכול משהו חם שחיממתי לו. כמה כואב לי שהוא נזכר כמה פעמים הוא היה הולך לקורסים במחשבים באותו אזור. אך נראה לי שגם הזכרון עושה לו טוב והוא מפרגן לי ומתעניין. קניתי כרטיסים לערב מוסיקלי במוצ"ש ונקווה שיסכים ללכת ונהנה שנינו. אריאלה , איזה כיף לכן שאתן נפגשות יחד ותומכות זו בזו. כל הכבוד. אני כל כך שמחה לקרוא שבן זוגך השתלב כל כך יפה במועדון , זה נפלא לשניכם. שימשיך כך, חיבוק ענק ממני לך אישה מקסימה ומיוחדת , טובה
אני שמחה שאת כל כך דואגת לי. בן זוגי בן 57 ואני בת 55 ואני עובדת יום שלם ונוסעת כל יום לעבודה בת"א או ירושלים, כך שהוא נשאר בבית. אצלנו אין בכלל אופציה של מועדון לגילאים שלו, אלא אם כן יגיע למצב בו יהיה כבר חייב השגחה אז אולי הרווחה תסכים לשלב אותו. העניין הוא שהוא במצב בו לא ניתן להחליט עבורו ולא ניתן לתמרן אותו ולכן הוא קובע לעצמו מה לעשות או לא לעשות. אם מנסים לקבוע עבורו הוא מאד נעלב ומתרגז. בדרך כלל הוא צועד כל בוקר ולפעמים צועד שוב. אחר כך גולש באינטרנט וצופה בטלויזיה ומנמנם עד שחוזרים הביתה אני ובתי. אתמול הייתי מאד מודאגת כי הוא שקע למצב רוח מאד מוזר, לא רצה לאכול כשחזרתי מהעבודה וגם לא נסע אתי לראות את הנכד ובתנו. לא יודעת מה עובר עליו וכמה שניסיתי לדובב אותו , לא הצלחתי. בנוסף לכך אני כל השבוע בקורס מאד חשוב שאנני יכולה להשאר בבית והייתי היום במתח , אך נראה לי שהתאושש וגם בתי הצעירה היתה בבית מאחר הצהריים עד שחזרתי בערב, כי גם הייתי צריכה להיות עם הורי בת"א, בקיצור, צריך לדאוג לכולם. כשחזרתי הוא ישן בסלון אך התאושש והתעניין בקורס והסכים לאכול משהו חם שחיממתי לו. כמה כואב לי שהוא נזכר כמה פעמים הוא היה הולך לקורסים במחשבים באותו אזור. אך נראה לי שגם הזכרון עושה לו טוב והוא מפרגן לי ומתעניין. קניתי כרטיסים לערב מוסיקלי במוצ"ש ונקווה שיסכים ללכת ונהנה שנינו. אריאלה , איזה כיף לכן שאתן נפגשות יחד ותומכות זו בזו. כל הכבוד. אני כל כך שמחה לקרוא שבן זוגך השתלב כל כך יפה במועדון , זה נפלא לשניכם. שימשיך כך, חיבוק ענק ממני לך אישה מקסימה ומיוחדת , טובה
