מכתב מבנה של פנינה כהן
שלום לך עדי, גם אני יתום צה"ל ממלחמת יום הכיפורים.אני גם אח שכול. אני חייב להגיב על מחול השדים שמתחולל בימים אלו סביב ארגון אלמנות ויתומי צה"ל. אני חייב להגיב כעד להקמת הארגון (כעמותה- משנת 1985) ע"י הג'ב כהן פנינה שהיא גם אימי. בשנת 1985 כשנה לאחר שאחותי שמה קץ לחייה, הפנתה אימי את כל כוחותיה ומשאביה להקמת ארגון\עמותה לרווחת אלמנות ויתומים. הייתי בן 12 כשהחל המאבק על הקמת הארגון. אמא הייתה חוזרת מהעבודה בשעות הערב ומגיע לסלון ביתנו שהיה כבר עמוס באלמנות צה"ל והרבה עבודה.אני מדבר על פגישות יום יומיות אצלנו בסלון. כילד וכנער מתבגר הרגשתי תסכול וכעס רב על אימי שבחרה להתעסק בהקמת ארגון ולא בגידול הבן היחיד שנשאר לה. למדתי לסלוח לאימי והבנתי שהקרבנו את חיינו להקמת ארגון שעוזר לאלפי משפחות.אני רואה זאת כהקרבה לעשיית מצווה גדולה. במשך שנים נוהל המאבק הצודק על חשבון זמנה וכספה של אימי. וכמובן על חשבון הילדות שלי. אתה חושב שאפשר להמיר חשבון זה לכסף? או שזה בדיוק כמו שאין מחיר לאובדן שאיבדנו במלחמות ישראל. בימים אלו מתנהל מאבק קשה נגד אימי (שגם היא קשה-אני יודע) ולא צודק. אני שומע אלמנות רודפות בצע שמנסות להכפיש את שמה ומעמדה של אימי. אז... א. בתור בנה היחיד אני חייב לצאת להגנתה בכל מחיר וחייב לציין לטובת כולם: אמא זה כל מה שנשאר לי ואם חס וחלילה יקרה לאימי משהו האשמים ישלמו מחיר כבד מאוד. אני לא מפחד לכתוב מילים אלו ועומד מאחוריהם. אין לי מה להפסיד,רק את אמא. ב. בתור יתום צה"ל שהיה עד להטבות ,הטיולים וכל הדברים הטובים שיצאו מהארגון לטובת רווחת המשפחות. אני בהלם!!! אין בושה!!! הכסף עיוור את אותם גורמים שיצאו למאבק לא צודק ורע. אני חושב שאפשר להתנגד לאימי ולהאבק בה בדרכים המקובלות. בדיוק כמו שהיא נבחרה בצורה דמוקרטית אפשר להאבק או להתנגד לה בצורה דמוקרטית. אך הדרך בה בחרו אותן אלמנות ועו"ד מפוטר להכפיש ולשקר מרתיחות את דמי ולכן אני חייב להגיב. (דבר שנמנעתי לעשות עד כה). בכבוד רב, צחי כהן [email protected] 050-8454256
שלום לך עדי, גם אני יתום צה"ל ממלחמת יום הכיפורים.אני גם אח שכול. אני חייב להגיב על מחול השדים שמתחולל בימים אלו סביב ארגון אלמנות ויתומי צה"ל. אני חייב להגיב כעד להקמת הארגון (כעמותה- משנת 1985) ע"י הג'ב כהן פנינה שהיא גם אימי. בשנת 1985 כשנה לאחר שאחותי שמה קץ לחייה, הפנתה אימי את כל כוחותיה ומשאביה להקמת ארגון\עמותה לרווחת אלמנות ויתומים. הייתי בן 12 כשהחל המאבק על הקמת הארגון. אמא הייתה חוזרת מהעבודה בשעות הערב ומגיע לסלון ביתנו שהיה כבר עמוס באלמנות צה"ל והרבה עבודה.אני מדבר על פגישות יום יומיות אצלנו בסלון. כילד וכנער מתבגר הרגשתי תסכול וכעס רב על אימי שבחרה להתעסק בהקמת ארגון ולא בגידול הבן היחיד שנשאר לה. למדתי לסלוח לאימי והבנתי שהקרבנו את חיינו להקמת ארגון שעוזר לאלפי משפחות.אני רואה זאת כהקרבה לעשיית מצווה גדולה. במשך שנים נוהל המאבק הצודק על חשבון זמנה וכספה של אימי. וכמובן על חשבון הילדות שלי. אתה חושב שאפשר להמיר חשבון זה לכסף? או שזה בדיוק כמו שאין מחיר לאובדן שאיבדנו במלחמות ישראל. בימים אלו מתנהל מאבק קשה נגד אימי (שגם היא קשה-אני יודע) ולא צודק. אני שומע אלמנות רודפות בצע שמנסות להכפיש את שמה ומעמדה של אימי. אז... א. בתור בנה היחיד אני חייב לצאת להגנתה בכל מחיר וחייב לציין לטובת כולם: אמא זה כל מה שנשאר לי ואם חס וחלילה יקרה לאימי משהו האשמים ישלמו מחיר כבד מאוד. אני לא מפחד לכתוב מילים אלו ועומד מאחוריהם. אין לי מה להפסיד,רק את אמא. ב. בתור יתום צה"ל שהיה עד להטבות ,הטיולים וכל הדברים הטובים שיצאו מהארגון לטובת רווחת המשפחות. אני בהלם!!! אין בושה!!! הכסף עיוור את אותם גורמים שיצאו למאבק לא צודק ורע. אני חושב שאפשר להתנגד לאימי ולהאבק בה בדרכים המקובלות. בדיוק כמו שהיא נבחרה בצורה דמוקרטית אפשר להאבק או להתנגד לה בצורה דמוקרטית. אך הדרך בה בחרו אותן אלמנות ועו"ד מפוטר להכפיש ולשקר מרתיחות את דמי ולכן אני חייב להגיב. (דבר שנמנעתי לעשות עד כה). בכבוד רב, צחי כהן [email protected] 050-8454256
