כשגגה יצאה מלפניך ומלפניי..
דבריך אלו בתגובתך אליי - אשר מקיר יזעקו - בהם הרבית משל, מליצה ופיוט, אשר אין עימם ועם טענותיי דבר, בין אם מחוסר הבנת הנקרא (שלך את דבריי) ובין אם מחוסר הבנת הטענה (שלי בניסוחה) הם הדברים אשר אני מדבר אודותם - כי פלא ונס ביומא הוא אשר אדם מבין בכלל מה זולתו רוצה מעימו ומעם טענותיו.
אומר לך זאת, בטרם אענה (טרם יודע על מה לאשורו? אבל ברשותי מקצת טענה) בימי חיי שגיתי לא פעם בין מחוסר הבנת הנקרא ובין מחוסר הבנת הטענה והנטען, אך מעולם לא כתבתי דבר שלא חשבתי עליו בטרם יעלה קיברנטית עד שהיה גמור ומוחלט אצלי (או שחשבתיו לכזה) וכן בפורום זה ובמיוחד בתגובותיי כלפי מגיבים אשר אני מעריך אותם (אף שאינני מסכים למילה אחת היוצאת מפיהם, ודומני שאתה הוא אחד מהם באופן גורף). קרה רבות שניסוח דברי הלוואי של דבריי, בין אם מחוסר תשומת לב ובין אם בשגרת לשון, לא עלו יפה והסיטו את הטענה המרכזית ממהותה. אך לעולם, לא עיקר הטענה ועיקר התגובה, תמיד הטפל לה, שיש ופעמים אשר היו כאלו אשר נתפסו לה משל הייתה עיקר. אינני טוען שניסוח שגוי לא יכול להפוך את הטענה על פיה - אני טוען שאם מצאת ניסוח שגוי בדבריי ובדברי אחרים, בדוק את הטענה לגופא, וראה האם היא עיקר הטענה ובעיקר בדוק האם כך סובר בעל הטענה לאור טענתו שלו המצויה בפניך (והערת אורחא אשר רוצה אני להעירה: אם הייתי צריך להגיב על משפטי ההבל וההבאי בפורום זה, הזמן היה כלה והמה לא היו כלים, והייתי מכלה את זמני וזמן בן שיחי בהתנצחות סרק, לעולם אענה לגוף הטענה, לא לגופו של נטען, או לניסוחים שגויים הרבים היוצאים מפיו, אולי למעט סוגריים מדין יוהרה המצוייה אצלי תדיר- הבנתי את הטענה, שגה הטוען בחלק מניסוחיה יהי לו אשר לו. ולא במידה שאני מודד מודדים לי, אבל מילא, וזה לא נוגע רק אליך).
וכך גם בנוגע לנדון דידן. שכן אם נזקק את מכלול 'טענותיך', נמצא בהן אחת החוזרת רצוא ושוב, בציטוטים שונים, ועוד רבע טענה, שעליהן אענה עד כמה שאפשר בקצרה. טענתך המרכזית היא כמובן על המונח "התגלות אלוהית" אשר כתבתי כי אינה מופיעה בשום הטייה ובשום צורה בכל התורה כולה. ושגגה יצאה מלפניי משום שהתכוונתי כי הוא לא מופיעה בפסוקי מעמד הר סיני במקרא (ולא משנה שיכולת להבין זאת מדבריי על תרגום אונקולוס) ואכן שגגה יצאה מתחת ידי, ועל כך חוזר אני בה תכלית חזרה. אבל וזה עיקר, וכי זו טענתי ומענתי? וכי אני עד כדי כך בור ועם הארץ אשר לא שנה פרקו שעה אחת ולא יודע שנכתבו סוגי התגלויות שונות ומשונות שנכתבו בהדיא מאדם הראשון, דרך נח, אברהם, יצחק, יעקב, לבן, פרעה.. וכיו"ב. על מה נזעקת? על מה שברת שבר? על