כי אתה מודל לחיקוי!
טוב, גם זה וגם זה שנורא רציתי שתגיד שאתה משתדל אבל לא תמיד מצליח לך. בבקשה תשתדל להרים את העפרון שהפלתי מהרצפה. לאלא, אל תרים אותו. תשתדל. נו? משתדל כבר? אז למה אתה לא עושה כלום?
איך משתדלים? או שעושים משהו, או שלא. ומאחר שהשיפוט שלך את אנשים תלוי אך ורק בך- אם תשפוט מישהו או לא תלוי לגמרי, אך ורק, בך. עכשיו, אם אתה שופט אנשים בכל זאת, ניתן להניח שזה כי אתה נותן לעצמך לעשות את זה. ולמה אתה נותן לעצמך? כי זה מה שאתה רוצה. אתה רוצה לשפוט אנשים, יותר משאתה רוצה לא לשפוט אותם. ובכל זאת, העיקר שאתה משתדל. אבל לא הולך. אלף עזאזלים, באמת, נתת חתיכת קרב הגון כנגד כל איתני הטבע הארורים שבאו לעצור אותך- אבל בסופו של דבר אני מניחה שבאמת היתה לך סיבה לותר. הרי עמדת מול מוות בטוח. אני שופטת בני אדם, אבל לא נוטרת טינה כנגדם בגלל המסקנות אליהן אני מגיעה. ואני לא שונאת אותם בגלל המסקנות האלו. עדיף להגיד, כן, דאמיט, אני שופטת בני אדם מדי פעם כי ככה המוח שלי עובד, כי ככה נוח לי, כי אפשר ללמוד הרבה מאוד מזה, כי זה באופנה, כי זה לא צבוע, כי זה סקסי בטירוף- ובעיקר כי זה בדרך כלל עובד. מאשר: 'אווו, אני משתדלת, אבל זה נורא קשה' ואז לרוץ ולרכל.
