המאסטרים והדברים שהם לימדו
על המאסטרים, מורי החכמה והידע שהגיע מהם מתוך הספר " חיים ההרפתקה הגדולה שלכם" תרגמה ענת בהביטנו באנושות אנחנו רואים יחידים בכל השלבים של הדרך הרוחנית. אנחנו רואים נשמות צעירות שעודן לומדות את השיעורים הבסיסיים של החיים, ואחרות שהן יותר מתקדמות, ומידי פעם אנו פוגשים את אלה שנמצאות גבוה על הדרך הרוחנית – ענקי הרוח של כדור-הארץ, הגיבורים והקדושים. כשאנחנו מתבוננים במצעד האנושי הגדול הזה, המשתרע הרחק מאחורינו ולפנינו, אך טבעי שנשאל: "היש כאלה שהשלימו את המסע האנושי, שפיתחו לכדי שלמות את כל התכונות שניתן לפתח בחיי אנוש? היש בני-אדם מושלמים?" התשובה מסביב לעולם היא כנראה "כן". בהודו ההודים מדברים עליהם כעל הרִישִׁים . לבודהיסטים יש האַרְהַאטִים שלהם, שהגיעו לשלב שבו אינם צריכים להתגלם שוב בגוף אדם אלא אם ירצו בכך. הנוצרים מדברים על החבורה המפוארת של הקדושים, ש"נעשו למושלמים", ואחרים מתייחסים אליהם בשמות שונים. בתאוסופיה הגדולים הללו מכונים מאסטרים - ישויות שלמדו כל מה שאפשר ללמוד בקיום האנושי, הפיזי. בכל השייך להתפתחות האנושית הם מושלמים... מן המערכת הגדולה הזאת של בני-אדם מושלמים, שלעתים נקראת הממשל הסמוי של העולם, נשלחים מזמן לזמן מורים מושלמים אל גזעים ותרבויות שונות, כך שלכל עם ולכל אדם יוענקו ויזומנו התורות של החוכמה הקדומה. האנשים עלולים להשחית ולבזות את יופיין של התורות ולקבור אותן בהלכות ובשמרנות, אך בליבה של כל דת אפשר למצוא את האוצרות הללו. דת אחת עשויה להדגיש היבט אחד של האמיתות הנצחיות ודת אחרת היבט אחר, אך המהות הרוחנית שלהן היא אותה מהות. סרי קרישנה, משה, מוחמד, היאואתא, זורואסטר, הבודהא , היו ללא ספק שליחים מושלמים כאלה מן הממשל הסמוי. המאסטרים או המקודשים הגדולים מכונים גם: "האחים הגדולים של האנושות", הם נקראים גם מורים, מדריכים ועוד שמות שונים. מספר מוגבל של מקודשים מחזיקים בגוף פיזי ונשארים בקשר מתמיד ובקרבה רבה יותר עם האנושות, כדי לבצע משימות הקשורות לאבולוציה שלה ולמלא תפקידים מסויימים, ואלה קיבלו את השם "האחווה הלבנה הגדולה" או "אחוות-העל הלבנה" (The Great White Brotherhood), או "ההירארכיה האזוטרית" (The Occult Hierarchy). אלה מהם, שבחרו לשרת את האנושות גם על-ידי הדרכה וחניכה של אנשים כמונו, שעוד לא הגיעו למלוא התפתחותם הרוחנית, נקראים מאסטרים. הגופים הפיזיים בהם הם משתמשים משתנים לפי בחירתם או לצורך עבודתם, ואין לתת להם חשיבות מיוחדת מבחינת השיוך הלאומי שלהם. להלן דברים שכמה מהמאסטרים כתבו ואשר מופיעים בספר : "אור על השביל" בהוצאת האגודה התאוסופית : "...העולם כולו מופעל ומואר עד לצורותיו החומריות ביותר, מכוחו של עולם פנימי הכלול בו. עולם פנימי זה כונה לעיתים בשם "אסטראלי" – מילה שאינה גרועה מכל מילה אחרת, ופירושה פשוט "כוכבי". הכוכבים, כפי שהורה לוק, הינם גופים זורחים, המקרינים אור מתוכם. תכונה זו אופיינית לחיים הנמצאים בתוך החומר. כי אלה שרואים אותם אינם ניזקקים למנורה כדי להתבונן בהם לאורה. "...