מסה ומשקל-שאלה בפיזיקה

magal101

New member
מסה ומשקל-שאלה בפיזיקה

חומר, נניח לבנת בטון, בנוי ממוליקולות שבנויות מאטומים שבתוך גרעיני האטום יש פרוטונים שהם בעיקר קובעים את משקל הלבנה. ככל שיש יותר אטומים- משמע יותר חומר, כך הלבנה יותר כבדה, משמע נמשכת יותר לקרקע- משמע המסה שלה גדולה יותר ולכן היא נמשכת יותר לקרקע בגלל כוח הכבידה- זה נכון?
ועוד שאלה- האם בחלל תהייה משמעות לאובייקט עם מסה גדולה יותר לעומת אובייקט עם מסה קטנה יותר בהתייחס לכך שאין כוכבים שמשפיעים עליו ומושכים אותו (רוב החלל...).
 

deathcaster

New member
תגובה

א. מה שקובע את עיקר המסה של האטום זה לא רק פרוטונים אלא גם נויטרונים.

ב. כן, יותר אטומים (מאותו סוג) = יותר חומר (מאותו סוג)= יותר מסה = יותר כוח כבידה פועל על הלבנה

ג. חלל- באופן עקרוני- בכדי שיהיה כוח כבידה צריכים 2 גופים בעלי מסה, אם האובייקט שאתה מתאר יהיה רחוק מספיק מכל גוף אחר, שום כוח כבידה לא יפעל עליו ולכן גודל המסה שלו לא ממש משנה.
 

deddy

New member
זה כן ישנה אם אתה רוצה לשנות את המהירות/כיוון

של הגוף, על מנת להעניק תאוצה לגוף כבד תצטרך להפעיל כוח גדול יותר וזה לא קשור לקיומה של כח כובד כלשהו.
 

deathcaster

New member
תגובה

השואל שאל על "משמעות" מבחינת כח כבידה. הנחתי שמדובר בגופים במנוחה.

כמובן שאם הגופים בתנועה או שרוצים לגרום להם לתנועה, יידרש כוח שונה.
 
בהמשך להערת דת'קאסטר

המסה של האטום נקבעת לא רק לפי מספר האטומים אלא גם תלויה במשקל האטומי שלהם, כלומר - מעט אטומים המכילים כל אחד מספר גדול של פרוטונים וניוטרונים בגרעין עשויים להיות בעלי מסה גדולה יותר מהרבה אטומים בעלי משקל אטומי נמוך.

בהיעדר מסות נוספות קיימים הבדלים זניחים בין עצם עם מסה גדולה לכזה עם מסה קטנה במשיכה ההדדית (כלומר עוצמת ההשפעה של כוח המשיכה על הקשר בין החלקים שלו), אולם זו תבוא לידי ביטוי בעצמים גדולים או דחוסים מאד בלבד.

בנוסף לכך אכן קיים אפקט שונה לחלוטין הקשור למסה והוא חוק ההתמדה, הקובע שהיחס בין עוצמת הכוח שהשקעת לעוצמת התאוצה שתקבל פרופורציוני למסה שתקבל, והשאלה מדוע אותו הגודל רלוונטי לשני תחומים מנותקים לכאורה בפיזיקה הוא תעלומה מרתקת, שנפתרה ברמה כזו או אחרת רק באמצעות תורת היחסות הכללית.
 

sivan120

New member
למה בעצם?

"מעט אטומים המכילים כל אחד מספר גדול של פרוטונים וניוטרונים בגרעין עשויים להיות בעלי מסה גדולה יותר מהרבה אטומים בעלי משקל אטומי נמוך"- לא פשוט סופרים את מספר הפרוטונים וזהו.....

מה שאני מתכוונת זה לקחת חומר עם אטומים, לספור את מספר הפרוטונים+הנויטרונים שבו ואז להגיד שבחומר X יש מיליון פרוטונים+נויטרונים ובחומר Y יש 2 מיליון פרוטונים+נויטרונים
ולכן חומר Y כבד פי 2 מחומר X (זאת כמובן בהנחה שמשקל פרוטון=למשקל נוירון ושמשקל האלקטרונים הוא זניח).
 

deathcaster

New member
לא

כי לכל חומר יש צפיפות (משקל סגולי) שונה ולכן היחס של המסות אינו בהכרח ליניארי
 

uzi2

Active member
אפשר לספור את מספר הנייטרונים + פרוטונים

ולהכפיל במסה של פרוטון (או נייטרון, שהיא דומה).
עכשיו, השאלה היא באמת כמה חשוב לדייק.
אם רוצים רק סדר גודל של המסה, אז מה שאת מציעה נכון, ונותן בקירוב "לא רע" את המסה של הגוף. לגבי משקל - משקלו בחלל בכל מקרה יהיה בקירוב אפס, כי משקל מוגדר ככוח בניגוד למסה.

