ממצא מענין ביותר

Levos

New member
ממצא מענין ביותר

ראו את הסיכום של המאמר הזה. במין נמלים מסוים מלכות הן שיבוטים של אימהותיהן, והזכרים הם שיבוטים של אביהם. כלומר, מדור לדור אין עירבוב של גנים אלא קווים קבועים של שיבוטים. לא ברור אם כך, מדוע בכלל המלכות צריכות זכרים. האם לא יכלו ליצור גם פועלות משובטות? או שאולי יש יתרון בלשמור על מגוון גנטי לפחות בין הפועלות. כבר מזמן עלתה הבעיה של הצורך בסקס. מדוע נקבות מוכנות להשקיע הרבה בצאצאים ולוותר על מחצית מהגנים של הצאצא לטובת הזכר שאינו תורם לגידול. אולי בתווך הארוך יש יתרון לכך שיהיה עירבוב גנטי, כך שבמקרה של שינוי סביבתי יותר פרטים יוכלו לשרוד, אך בתווך קצר, בסביבה יחסית קבועה, נקבה שתבחר בשיבוט תהיה בעלת פיטנס גבוה פי שנים ויכולה להשתלט על האוכלוסייה. בעיקבות הממצא הזה עולה הרעיון- אולי באמת נקבות של מינים שונים מגיעות לפיתרון הזה מפעם לפעם, ואז המינים הופכים לשיבוטים ונכחדים בעת שינוי סביבתי. אפשר להסתכל על זה כברירה טבעית ברמת המין שבוררת בתקופות זמן ארוכות מינים בעלי רביה מינית.
 
זה למעשה מקרה פרטי של רביית

בתולים- ורביית בתולים נפוצה בטבע ואכן היתה בוודאי נפוצה הרבה יותר אם סלקציה ברמת המין לא היתה פועלת נגדה.
 

Caligola

New member
השאלות שלי הם -

1. האם ניתן להתייחס לכל אחד מהפרטים של המין הזה כסחף גנטי בפני עצמו? 2. האם בעוד תקופת זמן ארוכה אנו נראו בסוף שהמין הזה מתפתח?
 
כמו בכל מין שעוסק רק ברביית

בתולים (ולא ברור כלל שמינים כאלה קיימים באמת- במינים רבים כל כך נמצאו מקרים של רביה מינית שייתכן בהחלט שאין מינים בהם רביה מינית לא קיימת) כל פרט יכול להחשב כמין נפרד לפחות מהבחינה הפורמלית, שכן הוא מהוה מאגר גנים נפרד שאינו מתערבב (אם כי הזכרים חייבים לקבל את ה-DNA המיטוכונדריאלי שלהם מהנקבות) ורוב הסיכויים הם שהמין לא ישרוד הרבה זמן- העובדה היא שלמרות יתרונותיה הבולטים של רביית בתולים היא לא הדרך הנפוצה בעולם.
 

Wolverchenus

New member
יש אולי חיסרון לרביית בתולים

תקנו אותי אם אני טועה, אבל סביר להניח שבהיות שני מינים (ג'נדר) לאותו מין (species), תהא התפתחות ברירה טבעית הרבה הרבה יותר חזקה בגלל שכל צד צריך להפגין את עליונותו באמצעות הוריאציה הגנטית שלו, כך שבסופו של דבר יהיו יותר מוטציות "מיטביות" בגלל מגוון הצירופים האפשרי ואולי בשל כך הדבר נפוץ יותר? להשתכפל זה טריק די טוב אבל זה חסר ערך אם יש לך אויבים שמשתכללים כל דור.
 
זו בדיוק הסיבה בגללה

למין ש"בוחר" ברביית בתולים יתרון לטווח קצר בלבד. לאויבים שמשתכללים כל דור אין במציאות הרבה משמעות (מלבד במקרה של טפילים), מפני שתסריטי "מלכה אדומה" קיימים בעיקר בפנטזיות של ביולוגים תיאורטיים. מה שכן מסכן קיום של מין הוא שינוי סביבתי מהיר- לדוגמא התחלת תקופת קרח. גם מינים המתרבים בדרך הקונבנציונלית חשופים לברירה ברמת המין, ורובם נכחדים ללא מינים- בנים.
 

Levos

New member
מה הבעיה עם תאוריית המלכה האדומה?

