מענה לאטדגי.
- פותח הנושא u r i el
- פורסם בתאריך
ומה בכך ש ה ו א אומר ?
אז אתה ועוד כמה כמוך מריעים לו וכל היתר מכנים אותו כופר ממש כשם שהוא ועוד כמה בודדים חושבים שכדורגל זו התבהמות האדם, שזו תופעה זיאולוגית של 22 חוליגנים שרצים אחרי כדור אחד אבל כל יתר העולם חושב אחרת. אז עד כאן הכל בסדר, איש איש ודעותיו, אלא שברגע שהוא מעל גבי בימות, קטדראות, ספרים וראיונות יתן למסי ומרדונה הנחיות כיצד צריך להיות מעמדם בפני הכדור - זה כבר יותר מדי.
אז אתה ועוד כמה כמוך מריעים לו וכל היתר מכנים אותו כופר ממש כשם שהוא ועוד כמה בודדים חושבים שכדורגל זו התבהמות האדם, שזו תופעה זיאולוגית של 22 חוליגנים שרצים אחרי כדור אחד אבל כל יתר העולם חושב אחרת. אז עד כאן הכל בסדר, איש איש ודעותיו, אלא שברגע שהוא מעל גבי בימות, קטדראות, ספרים וראיונות יתן למסי ומרדונה הנחיות כיצד צריך להיות מעמדם בפני הכדור - זה כבר יותר מדי.
לחלוטין לא!
זו אינה הגותו של לייבוביץ - אדם מוכרח לחשוב כפי שהוא חושב- היינו על פי קטיגורליזצייה המחייבת לוגיקה ורציונליות - זו אינה הגדרתו של לייבוביץ, זו הגדרת החשיבה באדם. אדם אינו יכול שלא לחשוב שאחרי X מגיע Y. פשוט אינו יכול לחשוב אחרת. מה יש לך מלייבוביץ' - וכי הוא ירד על הר סיני ולימד אותך תורה - אתה אינך מכיר את המציאות לבדך? האם ניסוחיו מפריעים לך.. ? זה שאתה רואה אש - אתה לא חושב אוטמטית שמשהו הבעיר אותה.. ומנסה למצוא מהו? לייבוביץ מגדיר רציונליות, לוגיקה? יש לך שני בקבוקים מולך - אתה לא חושב שאם תוסיף עוד בקבוק יהיה שלושה - או שבגלל שלייבוביץ יאמר את זה תאמר שזה אינו כך, בגלל שהוא הגדיר רציונליות מהי? מה נסגר?!
ותדע, שדווקא רוב ככל המאמינים יודעים לעשות זה ההפרש - הם, סביר להניח, לא ידעו לנסח זאת כמו כמו שאנחנו מנסחים, ובטח שלא חשבו על כל אלו במונחים אפיסטימולוגים ואונטולוגים (הם יחשבו שזה שם גנרי של תרופות רפלוקסיטיביות) והקאנט היחידי שהם יכירו, זה הקאנט שבמזנון - אבל אם תשאל אותם: האם אתם מאמינים או יודעים שיש אלוהים - רוב ככל המאמינים שומרי ה' וחושבי שמו יאמרו לך: מאמינים, לא יודעים. שזה בתרגום לפילוסופיה מדוברת לומר: אמונה איננה רציונלית! (אף שמבחינת ודאותה להם, ייתכן, והיא עולה על כל ודאות שיהיה להם או שיש להם מעולם ולעולם, וזה כולל ודאות לוגיקנית).
זו אינה הגותו של לייבוביץ - אדם מוכרח לחשוב כפי שהוא חושב- היינו על פי קטיגורליזצייה המחייבת לוגיקה ורציונליות - זו אינה הגדרתו של לייבוביץ, זו הגדרת החשיבה באדם. אדם אינו יכול שלא לחשוב שאחרי X מגיע Y. פשוט אינו יכול לחשוב אחרת. מה יש לך מלייבוביץ' - וכי הוא ירד על הר סיני ולימד אותך תורה - אתה אינך מכיר את המציאות לבדך? האם ניסוחיו מפריעים לך.. ? זה שאתה רואה אש - אתה לא חושב אוטמטית שמשהו הבעיר אותה.. ומנסה למצוא מהו? לייבוביץ מגדיר רציונליות, לוגיקה? יש לך שני בקבוקים מולך - אתה לא חושב שאם תוסיף עוד בקבוק יהיה שלושה - או שבגלל שלייבוביץ יאמר את זה תאמר שזה אינו כך, בגלל שהוא הגדיר רציונליות מהי? מה נסגר?!