אם רוצים קירוב יותר טוב, אז צריך להתייחס להבדל בין מסת הנייטרון למסת הפרוטון, צריך אולי לא להזניח את מסת האלקטרונים, וחייבים לקחת בחשבון גם את אנרגיית הקשר בין החלקיקים, שמפחיתה את המסה של החומר. (כי מה שאנחנו קוראים לו מסה, אז בעצם האנרגיה של החומר כשהוא במנוחה (ביח' של מסה - המעבר מיח' של אנרגיה ליח' של מסה הוא דרך המשוואה המפורסמת E=Mc^2).
 

sivan120

New member
אם נדבר על מסה, קודם כל...

משקל פרוטון/נויטרון/אלקטרון, אם אני מבינה נכון, הוא זהה בכל היסודות.
עכשיו אתה אומר שגם הקשר משפיע- זאת אומרת קשר קוולנטי או מימני?
ומה הכוונה אנרגיה- אם יש לי יסוד X נניח ברזל בכמות של 1000 פרוטונים+נויטרונים
וברזל בכמות 2000 פרוטונים+נויטרוניים-האם המשקל של השני יהיה כפול מהראשון
והאם שינוי טמפ' יכול לשנות את המאזנים הללו?
 

uzi2

Active member
תשובות

אנרגיית הקשר, כאן היא לא אנרגיית הקשר בין האטומים, אלא ביחוד אנרגיית הקשר בין המרכיבים בגרעין של כל אטום. פורמלית גם אנרגיית הקשר בין האטומים, אך השפעתה של זו זניחה.
כנ"ל טמפרטורה - פורמלית כן, מעשית - אולי בטמפרטורות מאוד גבוהות לא (לא חישבתי).
אם יש לך פי 2 יותר נוקליאונים מאותו החומר, גם המסה תהיה פי 2 יותר גדולה.
נוקליאון הוא שם כולל לפרוטון ולנייטרון, כך שאם למשל לאטום אורניום שמשמש לפצצות יש 143נייטרונים, ו- 92 פרוטונים אזי אומרים שיש לו 143+92=235 נוקלאונים.
 

ranisharoni

New member
מה המסה של כפית פרוטונים?


 

ranisharoni

New member
זה לא אותו דבר...

אני לא זוכר מהי מסת כפית פרוטונים\ניוטרונים אבל זה יותר ממסת כדו"א מה שמבהיר איזה ריווח עצום יש בין החלקיקים - אלקטרונים-גרעין ואטום-אטום.

מה הרדיוס המינימלי של כדור המכיל רק ניורונים במסה כוללת של 1 ק"ג?
 
ניוטרונים, לא ניורונים, נכון?

אם נניח שהדחיסות היא כמו של של כוכב ניוטרונים (כ- 4-5X10^17 ק"ג\ממ"ק), אז לכפית (5CC) יש מסה של כ- 2X10^12 ק"ג.

המסה של כדה"א היא כ- 6X10^24 ק"ג - רק 12 סדרי גודל יותר
 

ranisharoni

New member
יותר מידי בלגן של ביולוגיה ופיזיקה בראש

בכוכב ניוטרונים אין רווחים בין החלקיקים?
 

ranisharoni

New member
החוק הזה מופר בחור שחור?

כלומר נובע מהחוק שאין שם ניוטרונים?
כמה ליטר זה 12^10 כפיות? משהו בחישוב שלך לא נראה לי...
 

uzi2

Active member
תגדחר "כפית פרוטונים"

אם בכפית פרוטונים, אתה מדבר על כפית של גז מימן מיונן, אז זה לא הרבה.
אם אתה מדבר למשל על נייטרונים במקום פרוטונים, בליבות של כוכבי נייטרונים, צפיפות המסה מגיעה ל- 10 בתשיעית טון בכל סמ"'ק של ליבה.
ס"דג המרחק בין נוקלאונים בגרעין הוא 10 בחזקת מינוס חמש-עשרה מטר, כך שהצפיפות באופן גס היא (10 בחזקת 45) נוקלאונים במטר מעוקב (10 בחזקת 39 בכל סמ"ק). אפשר להכפיל את זה במסת נוקלאון ממוצעת: 1.67 כפול 10 בחזקת מינוס 27 ק"ג, ולקבל באופן גס: את הצפיפות בליבה של כוכב נייטרונים.
 
כמו שעוזי כתב - כן

עד כדי אי דיוקים קטנים.

זה כמובן מתאים למה שכתבתי לך, כי ב-1000 אטומי מימן יש 1000 פרוטונים ו-0 נויטרונים (באיזוטופ הרגיל), ואילו ב-10 אטומי אורניום יש 920 פרוטונים ו-1460 ניוטרונים (באיזוטופ הנפוץ), ולכן תהיה להם בסך הכל מסה גדולה יותר מזו של אטומי המימן.
 
למעלה