אני כמעט בטוח שלא תורגם.
כעורך ספרים מתורגמים, אני יכול לומר לך שזו תהיה טעות מוחלטת לתרגמו, כי הוא אמריקאי עד העצם והאנשים היחידים שייהנו ממנו הם כאלה שיכולים ואף יעדיפו לקראו במקור. הספר הוא סאטירה נוקבת על לימבו כאדם וכתופעה. פראנקן מאמץ את הסגנון של לימבו (תוקפנות, השתלחות, non-guested confrontation, ירידות אישיות בתת-רמה כדי לזכות בנקודות זולות אצל הקהל המשוחד המריע בטמטום...וכמובן, בורות איומה ושקרים גסים במסווה של "האמת שהמדיה הליברלית לא מספרת לכם"), רק באופן מוקצן. היפה הוא שאת העניין של הבורות והשקרים פראנקן לא מחקה, וכשהוא כן מחקה קטעים של הוצאת נתונים מהקשרם, הוא מסביר שזה מה שהוא עושה. בדרך הוא גם דוחף לקורא את דעותיו הפוליטיות, יורד בצורה די רצחנית על מגוון גדול של רפובליקאים ושמרנים אחרים (גינגריץ´, גראם, פרו, המשוגע ההוא שרץ לנשיאות ב-96´..בוב משהו, על בוב דול כמובן, על רייגן קצת - וגם על עצמו בקטע הזוי לחלוטין ומצחיק בטירוף. אבל אני חושש שאם אתה חסיד של לימבו אז לא תיהנה מהספר - הוא מסוג הספרים שמשכנעים רק את המשוכנעים (להטיף למקהלה, קוראים לזה באמריקאית מדוברת) ולא מתיימר בכלל להיות אחרת. רק ליברלים יפי נפש, מנוונים מוסרית, חוטאים ומחטיאים, עוכרי אמריקה, תוקעי סכין בגב האומה יכולים להתלהב ממנו
כעורך ספרים מתורגמים, אני יכול לומר לך שזו תהיה טעות מוחלטת לתרגמו, כי הוא אמריקאי עד העצם והאנשים היחידים שייהנו ממנו הם כאלה שיכולים ואף יעדיפו לקראו במקור. הספר הוא סאטירה נוקבת על לימבו כאדם וכתופעה. פראנקן מאמץ את הסגנון של לימבו (תוקפנות, השתלחות, non-guested confrontation, ירידות אישיות בתת-רמה כדי לזכות בנקודות זולות אצל הקהל המשוחד המריע בטמטום...וכמובן, בורות איומה ושקרים גסים במסווה של "האמת שהמדיה הליברלית לא מספרת לכם"), רק באופן מוקצן. היפה הוא שאת העניין של הבורות והשקרים פראנקן לא מחקה, וכשהוא כן מחקה קטעים של הוצאת נתונים מהקשרם, הוא מסביר שזה מה שהוא עושה. בדרך הוא גם דוחף לקורא את דעותיו הפוליטיות, יורד בצורה די רצחנית על מגוון גדול של רפובליקאים ושמרנים אחרים (גינגריץ´, גראם, פרו, המשוגע ההוא שרץ לנשיאות ב-96´..בוב משהו, על בוב דול כמובן, על רייגן קצת - וגם על עצמו בקטע הזוי לחלוטין ומצחיק בטירוף. אבל אני חושש שאם אתה חסיד של לימבו אז לא תיהנה מהספר - הוא מסוג הספרים שמשכנעים רק את המשוכנעים (להטיף למקהלה, קוראים לזה באמריקאית מדוברת) ולא מתיימר בכלל להיות אחרת. רק ליברלים יפי נפש, מנוונים מוסרית, חוטאים ומחטיאים, עוכרי אמריקה, תוקעי סכין בגב האומה יכולים להתלהב ממנו
), אבל הממשל מעולם לא שקל אפילו את ההצעות האלו. האמריקאים לא היו מטומטמים כלל וכלל, באותה תקופה, שירתו דווקא אנשים מעולים בשירות המדינה בארה"ב, אלא שהטעויות נעשו משום שהשיקולים לא היו לגופו של ענין, אלא עורבו בשיקולים נוספים, שלא לגופו של ענין. טעויות כאלו, יכולות להיות בכל מקום, כמו ברוסיה של אפגניסטאן, כמו בלבנון של ישראל, כמו במקומות נוספים... ו.. שלום לכם