פשעי הבאוהוס - 1
אחד מפשעי סגנון הבינלאומי, שביטל את שייכות הבניין למקום. כאלו, בית בארץ או בניו זילנד, זהה, מפני שהפונקציה המופשטת- מגורים, זה אותו הדבר. שמחה גדולה עבורי, שאידאולוגיה הזאות, לפחות בבתים פרטיים, בפשיתת רגל. כי האנשים, בכל העולם, רוצים בית משלהם - לא נדבר על נובורישים, שבגלל חוסר תרבות, והסתקלות אמיתית לחייהם, בונים "פוזה" במקום בית. אחד מהמעפינים, לבית "מקומי" , שימוש בחומרים מקומיים. לכן, א/ חיפוי (פנימי, חיצוני, רצבה..גג...)מאבן מקומי עדיף מכל דבר אחר. ונכון, משתלם עם הזמן,אם בנו, כמו שצריך."הזדקנות" של חומר טבעי, בלי שום טיפול מיוחד, יפה תמיד. ב/ הבידוד, שבארץ, כל-כך מזלזלים בו, כאילו אין חורף, ואין קיץ קשה, טוב יותר עם חיפוי אבן( יעדו את זה אלפי שנים לפנינו, רק חוק תכנון הבניה עוד לא הגיע ל"מודעות" הזאת. ג/ כדאי לעמץ כמה פרטים, מבניינים ישנים, בקשר לניכוז מי גשם: הפרטים האלה גם עופיינים לאזורים השונים בעולם. בית ירושלמי, לפני כ: 150 שנה יכול ללמד על הגנת הפתחים (חלונות, דלתות), על ניכוז הגג...(כמובן, לא העתקה ישירה של הפרטים, אלא ללמוד מהם את ההגיון, שבהם.) ד/ חומר מקומי, בצורה טבעית יכול "להכנס מחוץ לתוך הבית",אין צורך בריבוי חומרים, כי האבן, בעיבודים שונים, יכול לשרת אותנו בפונקציות השונות. לפני כמה וכמה שנים, לפני האינטיפדה, בחיפה תכננתי שיפוץ-תוספת, שהייה אפשר להשתמש גם כדירה גדולה , וגם להפריד לשני יחידות קטנות. כל ספי חלון (רחבים, שגם אפשר לשבת ולהיות בחוץ-בפנים /קרקע/ ,כל ריצוף, כל חיפוי קיר החדרי אמבטיה, משטח שיש, מדריגות... עשנו מאבן הברון, ישר מהמחצבה, בעיבודים שונים, לפי הפונקציה הספציפית.אחר-כל, "יצאנו החוצה", שביל כניסה, ספסל... גם מאבן הזה. לא היה משעמם, כי את הדירות צבעתי בבורדו/שילוב חול מדבר, בחלק ה"רציני" של הדירה, וצהוב/כהול באזור "צעירים". המטבח, ארונות האמבטיה, היו בגוונים זהים לקירות,פורמאיקה תוצרת הארץ, עם כילים סניטרים פשוטים, לבנים. קו המחשבה היתה, שימוש בחומר מקומי, זמין, בכמות גדולה, שמחירו, בסוף, הייה נמוך, מכל דבר אחר, עבודה מקומית, טובה. את "התבלין"(את הצבעים) תמיד אפשר לשנות...בכל זאת, כל כמה שנים, מקבלת טלפון, להגיד את מספרי הצבעים, כי עדיין אוהבים אותם.
