מי עובדת משרה מלאה?

[שושנון]

מי עובדת משרה מלאה?

מי מכן עובדת משרה מלאה עד 17:00? האם אתן מרגישות פספוס בנוגע לגידול הילדים וההשקעה בהם? אני נמצאת בסוף חופשת לידה ומתלבטת מה לעשות, ולא מצליחה להגיע למסקנה האם זה שאני אגיע רק בערב הביתה זה מוגזם או לא?

 

[איילת נתנאל]

אני בחרתי לא לעבוד משרה מלאה

כי ברור לי שארגיש אומללה ומפספסת מכל הכיוונים.

 

[משוש30]

אני עובדת משרה חלקית אבל גם

לומדת. 07:00-16:00 פעמיים בשבוע עד 20:00 תשמעי מעכשיו והלאה כל מה שתעשי כבר לא יהיה מושלם. אי אפשר להחזיק את כל הכדורים האלו באויר כמו שהיה פעם. ללמוד 100% לעבוד 100% ולגדל את הילד 100% אז ממש כמו בחיים, מתפשרים... אני נעלתי את כל רגשי האשמה שלי עמוק במגירה. הם לא תורמים לי כלום. אני מרגישה שאני חיה חיים מלאים ומספקים, שיש לי הכל מהכל. נכון, זה לא מושלם אבל זה אף פעם לא. בחרתי בדרך שהכי טובה ונכונה לי ומקווה שגם את תמצאי את הדבר ההכי נכון לך.

 

[rnati]

אני. אבל לא מהתחלה

כשחזרתי אחרי חופשת הלידה עבדתי 60% משרה אחרי קצת יותר מחצי שנה עברתי ל-80% משרה ובגיל שנה וחודש חזרתי למשרה מלאה. לי זה קשה. יש לי שני אחה"צ עם הילדה, ממש לא מספק מבחינתי. אבל הילדה מבלה, יש לה אחה"צ אחד עם אבא, עוד אחד עם אמא שלי ועוד אחד עם ההורים של אבא. לי מאוד עזר לעשות את זה בהדרגה.

 

[אמא של עופרי וטל]

עובדת חמישה ימים בשבוע

משמונה עד ארבע. לא כזה נורא מבחינתי חוץ מזה שמרבע לארבע עד חמש - זה שעות מטורפות שאני צריכה להספיק. להספיק לגמור את העבודה. להספיק לאוטובוס. להספיק לקחת את הילדים. מגיעה על ארבע הבייתה. כרגע יש לי מישהי שעוזרת לו ומוציאה לי את הילדים מהגן בארבע ואז אני גם נשארת עד חמש שש. דווקא בשבועיים של החופש של הילדים גם אני וגם האיש נהיה לחוצים נורא בעבודה. נראה איך יהיה...

 

[עמית@]

אני, לא מרגישה פספוס.

 

[lulyK]

הנחתי שארגיש פיספוס

ובגלל זה כל עוד יש/יהיו לי ילדים קטנים, אני לא שוקלת עבודה במשרה מלאה. "מוגזם" זו החלטה שלך וגם מאד משנה מה עושה בן הזוג שלך ועד כמה הוא מעורב בשעות שאת איננה.

 

[boringvered]

אני

עובדת משבע וחצי עד ארבע כל יום... לא מרגישה פספוס - היה לי חשוב שהחיים שלי לא יהיו מוגדרים רק עפ"י ההורות שלי - מצד שני יש לי מינון טוב של שעות ילדה מידי יום. מה שכן, מה שמתאים לי, לאו דווקא עשוי להתאים לך. ורד

 

[ruhyk2]

משרה מלאה

תראי זה תלוי במספר הילדים שיש לך וכן מתי בעלך מגיע אני עם ילד אחד עבדתי משרה יותר ממלאה אך הוא היה עם בעלי משעה 17:00 היום גם אני בחופשת לידה עם הילד השני ואני יודעת שאני לא חוזרת למשרה הזו עם תינוק בבית+ילד כיוון שגם יותר עייפים וגם צריך להשקיע בשניים עכשיו ובעלי זה לא יספיק.