ותדע, שדווקא רוב ככל המאמינים יודעים לעשות זה ההפרש - הם, סביר להניח, לא ידעו לנסח זאת כמו כמו שאנחנו מנסחים, ובטח שלא חשבו על כל אלו במונחים אפיסטימולוגים ואונטולוגים (הם יחשבו שזה שם גנרי של תרופות רפלוקסיטיביות) והקאנט היחידי שהם יכירו, זה הקאנט שבמזנון - אבל אם תשאל אותם: האם אתם מאמינים או יודעים שיש אלוהים - רוב ככל המאמינים שומרי ה' וחושבי שמו יאמרו לך: מאמינים, לא יודעים. שזה בתרגום לפילוסופיה מדוברת לומר: אמונה איננה רציונלית! (אף שמבחינת ודאותה להם, ייתכן, והיא עולה על כל ודאות שיהיה להם או שיש להם מעולם ולעולם, וזה כולל ודאות לוגיקנית).
בדיוק !
אדם דתי אינו יכול שלא לחשוב שקודם מתגלה אלהים (X) ואח"כ באה רשימת המצוות והחוקים כלפיהם הוא מתחייב (Y) . אדם דתי פשוט אינו יכול לחשוב אחרת, הוא רואה עולם ומלואו וחושב מיד אוטומטית שמישהו/משהו ברא אותו - חוץ מהאדם ליבוביץ שספק גדול אם אידאת האלוהים בכלל רלוונטית לגביו באיזשהו דבר ועניין, וחוץ מזה הוא מקיים את מצוות כי בא לו, כלומר הוא עובד את רצונו.
דייקת בהסברך.
ובאשר להערתך האחרונה, עשית סלט מושגי משובח. מה שקראת לו אמונה - בכלל לא מתקרב למה שליבוביץ מבין כאמונה, אבל שיהיה, רק שאני מתפלא שדווקא ממך באה הערה כזו ( וכן, אד הומינם ... ).
אדם דתי אינו יכול שלא לחשוב שקודם מתגלה אלהים (X) ואח"כ באה רשימת המצוות והחוקים כלפיהם הוא מתחייב (Y) . אדם דתי פשוט אינו יכול לחשוב אחרת, הוא רואה עולם ומלואו וחושב מיד אוטומטית שמישהו/משהו ברא אותו - חוץ מהאדם ליבוביץ שספק גדול אם אידאת האלוהים בכלל רלוונטית לגביו באיזשהו דבר ועניין, וחוץ מזה הוא מקיים את מצוות כי בא לו, כלומר הוא עובד את רצונו.
דייקת בהסברך.
ובאשר להערתך האחרונה, עשית סלט מושגי משובח. מה שקראת לו אמונה - בכלל לא מתקרב למה שליבוביץ מבין כאמונה, אבל שיהיה, רק שאני מתפלא שדווקא ממך באה הערה כזו ( וכן, אד הומינם ... ).
אל אמונה ואין עוול
אוה.. ברוך הוא וברוך זכרו לעולמי עד - עתה הגענו לכך שאדם מאמין הוא ככל בני האדם וגם הוא כמותם חושב בכלים לוגיים. זו התקדמות ברוך ה'. עתה נעבור לצעד הבא, שאע"פ שכתבתי לך זאת, מכל מקום נחזור עליו, שאינו דומה שונה פרקו וכו'.. מה מבדיל בין לוגיקה לרציונליות? שאם הנחת היסוד שלך שקר, ותסיק ממנה באופן "חוקי" היגד מסויים - טענת טענה לוגית לחלוטין שאין עימה ועם המציאות דבר! למשל: הנחת היסוד: דג מושט הוא יצור יבשתי, כל הדגים חיים בים, מסקנה: מושט אינו דג. זוהי טענה לוגית חוקית וטהורה, אך איננה רציונלית במהותה. מכיוון שהנחת היסוד שלה היא פיקציה או אילוזיה. בני האדם, רובם לכל הפחות, הם אנשים רציונליים שהידע המקדים שלהם על העולם הוא א-פריורי שנבחן בכלים לוגיים. הם יודעים, בין באופן ניסיוני /חושי ובין באופן חשיבתי מוטבע תודעתית (זמן, מרחב וכו') ל-מה תהיה היתכנות במציאות ול-מה לא. על כן, רוב כככל האנשים לא יטענו טענות המסמתכות ומבוססות על הנחות יסוד שאינם מוכרים להם במציאות הריאלית. באם יעשו זאת הם לא רציונליים.
