מסכות

מסכות

פרצופים עם מסכות גדולות בצבעים שחורים עם חורים שחורים אי אפשר לראות כלום מלבד הכאב הגדול שאותו המסכה לא מצליחה. מעצבי המסכות הם אנשים בודדים שמפחדים מהאור וחיים בצל החושך הנורא כל כך הרבה זמן שאפילו החורים במסכות כבר לא יכולים לעזור....
 

zoe80

New member
אני כ"כ מזדהה עם השיר הזה :(

<<<<<<חיבוק ע-נ-ק>>>>>>>>
 
../images/Emo210.gif

אני אהיה ביקורתית, כהרגלי. [סופרים ומשוררים צעירים-הפורום, כבר אמרתי?] פחות מדי סימני ניקוד. בסוף כתבת 4 נקודות שמאוד הפריעו, כי בכלל לא קיים כזה ניקוד. מטאפורה נדושה כזאת, מה שגרם לי אישית להרגיש שמשהו פשוט חסר.
 
../images/Emo46.gif../images/Emo7.gif

הכתיבה שלי היא ממש לא לפי כללים מסוימים! למי איכפת אם אין ניקוד או שיש שלוש נקודות או עשרים... ובקשר למטאפורה זה מה שהרגשתי באותו רגע, מצטערת באמת אם זה היה נדוש בעינייך בפעם הבאה אני ישתדל להיות יותר יצירתית בשבילך.
 
../images/Emo210.gif

אוקי, לא ניסיתי להרגיז, פשוט אני חושבת שצריך להעיר גם הערות בונות. למרות שאני היחידה שעושה את זה פה. אני בפורום של כתיבה, אני רגילה לעשות את זה כשאני רואה כאלה דברים בפורומים של כתיבה. לא חשוב, פעם הבאה אני אשתוק.
 
ברומא היה רומאי...

בפורום של כתיבה- תפקידך להעיר הערות בונות, כי מטרת הכתיבה שם היא גם לפרסם, אך גם להשתפר בכתיבה עצמה. בפורום שכזה, המטרה היא "לשפוך"...כשפשוט שופכים לא צריך חוקים, הם מגבילים. צריך פשוט להיות עצמך. אני אישית אשמח אם תבקרי את הכתיבה שלי מכל הכיוונים(באמת!), אבל את צריכה להבין שלא זו המטרה פה. בהצלחה[=
 
אני מבינה, אבל ../images/Emo210.gif

אני חושבת שזה עוזר לכותב לשפר את הכתיבה שלו, מאוד מאוד. (מניסיון אישי.) זה לא אמור להעליב, גם לי מעירים על חלק מהיצירות.
 
השאלה היא האם המטרה

של הכותבים פה, היא לשפר את הכתיבה, או אולי להוציא? חשבי על המטרה.
 
../images/Emo210.gif../images/Emo217.gif../images/Emo203.gif

גם נכון. אמרתי, ואני אגיד (אכתוב.) שוב-אני פשוט צריכה להבין לא להגיב הערות כאלה.
 
את צריכה

במקומות הנכונים ולאנשים הנכונים. אני אומרת כבר עכשיו שאני רוצה לשמוע ביקורת גם על הכתיבה. אוקיי?
 
אני חושבת שאנשים שהמציאו

את החוקים האלו, פשוט כי הם היו צריכים להיאחז במשהו. נכון שיש עניין לשמור על רמה מסויימת בכתיבה, בעיקר אם מדובר על פיסוק, אוצר מילים, חרוזים ודקדוק. א ב ל, ניתן לשפוט שיר גם לפי התוכן, וכן- חלק מהיופי שבכתיבה, הוא השחרור... אז לא, להוציא ספר שירים עם "טעויות", היא לא צריכה להוציא (וגם קרוב לוודאי לא תוציא) לאור. אבל לכתוב את מה שהיא מרגישה, וע"י כך לגעת, אבל באמת לגעת, באנשים? - את זה היא יכולה לעשות, ואני מקווה שתמשיך לעשות. הרבה יותר "אמיתי" מבחינתי לקרוא את השיר הנ"ל, מאשר פיוט מימי הביניים, אשר מלא בחוקים, חריזה מדוייקת, מטאפרות, דימויים, תפארת הפתיחה וכל אותם מאפיינים שמתאימים לאותה תקופה. אבל זו רק אני. נטולת כאב- ארבע(!) הנקודות שלי למעלה הן שתיקה לא כי לא נגעת, או כי לא היו בי מילים, אלא כי היו בי הרבה מילים. רק שתדעי לפרש נכון. תמשיכי לכתוב.
 
אני כל כך מאוכזבת מעצמי...

אני כותבת רק כמה שנים ובד"כ השירים שלי היו מגיעים לפח כי הייתי בטוחה שהם סתם זבל, רק לאחרונה החלטתי לעלות אותם לפורום כי חשבתי שאולי באמת הם יכולים לגעת בעוד אנשים.... הכתיבה היא הפורקן שלי כשאני לא פוגעת בעצמי, היא מבטאת את הכאב במילים, היא משקפת רגשות, היא... מצטערת, לא יכולה, נחנקת מדמעות...
 
ממה את מאוכזבת?

הכתיבה שלך נוגעת ברבדים הכי פנימיים של אנשים, ויותר חשוב- מהווה במה בשבילך, לפורקן. על מה יש להתאכזב?
 
אולי הכתיבה שלי באמת סתם....

אתמול הלכתי לישון בוכה, כל כל כאב לי, אולי אני לא מתאמצת מספיק...
 
הכתיבה שלך ממש לא סתם...

אתם קודם כל כותבת למען עצמך- ואז כבר מטרה אחת שלך הושלמה. לגבינו? ונגיד ואף אחד לא התחבר למה שכתבת, אז מה? אז פרקת פחות? אז הסקת פחות מסקנות ממה שיצא על הדף? אז את פחות טובה? או אולי אנחנו אוטמים מדי בשביל להבין שכל משהו שיוצא מתחת לידיו של אדם, הוא עולם? מה גם שהמציאות רחוקה שנות אור ממה שאני מתארת. את כן(!) נוגעת. את כן מדברת לאחרים. לא פעם אחרי שקראתי משהו שלך(כמה פעמים), פשוט בהיתי במסך במשך דקות...חושבת... ילדה, תציבי לעצמך מהן המטרות של עצמך, אם קודם כל תכתבי למען עצמך- לא יהיה מקום לאכזבה. שלך,
 

ב ן ח ו ר י ן

Member
מנהל
אני ממש מסכים איתך...

כל החוקים שקשורים לכתיבה, לחריזה הם פשוט מסגרות שפשוט צריך לנתץ. בשבילי אין שום גבולות בכתיבה ובכלל באמנות- בטח לא גבולות של איך לכתוב או באילו מילים להשתמש.
 
../images/Emo210.gif../images/Emo217.gif../images/Emo203.gif

לא אמרתי שצריך חרוזים. ובלי קשר, אני שונאת כמעט תמיד חרוזים. זה מאולץ ומרתיע במיוחד בשירים עם מסר עצוב. קשה לי להסביר לגבי ה"חוקים", או איך שלא תקראו לזה.
 
למעלה