מחדדת |עפרון|
ניקח אותי, למשל. כי אין לי פה אף אחד אחר. עכשיו אני עוצמת עיניים, ומבטלת את עצמי. נניח, כן, זה משהו שלוקח חיים שלמים לעשות. אבל נגיד שהצלחתי. נשאר פה גוף? נשארים תהליכים אוטומטיים של נשימות, נשארים תהליכים אוטומטיים של ויסות חום, הורמונים, דופק. נגיד שהצלחתי למצוא את כל ההרגלים שלי ולהכחיד אותם. נניח שהצלחתי להוציא את ה"אני" מתוך המערכת שלי. חוץ מלחץ הדם שלי, נשאר עוד משהו שנוכח פה, במציאות הזו? האם המציאות הזו תמשיך להיות כה"אני" כבר לא יהיה קיים, או שהיא בהכרח השלכה של ה"אני" על איזה שהוא משהו? נסה רגע, עצום עיניים. דמיין. תגיד לי מה אתה מוצא..בבקשה. תודה על תשומת לבך אחת בדרך