אז ככה (כי ממש לא בא לי לעבוד היום)
זהו, שהם לא מתאמצים. הם פשוט שנונים ומדליקים, אבל זה בסדר. הם עומדים לשלם על זה את המחיר: הם יורים לעצמם ברגל (אם לסמוך על הניתוח המבריק של רענן שקד), ומודים בהיבריס בפטנט מתוחכם: יוצרי הסדרה, מודים ביאפיותם ותחכומם הניו יורק-וושינגטוני-לוס אנג'לסי, המנותק משהו כבועה במגוון הקולות, הדעות והגישות בארה"ב הברית , ומדגישים את הקשר הסוציאופוליטי, בכך שהנמשך הסידרה הם גורמים לכשלונו של הנשיא המכהן בבחירות לקדנציה הבאה, וזורקים אותו לאפוזיציה. מה שבאמת קרה לדמוקרטים היאפים המתוחכמים והאורבניים, ששלמו את מחיר גאוותנותם ו"הניתוק מהעם", בכך שהפסידו לקאובוי פתאטי ועילג. בוריס היה נשמה, ומתוק, ורציתי לאמץ אותו לחייקי באהבה רחומה ונוטפת רומנטיקה. אז מה? גם לי יש רגעים שאני נשברת, והלב שלי מתקמט! סיקס פיט אנדר גאונית, אבל לא כל הפרקיןם שלה מבריקים. ובכל זאת. אני נותנת לה קרדיט. אגב, את רואה את איבגי וספקטור? אני מאוד מחבבת את הסדרה הזו.