וחוזר חלילה.
1) אין זה סוד שאיני בקיא בפרטי הפרטים של תיאוריית שיווי המשקל המקוטע. אף אחד מאיתנו לא יודע הכל על הכל. צריך לדעת להכיר במגבלותנו. איני שולל את תיאוריית שיווי המשקל המקוטע לחלוטין, אבל אני מסתייג מהדחיפה שלה לכל מקום כאילו היא העיקר. זה די מה שאתה עושה, וגם אם אני לא גאון גדול בזה אני מאמין שיש לי גב בעניין מברי סמכא. שאלת התפתחות החיים אינה שאלה שרק לפליאונטולוגים יש מה לומר בעניינה. 2) קוסם כבר הגיב לך בנושא זה. בקשר לאופיו של זהבי, ובכן אני איני מכיר את האיש, אך איני סבור שזה מכובד במיוחד להתייחס לאנשי מדע ודעת מכובדים, תומכיו של אדם שאת רעיונותיו דחית, כ-"עדת מעריצים", יהא זה דוקינס או זהבי. 3) סביר להניח שרוב החוקרים בתחום יודעים את התקופות שהם עוסקים בהם. סביר גם להניח שמי שפיתח תיאוריה בנושא או יודע את התקופות היטב, או נעזר בספרים. זה לא כמו לדעת את המספר האטומי של פחמן בשביל כימאי אורגאני, אלא כמו לדעת את כל הטבלה בשביל כימאי סתם, אלא אם כן האיש עוסק מדי יום ביומו במילוי חללים בעץ האבולוציוני כולו, ובעיצובו בהתאם לראיות, אבל זה לא מה שעושים רוב החוקרים, שתחומם מתמחה יותר. יש הרבה דברים שכדאי לכל אדם, ובפרט לכל איש מדע, לדעת: ערכו המקורב של פאי, ערכו המקורב של בסיס הלוג הטבעי, ערכם של טורים מתכנסים שונים, לאילו צבעי אור יש אורכי גל ארוכים יותר, סדרם של כוכבי הלכת מהקרוב ביותר לשמש ועד הרחוק ביותר, כמו גם מסתם ומספר ירחיהם, שמות ותכונות האטומים שבטבלה המחזורית וכן סדר העידנים הגיאולוגיים ואורכיהם. מאוד עוזר לדעת בע"פ את כל הדברים האלה (ועוד כמה ששכחתי), אני יודע בע"פ את חלקם. אבל רבים וטובים הם המתמטיקאים המעולים שלא זוכרים בע"פ (למשל) את סכומו של טור גיאומטרי סופי, כי הם רגילים לעבוד רק עם טורים אינסופיים מתכנסים, אם בכלל. אז כשהם נתקלים בתרגיל בספר של הבן שלהם הם יקמטו את המוח, ויתחילו לחפש שם את הנוסחא לפי ההגיון והזיכרון החלקי, או שפשוט יבדוק בספר. לא ביג דיל.
