מלי!!!!!!
- פותח הנושא gal33
- פורסם בתאריך
הי רוייקו, חדשה כאן, אך לא חדשה לך
זאת אני, גל
למרות הנסיון העגום שלי בפעם הקודמת, החלטתי לנסות שוב לקחת חלק פעיל יותר, כי אני חושבת ששיתוף מידע הוא חיוני ביותר. ההיסטריה שלי נובעת מכל ההסתבכויות שהיו לי בחצי השנה האחרונה ובייחוד בחודש האחרון (ניתוח. 2 אשפוזים ויום בחדר מיון בחודש זה יותר מדי אפילו בשבילי). אתמול הלכתי לניפוח ראשון אחרי הניתוח השני, ומאחר וכל הצרות של הניתוח הראשון החלו עם הניפוחים, הייתי אתמול בהיסטריה קלה. היום אני בשליטה, מחר בטח ההיסטריה תתגבר עם תחילת האכילה מחדש. יקח לי עוד קצת זמן עד שארגע. נראה לי שרק עוד חצי שנה עם אראה שהכל בסדר, אוכל להירגע לחלוטין. אני מקווה שהפעם הכל ילך לפי הספר. ביי בינתיים.
זאת אני, גל
והטבעת נפלה...
הטבעת החליקה וזה היה מאוד מכוער. מסתבר שמההתחלה היא מוקמה כמה מילימטרים נמוך מדי, מה שהוביל ל- 8 חודשים, בהם אחת ל- 3 שבועות הגעתי לבית החולים, התייבשויות, אשפוזים וכו´. ששת החודשים האחרונים היו ממש מזוויעים עם הקאות וכו´. לא נוצר כיס, פשוט הלחץ מהטבעת הוביל לחסימות כל פעם מספר ימים מועט אחרי ניפוח, והקאות מרובות (חסימות אפילו מקוטג´ לעוסה), ההקאות מנגד לחצו על הטבעת לרדת עוד קצת, וכך מחול השדים הזה נמשך עד שהטבעת החליקה, וכפי שציינתי, זה היה מאוד מכוער.
הטבעת החליקה וזה היה מאוד מכוער. מסתבר שמההתחלה היא מוקמה כמה מילימטרים נמוך מדי, מה שהוביל ל- 8 חודשים, בהם אחת ל- 3 שבועות הגעתי לבית החולים, התייבשויות, אשפוזים וכו´. ששת החודשים האחרונים היו ממש מזוויעים עם הקאות וכו´. לא נוצר כיס, פשוט הלחץ מהטבעת הוביל לחסימות כל פעם מספר ימים מועט אחרי ניפוח, והקאות מרובות (חסימות אפילו מקוטג´ לעוסה), ההקאות מנגד לחצו על הטבעת לרדת עוד קצת, וכך מחול השדים הזה נמשך עד שהטבעת החליקה, וכפי שציינתי, זה היה מאוד מכוער.
הייתי נמנעת מהכללות של מתי מתחילים
הסיבוכים. לידיעה, אצל כ- 30% מהמנותחים הטבעת ממוקמת נמוך מדי. רק אצל 4% זה נגמר בהחלקת טבעת וניתוח חוזר. 26% האחרים לא יודעים מזה בכלל. 1 מתוך כל 25, זו עדיין לא סיבה מספקת להיכנס ללחץ O-: עשו לי ים צילומים ובכולם ראו את הטבעת הפוטוגנית שלי (היא כבר לוקחת מחירים של סופר מודל הגברת, יש לה אחלה book), ובכולם הכל היה טוב ויפה ולא היה רמז לכיס, עד הרגע האחרון. יש שלושה דברים שכל מנותח יכול לעשות כדי לנסות להבטיח שזה לא יקרה לו: 1) הייתי נמנעת מניפוח כל עוד יש ירידה יפה במשקל - קילו בשבוע. ולא למדוד את זה ברמה שבועית, אלא בממוצע חודשי. לזכור שבכל דיאטה יש עצירות. כמובן שזה אחרי שהיינו כנים עם עצמנו, האם באמת הגיע לנו לרדת קילו בשבוע?! 2) לזכור וליישם שהניתוח (לפחות ה- Lap Band) בא לתת מענה על דבר אחד: לגרום לנו להיות שבעים מכמויות קטנות. זהו. כל יתר העבודה שלנו. באופן חד משמעי, בכל פעם אין לאכול יותר מהכמות הקטנה אשר גורמת לשובע, ואין לאכול כאשר לא רעבים. חד וחלק!! כל מי שעושה זאת לאורך זמן שיכניס לו לראש כי הוא במו פיו וידיו מחבל בניתוח שלו. אם המצב אינו בשליטה, ללכת להוריד את הניפוח, לחזור לשלוט בעצמך, ואז לנפח שוב. 3) בהקאה הראשונה, ללכת לבית חולים להוריד מהניפוח. טבעת בקיבה, ראש לא אמור להיות באסלה. הקאות זה האויב הכי גדול שלנו היום. כך אני רואה את הדברים היום, מקווה שזה יעזור. במקרה שלי זה לא היה עוזר, אולי קצת דוחה את הניתוח בעוד כמה חודשים. בכל מקרה, אלו הלקחים המיידים שאני הפקתי. מקווה שיהיו לעזר, בהצלחה.
