מי מחנך בבית של סבא וסבתא?

[Ani15]

אף אחד

אף אחד (לא) מחנך בבית של סבא וסבתא. הבית של סבא וסבתא הוא מקום לקבל אהבה ללא תנאי וגם מקום ללמוד שיש בתים שונים עם חוקים וכללים ותחומי ענין שונים מאלה שנהוגים בבית ההורים של הילד, ושאותו ילד יכול לחיות עם החוקים בבית של ההורים ועם מסגרת אחרת לגמרי בבית של סבא וסבתא פעם בשבועיים. קוראים לזה גמישות וזה מיומנות חשובה מאין כמוה.
&nbsp
את לא צריכה להכריח לאכול ואת לא צריכה בכלל להתערב. היא תציק להם, והם או שינפנפו אותה (בנימוס כמו שאת דורשת מהם) או שיאכלו עד שיתפוצצו. אם היא מציקה לך תציגי להם התמודדות מנומסת כמו שאת מצפה מהם. ההתמודדות עם משהו שלא נעים להם גם היא מיומנות שחשוב לדרוש. אפשר אפילו לעשות "משחקי תפקידים" בענין זה מראש בבית לפיתוח המיומנות. במשך 13 מתוך 14 ימים הם לומדים לאכול לפי תחושת הרעב - להתנסות ביום ה14 במשהו אחר זה לא נורא ולא יחרב את המנהגים הרגילים שלהם.
&nbsp
לגבי המקלחת - אני מתקשה להבין למה בכלל אתם מגיעים לזה אם זה ענין שמציק כל כך. תפסיקו לישון אצלם, תקלחו מיד לפני שמגיעים אליהם ותלכו מהם לפני שמתעורר הצורך במקלחת נוספת ופשוט תנטרלו את הנושא. לבחור מלחמות זה לא רק מול ילדים.
&nbsp
לגבי הביקורת על החינוך שלכם - תגדלי עור פיל. את לא יכולה לחנך אותם ואני לא מאמינה ב"שיחת נפש בה נבהיר להם שזה פוגע בנו". את יכולה לנסות, אבל רוב הסיכויים שככה הם וכדאי שתלמדו לחיות עם זה. תזכירו לילדים שוב ושוב שבבית יש מסגרת מסויימת ובמקומות אחרים יש מסגרת אחרת (זה לא המקום האחרון שבו זה יקרה), ושגם אם המסגרות לא מסכימות זו עם זו, יש זמן ומקום לכל דבר. וזהו. אל תתווכחי, אל תנסי לשנות את זה, תהני מזה שהם אוהבים את הילדים וזהו.

 

[שמש צהובה3]

אהבתי

בדעה שלך.
הבית של סבא וסבתא הינו לגמרי מקום לקבל אהבה ללא תנאי, לעולם הוא לא יהיה כמו הבית המקורי וסביר להניח שהרבה חוקים שם "ישברו". אבל, זה מה שכייף בבית של סבא וסבתא!! ברוב המקרים אין חוקים, אין כללים, אוכלים ממתקים, ישנים מאוחר, לא מצחצחים שיניים ולכן רוב הנכדים אוהבים ללכת לסבא וסבתא.

 

[danakama10]

ממש לא כך אצלנו

אצל הסבים/סבתות שלי, אצל זוג אחד היה ארון ממתקים, ובכל ביקור או פתחו את הארון ונתנו לנו לבחור ממתק אחד או שבחרו עבורנו. אצל הזוג השני "הסתפקנו" בקינוח הרגיל שהיה לכולם לאחר הארוחה.
אצל הילדים שלי, זוג אחד באמת נהנה יותר להביא ממתקים, אבל כשאני מבקשת לא יותר מאחד ביום, מכבדים את זה. הזוג השני שואל על כל דבר מה לקנות וכל דבר שואל אם זה בסדר להביא.
מעולם לא ניתקלתי במנהג שאצל סבא וסבתא לא מצחצחים שיניים...
נכדים אוהבים ללכת לסבא וסבתא כי הם אוהבים אותם, ומשקיעים בהם זמן ואנרגיה לשחק איתם ולעשות איתם דברים כיפיים. ממש לא חייבים לשלב דברים שהורסים ופוגעים בבריאות ובשיניים כדי לשדר אהבה לנכדים. אי אפשר לקנות אהבת ילדים בממתקים ובויתור על חוקים.

 

[danakama10]

למה צריך ללמוד שיש מקומות בהם פורקים כל עול?

