אני חושבת שזה תלוי באופציות שלך
אני יכולה לספר לך את מצבי האישי - אני ילדתי בבית עם מיילדת את בתי השלישית. היה חשוב לי מאד ללדת בבית ולא בבית חולים, וכמו כן רציתי ללדת בלווי המיילדות שלי ולא לבד או בלווי של רופא שאינני מכירה (או שפגשתי פעמיים). לידה שכזו היתה מתאפשרת לי אך ורק אם התינוקת שלי היתה במצג ראש. במצב כזה, לו הבת שלי לא היתה מתהפכת בכוחות עצמה (+ קצת עזרה של תרגילים), לא הייתי מהססת והייתי בהחלט כן הולכת על היפוך חיצוני. גם לא הייתי מחכה עם זה יותר מידי - שבוע 36-37 זה הזמן האידאלי. לאחר מכן במקרים רבים זה כבר קשה עד בלתי אפשרי להפוך. לשמחתי הקטנה התהפכה, וחלום הלידה שלי התגשם. היפוך חיצוני זה לא דבר נעים (עברתי שניים כאלו עם בנותיי). מצד שני, ניתח קיסרי גם הוא לא דבר נעים, ולדעתי האישית הסיכונים שהוא טומן בחובו עולים על הסיכונים (התיאורטיים, אגב) שבהיפוך חיצוני. הן לאם והן לתינוק. לידת עכוטז וגינלית היא לידה שמרבית הרופאים כיום לא יסכימו ללוות וברוב המכריע של המקרים זה לא יתאפשר בבית. אני חושבת גם שלידה בבית חולים היא מראש עניין מאוד לחוץ ובעייתי, ולהגיע אליהם עם מצג עכוז + סירוב לחתימה על קיסרי יכול להעמיד את היולדת במצב הרבה הרבה פחות נעים ומלחיץ (כולל הפחדות בסגנון "התינוק שלך ימות" - בחיי, לא אני המצאתי). אז אם בכוונתך ללדת בבית חולים, ואת לא מוכנה שינתחו אותך (ובצדק), גם אז שווה לשקול את אופציית ההיפוך החיצוני. ואם כבר הולכים על זה, אז לקבוע תור אצל דר' קנטי מביה"ח מאיר - הוא המומחה מס' 1 בארץ להיפוכים חיצוניים, הוא מאוד עדין ולא כוחני בהיפוכים שלו, והוא יכול מיד ע"י בדיקה להגיד לך אם יש סיכוי טוב להיפוך או לא. הוא אפילו לא מנסה אם נראה לו שאין מצב או שזה יסכן את התינוק או אותך.
