מי יכול לתת עיצה? תודה מראש

[annyla]

מי יכול לתת עיצה? תודה מראש

חברים יקרים ומדליקים, הבת שלי נוסעת לפולין בעוד שבועיים ואני צריכה לכתוב לה מכתב . יש לכם רעיונות ? כל המשפחה שלנו נכחדה בשואה והסבתא ניצולת אוושויץ. כל החיים היא שמעה את כל הסיפורים האפשריים , אז מה כבר נישאר לי לכתוב לה במכתב שירגש אותה? שיהיה מקורי ומיוחד. תודה.

 

[בילבי ע ל ספידים]

קודם כל

לא כל המשפחה שלהם נכחדה בשואה, עובדה את נמצאת פה לספר וגם הבת שלך

בקשר למכתב, וואלה אין לי שמצ

סורי

 

[annyla]

חבל, דווקא חשבתי שלך יהיה.

את ניראת לי מה זה מדליקה. אז מי יכול לעזור לי? אני צריכה להעביר את המכתב בשבוע הבא ואני רוצה לכתוב משהו מיוחד.

 

[בילבי ע ל ספידים]

אמממממממממ טנקס../images/Emo9.gif

 

[at22]

מיוחד הוא מה שיוצא מהלב../images/Emo13.gif

 

[גיא בר און מקורי]

אני יגיד לך משהו שהוא מאוד בנלי בטח

תכתבי פשוט מהלב תשבי ומה שיוצא לך תזרמי עם העט ותרשמי מה שיוצא לך באותו רגע מהלב תתני לי מילה טובה תחזקי תאהבי בעיקר תראו לה כמה אתם אוהבים אותה וכמה אתם איתה! בנוסף אל תשכחי לדבר על זה שהיא נמצאת על המקום שספוג בדם יהודי של משפחתה ושל כל עמה ותדע להפיק מהמסע הזה רק את הדברים החשובים בטוח אני שיצא לך מכתב מאוד מרגש!! בהצלחה וכמובן נסיעה טובה ומסע מוצלח

 

[lihi r]

גם לי כתבו מכתב...

ההורים מתי שהייתי בפולין וקיבלנו אותו בערב שישי אני יכולה להגיד לך שלי הם לא כתבו על הארץ עצמה ומה שאני רואה בה כי אני רואה את זה ואני לא צריכה שיזכירו לי אלא הם כתבו לי על המשפחה על מי שנשאר בארץ ומתגעגע והוסיפו לי מתנה קטנה וגם ציור שהאחיין שלי צייר וזה הכי ריגש אותי כי זה בה מהלב שלו

 

[annyla]

תודה, אתם ממש נחמדים!

 

[י ו מ ט ו ב]

גם אני הייתי בפולין עם הבן שלי

ובכל זאת צרפתי מכתב כמו כל ההורים. הוספתי למכתב מתנה קטנה - מגן דוד - והמכתב קישר בין העבר להווה ולעתיד כשהמגן דוד מחבר בין הזמנים...... גם הבן בגדול שלי שכבר היה בפולין צרף מכתב והוא קישר את המסע לשרות הצבאי שלו...לרצון לתת ולתרום למדינה ולהגן עליה......דברים שהתחזקו אצלו בעקבות המסע

 

[Pukipsey007]

../images/Emo24.gif ברוכה הבאה אמא../images/Emo140.gif

תכתבי לה מכתב מהלב, שמדבר יותר על רגשות. בפולין, כל דבר מקבל משמעות אחרת/יותר משמעות, לכן אפילו אם "רק" תכתבי לה כמה את אוהבת אותה וגאה בה שהיא יצאה למסע

זה ירגש אותה מאוד. משהו מיוחד זה אולי לצרף למכתב משהו קטן מהבית, או מחזיק מפתחות בצורת לב/תמונה שלכן ביחד/תמונה של המשפחה.