למה אהבה ללא תנאי (רגע - ההורים לא אוהבים ללא תנאי?) משמעותה שמוותרים על חינוך? מדוע ילדים צריכים כל יום 14 לאכול שלא מתוך תחושת רעב אלא כדי לרצות מישהו? את היית מוכנה לאכול מילקי אחרת הדודה שלך נעלבת?
ומדוע לא להתערב אם הסבתא מציעה המון ממתקים? פעם ב- 14 יום אין בעיה לפוצץ את הילדים בסוכר? אני מציעה לך לקרוא קצת על מה הסוכר עושה לגוף, ואולי תביני שאהבה משמעותה לשמור על זה שאתה אוהב ולא להלעיט אותו בדברים שהורסים לו את הגוף.
גמישות זה אומר שילדים לומדים להתאים את עצמם לחוקי הסביבה. זה לא אומר שהורים צריכים להסכים ל"חוקים" מטופשים ומיותרים כמו ילדים חייבים לאכול כל דבר שמציעים להם בכל זמן שמציעים להם.

 

[Ani15]

הבנת לגמרי לא נכון

הילדים לא צריכים לאכול מה שלא בא להם. הם יכולים לסרב בנימוס. ואם בא לילדים לפוצץ את הגוף בסוכר פעם בשבועיים, לא ייגרם מזה אסון. בבית של הסבים לא צריכים להיות חוקים, צריכה להיות אהבה וקבלה. אפשר לקבל את צורך הסבתא להציע אוכל כל הזמן, ואפשר שהסבתא תקבל את חוסר הרצון של הילדים לאכול (הרי היא לא מאכילה אותם בכח). ואם הסבתא מתעקשת שהחוק בבית שלה קובע שצריך לאכול כל הזמן - אז באמת צריך לצמצם את החיכוך ולא לבוא לבקר אצלם. הרי הילדים לא היו נשלחים לבית בו החוק הוא שצריך ללכת ערומים ולקלל באופן קבוע, נכון?
הנקודה היא שההורים לא צריכים להתערב בין הילדים לסבים (למעט לתת דוגמא ולחנך לתגובה מנומסת ומכבדת), מכיוון שבית הסבים הוא לא מקום שצריך לחנך בו. אם המצב בבית הסבים הוא בלתי נסבל (נדמה לי שזה לא המצב המתואר פה), אז צריך לא להגיע לשם. אם זה נסבל אבל מנוגד ל"חוקי" ההורים אז אפשר להתגמש, בשם האהבה.

 

[danakama10]

נסכים שלא להסכים

אהבה וקבלה ילדים מקבלים גם אצל ההורים, לא?
חינוך זה לא עונש שאפשר להשתחרר ממנו במקום בו אוהבים ומקבלים אותנו. חינוך זה ללמד התנהגויות וערכים עד שהם מוטמעים בנו חזק ובאופן אוטומטי. לטובת הילד, גם אנשים קרובים ואוהבים אמורים לדרוש מהילד התנהגות סבירה.
לא ברור לי מדוע הורה לא צריך להתערב אם הסבים פועלים בניגוד לאמונות של ההורה. אם הורה מאמין שסוכר זה כמו רעל לגוף ומותר לצרוך ממנו מאוד בצימצום, אין הגיון בפריקת כל עול בגלל שהסבים רוצים. גם מכות הן דבר לא טוב אבל לא מתים מהן. תסכימי שהסבים יכו את הנכדים פעם ב-14 יום? אני לא אומרת שסבים אמורים לנהוג בדיוק כמו ההורים, אבל הם כן חייבים להקשיב להורים בדברים עקרוניים. אם הורה רוצה שילד לא יאכל ממתקים כך יהיה. אם הורה רוצה שהילד יסדר אחריו גם אצל סבא וסבתא כך יהיה. זה הכל לטובת הילד והתעקשות הסבים להמנע מזה תחבל גם בחינוך הילד וגם בקשר איתו (המתח בין ההורים לסבים ישפיע על הקשר עם הנכדים).
אני חושבת שסבים הגיוניים יבינו את המגבלות המוצדקות של ההורים וזה לא אמור לחבל בקשר בין הסבים והנכדים. הקשר מתבסס כפי שציינתי על אהבה שהסבים מפגינים, האיכפתיות, הבילוי המשותף. מילקי כל שעה הוא לא הדבר עליו יקום או יפול הקשר,

 

[כבשה0פועה]

למה אצל הסבים נכון לפרוק עול גם במה שמפריע להורים?

מסכימה לחלוטין עם מה שכתבה דנהקמה.
אם להורים האלה עקרוני שהילדים ימעיטו מאוד בסוכר - אז זה נכון תמיד. ויש לעודף משמעות פיזית ונגזרת התנהגותית. כנ"ל לגבי שגרת שינה. כנ"ל לגבי בחירות ערכיות של צמחונות/ טבעונות/ אוכל כשר.
לגבי שינה אצל הסבים - יש שני הורים, אולי להורה השני זה חשוב וחיוני, אולי ככה פוגשים בבוקר חברים נוספים ומשפחה, אולי נהיגה ארוכה קשה עליהם. לא יודעת. זה המצב הנתון ולתוכו המערכת צריכה להסתגל.
ברור שגם ההורים יכולים להתגמש מעט, אבל לא בדברים שמהותיים בעיניהם.
&nbsp

 

[Ani15]

וסבים כן צריכים להתגמש במה שמהותי להם?

