מלחמה מרחוק

[גניה1]

אני דווקא בבאסה

הייתי אמורה לחזור היום לארץ אבל חברת התעופה לופטאנזה הגרמנית ביטלה את הטיסות שלה ואני ממש חייבת להגיע לארץ עד יום ראשון כי יש לחברים מאוד טובים שלי חתונה. אני נמצאת כרגע בשוויץ והייתי מעדיפה להיות עכשיו בארץ למרות המלחמה.

 

[ענת בן צבי]

ראשית אני מבינה את הבאסה..

לא נסעתי לארץ כדי להמנע בדיוק מסיטואציה כזאת ועשיתי ויתור גדול. אני בעצם באותה בסה כי כל התכנון התפקשש אם כי לפחות חלק הצלחתי לפתור מרחוק. מה שכן, מאחר ואנחנו שוהים בשוויץ אז הרשי לי להציע סיוע. יש לי למשל סוכן נסיעות מקומי שהוא ישראלי ועזר לי מאד ושאולי יכול לסדר לך טיסה חלופית (חברת התעופה מן הסתם תפצה אותך). אם את רוצה פרטים תשלחי לי מסר. ענת

 

[קרן משם]

מעולם לא הבנתי את השמחה מהמרחק

מהמדינה שלי! לא בימים טובים שיש במדינה ובטח לא בימים קשים שהמדינה שלנו חווה. אני כל כך מצטערת שאני אאוטסיידרית כעת שאם היו מגישים לי כרטיס טיסה מחר הייתי שם! לא, אני לא ציונית קיצונית וספק אם בכלל אבל אני בכל רמ"ח אבריי ישראלית שמזדהה עם המצב הקשה בארץ...מזדהה מרחוק זה המצב שלי וחבל שכך! אני פה אבל ליבי בישראל!

 

[כומי]

ניסוח לקוי

לא שמחה, אם יש נחמה בעובדה שאני פה זה שהבנים שלי לא שם. זה הכל

 

[קרן משם]

ככה זה "נשמע" אחרת לחלוטין)

אכן אנחנו "פה" (בחו"ל) כל אחד מסיבותיו. כל אחד מאיתנו אני נוטה להאמין שעובר באיזשהו שלב משבר מהמרחק מהמדינה/משפחה ועוד...אם אפשר מתישהו להתנחם במשהו הרי זה עכשיו. אמנם מתנחמת שילדיי לא מתרגלים חבישת מסיכות ומצד שני הנחמה לא ממש עוזרת לי אישית-אני מודאגת בגלל משפחתי וחבריי. מקווה שזה יהיה כבר אחרנו!

 

[ronnieyuval]

כל אחד וההרגשה שלו. זה מאוד אישי.

אני לא מתביישת להגיד שאני שמחה שאני כאן ולא שם, ושבשום אופן לא הייתי חוזרת - בטח לא עכשיו! כן, אני שמחה שאני כאן, ואני מעדיפה להיות פה.

 

[ענת בן צבי]

אנחנו פה מתוך אילוץ וזאת בפירוש

אחת הפעמים שני חשה הקלה. יותם לא ילד קל ולחשוב שהייתי צריכה לשכנע אותו להתעסק אם המסכה... הייתי בסיבוב הראשון של המלחמה הזאת בארץ וראיתי כמה קשה זה יכול להיות. אמא שלי היתה בהריון עם אחי הקטן (כרגע מתארח אצלנו) היא הייתה כל כך לחוצה וראו את זה על הילד - שנה הוא רק בכה וכל פעם שהיא יצאה מהבית היתה מתחילה הסטריה. אחי היותר גדול היה אז בן חמש מת מפחד ובלאגן מסכה... ככה שאני באמת חשה הקלה שאני פה. אני חשה הקלה שאני יכולה להציע מקום אירוח לאחי שהיה אכול דאגות.. וכמו רבים וטובים אחרים אני חיה בדאגה לכל האנשים שהשארתי בארץ משפחה וחברים.

 

[קרן משם]

גם בשבילי השהות בחו"ל היא ברירת

מחדל. ואני חשה הקלה בכל הנוגע לילדיי (בקשר אלי ממש לא). מאידך "ההקלה" שאני חשה היא כל כך חלקית ולא מספקת אותי. הלואי שהשפמנון יבין שהעסק הפעם שונה מאז וההתקפה עליו (על עיראק) תגמור אותם אם הם לא יכנעו (אני מחייבת להאמין בזה!)

 

[קרן משם]

אשרייך

אני לא מתביישת להגיד שום דבר שאני חושבת ומאמינה בו, הדבר היחיד שאני מסכימה איתו בהודעתך (לדעתי האישית) זה שאין במה להתבייש-איש באמונתו יחיה. שבת שלום קרן

 

[תום שלי]

בקשר למלחמה

אנחנו החלטנו על אף הכל לנסוע כפי שתכננו לארץ בסוף החודש.אני לא אכחיש שיש חששות ותום הקטן בן שנתיים ואפילו להתחפש בפורים לא הסכים אז אין לי ספק שאין מה לדבר כל מסיכה.אנחנו רוצים להאמין שיותר גרוע מהסיבוב הראשון ב 91 לא יהיה ושנחגוג פסח יותר שקט משנה שעברה.אני בפירוש מזדהה עם כל מה שנכתב פה -עם החוששים מרחוק ומקרוב .אני מאוד מבולבלת כרגע ונשמע ישי עוד כמה שמרגישים כך.מקווה שיעבור לילה שקט על כל אהוביי בישראל