שגגת תוספת ניסוח שאינה מעלה ולא מורידה מעיקר הטענה דבר? אלא היפך, כל הדיון כולו נסוב על עניין מעמד הר סיני ועל מונח ההתגלות בהקשרו האלוהי, וזוהי הייתה אנקודטה שולית בה. משל אם היה כתוב התגלות אלוהית בסיני, אז הייתה משתנה טענתי (לא!) וכי אתה מבין מה זו התגלות לאבות? וכי הטענה עצמה נפגמה. עזוב אתה, הרי אנחנו מדברים על היהדות או למה שאתה קורא היהדות בפועל ובחיי הריאליה - היינו היהדות של האנשים המאמינים, הרבנית, 'המיינסטרימית', לדעתך, הם מבינים מה זה? הרי אתה בעצמך כתבת שעבור רוב ככל היהודים השואבים את יהדותם מחכמי ישראל לדורותיהם, ומאמונה תמימה, הם מעצמם לא יודעים מה כתוב, אלא מה שחז"ל פירשו. שזה אגב, אם כבר פותחים את הנושא, סתירה מיניה וביה בדבריך שלך. אשר מצד אחד אתה טוען כי היהדות מושתת על התגלות וכיצד רוב "היהדות האמיתית" היינו היהדות הרבנית לדורותיה, ולא "יהדות הפילוסופיה", הבינו זאת כפשוטם: "וירד על הר סיני", ועוד הכברת בדברים הרבה בנושא, ובמקום אחר אתה כותב היפוכו - שאין דבר כזה ביהדות הרבנית - היינו היהדות שאתה מעלה על נס ותורן - פתח ציטוט: "מקרא מפורש. אין דבר כזה. גם "עין תחת עין" הוא "מקרא מפורש" ( לכאורה ) ואעפ"כ פרשוהו חכמים לשיטתם, כלומר מה שהוא בעיניך ובעיני Obvious, לא בהכרח כך בעיני חכמים".
רבע הטענה שהעלית - לגבי ראיה - אם לא התכווונת במונח התגלות לראיית אלוהים במובן התנסות מוחשית אופטית, שמיעתית, ספקטקלית, מופת ואות, למה התכוונת? אנא הסבר לי. חי נפשי - אם לא תזדקק עתה לחשוב על הדבר באמת, ותגיע עתה לכך שלא מדובר על ראיה ממש - היינו ידיעה במובן התנסות ניסיונית - אלא לסוג של הכרה מטאפיזית מסויימת (באם הייתה) - לא יודע לאן תגיע.
כל היתר, שאלות אתה שואל, שבמחילה אם לא הבנת אותן, אתה יכול לשאול, אפשר שיש בידי ובידי אחרים תשובות, אפשר שלא. על חלקן עניתי בתגובות שונות שבהן גם היית שותף לדיון, ועל חלקן יש בידי לענות באם תשאל, ולא תתריס. חוסר הבנת הדברים שלך בנושאים אלו - אינו אומר שלייבוביץ ואחרים לא הבינו על מה הם מדברים. זה אינו מלל כמו הדברים אשר אתה כתבת, שבו ברי שאדם, לא אוריאל, אלא כל אדם, שמדבר על מונחים כהתגלות בהקשרה האלוהי- פשוט לא מבין על מה הוא סח.
אשר לשאלה אחת שכן שאלת - "תוקף אלוהי למצוות" - אענה במשפט או שניים. תוקף אלוהי למצוות כוונתו כך: שמקור המצוות אינו אנושי. ועל כן מבחינה זו - תוקפן הוא אלוהי, אשר הוא קודם שברא העולם והוא לאחר שברא העולם, ומבחינה זו תוקפן, לאדם המקבל על עצמו זאת הוא אמת, מכיוון שהוא מצוי אמת. זה הכול, לא יותר, אף פעם לא יותר, ובטח לא פחות.