מנסה להבין ...

[shirharpaz]

מנסה להבין ...

שלום לכולם,
אני גרושה +1, ומזה מספר חודשים נמצאת במערכת יחסים עם רווק.
יש לנו קשר מדהים - אהבה בלי סוף, רואים את העולם אותו הדבר, נהנים אפילו סתם לא לעשות שום דבר ביחד ... במילים שלו - הכל פשוט מושלם.
ואז מגיע ה"אבל " ...
ממש מתחילת הקשר היה לו קשה רעיונית עם זה שיש לי ילדה, הוא ידע את זה ביום שהכרנו אבל לדבריו כ"כ נקשר אלי והתאהב שרצה לנסות בכל אופן.
לאורך כל הקשר כל כמה זמן אנחנו נפרדים בגלל הפער הזה, ומנסים להמשיך הלאה, אבל לא הרבה זמן עובר ואחד מאיתנו יוצר קשר עם השני, ואנחנו חוזרים להיות יחד.
ופה השאלה -
אני יודעת שהוא אוהב אותי באותה מידה שאני אותו, ואפילו יותר, ושעבור שנינו זה פשוט מרגיש שזה זה, ושמעולם לא הרגשנו כך ושסביר שלא נרגיש.
אבל הוא מרגיש שלא יכול לגור עם ילד שלא שלו, ושבעיניו אם הייתי רווקה כבר היינו מתחתנים, אבל לא מסוגל - ואני לא מצליחה להבין את הקושי הזה,
לא מצליחה להבין איך עם כל האהבה, ועם זה שכל כך טוב לנו יחד, למה זה כ"כ קשה?
אני גדלתי בבית שיש לי אחות גדולה מהנישואים הראשונים של אמי, כך שלי זה הדבר הכי טבעי בעולם, ובעולם שבעולם שהוא גדל זה בלתי נתפס ולא נכון.
עצם זה שאני לא מצליחה להבין מקשה על שנינו, כי לא משנה כמה זמן עובר או עם כמה אנשים אחרים אנחנו יוצאים אני עדיין מאמינה שיום אחד הכל פשוט יתסדר , כי ככה זה אמור להיות ...

האם להמשיך עם מה שהלב אומר ולא לוותר עליו ? האם יש סיכוי שהפחד הזה יעבור ויתחלף בהבנה ?
או להקשיב לקול ההגיון ולמצוא את הדרך להמשיך הלאה ? התצליחו להאיר עיני ?

ותודה מראש לכל המייעצים

 

[רוזי וקיידי]

אני רחוקה מלהיות במצבך אבל אנסה לייעץ לפי מה

שאני חושבת שהייתי עושה.
&nbsp
אני לא הייתי נשארת איתו בקשר מכיוון שלמרות שבמצב היפוטתי אם היית רווקה הייתם מתחתנים, המצב הקיים הוא שיש לך ילדה שבטח מרגישה אי נוחות מכל הקשר הזה (בהנחה שהיא מודעת לסיבת הפרידה).
אני לא אומרת שאת עושה את זה אבל אני חושבת ששום גבר לא צריך לבוא לפני הילדים שלך ואת וביתך היא "עסקת חבילה".
&nbsp
אני חושבת שאת מבזבזת את הזמן שלך כי אם נפרדתם וחזרת כבר כמה פעמים, כנראה שזה לא ישתנה.
&nbsp
אני מאחלת לך שתמצאי זוגיות טובה ותומכת שתקבל גם אותך וגם את ביתך..

 

[shirharpaz]

אז הדבר המפתיע הוא

שיש להם קשר נהדר, הוא משוגע עליה והיא כמובן מחזירה אהבה בכמויות ... וכשכולנו יחד זה מרגיש כ"כ טבעי ונוח,
האמת שכשחושבים על זה רק כשהיינו שלושתינו עם אנשים אחרים ( כמו אירוע משפחתי) אז מרגיש לו מוזר להיות שם עם ילד שלא שלו ...
והיא כמובן לא מודעת לכל נושא הפרידות והחזרות.

עדיין מבולבלת

 

[mother cat]

הייתי מציעה תאום ציפיות... אבל...

