מעולם לא הייתי בחור ישיבה.

[אנוסה]

כאן נמחקה הודעה

כאן נמחקה הודעה על ידי הנהלת הפורומים

 

[hemi32]

יפה יפה , סחטיין על השליטה ...

אולי נעשה איזה מניין של אנוסים , בגבול בני ברק - רמת גן , ניתן למצוא לא מעט אולמות נחמדים להשכרה , נעביר מסר לחברים , ונרביץ תפילות מיט חזנעס וחזניות , , תקיעות יהיו למכביר ... כדת וכדין .. וקידוש נעשה כיד המלך והמלכה , אפילו רב אפשר להביא , ואם תימצי , נמכור מקומות ... אז יש גם ביזנס .. מפטיר יונה אני קונה .. יש קונים ?

 

[רוכב בערבות]

אם לא הייתי חושב שאתה סתם אטום

הייתי מכנה אותך בשם תואר פחות מלבב. (ותסלח לי שאני מכנה אותך כך, אבל לענ"ד עכ"פ, תגובה שכזו על הודעה מהסוג שכתבה פה אנוסה, יכולה לבוא רק אם אתה הולם את התואר הנ"ל, או אחרים גרועים הימנו).

 

[hemi32]

לו יהי , אך כך הבנתי אותה ...

איתה הסליחה , באם כוונתה הייתה רצינית יותר ... אם על חוף הים עסקינן , וברחובותיה של תל אביב עפו ניצוצות של געגועים , גם אנוכי שמעתי את פנדיאני בטיש האחרון , והיה מרגש , ומעלה געגועים , אך לא ראיתי את העניין מתהווה לכדי משהו רציני , הדורש התייחסות מעמיקה לפרטים .. זה מאד לגיטימי לדעתי , להתגעגע , ולהתרגש , אך לא הבנתי שה'אנוסה' נמצאת במצב געגוע מתמשך ואקוטי ... ולהיפך , מתוך מה שכתבה , ניכר כי השלימה עם זה מבחינה דתית , וחסר לה הקטע הרגשי , החווייתי , ועל כך הצעתי במסגרת פורום זה , לערוך תפילה משלנו , מה יש ? אסור לנו להינות ולהתרגש ? ואם משלבים בזה קצת הומור זו אטימות ? אלול אלול , אחרי הכל אנחנו כבר לא שם .. בחייך ..

 

[תוהה ביני לביני]

כואבת לך הבטן, רוכב?

 

[רוכב בערבות]

לא משהו רציני

רק שפשוט לפעמים בני מעי זעים קצת בחוסר נוחות למקרא כל מיני הודעות פה. אבל אין סיבה לדאגה, עם הזמן אני לומד להסתדר עם זה.

 

[ephi79]

אוי, קרעת לי את הלב עם הזכרונות

 

[arik293]

ביטאת את תחושותי יפה כ"כ

ואני גם חושב שאברח ואתרחק למרות הקושי, ראש השנה אהיה שם בגלל הבית אך יום כיפור מקווה שלא. ואת?

 

[בחור תוהה]

מה שאת מתארת...

זה היה מצבי בשנה שעברה (משום מה יש לי תחושה שעברו מאז 30 שנה אולי מישהו יוכל להסביר לי למה) ועם כל מה שזה מרגש וזה מרגש זה היה אחד מהסיבות ליציאתי לתרבות רעה רחמנא ליצלן כי הבנתי שלא יכול להיות שהבורא מאזין לקול שופר ומהחתיכת איל הזה כלולים דברים נשגבים ונוראים וכמה זה נשמע מגוחך שהשופר הזה כביכול מזעזע את הפמליה (לא אנדרסון) של מעלה ושוב כביכול כביכול (ראה בהקדמה ה``נוראה`` של הזוהר לתקיעות) ואמרתי אם אלוקים כל כך מאזין לתפילתי למה כל שנה אני מקבל קבלות ומבקש בקשות (אפילו ברוחנייס) ואין קול ואין עונה וחשבתי רגע מי אמר שהוא שומע אותי ועשיתי תנאי אלוקים אם אתה שומע אותי אני מקבל קבלה ואתה תמלא את בקשתי (ושלא תטעו לא ביקשתי רגל של זהב מהשולחן שלי בגן עדן אלא הצלחה בישיבה עם חברותות ובלימוד- בעיקר רוחנייס .) בקיצור אני מתחיל זמן חורף עם תקוות שהנה אלוקים שמע אותי ואצליח בכל אשר אפנה והיה הבחור הכי טוב בבית מדרש ומיד כשאני נכנס לישיבה אני מסתבך עם פרשיית הפלאפון ומועף מהישיבה ומתגלגל בין ישיבות עד שאני מחליט שאין אלוהים!

