מי לדעתכם צריך לשלם

מי לדעתכם צריך לשלם

אם הילד הולך למסיבת יום הולדת של חבר בכיתה בשבת שהוא אצל האב...מי צריך לקנו את המתנות? אשמח לשמוע דעתכם?
 

azaria

New member
לדעתי... חבל על הזמן.

מתנה למסיבת יום הולדת שהילד הולך אליה? כמה זה כבר עולה?! כמה עשרות שקלים? בודדים? לא נראה לי שווה להשקיע על זה זמן, מחשבה, מאמץ, או כל דבר אחר. כמה מסיבות כאלה כבר יש על פני השנה? אז נגית ש"סתם" הוצאת איזה מאה או אפילו מאתיים שקל בשנה. זה מה שישבור אותך? על זה שווה לפתוח חזית בתוך מערכת היחסים עם האקס? מערכת שממילא היא טעונה. אז לדעתי - לכל היותר אפשר לזרוק איזה מילה ככה דרך אגב. אם הרמז לא נקלט? אז לבלוע את הצפרדע הקטנה, לקנות וזהו.
 

א ש לי

New member
אותו הדבר.../images/Emo163.gif

ילדים אוספים כסף במשותף למתנה, הרבה ילדים לא חוגגים כי אם עושים טיול עם הורים ובעצם?...מה אני מנסה לנחם? מה יהיה כשהילדה תתחיל עם המחזור? הוצאת כסף על טמפונים ומסביב לא קטנה, מה יהיה כשתרצה למרוט שערות עם שעווה? טיפול גבות וכל השאר אצל קוסמטיקאית? ואולי אפילו בניית ציפורניים? דברי איפור ואיזה תכשיט קטן? ולא דיברנו על בגדים וביזבוזים על בילויים, אוי כמעט שכחתי, קרמים לפנים ואולי אפילו משהו רפואי לחצ'קונים בפנים? סתם קרם גוף פשוט, קרם ידיים ודיאורדורנט, הוצאה בכלל לא קטנה ואם חשבת שזה ניגמר כשהן הולכות לצבא?.... כשאז בעצם המזונות פוחתים לשליש, בכלל אני מקווה שיסתדרו עם החתונה שלא אשתתף בהוצאה יקרה, אוי כמעט שכחתי מתנות לנכדים.... שיט זה לא ניגמר אה? אז יאללה, צאי למילחמה.
 

א ש לי

New member
רוצה להוסיף.

אם חשבת לקבל תמיכה דווקא מפני שאת צודקת.... אז אגיד לך שבפורום הזה ישנם אנשים שיודעים שלא כדאית המלחמה אנשים שמחפשים דווקא את השלום ואת הנחת בקשרים עם האקסים וכולם יוצאים מורווחים, כולל כמובן הילדים, אז אולי קצת זמן יביא אותך לחשיבה הזו. את בהחלט יכולה לשאול את בעלך לשעבר אם יוכל לעזור מידי פעם בהוצאות שכאלו? אבל מפה ועד למלחמה, ממש מיותר. בהצלחה.
 

החתולית

New member
לא נעים לי להגיד

אבל יש בשאלה וגם ההתייחסות בהמשך משהו קטנוני מאד. היות שבאמת לא מדובר בסכומי עתק, גם לא כשמדובר בבת-מצווה ובר-מצווה, ואין מסיבות כאלה בכל יום, אז ההורה אצלו נמצאת הילדה, הולך איתה לקנות מתנה או נותן לה כסף לתת כמתנה. אצלנו זה בכלל לא עלה במשך השנים, ופשוט היה ברור מאליו. גילוי נאות: אף אחד מאתנו לא עשיר גדול, ומעולם לא רכשנו מתנות שעולות המון כסף. לדעניותי, הנושא הזה, שייך לנושאים שממש לא שווה ולא צריך לעשות מהם עניין.
 