באומרך: "אדם דתי אינו יכול שלא לחשוב שקודם מתגלה אלהים (X) ואח"כ באה רשימת המצוות והחוקים כלפיהם הוא מתחייב (Y) ", אמרת שאדם זה משתמש בכלים לוגיים בחשיבתו (וזו התקדמות כאמור) אך הדרת אותו מחשיבה רציונלית - מכיוון שהנחת היסוד שלו היא שהייתה התגלות, דבר שהוא אינו מכיר, אינו יכול לדעת, ודבר שסבירותו הריאלית היא אפסית עד לא קיימת. כלומר הפכת אותו לאי רציונלי במהותו. ועל כן, בעולם זה קיימים רבים מאוד שמסתכלים על תופעות על טבעיות ומיסטיות כעל מיתולוגיה. כלומר, הנחת יסוד מופרכת לחלוטין, שאינן קשורות למציאות.
אם כן כיצד בני אדם מאמינים מבלי לקרוא להם בעלי מנטעלן קראנקן (מחלת נפש) העובדה שאמונה היא אינה רציונלית במהותה, מכיוון שבסיסה הוא אינו רציונלי - היינו רצונו של האדם, שיכול להאמין, ולא רק להאמין במלל, אלא אפילו ליטול את חייו עבור דברים שהם אינם רציונליים - משום שאמונה זו ודאית לו - ודאות זו ייתכן ואין עימה ועם המציאות דבר (ודאות אינה "אמת" או שקר - אלא ורפיקטיבית) אך עבורו היא האמת ועבור אחרים היא האיגיון האירציונלי והשקר הגדול ביותר בהתגלמותם. הייתי ממשיך עוד, כי הנושא חשוב, וגם עוד לא סיימתי את טענתי באשר לעוד תת-הנחת יסוד שלך, אך אינך אוהב אריכות וקיימא לן ויאמר לקוצרים ה' עמכם...
(אגב לא הבנתי לאיזו הערה התייחסת בסיום, אע"ג שניסיתי).
אוה.. ברוך הוא וברוך זכרו לעולמי עד - עתה הגענו לכך שאדם מאמין הוא ככל בני האדם וגם הוא כמותם חושב בכלים לוגיים. זו התקדמות ברוך ה'. עתה נעבור לצעד הבא, שאע"פ שכתבתי לך זאת, מכל מקום נחזור עליו, שאינו דומה שונה פרקו וכו'.. מה מבדיל בין לוגיקה לרציונליות? שאם הנחת היסוד שלך שקר, ותסיק ממנה באופן "חוקי" היגד מסויים - טענת טענה לוגית לחלוטין שאין עימה ועם המציאות דבר! למשל: הנחת היסוד: דג מושט הוא יצור יבשתי, כל הדגים חיים בים, מסקנה: מושט אינו דג. זוהי טענה לוגית חוקית וטהורה, אך איננה רציונלית במהותה. מכיוון שהנחת היסוד שלה היא פיקציה או אילוזיה. בני האדם, רובם לכל הפחות, הם אנשים רציונליים שהידע המקדים שלהם על העולם הוא א-פריורי שנבחן בכלים לוגיים. הם יודעים, בין באופן ניסיוני /חושי ובין באופן חשיבתי מוטבע תודעתית (זמן, מרחב וכו') ל-מה תהיה היתכנות במציאות ול-מה לא. על כן, רוב כככל האנשים לא יטענו טענות המסמתכות ומבוססות על הנחות יסוד שאינם מוכרים להם במציאות הריאלית. באם יעשו זאת הם לא רציונליים.