 

[חלוק בית]

אני מצאתי תחליף לכל זה

אני לעצמי מצאתי תחליף גם להרגשת ה"התעלות" שבהחלט היתה לי אז, ובכלל לכל תחושת הימים הנוראים הימים הנוראים יוצאים בסתיו,ספטמבר. ברדיו ברשתות הנורמליות גל"צ רשת ב וכו', ישנם שירי סתיו ובוא החורף , סגרירות שכזו. גורמת לי התעלות ואפשר להגביר אותה בספר מתאים ובטקסי קפה ברגע הנכון של היום עם השיר הנכון בנוף הנכון אגב גם אסון התאומים שיצא בתקופה מוסיף לענין . אגב גם מוסיקת ימים נוראים חילונית נכללת בכך כמו "אסיף" של יהודית רביץ ואפילו ,אבינו מלכנו" של ברברה סטרייסנד ו "ונתנה תוקף " של ההוא מבית השיטה ,כי אלוהים זה משל רק מילה שמבטאת את החיים והחטאים הם הטעויות של כולנו והעצב שבכל מקום הרגשת השנה החדשה לא מחייבת אמונה דתית כי מקבלים אותה מסוף-הקיץ ומשנת הלימודים החדשה ובכלל מהסביבה נותנים מתנות, יש שרשרת חופשים וכו, וכיוון שיש שנה חדשה יש חשבון-נפש חילוני ,כמו מה היה בשנה שחלפה ומה צופן העתיד. גם ברדיו ובטלויזיה עושים סיכומים שכאלה,זה בהחלט נותן להרגיש מין תחליף לאווירה הדתית שהיתה ושוב הכי חשוב השילוש הקדוש : מזג-אוויר,מוסיקה מתאימה (מוכן ליעץ) וספר טוב. ( והקפה (עם חלב והרבה) הוא הדבק המחבר בין השלושה)

 

[שבתאי]

היי מיכל!

לראשונה אני פוגש את מיכל הסנטימנטלית... נעים מאוד אני שבתאי היה מאוד מרגש לקרוא... אני לא כל כך מתגעגע לא בטוח שזה בגלל שהימים הנוראים לא היו משמעותיים עבורי נראה לי שזה בגלל שהלב שלי מפוצץ ואין בו מקום לכלום... טוב נו, ככה זה כשמאוהבים, הכל נראה שולי וחסר משמעות אמיתית... ביי בינתיים שבתאי

 

[אחת שמצאה]

יש הפתעות בחיים....

יש לאנשים רבדים שלוקח זמן עד שהם מתגלים, מה? תהנה מהאהבה! להיות מאוהב זה הכי טוב שיש. על ימים נוראים נדבר כשמצב הנפשי שלך יהיה כשיר

 

[שבתאי]

טוב...

יאלה, הכשרת לי את המצב... נראה לי... אני עושה רוורס, המראות שלי דפוקות ויש לי מטען במושב האחורי ככה שאני בהחלט עלול לדרוס אנשים בדרך, אבל לא איכפת לי... טוב, הגעתי, אני שם... ביום כיפור... וואו, אני בהחלט מסוגל לשמוע את הלב שלי הולם בי בחוזקה... כאילו בא לו להשתחרר ממני.... אני דופק עליו, שתוק, חטאתי עוויתי פשעתי... כשהייתי מתוודה, הייתי מצליח, שלא כמו, למצוא את עצמי בכל מצב... נראה לי שלא ממש הייתי מחובר למציאות אבל משהו בלב שלי היה מתכווץ לשמע כל עבירה כן, לא ממש רצחתי, עד כמה שידוע לי, אבל כשהייתי אומר את זה הייתי מביט בנשמות הרבות, שהיו אופפות אותי, נשמות שלא מצאו להם בית מיום הושפרצו... כן, קצת בא לי להיות שם, למען האמת... אבל נראה לי שבא לי להיות שם רק בגלל שאני לא באמת יכול. נראה לי שאם יכניסו אותי לפוניבז' עכשיו, ויתנו לי לחוש את החדווה, ירגיש לי שם מאוד צפוף ומעיק-יש שם ריח חריף של זיעה ביום הכיפורים וקשה מאוד לנשום שם... הנה עשינו את זה... נחזור למסנג'ר?