החתולית

New member
זווית ראיה שלא חשבתי עליה

אם מדובר באב שמסרב לקנות מתנות או לתת כסף, כשהילדה אצלו - אז גם כאן ממש לא שווה לעשות עניין. על מסיבות יום הולדת יודעים, בדרך כלל, כמה ימים מראש ואפשר להערך אליהם. הנושא קטנוני בעיני, גם כשמדובר באב שמסרב להשתתף בעניין, כי כבר שילם מזונות; וגם באם שמתעקשת לא לתת לילדה מתנה למסיבה, כי היא צריכה להיות אצל האב ביום המסיבה.
 

azaria

New member
את מתכוונת שגם בעניין הזה, טובת הילד קובעת?

אני לא רוצה לתאר לעצמי את הילדה המסכנה שמגיעה למסיבה בידיים ריקות, כי אבא ואמא שלה לא הצליחו להסכים ביניהם מי משלם על המתנה. אני כמעט מתנדב לקנות בעצמי מתנה כדי שיהיה לילדה המסכנה הזו משהו להגיע איתו למסיבה. ובכל זאת, למרות שכולנו די התנפלנו על שביט, אני כן יכול לראות מהיכן מגיעה שאלה כזו. זה בהחלט מרגיז אם כל פעם רק צד אחד צריך לקנות את המתנות, גם כשהמסיבה היא בצד השני.זה לא כאילו שהיא סתם מתלוננת על משהו שאיננו בעיה. זו כן בעיה וזה כן מרגיז. רק ששביט כנראה לא רואה את הפרופורציות באופן נכון - כי היא בתוך המצב. ומבפנים קשה לפעמים לראות דברים שמבחוץ רואים בקלות. אז כמו שכתבו פה כבר, זה מסוג הדברים המרגיזים - הקטנים. אלה הדברים ששווה לבלוע ולהעביר בשקט. כדי שיישאר כוח להתמודד עם הדברים הגדולים באמת. (למשל כשהוא ירצה לעשות לילדה קרחת בודהיסטית, או יאסור עליה לצאת עם החבר שלה "כי הוא מהעדה הלא נכונה", או כשיחליט שבראש שלו לקחת את הילדה איתו לסיבוב בארים, ושאר דברים שהם קצת יותר מהותיים מכמה לירות של מתנת יומולדת לחברה.)
 

החתולית

New member
חס וכרפס להתנפל

בשתי ההודעות שלי, ניסיתי לראות את שני הצדדים, ושניהם בעיני קטנוניים ובאמת לא עוסקים בטובת הילד, אלא בהתחשבנות של ההורים. כמו שכתבת, אלה בדיוק הדברים בגללם לא עושים עניין. כמו שעם ילדים צריך לבחור על מה עושים מלמחמות, כך גם בין הורים גרושים.
 

טליה בת

New member
יש אבות כאלה

אב ילדיי. הם גם לא הולכים אליו בשבת כשהם קובעים עם חברים או שיש מסיבה - כי הוא גם לא מוכן להסיע אותם. אז אני קונה (גם ככה אני מקבלת מזונות עבורם) ואני מסיעה למסיבה (גם את הרכב קיבלתי בגירושין) ואני מרוויחה אותם לשבת נוספת. והוא..????? חי כמו כלב בודד, שאפילו כשהתקשר לספר לילדים שהוא שבר את הרגל... לא ביקשו ממני לקחת אותם אליו ולא התקשרו אליו והוא בכלל לא עניין אותם. ואני.... עושה אפצ'י קטן.... קופצים חיבוקים, הצעות לתה... להכנת ארוחת ערב במקומי... מקווים שאולי אשאר בבית ולא אלך למחרת לעבודה... זוכרים לשאול אפילו למחרת אם אני כבר מרגישה טוב ועבר לי?... אמרתי שזה היה רק אפצ'י??!!
 
לא הייתי מתגאה בכך

לא הייתי מתגאה בכך שכ"שהוא שבר את הרגל, לא ביקשו ממני לקחת אותם אליו ולא התקשרו אליו והוא בכלל לא עניין אותם"...
 