בנוגע לחיינו במישור האסטראלי, הדבר שונה לחלוטין. במרוצת דורות רבים לא נתן האדם דעתו על-כך אלא במידה מועטת – כה מועטת עד כי חדל, למעשה, לנצל את חושיו. ... ובהיותו חומרני, הריהו הופך להיות יישות מוזרה, שאינה רואה את האור הגלום בתוכה. עצם השייך לתחום החיים ועם-זאת איננו חי, יצור אסטראלי אשר עיניים לו ולא יראה, אוזניים לו ולא ישמע, אף נתברך במתת דיבור ובעוצמה ועם-זאת אין הוא מפיק תועלת מכל אלה. כך הם פני-הדברים כששיגרת-הבורות כה מושרשת, עד כי איש אינו נזקק לחוש-הראייה הפנימי... "...הייה קשוב למנגינת החיים.בקשנה והייה קשוב אליה קודם בתוך ליבך-שלך. ..העמק להתבונן. אם תשוב ותינחל אכזבה, עצור והעמק עוד להתבונן. יש לחן טבוע בליבו של כל אדם, מעיין ניסתר. יכול הוא להיות חבוי ומוצנע כליל, אף נידון לאלם, ואולם הוא קיים. בעצם יסוד הוויתך תמצא אמונה, תיקווה ואהבה...כה מטעה האשלייה בתוכה אתה חי, עד-כי לא על נקלה תוכל לנחש היכן אתה עתיד לגלות תחילה את הצליל הערב בנישמות הזולת. דע כי הוא נמצא בתוכך לבטח. חפש אותו שם, ומשקלטה אוזנך את צליל קולו, תיטיב להכירנו בעולם הסובב אותך. "...התבונן בכובד ראש בכל הסובב אותך.למד לבחון לב-אנוש בתבונה. עשה כן ללא פניות אישיות פן תהיה ראייתך משוחדת. משום כך יש להבין תחילה – היעדר פניות אישיות מהו. התבונה הינה נעדרת משוא-פנים. שום איש אינו אוייבך, שום איש אינו ידיד לך. כולם כאחד מוריך הם. אוייבך הופך להיות תעלומה המצריכה פיענוח, ולו גם במשך דורות, שכן את האדם יש להבין. ידידך הופך להיות חלק ממך, הרחבת עצמיותך, חידה סתומה המצפה לפיתרונה. אך קשה מכל הוא לדעת את ליבך-שלך. "...בקש את הדרך תוך לימוד חוקי ההוויה, חוקי הטבע, חוקי העל-טבע, ונפשך רכונה תהייה בקשב-רב אל הכוכב העמום המהבהב במעמקיה. וכך, כשעיניך נשואות אליו תדיר וליבך רוחש תפילה, יילך אורו הלוך וגדל. אזי ידוע תדע, כי מצאת את תחילת השביל, וכשתגיע לסופו יהיה לפתע אורו לאור האין-סוף. "...משמצאת את תחילת הדרך, יגלה הכוכב השוכן בנישמתך את האור הגנוז בו, ולאורו תראה מה גדולה החשיכה סביבו. תודעה, לב, שכל – כולם נתונים באי-וודאות, שרויים בערפל... אל תיבהל מפני החיזיון הנפרש לעיניך. קבע מבטך בנקודת-האור הזעירה והיא תצמח. נוכח החשיכה שבפנים תיטיב להבין את חסרי-הישע, שהאור ניסתר מעיניהם ונישמותיהם שרויות במעמקים אפלים. אל תדון אותם לכף-חובה. אל תירתע מפניהם, אלא נסה להקל מעט מעול הקארמה הרובצת על העולם. "...אין האדם רשאי להשמיע קולו בגבהים בהם שוכנת האלוהות, עד שלא חדר אל המעמקים בהם אין אורה זורח כלל. "...אלה הקרויים "מורה-חוכמה" או "מאסטר" הינם משרתים. .... חלק משירותם הוא להאציל על התלמיד מאור-חוכמתם. אף תפקידו הראשון של התלמיד הוא להרעיף מאור זה על אלה שטרם זכו לעמוד במקום שהוא עומד בו.
