עופר להב Gרר
New member
מעבר לעי החורבות של האינטרנט: הקדמה
פעם, ולא לפני יותר מדי זמן (שנתיים שלוש), האינטרנט היה מלא בתחנות רדיו שהעבירו את השידורים שלהם בסטרים לכל העולם. יכולת לשבת מול המחשב ולהתחבר לאינספור תחנות. למעשה כשדיברו בזמנו על שידור באינטרנט - זה היה המוטו: להתחבר לכל העולם. אז נכון שהאיכות בעידן שלפני האינטרנט המהיר לכל פועל לא היתה משהו, אבל עדין נראה היה שהחזון של כל העולם אצלך בבית - מוגשם. כיום, במרחק לא רב משם, ישנה תחושה שבעוד כמה שנים יהיה קשה לאנשים לתאר שכך אכן היה, ממש כשם שקשה לדור הצעיר לתאר שפעם שמענו מוזיקה מתקליט חורק. זה ייראה כמו משהו שמעולם לא היה. אגדה שקמה לתחיה לשנה שנתיים ונעלמה כלא היתה. במיוחד נכון הדבר ביחס לארצות הברית, ששם העושר במספר התחנות רק מבליט את החוסר בשידורי אינטרנט. אגדת השידור באינטרנט (והכוונה היא לתחנות FM רגילות שמוציאות סטרים להבדיל מרדיו אינטרנט שערוץ השידור העיקרי שלו הוא באינטרנט ולהבדיל מערוצי שמע שהם לא רדיו) לא מתה סתם ככה. מה שהרג אותה, ושוב - במיוחד נכון הדבר לארצות הברית, הם שתי מחלוקות משפטיות: האחת שקשורה בשידור פרסומות באינטרנט והשניה קשורה בנושא של זכויות יוצרים. שתיהן קטנוניות, מרגיזות, מקוממות. צרות עין של אנשים צרי אופקים, שהרי מדובר בתחנות של אלפי מאזינים ול-100 איש שמאזינים באינטרנט יש משקל של נוצה ביחס למסת ה-FM. אבל צרות עין מעולם לא הפריעה לאנשים צרי אופקים ואחרי מלחמה משפטית אבודה מראש נסגרו בזה אחרי זה סטרים אחרי סטרים. בהתחלה הוחלפו בהודעה קצרה ש"עקב בעיות של שידור פרסומות אנו נאלצים להפסיק באופן זמני את שידורי התחנה באינטרנט". אחר כך הזמני הפך לקבוע וכך נותרנו עם עיי חורבות של השידור באינטרנט. חורבן טוטאלי שלא השאיר אחריו כמעט כלום. הסקירה הזאת היא ראשונה בסידרה של כמה הודעות (בלי נדר...) שבו ננסה לבדוק אילו שרידים נותרו אחרי חורבן הבית? אילו תחנות FM מארצות הברית (טוב נו זה שאני אמריקנופיל זה לא חדש...) עדין ניתן לשמוע באינטרנט? הראשונה שבהן תיוחד למדינת ניו יורק. השניה, מן הסתם (ושוב בלי נדר ובלי התחיבות על תאריך) לקליפורניה, כמובן. שתי ה"מעצמות" של הרדיו בארה"ב.
פעם, ולא לפני יותר מדי זמן (שנתיים שלוש), האינטרנט היה מלא בתחנות רדיו שהעבירו את השידורים שלהם בסטרים לכל העולם. יכולת לשבת מול המחשב ולהתחבר לאינספור תחנות. למעשה כשדיברו בזמנו על שידור באינטרנט - זה היה המוטו: להתחבר לכל העולם. אז נכון שהאיכות בעידן שלפני האינטרנט המהיר לכל פועל לא היתה משהו, אבל עדין נראה היה שהחזון של כל העולם אצלך בבית - מוגשם. כיום, במרחק לא רב משם, ישנה תחושה שבעוד כמה שנים יהיה קשה לאנשים לתאר שכך אכן היה, ממש כשם שקשה לדור הצעיר לתאר שפעם שמענו מוזיקה מתקליט חורק. זה ייראה כמו משהו שמעולם לא היה. אגדה שקמה לתחיה לשנה שנתיים ונעלמה כלא היתה. במיוחד נכון הדבר ביחס לארצות הברית, ששם העושר במספר התחנות רק מבליט את החוסר בשידורי אינטרנט. אגדת השידור באינטרנט (והכוונה היא לתחנות FM רגילות שמוציאות סטרים להבדיל מרדיו אינטרנט שערוץ השידור העיקרי שלו הוא באינטרנט ולהבדיל מערוצי שמע שהם לא רדיו) לא מתה סתם ככה. מה שהרג אותה, ושוב - במיוחד נכון הדבר לארצות הברית, הם שתי מחלוקות משפטיות: האחת שקשורה בשידור פרסומות באינטרנט והשניה קשורה בנושא של זכויות יוצרים. שתיהן קטנוניות, מרגיזות, מקוממות. צרות עין של אנשים צרי אופקים, שהרי מדובר בתחנות של אלפי מאזינים ול-100 איש שמאזינים באינטרנט יש משקל של נוצה ביחס למסת ה-FM. אבל צרות עין מעולם לא הפריעה לאנשים צרי אופקים ואחרי מלחמה משפטית אבודה מראש נסגרו בזה אחרי זה סטרים אחרי סטרים. בהתחלה הוחלפו בהודעה קצרה ש"עקב בעיות של שידור פרסומות אנו נאלצים להפסיק באופן זמני את שידורי התחנה באינטרנט". אחר כך הזמני הפך לקבוע וכך נותרנו עם עיי חורבות של השידור באינטרנט. חורבן טוטאלי שלא השאיר אחריו כמעט כלום. הסקירה הזאת היא ראשונה בסידרה של כמה הודעות (בלי נדר...) שבו ננסה לבדוק אילו שרידים נותרו אחרי חורבן הבית? אילו תחנות FM מארצות הברית (טוב נו זה שאני אמריקנופיל זה לא חדש...) עדין ניתן לשמוע באינטרנט? הראשונה שבהן תיוחד למדינת ניו יורק. השניה, מן הסתם (ושוב בלי נדר ובלי התחיבות על תאריך) לקליפורניה, כמובן. שתי ה"מעצמות" של הרדיו בארה"ב.