באומרך: "אדם דתי אינו יכול שלא לחשוב שקודם מתגלה אלהים (X) ואח"כ באה רשימת המצוות והחוקים כלפיהם הוא מתחייב (Y) ", אמרת שאדם זה משתמש בכלים לוגיים בחשיבתו (וזו התקדמות כאמור) אך הדרת אותו מחשיבה רציונלית - מכיוון שהנחת היסוד שלו היא שהייתה התגלות, דבר שהוא אינו מכיר, אינו יכול לדעת, ודבר שסבירותו הריאלית היא אפסית עד לא קיימת. כלומר הפכת אותו לאי רציונלי במהותו. ועל כן, בעולם זה קיימים רבים מאוד שמסתכלים על תופעות על טבעיות ומיסטיות כעל מיתולוגיה. כלומר, הנחת יסוד מופרכת לחלוטין, שאינן קשורות למציאות.
אם כן כיצד בני אדם מאמינים מבלי לקרוא להם בעלי מנטעלן קראנקן (מחלת נפש) העובדה שאמונה היא אינה רציונלית במהותה, מכיוון שבסיסה הוא אינו רציונלי - היינו רצונו של האדם, שיכול להאמין, ולא רק להאמין במלל, אלא אפילו ליטול את חייו עבור דברים שהם אינם רציונליים - משום שאמונה זו ודאית לו - ודאות זו ייתכן ואין עימה ועם המציאות דבר (ודאות אינה "אמת" או שקר - אלא ורפיקטיבית) אך עבורו היא האמת ועבור אחרים היא האיגיון האירציונלי והשקר הגדול ביותר בהתגלמותם. הייתי ממשיך עוד, כי הנושא חשוב, וגם עוד לא סיימתי את טענתי באשר לעוד תת-הנחת יסוד שלך, אך אינך אוהב אריכות וקיימא לן ויאמר לקוצרים ה' עמכם...
(אגב לא הבנתי לאיזו הערה התייחסת בסיום, אע"ג שניסיתי).
אין אמונה ויש הבל.
ראה ר' אשר, אתה מסובב את הדברים ובכוח הגרוויטציה מתרחק מהעיקר.
היהדות המסורתית היסטורית רווחת מושתתת לא רק על "כל עצמותי תאמרנה" של ליבוביץ, קרי התעמלות מעשה המצוות כי בא לי, אלא על האמונה בהתגלות האל ממש, ועל סיפור עלילותיו, מצוותיו חוקיו ומשפטיו מאז ועד עתה באמצעות המסורת. זו היהדות השלמה :
1. התגלות
2. מעשי ה'
3. קיום הברית ע"י שמירת המצוות.
ליבוביץ מקבל על עצמו את 3 בלבד ( בערך, כי מושג הברית בעייתי כמובן מבחינתו ) ולכן מבחינת היהדות המסורתית ההיסטורית רווחת אין בליבוביץ אמונה דתית אלא הבל הבלים פסיכולוגי/פילוסופי כי 1 ו- 2 חסרים. על זה ראוי שתכתוב לי ולא על הפסיכולוגיה האנתרופולוגית של הוגים וולונטריסטיים קיצוניים. שופנהאואר לא רלוונטי לר' עקיבא !
אני מניח שלך אינני צריך לספר על מצוות "והגדתך לבנך ביום ההוא לאמר ..." העומדת לפתחנו, שהיא אחד הבטויים הרלוונטיים ביותר לשיח ביננו מאחר שגם הרמב"ם במופע היהודי שלו קובע ; "והמצוה הקנ"ז היא שצונו ( מי צוונו ? צוונו את עצמנו ? ) לספר ביציאת מצרים בליל חמשה עשר בניסן בתחלת הלילה כפי צחות לשון המספר. וכל מה שיוסיף במאמר ויאריך הדברים בהגדלת מה שעשה לנו השם ומה שעשו עמנו המצרים מעול וחמס ואיך לקח השם נקמתנו מהם ובהודות לו ית' על מה שגמלנו מחסדיו יהיה יותר טוב. כמו שאמרו כל המאריך לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח" והתקנה היא ואפילו היו כולן חכמים, היה לבדו שואל לעצמו. לא היסטוריוסופיה עלאק ולא פולקלור של זבי חוטם. ובכן, לומר מה שכתבת לי כביכול על דעת ליבוביץ : " ... העובדה שאמונה היא אינה רציונלית במהותה, מכיוון שבסיסה הוא אינו רציונלי - היינו רצונו של האדם, שיכול להאמין, ולא רק להאמין במלל, אלא אפילו ליטול את חייו עבור דברים שהם אינם רציונליים - משום שאמונה זו ודאית לו - ודאות זו ייתכן ואין עימה ועם המציאות דבר ... אך עבורו היא האמת ועבור אחרים היא האיגיון האירציונלי והשקר הגדול ביותר בהתגלמותם... " דברים אלא שלך הם תמצית הכפירה הדתית ולכן ליבוביץ, אני, אולי גם אתה ועוד כופרים רבים וטובים כמונו מקבלים דברים מחולנים אלה ובזה מעידים על עצמם מניה וביה שהם אינם דתיים.