במידה מסויימת כבר עשיתם את זה והציפיות לא תואמות.
יש לך ילדה. זאת עובדה והיא לא תשתנה.
הוא לא רואה עצמו מגדל ילד לא שלו, וקשר נהדר כשאתם ביחד לא אומר כלום - יש לי קשר נהדר גם עם האחיינים שלי, ועדיין לא הייתי רוצה לגדל אותם...
אני לא רואה איך המחלוקת הזו מתיישבת, ואני מצטערת לאמר שאישית הייתי פשוט חותכת וממשיכה הלאה בחיי.
&nbsp
אני רוצה להוסיף שאני כן מגדלת שני ילדים שאינם שלי, ובמשרה מלאה - אמא שלהם נפטרה אז הם איתנו 24*7. זה קשה. מאד. ומתסכל. וקשה. ומי שלא רוצה להכנס לזה - אני מבינה אותו, ומעריכה אותו על הכנות. אני חושבת שלהכנס לדבר כזה בלי רצון אמיתי ולא רק אהבה לאמא זה מסוכן - גם לקשר וגם לילדים.
&nbsp
מצטערת שלא אשת בשורות אני...

 

[כוכבית101]

נפרדים בגלל הפער הזה......

הפער הזה , אצלי קודם לכל גבר שבעולם.
אם הוא מרגיש שלא יוכל לגור עם ילד לא שלו אז ברחי משם ומהר, אין לך מה לחפש איתו.
לא נראה שהוא האדם הנכון לך במצבך הנוכחי.
יש גם מעבר לזה , כי בהנחה שהוא בגילך וגילך תואם לכרטיס שלך אז ישנה פה חוסר בשלות וחוסר החלטיות לאור ההפסקות והחזרות של מערכת היחסים שלכם.

 

[מ י ר י 2 2]

בעיני

את צריכה להתרכז בעצמך ולא בלשנות אותו.
מבחינתך - יש כאן עובדה ידועה. הוא לא רוצה להתחתן איתך בגלל הילדה (אגב, פתאום אני קולטת שלא הבנתי מי מכם יוזם את הפרידות). יכול להיות שזו לא בעיה מבחינתך, שאת לא מעוניינת להתחתן אלא רק שתהיה לך זוגיות מדהימה כמו שאת מתארת וזה מעולה. יחד עם זה, הפרידות החוזרות אני בטוחה שהן קשות מאוד לילדה, היא צריכה יציבות, אז להשאר בתוך הקשר הזה בהנחה שאת שלימה עם זה שאין חתונה ובהנחה שזה מפסיק להיות טריגר לפרידות.
&nbsp
אם לא מתאים לך, ואת שואפת להתחתן ו/או להיות בקשר יציב שלא נתון לפרידות חוזרות, בעיני את חייבת לחתוך. אם יש צורך - לכי לטיפול שיעזור לך להחזיק מעמד בלי ליצור קשר כל פעם מחדש.
אל תנסי לשכנע אותו להשאר בקשר עם הילדה. כל עוד הוא לא עשה עם עצמו תהליך שבסופו הוא כולל גם אותך וגם את הילדה בחייו, הוא לא רלוונטי מבחינתך.

 

[מנסה ומתנסה]

הילדה שלך לא הולכת לשום מקום ...

מציעה לגשת לטיפול עם החבר ולראות האם יש סיכוי שהבחור יקבל את
הבת שלך...

אחרת הלב , הרגש, ההגיון, וכל גיד שלך צריכים להגיד את אותו הדבר...

זה יקרה רק אם תתחברי לעצמך ותראי ש... לא הכל מושלם...

 

[סרבינה]