טליה בת

New member
אני מסכימה

הלוואי והיחסים בניהם היו אחרים, אך כמו שאומרים - כל אחד מבשל את הדייסה שלו. הוא לא מתעניין בהם כשהם חולים או אפילו עברו ניתוח... אפילו לא ביקר ולא טרח - אז זו מערכת היחסים שהוא בנה לו איתם. גאווה - אין בכך גאווה - יש הרבה כאב... המון כאב... המון קינאה... שיש ילדים שלאבא שלהם איכפת, שאבא שלהם מבקר אותם, ילדים שאבא שלהם לא גורם להם להביט בחלון על כל רכב שעובר, ילדים שלא מנסים לחייג לאבא משישי בצהרים ועד הערב עד שהם מבינים בבכי וכאב שהוא כבר לא יגיע כמו שהוא הבטיח. ילד שמגיע לבית חולים לניתוח או מחובר לחמצן מאסטמה ומחכה שאבא יבוא אליו ואבא לא בא ולא מתקשר. ואם אמא מתקשרת לבדוק מה קרה לאבא שלא בא והוא צועק עליה שהיא מפריעה לו בעבודה. ילד שהגננת כבר לא מאמינה לאמא ומתקשרת בעצמה להזמין את אבא ליום הולדת של הילד/ה וגורמת לילד לחכות שעה שלמה למקרה שאבא יבוא כמו שהוא הבטיח לגננת ופ-ת-א-ו-ם היא המומה שהוא שיקר לה. גאווה??? על מה שהילדים מבינים מי לצידם בטוב וברע? שהילד לומד להוקיר את מי שדואג לו? כאב חד שהילד שלך בא ומבקש ממך שתחליפי לו אבא, שאת בחרת לילד שלך את האבא שזה. כאב, דמעות, מחנק - זו התחושה, ממש לא גאווה.
 
עצוב נורא

ממש עצוב לקרוא שיש "אבות" כאלה...זה ממש עושה רע, ובטח קשה להתמודד גם עם הנזקים שהם עושים...
 

אדמiנית

New member
הכי הגיוני לדעתי

היה לומר שמי שהילד נמצא אצלו - צריך לקנות את המתנה, כמו גם לדאוג להביא אותו למסיבה ולהחזיר. אז נכון שמתנות כאלה לא עולות הרבה כסף, ולא כדאי ממש לעשות ביג דיל מזה, אני מבינה מאד את העניין שמתלווה לזה - האחריות לרוץ כל פעם לקנות מתנה כשיש יומולדת. אצלי למשל, הייתי יודעת על ימי הולדת רבע שעה לפני שצריך להביא את הילד למסיבה, ואז כמובן כל החנויות כבר סגורות. הפתרון שלי היה ללכת בתחילת השנה ולקנות סטוק של מתנות גם לבנים וגם לבנות, וכשיש התקלה כזו - שולפת מתנה והילד הולך בכיף. מאחר והאב (במקרה שלי) גר רחוק מאיתנו, הילדון היה הולך למסיבות בשבתות שהוא בבית. כשהוא היה אצל אבא - היה מפסיד את המסיבה
בעקרון - לעשות מלחמות זה לא בעיה גדולה. העניין הוא שבמלחמות בדרך כלל אין מנצחים... צריך להחליט על מה מעוניינים להילחם. ועניין המתנות - לא שווה את זה. לדעתי.
 
