מנצל"ש לשאלה - בחירת מנחה

[22ק ו ס ם]

ואם הוא היה אומר שהוא עובד כל יום במשך שעה

זה היה יותר רציני? מה זה משנה כמה זמן הוא עובד על התיזה שלו? מה שחשוב זו התוצאה הסופית. ונניח שהוא יקבל אותה אחרי 5 שנים במקום שנה או שנתיים זה יהפוך אותה לפחות טובה בהכרח?

 

[נברא]

אני חושב שאתה טועה.

בשלב הזה של הלימודים חשוב מאוד לבסס את גוף הידע שלך. בשלב הזה גם בדרך כלל קשה לחדש משהו בעל משמעות. הקיצר, ללמוד ללמוד ללמוד כדי שהתואר שאתה מקבל יצדיק את עצמו. אחרת מדובר בתואר על הנייר ולא יותר.

 

[22ק ו ס ם]

מי אמר שהוא לא יבסס?

נניח שאתה צריך 100 שעות בשביל לעשות תיזה. מי קבע שהוא צריך לעבוד עליה רצוף כל יום ולא יכול לגמור אותה ב5 שנים למשל? יש אנשים שמסיימים תואר אחרי 10 שנים בגלל שהם עובדים לאט. ההצדקה היחידה היא האיכות של התיזה עצמה ולא כמה זמן עבדו עליה.

 

[נברא]

איכות התזה היא פונקציה של השקעה,

של שליטה בחומר, של הפנמה ושל ראייה מערכתית. את כל אלו משיגים במאמץ מרוכז. אין קיצורי דרך, ואין הנחות.

 

[22ק ו ס ם]

עכשיו אמרת שטות מוחלטת

שלא לדבר על הפרחת סיסמאות. על פי מה בדיוק נקבעת השקעה של אדם בתיזה? האם אדם שמשקיע עצמו בקריאת חומרים יומם ולילה בלי הפסקה יהיה בעל ראייה רחבה יותר ממי שקורא קצת ונותן למה שהוא קרא לחלחל ולעבור עיבוד? דווקא אנשים שממהרים בכתיבת תיזה או דוקטורט הרבה פעמים הם בעלי ראייה מאוד צרה ובעלי ניסיון מועט מדי בחיים שפוגע ישירות במחקר שלהם. לפעמים כדאי לחכות קצת, לתת לדברים להתבשל אל אש קטנה ורק אז לעסוק במחקר הספציפי.

 

[Unicorn98]

אני מציע לא להשקיע מאמץ בתגובות,

האמירות הבעייתיות והקיצוניות שלו רק מסמנות שהוא מחפש ריבים. אני מחפש אמירה עניינית שלו, ולו אחת - ולא מצליח למצוא. להגיד שההשקעה בתיזה נמדדת במספר הימים בשבוע, או לחילופין להגיד שאין בלימודי התואר דבר מלבד התיזה - זה פשוט בדיחה, או במקרה הטוב בורות של התהליך האקדמי (מה עם חובות שמיעה? מה עם מחקר מחוץ לתיזה? מה עם פרקטיקום מעשי? מה עם עזרה במחקר לאחרים? כאמור - בדיחה).

 

[נברא]

שיבושם לכם. רק רציתי לעזור, לא לריב.

 

[Unicorn98]

להיפך, אתה מוזמן להתמודד עם הטענות שלי...

מה מסובך? תביע את דעתך על כך שדיפלומה אקדמית (לפחות בתחום שלי) ממש לא מסתכמת בעבודה הישירה על התיזה. בייחוד אם הייעוד שלי כרגע הוא לא להמשיך במחקר אקדמי, אלא לצאת אל הפרקטיקה בשדה היישומי.

 

[נברא]

היכן טענתי זאת? לא זו בלבד שלא טענתי זאת,

אני אפילו מסכים אתך לחלוטין שבשלב של התואר השני הרחבת בסיס הידע וההפנמה חשובים יותר מהתזה. מכאן גם שאיכות התזה נגזרת מהרחבת בסיס הידע וההפנמה. טענתי היתה שאת הדיפלומה צריך לבסס על מאמץ נמשך ואמיתי ולא על לימודים מן השפה ולחוץ. במילים אחרות, בהשקעה רציפה של מאמץ, בריכוז משאבים. זה גם התנאי העיקרי (לדעתי) להתמקצעות בתחום. לכן, מי שלומד "על אש קטנה" סופו שיצא מדופלם אבל לא מקצוען (ואני יודע שרבות הן המגבלות!).

