ממשיכה להיעזר בפורום הנפלא
מה עדיף

לכן (בגלל נושא הגירושין)...

המליצו לנו (וערכנו) הסכם זוגיות אצל עורכת דין.
הוא לא מחליף את הצורך של הגירושין ברבנות,
אבל נותן תוקף לרצונות והסכמות בני הזוג בעת הנישואין.
 

אדמiנית

New member
הסכום משתנה

הסכום משתנה בהתאם לגיל הילד.
מצרפת מידע מהאתר של ביטוח לאומי.

בכל מקרה, גם אם יחידנית שיש לה בן זוג ידוע בציבור לא זכאית לקבל את המענק.

בזמנו, בתקופה שהיו לי ילדים בגילאים המתאימים, קיבלתי מספר שנים את המענק,
קיבלתי גם למלא טופס בו אני מצהירה שאין לי ידוע בציבור.
ברגע שבעלי (ידוע בציבור שלי דאז) ואני עברנו לגור יחד, מילאתי בטופס שיש לי ידוע בציבור, והפסקתי לקבל את המענק.

אני אישית לא חושבת שכדאי להסתבך עם הרשויות בהצהרות שקר.
מעדיפה שלא לקבל הטבה זו או אחרת, ולישון בשקט בלילה, בלי המחשבה שיגיעו אנשים בבוקר בהפתעה כדי לתפוס אותי בשקר...
 

puhadov11

New member
מזל טוב ומנקודת המבט של יחידנית

ליחידניות (או חד הוריות) יש הטבות מהמדינה בגלל שהן מפרנסות לבד משק בית עם ילדים, ויש להן משכורת אחת, הן גם מתמודדות לבד עם גידול הילדים וכל העליות הכרוכות בכך. מקומם אותי לשמוע שאת הולכת להקים תא משפחתי, עם בן זוג אוהב, עם שתי משכורות ורוצה מצד שני את ההטבות שמקבלות יחידניות.
ואח"כ לא מבינים למה המדינה עורכת ביקורות ומגיעה בשעות בוקר מוקדמות לבתים שהאם הצהירה שהיא יחידנית או חד הורית על מנת לבדוק, כפי שכתבו לך שהיא אכן ללא בן זוג. לי זה לא קרה אבל מכירה כאלו שכן.

מאחלת לך ולבן זוגך המון אושר וחיים משותפים וטובים.
 

החתולית

New member
כדאי לדייק

אמהות יחידניות אכן מפרנסות לבד משק בית עם ילדים. מה שמכנים בישראל "אמהות חד הוריות", היינו אמהות חד הוריות אינן מפרנסות לבד את ילדיהן, ואינן מתמודדות לבד עם גידול הילדים. לילדים הללו יש אבות.

גם אם זוג אינו נישא ואינו מוכר כנשוי, אלא חולק משק בית משותף, האם אינה מוכרת כ"חד הורית".
 
ראשית מז"ט והרבה בהצלחה

שנית, לדעתי, בפרק ב' זה הזמן לכבד אחד את השני בזוג שמתחבר לחיים משותפים ולפעול קודם כל באופן מכובד ומכבד, גם כלפי ההווה וגם כלפי העתיד המשותף. וכאן, כל אחד יבחר מה מכובד ומכבד בעיניו הוא / היא / הם.
אחרון חביב - עם כל הכבוד, אחרי שראיתי ושמעתי מה שראיתי ושמעתי ברבנות ובבית הדין הרבני, אצלי כף רגלם לא תדרוך !!! יש הרבה אלטנרטיבות יהודיות מספיק אם רוצים להישאר במסורת אבותינו ולקיים טקס דתי מכבד ומכובד...
 
נכון, ולמרבה הצער....

אם חלילה נאלצים להתגרש.... כף הרגל כן חייבת לדרוך ברבנות,
בכל דרך שרק בוחרים להתחתן.
 
לא חושבת

נראה לי שאם מתחתנים בחתונה רפורמית או קונסרבטיבית בארץ זה ממילא לא נחשב, ואז לא צריך לעבור ברבנות אם חלילה מחליטים להפרד.
 
נכון, אבל...

זוג שכן רוצה להחשב נשוי במדינה שלו, יכול לעשות זאת גם לא דרך הרבנות.
לעומת זאת זוג שמתגרש חייב לעדות זאת דרך הרבנות.
כלומר - מדובר בזוג שכן רוצה להחשב נשוי.
 
על-ידי מי?

כבר קרה לי פעמיים עם חברות טובות שפתאום גיליתי אחרי הרבה שנים שהן לא נחשבות כנשואות ע"י מדינת ישראל, למרות שהן בזוגיות ארוכת שנים, הורים לילדים ומכנים את בן הזוג "בעלי".
חוקית הם נחשבים "ידועים בציבור", ובעיני כל מכריהם כזוג נשוי...
 
על ידי המדינה... (אפרופו יום העצמאות )

מי שמעוניין - מסיבותיו - להיות מוכר על ידי המדינה כנשוי - נישואין אזרחיים
(שלא קיימים בישראל),
לא יכול להיות גרוש גירושין אזרחיים.

לדעתי הצורך להינשא נישואין אזרחיים הוא עניין של תחושת שייכות.
לא בהכרח שיקולים רציונאליים "קרים".
כשם שיש כאלה שחשוב להם להינשא נישואין יהודיים.
 
זה נכון

אבל אני עם סולמות בנושא הזה.

אני מאמינה גדולה בטקסים, כולל טקסים של הצהרת זוגיות,
אבל לא אעבור ברבנות שוב!!!
 
אבל.... למה אבל?

הדברים לא סותרים את דבריו של סולמות.

ואז... מאחלת לך ולכולנו, שלא להאלץ לעבור
ברבנות (לצורך גירושין).
 

אדמiנית

New member
אכן כך

זוג ששני בני הזוג יהודים,
גם אם נשאו בנישואין אזרחיים בחו"ל, על מנת להיחשב בעיני המדינה והרשויות לנשואים,
אם ירצו להתגרש יצטרכו לעבור ברבנות.
הם יעברו מה שנקרא - גט לחומרא.
הליך לא מסובך, אבל עדיין ברבנות.
 
למעלה