מכירים תשאלה הזו

Handy Alley

New member
מכירים תשאלה הזו

של אנשים, היא באה כזה כמו בן אדם שהרגע התפלק חצי סיבוב באוויר ונפל על העורף. "מה.., איך אתה מרגיש לגבי עצמך..? אתה אוהב את עצמך..? את הגוף שלך..? אתה כאילו מרגיש בסבבה איתו..?" =ם ואני כאילו תומהה כזה כמה שניות ואז צריך להגיד שכן אין לי שום בעיה עם הרפרטואר, או איך שלא נרצה בהתכחמות לקרוא ל"זה", והם מתכוונים כאילו לתמדית העצמית או בכללי אין לי מושג.., מה עובר להם בראש.., שהם שואלים את זה. זה אי שמה באותה קטגוריה עם "אז מה במה אתה מאמין, אתה מאמין באלוהים..? או במשהו על טבעי שקיים..?" ו- "אז מה, כבר עשית את זה..? הא? הא? נגחה, נגחה, יודע על מה אני מדבר? מבין למה אני רומז..?" ==םםםםםםםםםם
 

miss mcmillan

New member
בעידן שלנו זו שאלה כל כך אינטימית

שקשה לי לדמיין אותה נשאלת בסיטואציה כל שהיא, במיוחד בין גברים. לי זו נשמעת כמו שאלה שרק לפסיכולוג מותר ולגיטימי (מבחינת חוזה חברתי) לשאול במסגרת תרפויטית, כי רבים ורבות- אבל ממש לא *רק* רבות- מאיתנו כל כך מתוסבכים עם הגוף שלנו וכל כך מרוחקים ממנו. אנחנו פשוט לא חושבים על זה. אני הייתי נכנסת לשוק קטן אם סתם מישהו או מישהי היו שואלים אותי "את אוהבת את הגוף שלך?" סתם ככה. "הזדיינת כבר? ובתחת?", לעומתה, היא שאלה לגיטימית למדי, אבל אולי זה הגיל שמדבר. לך תבין.
 

Blutige Erde

New member
אנשים סתם רגשנים ועושים סיפור מכל שאלה

קטנה. אתה רוצה לענות? תענה. לא רוצה? לא צריך, וגמרנו. סה"כ מה זה גוף? כלי שצריך לדאוג לו, להעריך ולאהוב אותו. כי בכל זאת, תחשבי מה עובר עליו ואיך אנחנו מתעללים בו בימינו. ג'אנק פוד, שוקולד, או סתם כמה שעות של ישיבה על התחת בזמן לימודי מתמטיקה. אם תתנהגי אליו יפה, רוב הסיכויים שהוא ישרת אותך יפה. אם תתעללי בו ע"י אכילה מופרזת או פעילות גופנית מופרזת או לחץ וכאלה, הוא יקמול. מה זה משנה איך אדם נראה מבחוץ כל עוד הוא דואג לעצמו ולגוף שלו- (ואני בכלל לא מדברת פה על בחינה קוסמטית. זה פשוט שקר שמוכרים לאנשים), הכל סה"כ מבנה של שלד. בקלות כל אחד יכול היה להראות כמו אדם אחר לגמרי, זו זריקת קוביה של גנים ברגע שנולדים. ואחרי כמה עשרות שנים הכל יקרוס ממילא, ואז מה ישאר? דבר מיושן בשם אישיות.
 

MetalSinagouge

New member
ההודעות שלך מזכירות לי את הסופים של סאות'פארק

ילדה קטנה מעיירה בקולורדו מלמדת פעם אחר פעם את המבוגרים הטיפשים לקחי חיים.
 

Blutige Erde

New member
ממ, תודה, נחמד מצדך. ../images/Emo13.gif

בהנחה שאני הילדה. למרות שקולורדו זה קצת רחוק מפה. והשפה שלי גם קצת יותר נקיה. אבל לא נורא, תמיד יש מקום לשיפור.
 

Blutige Erde

New member
האנשים השפויים הם האנשים הלא שפויים,

כמה לא שפוי שזה נשמע לך. אבל אולי זה כי את שפויה. שזה אומר שאת לא. אבל סתם, אני מעדיפה אנשים ציניים עם חוש הומור מעוות ולב רך שמוסתר תחת מעטה של סבל תהומי שמחפשים אמת או סתם מפלט {האוס, מישהו?
} על אנשי היומיום המהלכים תחת השמש בשלווה יחסית ומתעסקים ב... לא יודעת במה. בחיי שלא. בטח נורא משעמם להם. לא פלא שהם רואים פורנו כל היום.
 

MetalSinagouge

New member
את יוצאת מנקודת הנחה מטאפיזית,

שהסוג הראשון של אנשים שהזכרת לא רואים פורנו כל היום. הם כן.
 

Blutige Erde

New member
זה מניסיון אישי? ../images/Emo3.gif

והאם אתה יכול להעיד על עצמך כאדם מהסוג הראשון?
 

MetalSinagouge

New member
חעיחעיחעי

זה כבר הפך להיות נדוש להיות האדם הראשון. יגאל טומרקין לוקח את כולם פשוט. זו לא תחרות.
 

Blutige Erde

New member
וואי, כ"כ.

