מכתב שלא נשלח

[להבה ירוקה]

שום החלטה היא לא לתמיד ../images/Emo13.gif

יכול להיות שתוכלו מאוחר יותר לחזור להיות ידידים, ויכול להיות שה'מאוחר יותר' יהיה אפילו בעוד חודש מעכשיו. מה שניסיתי להגיד הוא, שהאינטואציה (בעיני) יודעת יותר טוב מה נכון ומה לא, מאשר הראש, עם ההגיון והאגו. סה"כ, לא בא לך שהוא ייעלם מתוך חייך, וזה מאד מובן. אבל הרצון הזה, שהוא יישאר, שלא ייעלם - הוא רצון שלא מתחשב בנסיבות של ההווה. והאינטואיציה תמיד חושבת יותר על ההווה, על מה שנכון לעכשיו. אני יכולה להגיד לך שקשרים שלי מהסוג הזה, נותקו וחזרו ושוב נותקו וחוזר חלילה

אני מאד מאמינה שקשר שצריך להישמר - יישמר.

 

[ניאו30]

בהתחלת דרכי בתפוז כתבתי שתי מכתבים

למישהי שפעם הכרתי בפורום מכתב שלא נשלח.האמת שכיום אני מרגיש טיפה שלא בנוח איתם מכל מיני סיבות לא חשובות(בעיקר מפני שהשתניתי מאוד ובעיקר מפני שכתבתי אותם בסערת רגשות וזה כולל גם דברים שלא הייתי אומר עכשיו) אבל אני מאוד הייתי רוצה בעתיד לכתוב מכתב כזה להורים שלי,מעין מכתב סליחה או מכתב קבלה,מכתב שיסמל בשבילי את ההשלמה עם העבר,הנחתו מאחוריי ומבט קדימה לעתיד כשהלב אוהב והנפש שלמה(כמה שאפשר כמובן,שלמה לגמרי היא כנראה אף פעם לא תהיה).

 

[להבה ירוקה]

חלק מהשלמה עם עצמנו- זה גם

להשלים עם העבר שלנו, כפי שהוא היה. יצא לי בפאריז לשבת ולקרוא את היומנים שכתבתי כשהייתי ילדה. זה היה ממש בתחילת הדרך (שבועות ראשונים של טיפול). פשוט שנאתי את הילדה הזו ואת היומנים הפאתטים האלה. עם הזמן, למדתי לקבל אותה...פחות או יותר (כמו שאתה כותב, לא עד הסוף), ולהיות סלחנית יותר. לתת לילדה ההיא את החיבוק שנזקקה לו ולא ידעה לבקש.

 

[ניאו30]

אני יודע להבה ../images/Emo45.gif

גם חשבתי אולי על עוד משהו.משום שכרגע אני לר מרגיש שאני הגעתי למצב כזה בו המכתב יהיה אמיתי,ואולי אפילו קשה לי לראות בעתיד מצב כזה,או בכלל כדאי לכתוב לעצמי מכתב כזה בו אני אתאר מה אני ארגיש ומה אני חושב צריך להכלל בקטגוריה של סליחה,קבלה וחמלה,ואולי זה בעצם ישפיע בדרכו שלו על המציאות,כלומר שבמקום שהמציאות תוביל אותי לכתוב את המכתב שיסמל אותה,המכתב יוביל אותי למציאות,או לשינוי המציאות נכון יותר.

 

[ניאו30]

אוףףףף,כמה טעיויות בהודעה אחת ../images/Emo4.gif

מקווה שרוח הדברים ברורה.

 

[להבה ירוקה]

אני חושבת שזה רעיון טוב

"שבמקום שהמציאות תוביל אותי לכתוב את המכתב שיסמל אותה,המכתב יוביל אותי למציאות,או לשינוי המציאות נכון יותר." מאד מאד אוהבת את מה שכתבת כאן

 

[opalit]

כותבת הרבה - אלופה בזה.

המון, להרבה אנשים. למה לא אומרת? אף אחד לא יבין, ואם אני כואבת הצד השני יבין? בחיים לא. אני כותבת יומן- יומי- מטלות פגישות ובשורות הנותרות אני כותבת מה שעולה לפעמים רק בכמה משפטים,מדי פעם משם אני לוקחת וכותבת שיר, כאילו אני גונבת ביטוי של מישהו לשיר שלי

. גם כשנפרדתי מחבר, גם כשפגע בי חבר ו-אווו זה קרה הרבה, כתבתי. השבוע כתבתי מכתב לארץ, לא"י עצמה. כמובן שהוא ישאר במגירה עמוק ואחשיב אותו ליצירה מלאת דימויים שלי.