 

[annyla]

תודה לך פוקיפסי - על ההתייחסות החמה

ונכון שהשם שלך לקוח מאלי מקביל? ואתם כאלה נחמדים פה ,יש לי חשק לחבק את כל החמודים האלה שענו לי ממש מכל הלב. כל הכבוד- אחלה פורום!

 

[Pukipsey007]

נכון ו../images/Emo51.gif ../images/Emo24.gif

 

[Diableror]

פוקיפסי פוקיפסי ../images/Emo6.gif

 

[L i T a L 1]

את יכולה לצרף לה למכתב

מתנה קטנה. לי צירפו תמונה של אחי הקטן, ולחברה שלי צירפו שרשרת עם מגן דוד שהיא הסתובבה איתה כל שאר המסע. אני לא יכולה להגיד לך מה לכתוב במכתב כי זה אישי, אבל אני בטוחה שלא משנה מה תכתבי שם זה ירגש אותה.

 

[מעיינולה]

לדעתי..

את צריכה לכתוב על איך שאת מרגישה כלפיה, או על איך שאת לוקחת את המסע לפולין, מה גודל החשיבות של היציאה למסע הזה. ולדעתי, כדאי שתכתבי על הזמן.. על זה שהזמן עובר מהר ולא מספיקים לעצור לרגע ולחשוב מה קורה מסביבך.. כל חשיבותו של הזמן. זה נראה לי דבר מאוד מתאים לשמוע עליו באמצע המסע לפולין.

 

[annyla]

וואי אתם מה זה מקסימים ,יש לי דמעות

 

[•BluEyeS•]

שיבוא מהלב, ברור

אמא שלי כתבה לי משו קטן... אבל גם שלחה לי עם זה את השוקולד האהוב עליי אז מזה התרגשתי חחחח... אולי נשמע טיפשי אבל זה מה שעשה לי את זה

 

[מעיינולה]

גםלי הוסיפו את השוקולד האהוב עלי../images/Emo9.gif

טופי שוקולד ועד היום לא אכלתי אותו. אני פשוט לא מסוגלת. הוא שמור במעטפה בה הגיע המכתב יחד עם כל הפתקים שאמא שלי החביאה לי במזוודה ובכיסים של המעיל. זה גם רעיון טוב, להחביא פתקים, זה הדבר שהכי עשה לי את היום כל יום בדקתי כיס אחר כדי לבדוק אם יש שם פתק.. זה מאוד מרגש!!

 

[brt1]

אז ככה

אני חזרתי מפולין לפני שנה וקצת וגם אני קיבלתי מכתב מהמשפחה(באורך של 3 עמודים) הכי חשוב שתכתבי מהלב(כמו שכבר אמרו) מה שאני עוד יכולה להגיד לך זה שלא משנה מה תרשמי בסופו של דבר כל דבר יהיה טוב ומרגש אני אישית עד היום בוכה שאני קוראת המכתב. את יכולה לצרף לה אלבום עם תמונות שלה מיום היוולדה ועד היום זה דבר מדהים מנסיון. בהצלחה!

 

[Lp Fairy]

אז ככה.חח

קודם תרשמי לה כמה שאתה גאה בה..ומתגעגעת..ושאת אוהבת אותה..אז נכון ז נגוש ולא מקורי..אבל כשאני קיבלתי את המכתב הזה מאמא התחלתי לבכות ואיתי עוד 70 ילדים... כי שם בפולין אנחנו הילדים לומדים להעריך הרבה יותר את ההורים (זה לפחות מה שאני למדתי..) אני חושבת שאחרי שהיא שמעה את כול הסיפורים בשואה..תספרו לה מה קורה אצלכם בבית..כי אחרי 8 ימים זה מין פיספוס כזה כשלא נמצאים בבית.. וכמובן אל תשכחי לקשט אותו עם צבעים והכול..[= אולי זה לא מקורי ואולי זה לא מיוחד..אבל זה עושה הרגשה טובה בלב..במיוחד שם..