אתה תמיד יודע מה להגיד#!%*_2
*צחקוקי פקאצה תוך כדי פירכוסים למוות
*
 

miss mcmillan

New member
מתה על ד"ר האוס

אבל "לב רך" זו לא בהכרח ההגדרה. אנשים הם תמיד אנשים, אבל כמו שהגדיר את זה ד"ר פרי קוקס, הם בעיקר "ממזרים מבפנים עם מילוי ממזרי וציפוי ממזריות מבחוץ" (באנגלית זה נשמע יותר טוב). להאוס אין לב טוב לדעתי, הוא באמת ציני ומרושע ופוגע באהובים עליו במתכוון כל הזמן, אבל הוא ישר. יש לו את היכולת הנדירה להכיר באמת כשהוא רואה אותה, וזה מה שעושה אותו שונה מרוב בני האדם.
 

Blutige Erde

New member
אני חושבת שלהאוס באמת איכפת.

לא יודעת אם את צופה קבועה כמוני (האוס לווריד, פריבילגיה של גיל ההתבגרות), אבל באחד הפרקים, קמרון אמרה: "בהתחלה חיבבתי אותך כי חשבתי שאתה עושה מה שאתה עושה כדי לעזור לאנשים. אבל אתה לא. אתה עושה את זה כי זה מה שאתה יודע שנכון." או משהו כזה. בואו לא ניכנס לכל הקטע של 'אין נכון בעולם' ושזה BS רגשני, אבל אני חושבת שאם האוס באמת היה מניאק הסדרה היתה נורא משעממת. ביותר מכמה פעמים הוא הראה איכפתיות למי שהגיע שיהיה לו אכפת ממנו, ורואים איך לעיתים קרובות הוא עושה את המיטב למען קאדי, ווילסון וכו' וסתם חולים אקראיים (אם הם הוכיחו שהם לא סתם צבועים ממוצעים כמו השאר, או שיש להם יחוד כלשהו), גם אם תוך כדי זה הוא מעליב אותם לאורך כל הדרך. באמת איכפת לו.
 

miss mcmillan

New member
אולי לזה התכוונתי

אכפת לו ממה וממי שבאמת חשוב, הוא פשוט חושף את הצביעות של כל מי שסביבו באמצעות העלבונות שלו.
 

0Pandemonium0

New member
כמה יפה שאתם חורצים כאן את דינם של אנשים, האם

הם שפויים או לא שפויים. כי לטעמי את אינך שפויה, אם את חושבת שיש דבר כזה "שפיות".
 

Blutige Erde

New member
אחד הנושאים האהובים עליי.

"האם זה הוגן לשפוט אנשים סתם?" אפשר להגיד שכולם שחקנים בסה"כ, כל העולם הוא במה, אדם משתנה ללא הרף, כל אחד משחק תפקיד ומתנהג בצורה שונה כלפי כל אחד, ושאי אפשר באמת לדעת מה אדם חושב בתוך המוח הקטנטן שלו כשאף אחד לא רואה. כן, כל אדם מורכב מהרבה גורמים ודברים שעברו עליו, וכל פעם מציגים מסכה אחרת. אבל בחיי, זה פשוט בולשיט, בני אדם צפויים ומשעממים ברובם, כמו עדר חביב אך מזיק. הם לא באמת כאלה מיוחדים. כלומר, תאר לעצמך- היצורים היחידים על כדה"א שניתנה להם היכולת לחשוב, אבל רובם זורקים אותה לטובת משחקים חסרי ערך ושטויות שגורמות בעיקר הרס. מיזנתרופיה, מישהו? נורא קל לראות את הבפנים שלהם, כי אפילו השחקן הכי טוב נכשל ומועד מדי פעם. כל אחד בטוח שהוא כזה גאון קטן ומחושב ושאף אחד לא יכול לראות את כל הדברים שעוברים לו בראש- אבל אם לוקחים פרק זמן כלשהו ולומדים אדם ושמים לב להתנהגות שלו, נורא קל להבין אותו ואת דרך החשיבה שלו ואפשר לנחש בצורה די טובה מה עשה אותו למה שהוא היום. חבל שכמעט אף אחד לא טורח לעשות את זה, ושחברים קרובים ובעל ואישה לפעמים הם אלו שהכי זרים זה לזה והופכים למעמסה במקום לתרום אחד לשני. ברגע שלמדת מישהו, הוא משעמם, כי אתה כבר יודע מה הוא עומד להגיד או לעשות בכל רגע- לומדים בשביל מה הוא מוכן לשקר, וכאלו. זה באמת שקוף. רק צריך להשתמש בשכל ולשים אותך במקומו. בסה"כ כולנו בעלי חיים עם רגשות ודחפים, והמוח שלנו הוא מחשב שפועל בדרך קבועה ומסוימת, כולל הבאגים הקטנים שלו. עד היום בקושי הכרתי אנשים שהיו מסובכים להבנה אם השקעתי בזה את הזמן והמאמץ. הבעיה היחידה היא שלא תמיד רואים את כל התמונה, או שסתם משעמם ומתחילים לעשות שטויות, ואז זה מתפקשש קצת. אבל לא נורא. למרות שכן יש כאלו שמגיע להם קרדיט: אנשים שהאישיות והחיים שלהם לא משעממים וכנראה לא ישעממו אי פעם, כי הם באמת מלאי רבדים וכל זה. למרות שיש סיכוי שמחר אקום בבוקר ואחשוב, "אמאל'ה, אילו שטויות מתנשאות כתבתי".
 
למעלה