מי ראה את הסרט I am Sam?

[אחד העצובים בעיר]

מי ראה את הסרט I am Sam?

אני יודע שבסרטים טובים יש איזון נכון בין מצאות לדימיון. הסרט הנ''ל ריגש אותי אבל אין לי מספיק ידע בנושא לקויות אינטלקטואליות כדי לדעת אם באמת נעשה בו איזון נכון בין דימיון למציאות. האם הסרט מציג נכון אנשים עם לקות אינטלקטואלית? (המושג 'לקות אינטלקטואלית' מחליף היום את המושג 'פיגור שיכלי' בארצות הברית כדי שההגדרה תכלול לא רק את מי שההיתפתחות שלו לאחרת אלא גם את מי שההתפתחות שלו עברה נסיגה. אין כאן קטע של מילים מכובסות ומי שנעלב מהביטוי 'מפגר' יעלב בקרוב גם מהביטוי החדש. הפסקת העלבון דורשת טיפול בערכים ולא באוצר המילים). הסרט מציג משפחה חד הורית עם ילדה חסרת לקויות בת שבע (גם זה ביטוי אמריקני. פה 'בריא' הוא רק ההפך של 'חולה' ולא של 'נכה') ואב עם תיפקוד אינטלקטואלי של ילד בן שבע. הילדה וגם הרשויות מצויים במצב של ''לא לבלוע ולא לירוק'' ביחס למשפחה הזו. מצד אחד האב נותן לילדה הרבה חום ואהבה. הוא אבא שלה ופרדה ממנו תהרוס לשניהם את החיים. מצד שני יש הרבה דברים שהוא לא מסוגל לתת כהורה. הוא לא מצליח, למשל, לעזור לבתו ללמוד או להבין על מה מדברים באסיפת ההורים.

 

[אחד העצובים בעיר]

אם כבר אנחנו מדברים על סרטים, מה דעתכם על

צמד הסרטים התעודיים BEST BOY ו- BEST MAN שמתארים את החינוך לעצמאות שמתחיל לקבל אדם בן 50 עם יכולת אינטלקטואלית של אדם בן 5? הסרטים מתארים גם את יציאתו לעצמאות. מה דעתכם לע הפרק ג'ימי בסידרה בסידרה קוונטום ליפ שבו הנוסע בזמן מוצא עצמו מגולם בגופו של אדם עם תיסמונת דאון בשנת 1961? בעיקרון, בכל פרק בסידרה הזו, הגיבור מוצא את עצמו בגופו של אדם שמצוי בצרה בזמן זה או אחר במחצית השניה של המאה העשרים. הגיבור לוקח את המושכות מידי 'בעל הגוף' ומנהל ליום יומיים את עינייניו טוב ממנו ופותר את בעיותיו. כשהבנתי שבפרק ''ג'ימי'' הגיבור יפתור את בעיותיו של אדם עם לקות אינטלקטואלית, חשבתי שהפר יהיה חסר טקט. חשבתי שיראו איך מפגר יכול להסתדר בחיים אם מידי פעם הוא יוחלף בגאון. אלא שזה לא היה המקרה. להפך. פרק הסידרה הראה שבשנת 1961 החברה שמה כל כך הרבה מיכשולים בפני אנשים עם לקות אינטלקטואלית עד שאפילו אם יחליפו אותם בגאונים, ספק גדול אם זה יעזור. ג'ימי מוצע ממוסד ועובר לגור עם אחיו הגדול, גיסתו ואחיינו. גיסתו מפחדת ממנו, ממש כמו השכנים והאנשים במקום העבודה החדש. אחיו בטוח שהוא מבין אותו, מנהל את עינייניו במקומו ולא טורח להקשיב לו בכלל. במקום העבודה החדש יש גם אנשים שיש להם סיבות אישיות להתנכל לג'ימי. הסוף היה אמור להיות סוף טוב. אני משוכנה שכותב הסידרה בטוח שהסוף היה טוב. אבל, אישית, משהוא מאוד צרם לי בדרך בה נגמר הפרק.

 

[אורלי אמאשל אור]

עוד לא ראיתי, אבל קיבלתי

עליו אתמול המלצות חמות מאוד מרופאת הילדים של אור. היא סיפרה שבכתה כל הסרט .

 

[אחד העצובים בעיר]

אני בוכה בכל הסרטים...

 

[אורלי אמאשל אור]

מעציב לראות את הניק שלך. מה דעתך להחליף

למשהו יותר שמח? יש לי הרגשה שזה ישנה לך את העצב. (מתנצלת מראש על ההתערבות - תתעלם ממנה אם היא לא במקום מבחינתך)

 

[אחד העצובים בעיר]

זה לא פשוט....

פעם הייתי כותב בכינוי אחר כשהיה לי מצב רוח טוב. מאוחר יותר, כשהבנתי שאנשים מגיעים מהחתימה שלי לבלוג שלי, הפסקתי להשתמש בכינוי האחר. את הבלוג אני כותב רק כשרע לי. כבר כמה ימים שלא כתבתי שם כי אני מבסוט אבל...אני כבר מבוגר מדי כדי לשנות שם.