הגיע הזמן שאגיב

ראשית תודה על כל התגובות ואני מסכיכמה עם כולכם שלא צריך להיות קטנוניים ושטובת הילד עומדת על הפרק. כך אני רואה את הדברים וכך אני פועלת!! בכוונה לא רשמתי בהודעות שלי אם אני האם שמבקשת את הקניה מצד האב או ההאישה של האב שמתלוננת על דרישותיה של האקסית , זאת כדי לשמוע חוות דעת שלכם!! פשוט יוצא שהאקסית של בעלי כל הזמן מנצלת הזדמנויות לדרוש עוד כספים ובכסף של המזונות ולא קונה ולא "מבזבזת" על הילדה בצרכים הבסיסיים, כך שנוצר מצב שאנו קונים לילדה בגדים נעלים וכ"ו אפילו דורשת השתתפות בחוגים והשתתפות בתשלום סל תרבות בבית הספר. האם זה נשמע הגיוני? אולי זה נשמע קטנוני שאני מעלה את הדברים ...אבל 1600 ש"ח אמורים להספיק לצרכים הללו...ברור גם לי שזאת לא תהיה הסיבה שבגללה הילד לא ילך לארוע, כלומר אם הילדה של בעלי מאוד רוצה ללכת לארוע אנו נאפשר לה!!! אני מעולם לא בקשתי מהאקס שלי שיקנה מתנות לחברות בכיתה או למסיבות בר/בת מצווה. - זה נראה לי קטנוני ולא צודק כי תשלומים עבור הוצאות הילדים ניתנים במזונות וזה כולל גם בילויים חברתיים. בקיצור מרגיזה אותי הקטנוניות שלה!!! והניצול של טוב הלב שלנו... ואני שמחה שיש את הפורום הזה לשפוך ולרוקן כעסים האלה...לשתף...לשמוע תגובות ...וגם לקבל תגובות אחרות שונות משלי... אז תודה שוב
 

החתולית

New member
משהו לא ברור לי

ענייני חוגים, סלי תרבות וכו' מצויינים בדרך כלל במפורש בהסכמי גירושים. אם הם תוספת למזונות, אז כך צריך לנהוג, וגרושתו של בן זוגך, מבקשת תשלום מחצית מההוצאות הללו בצדק. אם מצויין בהסכם הגירושים שסכום המזונות כולל הכל, אז יש להסב תשומת ליבה לכך ולהתעלם מהדרישה. אני לא יודעת למה אמורים להספיק 1,600 ש"ח, משום שלא כתבת מה הם כוללים. אני מקבלת 1,300 ש"ח מזונות לחודש, ואמורה לקבל מחצית מתשלום בגין חוגים, טיפולים רפואיים מיוחדים, שיעורים פרטיים, טיפול פסיכולוגי, תרופות וכו'. אבל, הלשעבר שלי מסרב לשלם את ההוצאות המיוחדות. אז 1,300 ש"ח אמורים להספיק לי, או לא ? לשמחתי הרבה, ולמזלו הגדול של בני, יש לי בן זוג מדהים שבאמצעות משכורותו אנחנו יכולים להרשות לעצמו לתת לנער כל מה שהוא צריך, אילולא כן, הוא היה נשאר בלי שיעורים פרטיים, בלי טיפול פסיכולוגי ובלי תרופות. אני בטוחה שבתו של בן זוגך, תשמח גם היא אם תהיה מעט גדלות נפש גם מצדכם, במקום שתמצא עצמה באמצע בויכוח שאין לה כל חלק בו, ולא תוכל חלילה ללכת למסיבה בגלל זה. דרך אגב, מתנת יום הולדת אינה בילוי חברתי דוגמת סרט, למשל. היא בעיני מין מס שצריך לשלם, כדי לא להיות יוצא דופן.
 
תשובה לחתולית

בהסכם ה1600 כוללים הוצאות שוטפות ולא הוצאות מיוחדות. כל הוצאה מיוחדת משולמת בנפרד. הוצאות חינוך מיוחדות והוצאות בריאות מיוחדות מתחלקות ובעלי משתתף בהם וכמובן שלוקח אחריות ללא בעיות. גרושתו "מחפשת" כל הזמן דרכים לבקש כספים נוספים וזה מה שמרגיז. בקיצור בעלי פועל לפי החוזה, ואף יוצא שמשלם מעבר לכך.
 
ועוד משהו לחתולית

אם בעלי לא היה מתחתן בשנית, אז לא היה לו כסף אפילו לדלק לקחת את הילדה ולהחזירה, כי הוא השאיר לה הכל!!!!!
 
למעלה