 

[sipi1]

בעיקרון - אני

למעשה - מתחילת השבוע אני לא עובדת, אבל מעריכה שברגע שאחזור לעבודה זו שוב תהיה משרה מלאה. כל השנים עבדתי כך, עד 16.00, אבל מכיוון שהילדים למדו ביול"א (מעון-צהרון-בי"ס) עד שעה כזו, שעות העבודה שלי לא היו סיבה להרגשת פיספוס.

 

[daldan]

עובדת משרה מלאה

בעקרון הילד בגן עד ארבע כך שאני לא מרגישה פספוס. הקושי שלי נובע מזה שאני לא מספיקה שום דבר אחר. כלומר כשאני מגיעה בארבע אני רק עם הילד כמעט ולא פנויה לעשות דברים אחרים (קניות, סידורים וכל מה שקשור בטיפול השוטף בבית) כשהוא נרדם אני מתמוטטת ולכן רק יום שישי נותר לסידורים. מבחינתי בסדרי עדיפויות הילד שלי עומד לפני הכל, לא יודעת מה יהיה כשהוא ילך לגן או לבי"ס ואיך אני אתמודד עם זה, אבל כרגע זה מה שיש.

 

[ח ת ו ל ה פרסית]

אני גם

עובדת עד 17:30. נועם הולך לישון יחסית מאוחר (22:00) אז יש לנו די הרבה זמן ביחד. כרגע לא מרגישה פספוס, חשוב לי גם לעבוד ולהמשיך בחיים שמחוץ לאמהות. בחופשת לידה ממש לא נהנתי והחזרה לעבודה הכניסה את האיזון שהיה חסר לי חזרה לחיים. כרגע אני לא מרגישה פספוס, אולי כי נועם עוד יחסית קטן ובסך הכל הפעילויות איתו הן יחסית מצומצמות. ביום יום אנחנו משחקים יחד ושרים יחד, יונקים, אוכלים ועושים אמבטיה, מטיילים לגינה ובשכונה ופוגשים אנשים. פעם בשבוע בערך הולכים לג'ימבורי ושחייה לתינוקות. אולי כשהוא יגדל קצת אני ארגיש שיש לי יותר אפשרות להשקיע ואצמצם שעות אבל בינתיים לא. אני לא חושבת שאת צריכה לחשוב במושגים מופשטים כמו "מוגזם" וכו' אלא תנסי לחשוב על המצב במושגים יותר תכלס - להבין מה את באמת רוצה לעשות, ומה את יכולה לעשות בפועל - מה האילוצים שלך והאפשרויות. - את חייבת לעבוד מסיבה כלכלית? - כיף לך עם הילד בבית? - חסרה לך העבודה, חברת מבוגרים? - יש לך אפשרות למשרה חלקית?

 

[נונינקה]

אני עובדת בחצי משרה שזה משתנה

יש ימים,כמו היום שהגעתי כבר ב - 12:00 הביתה (כי יצאתי מוקדם) ויש ימים שבסביבות 14:00. פוצי עד 16:00 אצל המטפלת - מה שמשאיר לי זמן לעצמי ולטיפול בבית. אבל אני גם לומדת כך שלפחות פעמיים בשבוע מגיעה קרוב לתשע בערב. בסמסטר הקרוב כנראה אלמד בימי שישי בבוקר, כדי להיות בבית אחה"צ. עכשיו בחופשת הסמסטר אני כל יום איתו אחה"צ ואנחנו מבלים המון. מבחינתי אין אפשרות אחרות, גם בגלל שאין תקנים בעבודה שלי למשרה מלאה וגם בגלל שזה עולה בקנה אחד עם האג'נדות שלי; שאת הילדים שלי אני מגדלת. חוץ מזה, אם לא כך, לא הייתי מספיקה לקרוא בשקיקה את הפורום.