ההיגיון והרגש

אני מהצד השני, ולכן אני מרגישה חופשיה לדבר בצורה נחרצת. אני התחתנתי כרווקה ולבעלי היו ילדים. היה לי קשה עם הילדים בהרבה נקודות בחיים אבל תמיד היה לי ברור שהם שם ולא הולכים לשום מקום. הילדים שלו הם חלק מהמשפחה וזה משהו שקיבלתי מהרגע שפגשתי אותו.
התפיסה של הבחור שלך מאוד בעייתית. אם הוא לא יכול לקבל את זה שיש לך ילדה ושהיא גרה איתכם ותהיה חלק מהמשפחה שלו אז זו בעיה מאוד קשה. הבעיה היא כרגע שלכם כזוג אבל אם תתחתנו זו תהיה בעיה של הבת שלך. גם אם זה לא יאמר במפורש, היא תרגיש דחויה ולא רצויה בביתה. זו האווירה שבה היא תגדל. אם ייוולדו לכם ילדים משותפים היא תרגיש "סוג ב'". האם זו הדרך שבה את רוצה לגדל את הבת שלך?
כשמאחדים שתי משפחות הילדים תמיד עוברים טלטלה קשה. זה חלק מהמערכת ואי אפשר למנוע את זה. המטרה צריכה להיות לעשות את זה כמה שיותר בעדינות בשבילם מתוך תקווה שתוך כמה שנים המערכת תרגע והם יסתגלו ויהנו מהמשפחה החדשה. את מכניסה את הבת שלך לטלטלה עם סיכויים מאוד נמוכים עבורה.
האם יש סיכוי שזה ישתנה? בלי טיפול הסיכוי מאוד נמוך. הוא אולי יתרצה ויסכים להתחתן איתך אבל הבת שלך אף פעם לא תהיה ממש מקובלת עליו והיא תסבול מזה. הסיכוי היחיד לשינוי הוא עם טיפול מעמיק וליווי משמעותי שלכם לאורך תקופה ארוכה. אם שניכם מסכימים (ויכולים לממן) טיפול טוב וליווי ארוך טווח אז שווה לנסות. אם לא תלכו לטיפול או לא תשקיעו את עצמכם בטיפול, הסיכוי שיקרה נס הוא נמוך מאוד לצערי.
ועוד דבר ממרומי גילי ונסיוני - את מרגישה שלעולם לא תהיה לך אהבה כזו וקשר כזה. זה ממש לא נכון. תהיה לך אהבה טובה. יותר טובה. היא תהיה יותר טובה כי הגבר שיאהב אותך יקבל אותך עם כל מה שיש בך. עם כל השריטות שלך וגם עם הילדה שלך והעבר שאת מביאה איתך. לצערי הגבר שלך לא מסוגל לקבל את זה שיש לך עבר נפרד ממנו, ולדעתי המשמעות של זה היא שהוא לא אוהב אותך כמו שאת חושבת.
אני מתנצלת אם אני בוטה, אבל דבריי נאמרים מתוך דאגה רבה לך ולביתך. אני לא מכירה אותך אבל אני מרגישה שמגיע לשתיכן יותר. החיים יכולים לזמן לשתיכן אהבה גדולה ומנוחה לנפש. מגיע לכן טוב!

 

[מנסה ומתנסה]

כל מילה

 

[kisslali]

 

[ornme]

"קשר מדהים" ??? נו באמת...

אם קשה לו רעיונית שיש לך ילדה, זה קשר חלקי.
הילדה היא חלק בלתי נפרד ממך והיא קודמת לכל אדם אחר בחייך. כך זה בעיני.
לקיים קשר חלקי רק עם התכונות שמוצאות חן ואת אלו שלא להניח בצד, ולא למסד את הקשר בגלל התכונות שלא מוצאות חן... האם זה באמת נראה לך כל כך מדהים?
לי זה נראה לא בשל, לא בוגר, נצלני, אגואיסטי. המילה מדהים לגמרי לא מתאימה כאן. כי לא מגדירים חלקי קשר כקשר שלם, זו טעות.
לדעתי - לברוח. וכמה שיותר מהר. להתנתק על מנת לפנות את עצמך לקשר מדהים באמת. עם מישהו אחר.

 

[זהב טה ו ר]

חיכיתי חיכיתי...

(אבל אולי בגלל שכולן פה נשים...)
&nbsp
איך זה שאף אחת לא חשבה על האופציה שהילדה תלך לגור עם אביה?
הרי אם זה היה הפוך, כל הספור היה נראה אחרת...
"פגשתי מישהי מדהימה, אנחנו רוצים להתחתן, נקים יחד משפחה לתפארת והבת שלי תבוא לבקר אותנו כל סופ"ש שני. מזל שבת הזוג שלי מתה על הבת שלי ואין לה בעיה לשחק איתה ולפנק אותה כשהיא באה לבקר"
מישהי מאיתנו היתה מרימה גבה?
&nbsp
&nbsp

 

[רוזי וקיידי]

תגובתי הייתה זהה אם היית גבר...לדעתי ילדים יותר חשובים ואם

היה באמת אוהב אותך, הוא היה מקבל את הבת שלך כי היא חלק ממך.
זה שהוא מבקש ממך לבחור בינו לבין הבת שלך צריך להדליק לך נורה אדומה.

