עוד יוסף פנדריך
Member
מעמד האב בחקיקה הישראלית
מעמד האב בחקיקה הישראלית
רבות נכתב כאן על בני מיני המדוכאים והמושפלים. להלן רשימה קצרה שכתבתי בפורום אחר. מצבו של האב בחקיקה הישראלית איננו טוב. שתי הוראות מפלות אותו לרעה. ראשית, חזקת הגיל הרך בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. נקבע שכאשר ההורים חיים בנפרד ואין סיבה מיוחדת להורות אחרת, הילד יהיה אצל אמו עד גיל 6. ההוראה השניה היא חובת המזונות. לפי הדין העברי רק האב חייב במזונות הילד. יש גם חובה מצומצמת של האם שחלק מהשופטים מנסים לפתח אותה על בסיס עקרון השיויון אבל "בגדול" האב הוא המפרנס העיקרי של הילד. תוצאה זאת גורמת לכך שכאשר ההורים מסוכסכים, האב הופך מהר מאוד לחייב ונפתחים נגדו הליכי הוצל"פ. למותר לציין שמעמדו כאב נפגע. גם חזקת הגיל הרך וגם חובת המזונות מעוגנות בדין העברי, שאינו דוגל בשיויון בין ההורים. יצויין שמעמדם של הורים לא יהודים טוב בהרבה לפחות לענין מזונות. לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), הורה חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי דינו האישי, ומי שאין לו דין אישי יהיה חייב במזונות לפי החוק. ס´ 3א לחוק קובע ששני ההורים חייבים במזונות הילד, בלי קשר בידי מי הוא מוחזק. דין אישי הוא דין העדה הדתית של החייב במזונות. יוצא שאב חסר דת נהנה מעקרון השיויון ומי שהוא יהודי חייב במזונות לפי הדין העברי. זוהי הפליה מכוח החוק, ובמדינה בעלת חוקה החוק היה נפסל בהיותו פוגע בעקרון השיויון.
מעמד האב בחקיקה הישראלית
רבות נכתב כאן על בני מיני המדוכאים והמושפלים. להלן רשימה קצרה שכתבתי בפורום אחר. מצבו של האב בחקיקה הישראלית איננו טוב. שתי הוראות מפלות אותו לרעה. ראשית, חזקת הגיל הרך בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. נקבע שכאשר ההורים חיים בנפרד ואין סיבה מיוחדת להורות אחרת, הילד יהיה אצל אמו עד גיל 6. ההוראה השניה היא חובת המזונות. לפי הדין העברי רק האב חייב במזונות הילד. יש גם חובה מצומצמת של האם שחלק מהשופטים מנסים לפתח אותה על בסיס עקרון השיויון אבל "בגדול" האב הוא המפרנס העיקרי של הילד. תוצאה זאת גורמת לכך שכאשר ההורים מסוכסכים, האב הופך מהר מאוד לחייב ונפתחים נגדו הליכי הוצל"פ. למותר לציין שמעמדו כאב נפגע. גם חזקת הגיל הרך וגם חובת המזונות מעוגנות בדין העברי, שאינו דוגל בשיויון בין ההורים. יצויין שמעמדם של הורים לא יהודים טוב בהרבה לפחות לענין מזונות. לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), הורה חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי דינו האישי, ומי שאין לו דין אישי יהיה חייב במזונות לפי החוק. ס´ 3א לחוק קובע ששני ההורים חייבים במזונות הילד, בלי קשר בידי מי הוא מוחזק. דין אישי הוא דין העדה הדתית של החייב במזונות. יוצא שאב חסר דת נהנה מעקרון השיויון ומי שהוא יהודי חייב במזונות לפי הדין העברי. זוהי הפליה מכוח החוק, ובמדינה בעלת חוקה החוק היה נפסל בהיותו פוגע בעקרון השיויון.