ההבדל הוא שמי שהוא לא יהודי או שאחד מבני הזוג
לא יהודי, או מי שסתם יש לו חבר טוב במניטובה, יכול לגשת למסלול האסטרטגי או הכללי לבדו. המסלול הקהילתי כבר לא קיים, ובמקומו יש מסלול אסטרטגי או כללי שבו הדרישות יותר פשוטות, במצב החדש המלצת הקהילה היא תחליף להמלצה של תושב מניטובה. אם יש לכם חברים במניטובה, והם מוכנים להמליץ אתם לא זקוקים יותר לתיווך של הקהילה, אתם יכולים למלא את הטפסים ולהגיש לממשלת מניטובה יחד עם ההמלצות הנדרשות, וממשלת מניטובה תזמן אותכם לביקור וראיון ישירות בלי התיווך של דליה. אם אין לכם חברים כאלה, ואין מעסיק, הקהילה מוכנה לשקול לעזור, אבל דלייה יש רק אחת, והם עובדים לפי הקצב שלה, וכקצינת הגירה, יש לה שיקול דעת מלא כשהיא קוראת את המכתב הראשוני, להחליט באיזה תור היא שמה כל מועמד. בגדול בסוף כולם מקבלים תשובה, להשתתף בתוכנית זו פריבילגייה ולא זכות, והקהילה לא יכולה להשקיע משאבי כוח אדם כדי לספק סטטיסטיקות או להפוך את התהליך לשקוף יותר, כל מהלך כזה מחייב הוספת עובדים, ותקציב הקהילה מצומצם, מי שיש לו הסתייגויות, כמו הכותב מלמעלה, מוזמן לעשות את התהליך לבד, אלה האפשרויות של הקהילה וזה מה יש. צריך להעריך את זה שלמרות לחצי ישראל, הקהילה מוכנה בכלל לתת המלצות לישראלים.