למה הורים לא וסבים כן? באמת את מצפה מאנשים מבוגרים - לפעמים מאוד - להיות יותר גמישים?
&nbsp
לכל דבר יש רווח והפסד. בעיני, אהבה של משפחה מורחבת הוא מקור עצום לכח אצל ילדים. וזה בעיני חשוב יותר מיותר-או-פחות סוכר או יותר-או-פחות רעב. אם יש חיכוכים בין ההורים לסבים, מישהו יפסיד, ונחשו מי יפסיד הכי הרבה - הילדים. אז אולי ההורים ירוויחו את העקרונות שלהם, ואולי הבריאות של הילדים תרוויח (פעם בשבועיים, עד כמה משמעותי זה אני לא בטוחה), אבל הסבים יפסידו את העקרונות שלהם, ולך תראה אהבה בלתי תלויה ככה. באמת צריך להיות קדוש בשביל זה, ואני לא מצפה מאנשים מבוגרים לשנות את העקרונות שלהם ולהיות קדושים בהתנהגותם, כשזה הרבה יותר קשה להם מלצעירים. אז כל הורה יעשה את השיקול של הרווח וההפסד של הילדים שלו, ויחליט ככה. מי שסוכר חשוב לו יותר מאשר אווירת עימות תמידית וחיכוכים - שיילך על זה. בעיני זה מפסיד את הרווח העיקרי במשפחה.

 

[שסק5]

ואם תחליפי את הסוכר ב..

בשר למשפחה צמחונית - כי הסבתא חושבת שחשוב לאכול בשר, אבל אתם כמשפחה החלטתם שלא. אז פעם בשבועיים זה בסדר להתגמש?
או
תוכנית טלויזיה שמבחינתך היא הרסנית ואת בשום אופן לא מרשה - והסבתא חושבת שזה בסדר
או
שלא חייבים כסא בטיחות באוטו - כי הסבתא חושבת שאפשר בלי, כמו שהם נסעו לפני 40 שנה.

זה נורא קל להגיד תתגמשו כי זה רק קצת סוכר. ובמקרה הזה - אולי הייתי מסכימה איתך ומצפה מהילדים הגדולים ללמוד להתנגד לסבתא בעצמם, בנימוס, כשהם לא רעבים.
אבל לתת לסבתא לעשות כל מה שבא לה כשזה נוגד לגמרי את העקרונות המשפחתיים שלך רק לשם ה "פעם ב.. זה לא נורא" ו"אצל סבתא יש חוקים אחרים", זה לא לעניין.
צריך לדבר על זה וכולם צריכים להתגמש לפי מה שעקרוני יותר ומה שפחות.
גם אם הסבתא תכעס.

 

[danakama10]

בהחלט להקשיב לעקרונות של הסבים

בדברים שקשורים להם. אם לדוגמה אסור לקפוץ אצלהם על הספה, אסור לדבר בכל רם בין 2-4, חייבים להוריד מהשולחן את הצלחות, חייבים להוריד נעלים לפני שנכנסים הביתה - כל אלו דוגמאות לעקרונות וחוקים שצריך לכבד.
להכריח ילדים לאכול מסביב לשעון זה לא עקרון. להציע לילדים הרבה סוכר, זה לא עקרון. ואם היחסים של הסבים והנכדים יפגעו בגלל זה, אז כנראה הסבים למרבה הצער כבר סנילים ולא מבינים מה קורה או שסתם מחפשים דרמות.
הסבים גם אינם יכולים להציב עקרון שעל הילדים להתקלח לפני שהם יוצאים לדרך הביתה. אם ההורים לא חושבים שצריך להתרחץ, אז הסבתא לא יכולה לכפות. אם הסבתא רואה שהילדים מלוכלכים היא יכולה להציע, ואם ההורים מתנגדים אז בזה זה נגמר. מספיק להגיד לה פעם אחת שאין צורך, ובזה זה אמור להגמר. אם זה וסיפור האוכל זה סיפורים שחוזרים על עצמם והופכים לדבר מעיק, הסבתא פשוט לא יודעת את מקומה. ואני מאוד בעד להקשיב לעיצות של סבים כי הרבה פעמים יש להם עיצות טובות. אבל לייצר מלחמות ועקרונות על סתם - זה לא.

אני רוצה גם לציין שיש הורים שכאשר הסבים מראים על דרכי פעולה הגיוניות עם הילדים, הם, ההורים, נכנסים למגננה ומסרבים רק כדי שלא יצא שהם מקשיבים לסבים ושהם יודעים יותר טוב מההורים. גם זו דרך פעולה לא נכונה. אם סבתא חושבת שהילדים רעבים, יכול מאוד להיות שיש סיבה.