 

[אורלי אמאשל אור]

עכשיו הסתקרנתי ונכנסתי לבלוג שלך.

מרתק. ובאמת לא פשוט. אבל - תמיד יש את חצי הכוס המלאה, לא ?

 

[אחד העצובים בעיר]

יותר מחצי הכוס מלאה, אלא שהבלוג נועג לעזור לי

להתמודד עם החלק הריק של הכוס.

 

[אורלי אמאשל אור]

זה כבר הרבה יותר מעודד.

מאחלת לך למלא יותר ויותר את הכוס בהרבה שמחה ואושר.

 

[אחד העצובים בעיר]

Thanks

 

[smo]

אני ראיתי לפני כמה זמן נדמה לי שזה שודר בHOT

 

[מיכל של סיון הנסיכה]

ראיתי את "קוראי לי סם" לפני כמה שנים אני לא

זוכרת ממש את כל הפרטים, אלא רק בכלליות אבל אני זוכרת שהסרט ממש ריגש, האהבה של האב לביתו איך שהוא משתדל בשבילה, איך שהיא מקבלת אותו והם עושים דברים ביחד, החברים של המשפחה המיוחדת הזו....

 

[מיכל של סיון הנסיכה]

קוראי=קוראים...

 

[ענתי271]

I am sam

הוא אחד הסרטים האהובים עליי... לפני שנתיים הראו לנו אותו בקורס למדריכים של ילדים עם צרכים מיוחדים (קורס צמי"ד של תנועת הצופים). כבר שנתיים שאני עובדת עם ילדים עם פיגור שכלי, וזה נראה לי אמין מאוד, אך גם לי אין מספיק ידע בכדי לשפוט. אך, אני בהחלט יכולה לראות בסם את חניכי המקסימים!!!

 

[אורית הלפרין]

הי ענת

האם את תל אביבית? (כך אומר הכרטיס שלך בכל אופן..) שמחתי לראות שאת מדריכה במסגרת פרוייקט צמי"ד. באיזה שבט את? אני יושבת בועדות ההיגוי של הפרוייקט בתל אביב עם ראשי ההנהגה שלכם. פרוייקט מקסים!

 

[ענתי271]

היי אורית

לא, אני לא תל אביבית. אני מגני תקווה ישוב קטן באזור המרכז (כך גם כתוב בכרטיס ת"א והמרכז- בדקתי

). ההנהגה שאליה אני שייכת היא דן רמת גן. אבל יש את מיכל רוזנפלד שאחראית על צמי"ד גם בהנהגת ת"א וגם בהנהגת דר"ג. את מכירה אותה? זהו פרויקט שנתן לי המון ועיצב את האישיות שלי. עצוב לי כי אני לא ממשיכה עם החניכים שנה הבאה- צריך לתת הזדמנות גם לאנשים אחרים... אני ממליצה לכל הורה שיש לו קרוב לבית שבט צופים לצרף את ילדו. החוויה שהילדים מקבלים היא עצומה גם מפגש חברתי פעם בשבוע וגם חוויות עם ילדים נורמטיבים המפגש נותן המון לשני הצדדים. (נשמע קצת מיסיונרי אבל לא זאת הכוונה!זאת באמת תוכנית מומלצת) בכל מקרה הפורום עצמו עזר לי להבין טיפה יותר את הוריי החניכים שלי. מה שיצר קשר אף טוב יותר ממה שהוא כבר היה. שבוע טוב לכולם

 

[אמא של שלי]

סרט מרגש ברמות על - מומלץ מאוד מאוד מאוד

לכל מי שיש לו קשר כלשהו לאדם עם פיגור וגם למי שלא... אגב, מסכימה איתך לגבי שימוש במושג מפגר או לקות אינטלקטואלית, זה ממש לא משנה ומי שרוצה להעלב יעלב בכל מקרה, איך שלא יקראו לזה...

 

[מימי של נריה]

ראיתי, אכן סרט מאוד מרגש.

 

[sho969]

לא ראיתי את הסרט הזה אבל ראיתי סרט מאוד דומה

שנקרא אהבת אם , ראיתי אותו לפני כמה שנים ועדיין זוכרת כמה התרגשתי שם מסופר על אימא עם פיגור שנשואה לאדם הלוקה בהלם קרב שבעצם עשה עם הילדים הכל ואז לפתע הוא נפטר והיא צריכה להתחיל ולהתמודד עם בישולים כספים ולגדל עוד 4 ילדים, הסרט עצמו מתמקד בכך שהיא נלחמת על השארות הילדים בחזקתהועל בן אחד שלה שדווקא נלחם לצאת את הבית למשפחה מאמצת , סיפור מדהים , כל הסרט כמעט בכיתי , גם מנקודת הראות של האם וגם מנקודת הראות של הבן, מומלץ ביותר. שושי

 

[מימי של נריה]

שושי בוקר טוב../images/Emo140.gifמה שם הסרט זכור לך?