 

[ornme]

אבל זה לא תרגום מדוייק!! נניח שנקודת המוצא היא משמורת משותפת

כלומר הסיפור הוא:
"הכרתי גבר מדהים, כמעט מושלם, הכמעט נובע מהעובדה שיש לו בת. מפריע לי שילדה שאינה שלי תתגורר איתנו."
ואז, אם אכן מישהו היה מעלה בדעתי שזה פתרון הגיוני למצב כזה:
"כנראה שהוא ייתן משמורת מלאה לילדה לאקסית שלו, אם הילדה, כך שהילדה רק תגיע לביקורים אבל לא תחיה איתנו, אחרת לא אהיה מוכנה לבנות איתו חיים משותפים".
בינינו, מי היתה רוצה בן זוג כזה ?

 

[מ י ר י 2 2]

לא הבנתי

אם את רצינית או צינית
מבחינתי התשובה שלי היתה זהה גם אם היה מדובר בגבר.
וכן, אני מרימה גבה על כל גבר שבוחר לא להיות חלק פעיל בחיי היום היום של ילדיו (לא מדברת על מקרים שיש בעיה אובייקטיבית כמו אמא שעקרה לחו"ל עם הילדים), ומסתפק בסופשבוע אחת לשבועיים. לדעתי גבר כזה מזניח את ילדיו.

 

[זהב טה ו ר]

אני גם לא יודעת

אם אני רצינית או צינית.
מודה שאני לא מבינה גברים שמסתפקים אפילו בלילה באמצע השבוע וכל סופ"ש שני
שלא לדבר על הרבה פחות מזה.
אבל איכשהו החברה דוקא די סלחנית לגבי אבות שכאלה, לעומת אמהות שעושות בחירה דומה.
&nbsp
מצד שני לדעתי אוכלוסיית הכותבות כאן קצת מוטת, מי שממילא בן-זוגה ממעט בקשר עם ילדיו מפרק א' ככל הנראה לא תכתוב פה

 

[מ י ר י 2 2]

 

[kisslali]

אז אולי אני יוצאת דופן

כי תמיד אמרתי כאן וגם לאיש בעצמו, שהזוגי לא משקיע בקשר עם בנו, שהוא לא מקפיד לראות אותו מספיק ועוד דברים דומים. בעבר, הלך הרוחות בפורום היה מעט שונה מעכשיו. התפיסה שלי הייתה שונה ובין השאר, התעקשתי שאני לא מוכנה שהזוגי יהיה שותף לחינוך ילדיו. אחת הסיבות הייתה שהוא לא ממש אב השנה לטעמי.
אני לא חושבת שיש קשר בין הנושא שהכותבת הזכירה לאיך החברה מתייחסת לאבות ואמהות גרושים.

יש מן קצב התפתחות טבעי בפורומים של תמיכה: משתתפים מגיעים לקבל תמיכה ומספרים, בסערת רגשות, את האמת הפחות יפה על עצמם ועל בני זוגם, במידה והם נשארים, לאט לאט הם עוטים מסיכה, ואנחנו מפסיקים לשמוע את הדברים הפחות מחמיאים, מוזר שזה גם במקום אנונימי כמו הפרום הזה.

ללי

 

[זהב טה ו ר]

אני חייבת להודות

שלו הזוגי שלי היה פחות מעורב בחיי הילדים שלו, והם היו נמצאים אצלנו פחות, היה לי הרבה פחות מה להתלונן, הייתי פחות מעורבת בכל מה שקשור לילדים שלו והיה לי גם פחות מה לשתף פה.
&nbsp

 

[לוMדת]

אז אנסה לאזן

את האוכלוסיה ה"מוטית" (מלשון הטייה), ואכתוב קצת... ובבקשה לא לשפוט, גם אין צורך לנסות להבין כי באמת שזר לא יבין זאת.
אבל בכל זאת גם לטובת אחרות שחושבות שהן כישלון... אשתף קצת -
סיפרתי פה לא פעם ולא פעמיים על הקשיים שיש לנו עם הגדולה של הזוגי, ההתנהגות האיומה שלה אצלינו כלפיו וכלפיי ילדיי.
לצערי בזמן האחרון זה כבר עבר את כל גבולות הטעם הטוב ובהחלטה משותפת ולאחר התייעצות עם המטפלת שלנו, החלטנו שהיא לא מגיעה אלינו יותר, עם כל הצער שבדבר.
הלוואי הלוואי ויכולתי לתאר ולהתפאר בסיפור הצלחה של משפחה מורכבת, אך זה לא כך.
הוא נוסע לפגוש אותה, כשהיא מסכימה, בעיר של אמא שלה עם האחים ועם המשותף. זה מאד לא קל לכולם, אני בטוחה, וליבי איתה, אבל לא היתה ברירה, זה נהיה גיהנום.