לסיכום, בלעדי קבלת התגלות ה' לאדם ממש ובלעדי קבלת סיפורי מעשי כוחו וגבורתו וישועתו ממש, אין בנענוע אגד ענפים של ליבוביץ שום קורטוב של יהדות. גם הנוצרים מנענעים דקלים כי בא להם.
ראה ר' אשר, אתה מסובב את הדברים ובכוח הגרוויטציה מתרחק מהעיקר.
היהדות המסורתית היסטורית רווחת מושתתת לא רק על "כל עצמותי תאמרנה" של ליבוביץ, קרי התעמלות מעשה המצוות כי בא לי, אלא על האמונה בהתגלות האל ממש, ועל סיפור עלילותיו, מצוותיו חוקיו ומשפטיו מאז ועד עתה באמצעות המסורת. זו היהדות השלמה :
1. התגלות
2. מעשי ה'
3. קיום הברית ע"י שמירת המצוות.
ליבוביץ מקבל על עצמו את 3 בלבד ( בערך, כי מושג הברית בעייתי כמובן מבחינתו ) ולכן מבחינת היהדות המסורתית ההיסטורית רווחת אין בליבוביץ אמונה דתית אלא הבל הבלים פסיכולוגי/פילוסופי כי 1 ו- 2 חסרים. על זה ראוי שתכתוב לי ולא על הפסיכולוגיה האנתרופולוגית של הוגים וולונטריסטיים קיצוניים. שופנהאואר לא רלוונטי לר' עקיבא !
אני מניח שלך אינני צריך לספר על מצוות "והגדתך לבנך ביום ההוא לאמר ..." העומדת לפתחנו, שהיא אחד הבטויים הרלוונטיים ביותר לשיח ביננו מאחר שגם הרמב"ם במופע היהודי שלו קובע ; "והמצוה הקנ"ז היא שצונו ( מי צוונו ? צוונו את עצמנו ? ) לספר ביציאת מצרים בליל חמשה עשר בניסן בתחלת הלילה כפי צחות לשון המספר. וכל מה שיוסיף במאמר ויאריך הדברים בהגדלת מה שעשה לנו השם ומה שעשו עמנו המצרים מעול וחמס ואיך לקח השם נקמתנו מהם ובהודות לו ית' על מה שגמלנו מחסדיו יהיה יותר טוב. כמו שאמרו כל המאריך לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח" והתקנה היא ואפילו היו כולן חכמים, היה לבדו שואל לעצמו. לא היסטוריוסופיה עלאק ולא פולקלור של זבי חוטם. ובכן, לומר מה שכתבת לי כביכול על דעת ליבוביץ : " ... העובדה שאמונה היא אינה רציונלית במהותה, מכיוון שבסיסה הוא אינו רציונלי - היינו רצונו של האדם, שיכול להאמין, ולא רק להאמין במלל, אלא אפילו ליטול את חייו עבור דברים שהם אינם רציונליים - משום שאמונה זו ודאית לו - ודאות זו ייתכן ואין עימה ועם המציאות דבר ... אך עבורו היא האמת ועבור אחרים היא האיגיון האירציונלי והשקר הגדול ביותר בהתגלמותם... " דברים אלא שלך הם תמצית הכפירה הדתית ולכן ליבוביץ, אני, אולי גם אתה ועוד כופרים רבים וטובים כמונו מקבלים דברים מחולנים אלה ובזה מעידים על עצמם מניה וביה שהם אינם דתיים.
