מי עוזרת לי כאן?

[irisgov]

עכשיו רועד לי הפופיק.

זה שג'וניור ילד מדהים ומיוחד ומקסים אין על זה עוררין. כל הכבוד לו. ממש. אבל, אני שמחה שזה נגמר ככה, והכסא לא נחת לג'וניור על הראש. ואם יש כזה ילד שילדים מתים מפחד ממנו, אין לו סייעת צמודה? ואיפה היו המורות כשזה קרה? ולמה ג'וניור היה צריך לקחת אותו ביד למנהלת?

 

[ערבהאיןקץ]

10 ילדים בכתה

עם מורה,סייעת ועוד סייעת, וברוב הזמן עוד מבוגרת בכתה. אבל חלק מהם מצריכים יותר מזה... מוחמד עלי הזה, כרגע שאלתי את ג'וניור: "איך אתה יודע שהוא לא ירביץ לך" אז ג'וניור עונה: "הוא חבר שלי ואני יודע כמה אפשר להתקרב אליו. לפעמים אני יודע שהוא יכול להרביץ אז אני מתחבא לו. ולפעמים אני אומר לו מה לעשות ולא להרביץ לילדים. למה את כותבת את זה???"

 

[irisgov]

עדיין רועד לי הפופיק,

אבל מדהים הילד שלך!!!!!

 

[זואיzoe]

זה מאד מרגש

וחוץ מזה שהוא מדהים ומתוק, אתן צריכות לקבל הרבה מהקרדיט. סיפור שכזה בכלל לא שכיח שיקרה

 

[תרבד קפוא]

מורידה את הכובע

בפיניו ופניכן כל הכבוד אין ספק שזה החינוך לסובלנות וקבלה כבר מזמן אמרתי שיש בו עדינות וכבוד מעוררים השתאות. ואני בניגוד למה שאיריס אמרה הייתי סומכת עליו לגמרי. סיפורים כאלו מרגשים אותי מאוד מאוד

 

[בת שחף]

וואו וואו וואו וואו

 

[אמא של פינוקי]

כל הכבוד!

מהרגעים שבהם חושבים- נו אולי עשינו משהו נכון בכל אופן, לא?

 

[תל אביבי1]

לא בטוח שיש כאן סנוביזם

סתם דוגמא: שאלתי את הילד למה הוא לא משחק עם בנות בגן. "כי הן רק רוצות להתחתן כל הזמן ושנהיה חתן-כלה מגונדרים, וזה משעמם. ואפילו כשהצעתי למ' שאני אהיה אביר גיבור עם מטוס קרב שבא להציל אותה מהקשירה באי של שודדי הים ורק אחר כך נתחתן היא לא הסכימה לי". ככה שבאמת יש כאן תחומי עניין שונים שלא מצליחים להיפגש. אז למה בכוח?

 

[פרח7]

להתחתן לפני שבוחנים קשר

מול שודדי ים וקשירות, זה נראה לי פזיז מידי הילד צודק!

 

[תל אביבי1]

../images/Emo6.gif הילד תמיד צודק...

 

[זואיzoe]

דווקא הבת שלי משחקת עם הבנים בגן

"אוהד הוא האביר ואני הנסיכה שלו".... "אנחנו משחקים באבירים ונסיכות ובמקום חרבות משתמשים בכפות (אלה של החול).. ואני ומאי הנסיכות שהאבירים מצילים" "פיו פיו"... (היא מכוונת אלי רובה שהכינה מלגו)

 

[בת שחף]

זהו, הכול סגור כבר בגיל הזה

הבנים הם האבירים שמצילים, הבנות הנסיכות שצריך להציל.

 

[irisgov]

ממש לא.

רק אחת אצלי משחקת בנסיכות. הקטנה בכלל היא תמיד עם חרב ביד, ומכוניות, וחיות. אין מצב לתפוס אותה בתפקיד נסיכותי כלשהו שדורש קישוטים, מנצנצים ופאסיביות. מאידך, הילד בגיל הזה בכלל הלך עם שמלות לגן. והגדולה היתה עסוקה בהתארגנויות חברתיות למיניהן, עד היום. בסה"כ כולם שיחקו גם עם בנים וגם עם בנות, גם ב'משחקי בנים' וגם ב'משחקי בנות' ברמה זו או אחרת.

 

[תל אביבי1]

מדהים כמה שהכל כבר סגור

וזה בסדר. כל עוד אפשר להתחרט בעתיד, וכל עוד חריגות מהנורמטיביות מתקבלות במשיכת כתף.

 

[זואיzoe]

כן, אה? ממש קטע.

 

[ערבהאיןקץ]

אז...

אם נניח תגיד לו שנוסעים לרכב על פונים , או לאכול צ'יפס בים, או לראות סרט, עם X ועם אמא שלו... זה גם ייחשב משעמם?

 

[תל אביבי1]

יש מצב שזה יילך

אבל לשם מה ההשקעה? את מי את רואה יוצא נשכר מהעובדה שאכילת צ'יפס בים עם X ואמו תתרחש במציאות?

 

[בת שחף]

אתה אומר את האמת, שהילד לא רוצה

תוסיף התנצלות, אם קשה לך, תדבר על כימיה, וילדים, את יודעת... במקביל, תנסה להבין מהילד למה הוא לא רוצה לפגוש אותו. אבל תמיד יש לזכור כי ילדים, כמו מבוגרים, מתחברים, אוהבים, שונאים. ולא תמיד יש מאחורי זה היגיון. מצד שני, לפעמים דווקא יש סיבות מאוד טובות, מבחינתם. וגם יש לזכור שזה יכול להשתנות. החבר הכי טוב של האוגר כיום היה אחד מהילדים שהוא הכי לא סבל בכיתה א'. במקרה הזה, אנחנו - ההורים משני הצדדים - "אשמים". היה לנו חשוב מאוד שהם יתחברו, מכל מיני סיבות, והפגשנו אותם שוב ושוב לגמרי במקרה במקומות נייטרליים, כמו הפארק וחוף הים. עכשיו הם אפילו אוספים פוגים ביחד.

 

[אמא של פינוקי]

אומר שלא

אם התחלת עם המנהג המשונה של לשאול את המלאך לדעתו אז כנראה שתצטרך גם לכבד אותה... אין מה לשחד ולשכנע- מנסיון עם הבן שלי אם הפגשתי אותו בכוח עם ילד שלא רצה- המפגש היה די אומלל. לילדים יש העדפות בחברים בדיוק כמו שלנו והם ממש לא אוהבים כל ילד אחר רק משום שהוא משתייך יחד איתם למגזר נמוכי הקומה המוכנה "ילדים". מה אומרים לאמא? או שמורחים באיזה מין גמגום על כך שהילד מעדיף להיות בבית איתכם בשעות אחה"צ, על סבתא שמגיעה מרחוק, על צינון שאתה חושש שעומד להתפתח למחלה... אבל אם היא ממשיכה להציע יום אחרי יום אז אומרים את האמת כפשוטה שהילד לא רוצה, שאין לך מושג למה כי הבן שלה מקסים ומדהים בעיניך, מרמזים על שריטה מסוימת של הילד בעניין בחירת חברים, אבל השורה התחתונה היא שאין מצב. אפשרות נוספת היא להפגש "במקרה" (כלומר ההורים תיאמו, הילדים לא) בגינה הציבורית ואז אם הולך אז יופי ואם לא אז כל אחד נפרד לדרכו.

 

[אמא של פינוקי]

:-O ומה גרם לשלושתנו

לכתוב בדיוק ב 11:21 תשובות כל כך דומות?