שבוע 32 ואני לא קולטת שההריון הזה אמיתי
פשוט לא מצליחה לדמיין שעוד חודשיים אני אולי אהיה עם תינוקת ביד
ככל שזה מתקדם ובולט זה נהיה זה מפחיד ומלחיץ יותר.
לכן נעלמתי מפה קצת...קשה לי לחשוב על זה שאני בהריון
זה כל כך הזוי. אף אחד לא מבין אותי מסביבי.
באיחור קליל, איזה כיף לשמוע שהסקירה הייתה טובה. קראתי את מה שכתבת על המעברים בין שתי אישיויות שבך. כל כך מובן ומוכר. כנראה שזו הדרך היחידה להצליח להתמודד ולהכיל את החרדה הזו.
מחזיקה אצבעות שהכל ימשיך כך ותוכלי לנוע ביניהן ביותר קלות וללא יותר מדי בדיקות.