הסיבוכים. לידיעה, אצל כ- 30% מהמנותחים הטבעת ממוקמת נמוך מדי. רק אצל 4% זה נגמר בהחלקת טבעת וניתוח חוזר. 26% האחרים לא יודעים מזה בכלל. 1 מתוך כל 25, זו עדיין לא סיבה מספקת להיכנס ללחץ O-: עשו לי ים צילומים ובכולם ראו את הטבעת הפוטוגנית שלי (היא כבר לוקחת מחירים של סופר מודל הגברת, יש לה אחלה book), ובכולם הכל היה טוב ויפה ולא היה רמז לכיס, עד הרגע האחרון. יש שלושה דברים שכל מנותח יכול לעשות כדי לנסות להבטיח שזה לא יקרה לו: 1) הייתי נמנעת מניפוח כל עוד יש ירידה יפה במשקל - קילו בשבוע. ולא למדוד את זה ברמה שבועית, אלא בממוצע חודשי. לזכור שבכל דיאטה יש עצירות. כמובן שזה אחרי שהיינו כנים עם עצמנו, האם באמת הגיע לנו לרדת קילו בשבוע?! 2) לזכור וליישם שהניתוח (לפחות ה- Lap Band) בא לתת מענה על דבר אחד: לגרום לנו להיות שבעים מכמויות קטנות. זהו. כל יתר העבודה שלנו. באופן חד משמעי, בכל פעם אין לאכול יותר מהכמות הקטנה אשר גורמת לשובע, ואין לאכול כאשר לא רעבים. חד וחלק!! כל מי שעושה זאת לאורך זמן שיכניס לו לראש כי הוא במו פיו וידיו מחבל בניתוח שלו. אם המצב אינו בשליטה, ללכת להוריד את הניפוח, לחזור לשלוט בעצמך, ואז לנפח שוב. 3) בהקאה הראשונה, ללכת לבית חולים להוריד מהניפוח. טבעת בקיבה, ראש לא אמור להיות באסלה. הקאות זה האויב הכי גדול שלנו היום. כך אני רואה את הדברים היום, מקווה שזה יעזור. במקרה שלי זה לא היה עוזר, אולי קצת דוחה את הניתוח בעוד כמה חודשים. בכל מקרה, אלו הלקחים המיידים שאני הפקתי. מקווה שיהיו לעזר, בהצלחה.
10.5 חודשים. כמו הילדים הקטנים
שאומרים שהם בני 7 ושלושת רבעי... במשך 8 חודשים הגעתי בממוצע, אחת ל- 3 שבועות לחדר מיון/ למחלקה, עם התייבשויות, חסימות, והקאות של מים ושאר נוזלים מלהיבים. חלק מהפעמים זה נגמר באשפוזים. למותר לציין, שכל פעם כעסו עלי והוציאו אותי אשמה לחלוטין. עד אותה פעם שהטבעת החליקה והודו בפני שהטבעת מוקמה נמוך מדי. אחרי ההחלקה, עשו לי ניתוח של מיקום מחדש ומאז אני לא מקיאה, למעט הפעמים של ההתקפים של כיס המרה. בדיוק שלשום הצרתי ב- 1.5 סמ"ק וכולי חיל ורעדה. זהו, תשאלי חופשי. בכיף.
שאומרים שהם בני 7 ושלושת רבעי... במשך 8 חודשים הגעתי בממוצע, אחת ל- 3 שבועות לחדר מיון/ למחלקה, עם התייבשויות, חסימות, והקאות של מים ושאר נוזלים מלהיבים. חלק מהפעמים זה נגמר באשפוזים. למותר לציין, שכל פעם כעסו עלי והוציאו אותי אשמה לחלוטין. עד אותה פעם שהטבעת החליקה והודו בפני שהטבעת מוקמה נמוך מדי. אחרי ההחלקה, עשו לי ניתוח של מיקום מחדש ומאז אני לא מקיאה, למעט הפעמים של ההתקפים של כיס המרה. בדיוק שלשום הצרתי ב- 1.5 סמ"ק וכולי חיל ורעדה. זהו, תשאלי חופשי. בכיף.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.