מה שמעצבן זה
שגורמים לי, ליהודיה במדינה של יהודים, במידה מסויימת להרגיש לא שייכת. אם זה כי הם מעבירים דף קשר בערבית, ואם זה כי הם סתם מדברים ערבית לידי בקולי קולות. אני יכולה נגיד לעמוד ולדבר עם מישהו מהחוג שדי התחברנו איתו, ערבי, ופתאום באמצע השיחה איתי מישהו מהחברים שלו עובר לידו והוא מתחיל לדבר איתו שעה בערבית. לי זה לא נעים! אני למשל מדברת רוסית שוטפת, ויש לי הרבה חברים שמעדיפים לדבר בינהם ברוסית, אבל אני לא אדבר רוסית אם יש מישהו בסביבתי שלא מבין, גם אם זה מישהו שאני לא מכירה, גם אם זה רק אדם אחד שלא מבין והרבה חבר'ה שכן מבינים. כי למה שמישהו ירגיש לא שייך ולא בנוח במדינה שלו?! והעניין הוא גם, שאין לנו ארץ אחרת, זה המקום היחיד בעולם שהוא באמת הבית שלנו, וזה ה-מקום להרגיש בו הכי בנוח! (כן, אני יודעת שזה נשמע פלצני, אבל ככה אני, באמת...)
שגורמים לי, ליהודיה במדינה של יהודים, במידה מסויימת להרגיש לא שייכת. אם זה כי הם מעבירים דף קשר בערבית, ואם זה כי הם סתם מדברים ערבית לידי בקולי קולות. אני יכולה נגיד לעמוד ולדבר עם מישהו מהחוג שדי התחברנו איתו, ערבי, ופתאום באמצע השיחה איתי מישהו מהחברים שלו עובר לידו והוא מתחיל לדבר איתו שעה בערבית. לי זה לא נעים! אני למשל מדברת רוסית שוטפת, ויש לי הרבה חברים שמעדיפים לדבר בינהם ברוסית, אבל אני לא אדבר רוסית אם יש מישהו בסביבתי שלא מבין, גם אם זה מישהו שאני לא מכירה, גם אם זה רק אדם אחד שלא מבין והרבה חבר'ה שכן מבינים. כי למה שמישהו ירגיש לא שייך ולא בנוח במדינה שלו?! והעניין הוא גם, שאין לנו ארץ אחרת, זה המקום היחיד בעולם שהוא באמת הבית שלנו, וזה ה-מקום להרגיש בו הכי בנוח! (כן, אני יודעת שזה נשמע פלצני, אבל ככה אני, באמת...)