"אמר רבי אלעזר: מכאן, לנחשד בדבר שאין בו שצריך להודיעו". לפיכך מצאתי לנכון להודיע דעתי הברורה בעניין חג הפורים. מהו ענינו של חג הפורים ? על פי הגמרא (שבת פח.) נראה שענינו קבלת התורה מרצון, במקרה שלנו – שמיעה בקול חכמים (שכן פורים אינו חג מהתורה). וגם בעל ´משך חכמה´ מקביל את חג הפורים לשבועות בגלל עניין זה. וכך אני משתדל לחגוג חג זה בלימוד תורה (בייחוד מגילת אסתר שהיא יצירה מדהימה בשנינותה). מבחינה מעשית, פורים הוא 4 מ´ים: מקרא מגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות ומשתה (=סעודה). מה שמצער אותי זה שהפכו עיקר לטפל וטפל לעיקר. כולם ´מהדרים´ בתחפושות (שאין להן מקור של ממש) אבל מקלים בשמיעת מגילה. וגם בעניין משלוח מנות אני מצטט את הרמב"ם (הלכות מגילה פרק ב הלכה יז) "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האמללים האלו דומה לשכינה שנאמר (ישעיהו נ"ז) להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים". על ענין השתיה כדת, מוטב לא להרחיב. אצלנו – נוהגים לא לשתות (והמבין – יבין). וענין היות פורים חג של חו"ל, זה מופיע בחז"ל כבר. וכבר אמרו שמדוע נפלה הצרה הזאת על היהודים באתו דור ? על שום שנתעצלו לעלות לארץ ולבנות את בית המקדש (זה לדעה שסוברת שסיפור המגילה שייך לפרק הזמן שבין הצהרת כורש וחנוכת הבית בימי דריוש). שורה תחתונה אשרי מי שנחשד ואין בו. פורים כשר ושמח. (את פסח – אני ממש אוהב !!!!)
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.