 

[הליברל האחרון]

מה הבעיה?

תיקני גזר וכיפה ו..הופ את בחור ישיבה.

 

[soelistit]

בליל שבת האחרון

בעודי יושבת מול המסך כהרגלי בקודש, מצאתי עצמי - ללא צופים מהצד מכל סוג, וללא דיווחי תנועה - קמה ממקום שבתי, פוסעת למטבח, שולפת נרות מהמגירה ומיטיבה אותם עם ברכה... לא - לא פסקתי מפעילות אחרת, לא חדלתי לעשן ולא מתכננת בר"ה להתכנס לתפילות - אך משהו אצלי ניעור - סוג של הכרה - שאם אינני מקיימת הכל - אין זה בהכרח אמור להוביל להכחשה טוטאלית למקורות שהיוו מעיין חיים עבורי פרק זמן ממושך. משהו אצלי נקלט - לבוז למערכת שלמה בכדי לאשר את מצבי הנוכחי - אין זו האסטרטגיה הנכונה לניהול מערכת חיים אחראית ובוגרת. אמנם זהו צורך - להצדיק את עצמי ואת מעשיי, לתת שוב ושוב גושפנקא להתנהלות שלי באשר היא - אך חלק בלתי נפרד מהתודעה שלי הינו הרחם ממנו הגחתי - ואף אם אנתק את חבל התבור - עדיין אזדקק לחוויות מתקנות שישיבו לי את אותם תדרים ותחושות שגופי והכרתי הורגלו אליהם וחגו בתוכם...

 

[rigoletto111]

אלול חודש מצויין../images/Emo70.gif

כיף ללכת חופשי, לשחות בבריכה, להתנשק עם החברה ולקרוא ספר בשקט בתור אדם משוחרר מ"אימת יום הדין" שהיתה בעבר. אני צריך לבקש סליחות מכם שאינני רץ להתפלש בשמאלץ הנוסטלגי. עוד מעט זה יעבור לי.

 

[micik]

חשבון הנפש שלי

שלום לך אחת שמצאה ! (אבל עדיין מחפשת ...) נהנתי לקרוא את מה שכתבת ,יש לך כתיבה מאוד מרגשת ... ולדברים עצמם , חסר לך רוחניות , את מתרפקת על זכרונות הזיכוך של העבר , לתחושת ההתעלות ולימים הנוראים , לפחד לאימה ולכל החשבון נפש של האלוהים שאותו כבר זנחת , הוא כבר לא שלך ... ובתוך כל הקריאה הזו חשבתי על הימים הנוראים שלי , שהרי תמיד חינכו אותנו שהימים הנוראים קשורים לכולנו למערכת היחסים שלנו עם האלוהים , שאותו כביכול אנחנו צריכים לרצות ,אמרו לנו תמיד שהחשבון נפש שלנו הוא בכלל עם האלוהים , שהוא יצור נפרד מאישיותנו , הוא הבורא , אבל לא עצמינו . היום החשבון נפש שלי הוא אחר , יותר בוגר, חשבון הנפש עם האלוהים שבי . האלוהים שבי מתחבא בתוכי , מנסה לפרוץ לקבל הכרה, להתאים להתחבר ליהות עצמי. האלוהים שבי זה שיצר אותי, בנה והשאיר בי חלק אלוה ממעל יצירת כפי יציר כפיו . האלוהים שבי יהיה מאושר , שאני אל יצירתי יהיה מחובר זה החשבון נפש שלי בימים הנוראים ... להתחבר אל עצמי ...

 

[hemi32]

מכתב ממחב"ת ... לקרוא ולהקיא ...

או להתגלגל מצחוק , תגידו אתם , בשבילי זה היה לשרוד , על קצה גבול היכולת , ולא נותר בי שמץ של געגועים , לאותם ימי תום , ורגש מתפרץ , שאתם מתארים ..

 

[Epignosis]

#הרבה הרבה קיא#

 

[soelistit]

אבל חייבת

להעלות באוב גם כמה צדדים אפלים - האם הזכרונות שלך כוללים את השבוע-יים שלפני? את הפורפליי המתיש? את האמא הלחוצה להפגיז במאכלים? את הויכוחים על כמות ההוצאות? את הקניות והנקיונות המופרזים בכל קנה מידה? או שכל אלה נמחקו מהתודעה במסגרת נסיון לשוות מרחוק מקום של קודש ויופי והדר ורוח - לחוויה שלא הסתכמה בהתעלות נטו, אלא גם בכמה בעיטות עונשין?......