מעבר דירה - ייעוץ
אני בן 25, גר עם ההורים.
המגורים עם ההורים והמשפחה לא פשוטים.
יש מריבות, לשמוע את החפירות שלהם, אין הרבה פרטיות.
מצד שני, אמא דואגת לי בכל מיני דרכים (קצת בכסף, הורים שמביאים סיגריות כשאני תקוע ובדר"כ אני תקוע ואפילו מכסה אותי בלילה ממש כמו ילד קטן). הקשר עם אבא לא נוח ולא סובל אותו ולכן גם לא ממש מדבר איתו.
המשכורת שלי היא עלובה וכרגע איני יכול לעבוד במשהו אחר.
מצאתי דירת 3 חדרים ( 2 + סלון) , נראית לא משהו אבל במחיר טוב עם שותף שאני מכיר אבל לא מתלהב מלעבור לגור איתו.
מבחינתי זה ה-דירה כי אין לי כוח לחיפושים נוספים.
עכשיו כשהשותף שלו עזב, אני יכול להכנס אבל אני פתאום חוטף סוג של רגליים קרות.
אמא תמיד הייתה צועקת לי כמה שאני לא נקי ומי יסבול אותי ומתאים לשותף לירוק לי בפנים בגלל שאני מסריח ושכאגור שם לא יהיה לי מה לאכול ואני יהיה רעב ופה אני מקבל הכל ושאני חי כמו מלך ושיש לי בית של ארמון ועוד ועוד...
היא אולי רוצה שאני אעזוב אבל זה בליווי של מניפולציות? כאילו... רוצה ולא רוצה. באיזשהוא מקום הדברים שלה חילחלו לי , זה נכנס .
הרבה פעמים, עם כמה שאני אוהב אותה, נמאס לי לשמוע אותה מדברת ואת כל ההתנהלות בבית והרבה פעמים אני מתחיל לדבר בסלנגים שלה וזה מלחיץ אותי כי היא לא דמות שהייתי רוצה להיות בעצמי. המון פעמים אני מקלל ומעצבן בגלל ההתנהלות שיש כאן של חוסר פרטיות, של חפירות כלפיי ובכלל ועוד.
אני יודע שבגילי המופלג מזמן הייתי צריך לעזוב והאמת היא שגם רציתי לעזוב אבל תמיד היה לי פחד.
אני כן רוצה לקום בבוקר בדירה משלי לשתות את הכוס תה\קפה שלי בשקט מול מסך מחשב אבל יש לי עכשיו פתאום פחד כזה.. גם אני, בתור בחור מאוד אסתטי, קשה לי להתמודד עם אנשים עם כיעור פנים גדול: השותף גבר בן 35, מקריח ונראה אללה יסתור..
אני אשכרה עלול להקיא.
לא יודע. ואיך אסתדר עם סיגריות (חייב סיגריות ומעשן הרבה! לא יכול להפחית עכשיו) ואוכל, המשכורת שלי עלובה.
זה מלחיץ אותי להיות עצמאי... אוף ):
יש לי רעיון ללמוד משהו ולפתוח עסק אבל הלימודים הם עבודה קשה. אוף אני פשוט חתיכת מסכן עצלן
אני רוצה לצאת מהמקום שאני נמצא בו וכבר לעזוב את הבית ולחיות את חיי בשקט גם אם לצערי לא יהיה לי בית נאה ויפה ומשופץ ומכשירים דיגיטליים שווים ואוכל חם וכו' אבל משהו מפחיד אותי ואני לא יודע מה הוא...
אני בן 25, גר עם ההורים.
המגורים עם ההורים והמשפחה לא פשוטים.
יש מריבות, לשמוע את החפירות שלהם, אין הרבה פרטיות.
מצד שני, אמא דואגת לי בכל מיני דרכים (קצת בכסף, הורים שמביאים סיגריות כשאני תקוע ובדר"כ אני תקוע ואפילו מכסה אותי בלילה ממש כמו ילד קטן). הקשר עם אבא לא נוח ולא סובל אותו ולכן גם לא ממש מדבר איתו.
המשכורת שלי היא עלובה וכרגע איני יכול לעבוד במשהו אחר.
מצאתי דירת 3 חדרים ( 2 + סלון) , נראית לא משהו אבל במחיר טוב עם שותף שאני מכיר אבל לא מתלהב מלעבור לגור איתו.
מבחינתי זה ה-דירה כי אין לי כוח לחיפושים נוספים.
עכשיו כשהשותף שלו עזב, אני יכול להכנס אבל אני פתאום חוטף סוג של רגליים קרות.
אמא תמיד הייתה צועקת לי כמה שאני לא נקי ומי יסבול אותי ומתאים לשותף לירוק לי בפנים בגלל שאני מסריח ושכאגור שם לא יהיה לי מה לאכול ואני יהיה רעב ופה אני מקבל הכל ושאני חי כמו מלך ושיש לי בית של ארמון ועוד ועוד...
היא אולי רוצה שאני אעזוב אבל זה בליווי של מניפולציות? כאילו... רוצה ולא רוצה. באיזשהוא מקום הדברים שלה חילחלו לי , זה נכנס .
הרבה פעמים, עם כמה שאני אוהב אותה, נמאס לי לשמוע אותה מדברת ואת כל ההתנהלות בבית והרבה פעמים אני מתחיל לדבר בסלנגים שלה וזה מלחיץ אותי כי היא לא דמות שהייתי רוצה להיות בעצמי. המון פעמים אני מקלל ומעצבן בגלל ההתנהלות שיש כאן של חוסר פרטיות, של חפירות כלפיי ובכלל ועוד.
אני יודע שבגילי המופלג מזמן הייתי צריך לעזוב והאמת היא שגם רציתי לעזוב אבל תמיד היה לי פחד.
אני כן רוצה לקום בבוקר בדירה משלי לשתות את הכוס תה\קפה שלי בשקט מול מסך מחשב אבל יש לי עכשיו פתאום פחד כזה.. גם אני, בתור בחור מאוד אסתטי, קשה לי להתמודד עם אנשים עם כיעור פנים גדול: השותף גבר בן 35, מקריח ונראה אללה יסתור..
אני אשכרה עלול להקיא.
לא יודע. ואיך אסתדר עם סיגריות (חייב סיגריות ומעשן הרבה! לא יכול להפחית עכשיו) ואוכל, המשכורת שלי עלובה.
זה מלחיץ אותי להיות עצמאי... אוף ):
יש לי רעיון ללמוד משהו ולפתוח עסק אבל הלימודים הם עבודה קשה. אוף אני פשוט חתיכת מסכן עצלן
אני רוצה לצאת מהמקום שאני נמצא בו וכבר לעזוב את הבית ולחיות את חיי בשקט גם אם לצערי לא יהיה לי בית נאה ויפה ומשופץ ומכשירים דיגיטליים שווים ואוכל חם וכו' אבל משהו מפחיד אותי ואני לא יודע מה הוא...
)
