אחד העצובים- שלום וברכה לך../images/Emo140.gif
חשבתי עליך מס' פעמים מאז ראיתי הודעותיך, וחשבתי איך אוכל להגיב לך. חבריי היקרים והאהובים ענו לך כה יפה וברגישות הרגילה להם והרבה לא נותר לי להוסיף. אולי- אולי,להוסיף התייחסות משלי לנושא הניק המאוד מיוחד הזה שלך... אם רק תרשה לי כמובן. תראה, לכל אחד יש מיליארד סיבות להיות בגינם עצוב ואם לא מעבר לכך, מדוכא, השאלה היא הגישה. האם אתה רוצה לקבע את הרגש הזה בתוכך או שפשוט לתת לרגש הזה מקום , לשחרר ולהמשיך הלאה. כך לפחות אני נוהגת. חיי היכוני בתחומים לא מעטים ואם הייתי צריכה להיות עצובה "באופן קבוע" היה עדיף לי להיעלם מן העולם וגם זה בנסיבות טראגיות. הבנתי מדבריך שעניין הניק נושא בחובו גם איזה שהוא "גימיק נגד מכרים"...{כך אני מכנה זאת}, אז למען הסדר או האנרגיה הטובה או המחייכת יותר אולי תשנה ל"אחד המאושרים , או השורדים בעיר"... קצת אופטימיות חבר... שהרי לא בכל יום אתה עצוב... אינעל דינאק , תודה... אין מצב שכל יום אתה רוצה לצרוח על העולם שאתה עצוב ומת לבכות...נכון? ואני יודעת שיש לך את כל הסיבות של העולם, וגם אלו שאני לא יכולה לדמיין אפילו קיימות. לכל אחד יש, אבל אני מבטיחה לך שאיך שתסתכל על החיים, החיים יסתכלו עליך בחזרה. תחייך? תחוייך. זה עובד. ניסיתי. ככה לפחות אני חיה, ואני חוטפת מכל כוון וכבר הרבה שנים, ומאז שהחלפתי גישה אף אחד לא יכול למחוק מהפרצוף שלי את החיוך. נסה חביבי נסה. להפסיד לא תפסיד. אני לא מתייחסת לניקים ושמות כקטע סמנטי. ממש לא. כמו שלא אתן לאחד מילדיי איזה שם טעון ומפחיד ,לא אתן לעצמי כזה שם. מה לעשות... איש באמונתו יחייה. אל תכעס אם נראה לך שדחפתי את אפי לעניין לא לי. אני לא בעניין עסקי מכשפות עם אפים ארוכים... אני באה ממקום אחר. זאת אולי פילוסופיה בגרוש אבל סתם עניין שתפס את תשומת לבי. מאחלת לך את כל ימי האושר בעולם. זה מגיע לך, כמו שמגיע לכל אחד מאיתנו. אתה לא שונה מאף אחד בעולם בכלל ומאיתנו בפרט. שנפגש בשמחות" היא לא סתם סיסמא... אני מאמינה בכוח המילה והאמונה.