מה ההבדל בין טפילים לטורפים לעניין קו-אבולוציה והצורך של המין להתפתח. נקודה מעניינת היא שלמרות הרגישות לכאורה של רבייה בשיבוט, נמלי האש מהווים בעית מזיקים גדולה מאד שלא הצליחו לבלום בארצות הברית למרות מאמצים רבים. אם הם מתקשים להסתגל לשינוי סביבתי, מדוע לא נמצא כנגדם אמצעי לחימה יעיל?
 

SilentMike

New member
אין בעיה.

פשוט שהוא לא קשור למקרה הזה ישירות. היתרון של מין המתרבה ברביה זוויגית הוא במגוון המאפשר עמידות למכות שמפילה עליו הסביבה, ולא במהירות האבולוציה הקווית.
 

Levos

New member
יש ייתרון גם במהירות האבולוציה

אם מוטציות מוצלחות שונות מתרחשות בקבוצות שונות של שיבוטים אז הם ישארו מבודדות, בעוד שבאוכלוסיה המתרבה מינית מוטציות מוצלחות מפרטים שונים יכולים להתקבץ יחד בחלק מהפרטים שישתלטו מהר יותר מכל קבוצה בנפרד.
 

SilentMike

New member
לא בדיוק.

גם אצל מינים המתרבים ברביה זוויגית מוטציות מתפשטות רק לעומק ולא לרוחב. המתמטיקה מראה שאין יתרון של ממש. בשני המקרים מדובר בתוחלת מספר העותקים של הגן שעוברים לדור הבא. היתרון שנותן העירבוב בעניין זה הוא תעתוע. היתרון שכן קיים הוא במגוון הגנטי, ובכך שמוטציה A יכולה להיפגש עם מוטציה B שמקורה בכלל בפרט אחר.
 

Wolverchenus

New member
סליחה על הבורות

אבל מה הוא תסריט ה"מלכה האדומה"? תחסכו לי קצת גוגלינג..
 
המלכה האדומה.

אמרה לעליסה "Here, my dear, it takes all the running you can do just to stay in the same place". לא הצלחתי לתרגם כך שיופיו של המשפט ישמר. באובלוציה משל זה משמש כדי לתאר מצב בו שני מינים או יותר מתפתחים כך שאף אחד מהם לא מצליח להגיע על יתרון שיאפשר לו לחסל את יריבו- למשל צבי רץ מהר יותר ויותר, אבל לא מצליח להביס את הזאבים לחלוטין מפני שגם אלה רצים מהר יותר ויותר. הבעיה עם מודל זה הוא שמהר מאד שני מינים ייתקעו ב-ESS.
 

Wolverchenus

New member
אני מניח שהכל שאלה של לחץ סביבתי

אם אבסולוטי (כמו עידן קרח) ואם בין מינים (כמו המלכה האדומה) רק אולי לא בדרגה הכמותית של המאפיין. (דהיינו, "עכבישים פיתחו קורים דביקים", בניגוד ל"עכבישים התחילו לרוץ ממש מהר ולזרוק מכוניות על האויבים שלהם"
 
מה שקורה במציאות זה

שהברירה הטבעית באופן כללי עוסקת בעיקר בשימור המצב הקיים, וברירה טבעית המובילה לשינוי משמעותי היא הדבר החריג. במשך רוב הזמן מינים נמצאים במצב של קפאון אבולוציוני. רק לחץ סביבתי חריג מוביל להתמיינות. מסיבה זו במשך רוב הזמן יש יתרון למינים שעוסקים ברביית בתולים (ודרך אגב, רביית בתולים כוללת הפריה- התמזגות שתי ביצים של אותה אם ולכן היא מובילה להומוזיגוטיות במהירות).
 

SilentMike

New member
אגב.

בנוגע לעניין הזה של שיווי המשקל המקוטע שאתה אוהב לדחוף את הדגשים שלו כאן באדיקות כאילו ניצחה וכבשה את השטח כולו. ובכן קשה לאסוף אמירות של בעלי מקצוע בנושא, אבל לא מזמן היתה תוכנית "גלובוס" על אבולוציה בה התארח פרופסור אבייתר נבו, ראש המכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה. לגבי שיווי המשקל המקוטע הוא העיר ש-"זה יורד". אז הוספתי עוד אחד לרשימה. בקיצור נמרץ הנקודה היא שמה שהברירה עושה זה, באופן די צפוי, לברור. לברור את הגנים העדיפים בהתאם לתנאי הסביבה. לפעמים זה גורם לשינויים מהירים יחסית, ולפעמים לא.
 
למעלה