 

[אפרת12]

לדעתי בפירוש כן

בייחוד אם המשרה לא נגמרת בדיוק ב-17:00 (אם, למשל, את לא מתחילה בדיוק ב-8:00). זה מה שקרה לי - עבדתי בהיי טק, כלומר - לא הייתי חייבת להגיע בדיוק בשמונה, וזה גם קשה כשלהגיע לעבודה לוקח מינימום שעה וחצי (ולחזור גם משהו כזה). בדיוק סיפרתי על זה לפני כמה ימים. בשביל מה הבאתי ילד, אם אני יוצאת מהבית כשהוא קם בבוקר ,וחוזרת כדי להאכיל אותו ולהשכיב אותו לישון? אלו לחלוטין לא חיים. עכשיו פתאום אני נחרדת למחשבה שאולי אי פעם אחזור לאורח חיים כזה. הרי לא לעולם אשב לי בבית בלי להכניס אגורה שחוקה לצרור המשפחתי. וזה כבר בכלל לא מצחיק אותי. משום כיוון. איזה עולם...

 

[יעל י]

אני עובדת במשרה מלאה פלוס

לדעתי יש השפעה אני רואה את זה בעיקר עם הילדים הגדולים יותר אבל זה תלוי עד כמה אנחנו תלויים בעבודה/פרנסה

 

[galiaS]

אני עובדת משרה מלאה מהבית

היום אני לא מרגישה פיספוס (הוא בטוח קיים אבל הוא מתגמד מול ההנאה שיש לי ממה שאני עושה

).

 

[זוהרה האחרת]

אני עובדת משרה מלאה ואמא לתאומים

בני חמישה וחצי חודשים. אני לא מרגישה פספוס, בגלל שאני לא טיפוס טוטאלי בשום תחום בחיים שלי. אני מצליחה לתמרן תוך ידיעה שאני מוותרת על כל מיני דברים, גם בעבודה וגם באמהות. למשל, עכשיו ויתרתי על הצעת קידום כי היא באמת משרה מטורפת מבחינת השקעה, וזה לא בא בחשבון. השילוב לא קל, ומשלמים מחירים, אבל זו אני. אני לא מסוגלת לעבוד במקום רק בגלל ש"נוח לי", אני צריכה גם אתגר, אקשן וידיעה שיש "זוהרה" מעבר להורות. למזלנו, בקונסטלציה המשפחתית שלנו כרגע, האיש הוא סטודנט והוא "ההורה המוביל" בבית. בהצלחה, זו דילמה לא פשוטה

 

[שושנון]

לא מצליחה להחליט

אני כבר כמה שבועות מתלבטת בשאלה האם אני יותר רוצה להיות אמא או יותר עבודה מלאה שבצידה גם שכר. יום אני מחליטה ככה ויום למחרת הפוך. בעלי עובד בתחום התקשורת מה שאומר שיש ימים שהוא פנוי ויש ימים שהוא מאוד עסוק, תלוי בהתרחשויות במדינה (בחודש הקרוב לדוגמא הוא אפילו לא מגיע הביתה). הבעיה העיקרית שלא ניתן לסמוך על השעות שלו. חוץ מיזה אני יודעת שאם היה לי עזרה קבועה מההורים שלי הייתי מחליטה עבודה אבל הם גרים רחוק אז זה לא רלוונטי.

 

[lulyK]

מה שלא תחליטי,

את תהיי "אמא". כשאת מציגה את זה ככה (אמא או עבודה) זו באמת נשמעת כמו החלטת הרת גורל

.

 

[אמא של פילפילון]

אני לא עובדת במשרה מלאה

אבל לפעמים עובדת אחרי הצהרים/ ערבים וכאשר זה יוצא יומיים רצוף זה באמת משפיע על הילדים (דווקא על הגדולים משפיע יותר, כנראה כי פעם קודמת שעשיתי זאת המופלטה עוד היה בבית ולא במשפחתון, כך שלא קופח ב"שעות אמא"). זו החלטה שלי, בעיקר, כי קשה לי עם הידיעה שמישהו אחר מגדל את ילדי. זו גם החלטה משפחתית שנובעת מכך שהחצי שלי עובד המון שעות (הרבה יותר מידי). אם הם היו נשארים איתו בכל שעות הערב שאני נעדרת זה היה נהדר, אבל זה לא קורה. אבל יש לי לא מעט חברות שעובדות במשרה מלאה ולהן זה מאוד מתאים. בקיצור, זו החלטה מאוד אישית ותלויה גם, כמובן, בעניין הכלכלי.