אז זהו, שאנחנו גרנו בעיר, ובמיוחד בשכונה, שלא היו בה
כמעט יהודים ועוד פחות ישראלים. אין לי שום בעיה עם זה, כפי שציינתי, להפך (גם מלכתחילה באופן מודע לחלוטין התרחקנו מריכוזי יהודים וישראלים בעמק וממש לא הפריע לנו לחיות בקרב אוכלוסיה אחרת לגמרי), אך אי אפשר להשוות ספציפית את האווירה בבית ספר ב"קיבוץ" או בדרום סן חוזה עם אווירה בבית ספר שהוא כמעט כולו על טהרת האסיאתיים וגישת ההורים ללימודים היא כמו בסין. בפעם האחרונה שבדקתי, בית הספר התיכון שבו למדו שניים מילדיי היה מדורג במקום 76 בכל ארה"ב ובמקום ה-12 בקליפורניה (את החטיבה לא בדקתי, אך מדובר באותם ילדים שעולים אחר כך לתיכון), מה שאומר שהיה לחץ גדול מאוד מצד ההורים (ובעקבות זאת המורים) על הילדים להצליח ומעט מאוד התחשבות. עכשיו הם בבית ספר יותר רגוע, אז יש עם מה להשוות, ותאמין לי שאני מעדיפה את זה ככה אף על פי שהמחיר של פרידה מחבריהם, האסיאתים ברובם, היה כבד מאוד. שלא יתקבל רושם מוטעה, אגב, זו ממש לא הסיבה שעברנו (רצינו לרכוש בית וממש לא רצינו לעשות זאת בעמק הסיליקון), אבל מעבר לבית ספר רגוע ואנושי יותר הוא אחת מהתוצאות העקיפות המבורכות של המעבר הזה.