 

[ניצת הגפן]

מסכימה לגמרי ../images/Emo45.gif

ויותר מזה - ממ שלא חושבת - שמי שעובד יום בשבוע במשך 5 שנים, יגיע לפחות ממה שיעשה מישהו בשנתיים, אם יעבוד 4 ימים או 5. חוצמזה- אין להשוות יכולות של אדם אחד לרעהו. הרי ברור שיש אנשים שמגיעים בשנה לעומקים ואיכותיות שאני לא אגיע אליהם גם בעשר שנים, ויש שאלה - שגם אם יעבדו 10 שנים כל יום כל היום - לא יגיעו למה שאני אגיע אליו בשעה. אין כל קשר בין כמות הזמן לאיכות העבודה. האיכות ההיא הקובעת כאן. ללא ספק. ואני לא חושבת שבוחנים דיפלומה על סמך כמות השנים/הימים/השעות שאדם השקיע בה. הרי רוב הקוראים של העבודות - הם כאלה שאין להם מושג כמה זמן השקעת. הם נותנים לך ציון על סמך איכותה של העבודה. ממש לא מבינה את הגישה המוזרה הזו. 'צטערת

 

[Unicorn98]

לא הבנתי מה הבעיה בדיוק...

את הדיפלומה שלי לא אקבל (למיטב ידיעתי, אולי במוסד שלך זה אחרת) לפי טופסי דיווח שעות עבודה. אני לא לומד בוועד העובדים של נמל אשדוד. בכל מקרה, מעבר לעובדה שאני ממש לא מתכוון להתנצל על סידור העובדה האישי שלי, ממילא התכוונתי לזמן שאותו אקדיש לתיזה במהלך השנה הסדירה (שיש התחייבויות לשעות שמיעה ולפרנסה), ואני משוכנע שאדרש להשלמות במהלך החופשים ולאחר סיום הלימודים (נניח, בקיץ). בכל מקרה, התגובה שלך מביכה בקטנותה, אבל זה ממשיך את הקו הרגיל שלך כאן.

 

[נברא]

איזה קו?

כמי שעבר את כל המסלול כולו, נפל על לא מעט מעקשים, ולמד לא רק מטעויות של עצמו, חשבתי שיש לי במה לתרום. מותר לך כמובן לדחות את המלצותיי בשתי ידיים. אבל למה להשמיץ?

 

[Unicorn98]

אני מצטער, אבל הטון שלך

ממש לא מעיד על "המלצות". מבחינתי אתה תקפת וממש לא סייעת לי בדבר. חבל.

 

[נברא]

אתה צריך להבחין בין "התקפה" ל"תקיפות".

הייתי אמנם נחרץ בדברי אבל לא תוקפן. ואם במקרה נוצר הרושם של תוקפנות, הריני מתנצל בכנות.

 

[חצישלישרבע]

נוהלי עבודה

נשמע שאתם מכירים אחד את השני כבר זמן מה, אבל מצד שני אתה אומר שזו הפגישה הפורמלית הראשונה, אז שיהיה: נראה לי חשוב לתאם איך אתם מתכוונים לעבוד ביחד. יותר ספציפי, כל כמה זמן אתם מתעתדים להפגש, ומה מצופה מבחינת פגישות העבודה. לדעתי אחת הסיטואציות הנפוצות ביותר שדוחפות למבוי סתום הוא שסטודנט תקוע על משהו, אבל באותה מידה סבור שהמנחה שלו מצפה לתוצאות כאלו ואחרות בפעם הבאה שהם נפגשים, אז הוא לא בא אליו מיוזמתו, ובנתיים נשאר תקוע. ככל שעובר יותר זמן, הסטודנט עוד נלחץ יותר, כי המנחה כבר בטח מצפה לראות תוצאות, ולבוא אליו עכשיו ולומר אני תקוע אחרי כל כך הרבה זמן יהיה עוד יותר גרוע. בקיצור, מעגל אכזרי, שמאוד קשה לצאת ממנו. אם מראש יש לכם פגישה שבועית, או דו שבועית, אז אין מקום ליפול בין הכסאות. הפגישה קיימת, ואם תקועים אז אין מנוס לומר: נתקעתי על זה וזה. מצד שני, ככה גם בעיות נפתרות מהר יותר.

 

[Unicorn98]

סליחה על הבלבול ../images/Emo9.gif

אני יכול להרחיב טיפה. זה חוקר מאוד מפורסם (אמריטי) מהמחלקה, היה ראש החוג, הוא חוקר מוביל בתחומו ואף זכה בכמה פרסים בינלאומיים (האחרון שבהם - דווקא פרס ישראל). עבדתי אצלו במהלך ה-BA בעבודה סטודנטיאלית די מקומית (עיבוד נתונים, לא משהו מעמיק מדי). עם קשר או בלי, את התיאוריה שלו אני מכיר מלפני ומלפנים, עבדתי אצל שני חוקרים אחרים שממשיכים את דרכו במחקר, ואף כתבתי שתי עבודות בעבר ופרסמתי גם מאמר בנושא שהוא ייסד וחוקר עד היום. באופן אישי, כבר שנתיים + לא הייתי בקשר אישי עימו, מלבד שנות טובות וכו'. ועכשיו חודש הקשר לנוכח האפשרות לשתף פעולה בקונטקסט של ה-MA שלי. תודה על התובנות, הן וודאי יועילו לי!