המציאות קצת מורכבת...
קודם כול, הכוונה שלי בכך שכל הלא נשואות נחשבות אוטומאטית חד הוריות, היא כמובן מצד המערכת. למיטב ידיעתי, כל עוד אותו זוג לא עושה משהו אקטיבי, אין דרך לדעת שהאם לא באמת חד הורית.
מן הסתם זו עבירה על החוק, אבל כזו שכנראה קל לבצע/ לא נאכפת מספיק וכו'.
לגבי גרושות, אני חושבת שהמציאת קצת מורכבת. יש המון גרושות, שבעצם מגדלות לבד את הילדים. ויש כאלה, שלמרות המזונות, הפגיעה בהכנסה המשפחתית (כלומר, היעדר משכורת גברית לאחר הקטנת אחוז המשרה מצד האישה), משאירה אותן במצב מאוד קשה שזקוק לתמיכה.
לגבי הומואים, לא מדובר רק בהקטנת המשרה, אלא בתקרת הזכוכית של נשים, יחד עם "בחירה" במקצועות שהם פחות מכניסים, שמובילה לשכר יותר נמוך על כל עבודה. לזוג הומואים יש עדיין שתי משכורות גבריות... גם גברים גרושים, שאוספים את הילדים פעמיים בשבוע מוקדם יותר, לכאורה היו צריכים להיפגע. אבל ממה שאני רואה סביבי, הם לא נפגעים מזה. המערכת איכשהו מבינה את המצב שלהם ומאפשרת להם לצאת מוקדם יותר בנסיבות החדשות (לפעמים אותה מערכת שעקמה את הפרצוף על דברים הרבה יותר קלים שקשורים בילדים, כשהם היו נשואים). עם נשים זה לא כך, הן "משלמות" את המחיר, וכאן נעוץ ההבדל.
לפי מה שאני זוכרת, כשקראתי על המעונות המסובסדים על ידי משרד הכלכלה (עוד בממשלה הקודמת, כשבכלל זה עדיין היה משרד התמ"ת...
) התייחסו לזה שמטרת המעונות היא לעודד נשים לצאת לשוק העבודה. היום נראה שהמסר הזה הוחלף, והוא מכוון לזוג הורים. בעיני המסר הזה קצת מטאטא את הבעיה מתחת לשטיח - לרוב נשים הן אלה שלא יוצאות לעבודה כדי לטפל בילדים, לא הגברים.
ועם כמה שאמורים להתייחס לזה שהמעון/ מטפלת יוצא מההכנסה המשפחתית, רוב הזוגות מתייחסים לזה אך ורק לעומת המשכורת של האישה.
)