לסיכום, בלעדי קבלת התגלות ה' לאדם ממש ובלעדי קבלת סיפורי מעשי כוחו וגבורתו וישועתו ממש, אין בנענוע אגד ענפים של ליבוביץ שום קורטוב של יהדות. גם הנוצרים מנענעים דקלים כי בא להם.
זהו מלל...
סלח לי, מדקלם אתה (וזה נדיר אצלך). מה זו התגלות? המונח הזה מה משמעותו? אני יכול להבין אותו בהקשרים אנושיים, לא בהקשרים אלוהיים שמעצם מהותם הינם מעבר להשגה והכרה אנושיים. אני לא חושב שאף אדם חושב, בדגש על המילה האחרונה, שחושב מעט על הדבר הזה, מבין או מכיר מה זו "התגלות" בהקשרה האלוהי. אף משה רבנו עליו השלום - אשר אין ספק שאם מילה זו יכולה להיות מיוחסת למישהו אז אליו תיוחס - אומר על נבואתו רש"י: "שכל הנביאים כסבורים לראות ולא ראו ומשה נסתכל באספקלריא המאירה וידע שלא ראהו .." - וזה האיש משה אשר לא במראה ולא בחידות יביט ופה אל פה אדבר בו, ולא קם בישראל נביא כמשה עוד.
מה עוד שהמילה הזו - שאינני יודע מה טיבה בהקשר האלוהי - כלל לא מופיעה בתורה עצמה בשום צורה ובשום הטייה (למעט תרגומו של אונקלוס).
אינני מכחיש (ולא אוכל להכחיש, אינני אידיוט) כי רוב ככל הציבור המאמין משתית את אמונתו על התגלות זו, שהוא חושב שהוא מבין מהי. ועל כן יצדקו הכופרים והאתאיסטיים בכל הזמנים והעידנים - שאמונה זו על התגלות היא מיתולוגיה מובהקת - השקר הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית ופיקציה שאין כדוגמתה בכל תולדות הציבילזציות. הם מתכוונים "להמצאת" אלוהים, ואתה מחזיק מחרה אחריהם, בלא משים. והם עושים זאת בדיוק על פי המיתודה שאתה בוחן את הדברים - כלומר קורא אותם ומבין את הדברים כפשוטם.
כיצד אדם חושב יכול להאמין בדבר כזה? כיצד מחלצים אותו מן המעגל הפיקטיבי הזה. אם כן, לייבוביץ, שהוא אדם מאמין וחושב, בהתבססו על דברי קודמים, בהם תיאולוגים נוצרים (אוגסטינוס, סיינט אנסלם, אפילו תומאס אקווינס) ויהודים (חז"ל, כמעט באופן גורף) אינם רואים במקרא טקסט אינפורמטיבי, אלא טקסט מחייב (תורה=הוראה). ובלשונו של לייבוביץ שאתה מכיר לעייפה - התורה אינה מתן אינפורמציה לאדם על העולם, אלא מתן חיובים שונים שעל האדם לקבלם. כלומר אין המקרא ספר היסטוריה על מה שהיה, בהם סיפור הבריאה, הר סיני, המשכן וכו - אלא מה הוא בא להורות לנו למעשה.
לעולם תמצא בתלמוד (בבלי וירושלמי) שמתחילים לדון באגדות על מאורעות היסטוריים במהלך סוגיה הלכתית - את ההיגד הנוקב: "מאי דהווה הווה", מה שהיה היה, מבלי להתייחס לאינפורמציה שפשט הפסוק, או האגדה אודותיו, באים ליידע, אלא "למאי הלכתא?" - מה ניתן ללמוד מהדבר הזה לחיי המעשה. אם כן מהי התגלות זו באה לומר לי? שיש תוקף אלוהי למצוות. זה הכול! לא יותר, אף פעם לא יותר, ובטח לא פחות.
מהם פירושי הפסוקים: 'וירד על הר סיני', או כמו שקראנו השבת על אצילי בני ישראל: "ויחזו את האלוהים ויאכלו וישתו" וכו'? לא יודע וואס שטייט דא (מה כתוב כאן)? אני כן יודע שעל מעמד הר סיני נכתב בתהילים: "אחת דיבר אלהים שתים זו שמעתי..." שעל זה אומר רש"י את הדבר הנוקב עד תהום: "אבל שתים לא דיבר אלהים לשמוע אחת" (סנהדרין דף לד ע"א). כלומר, איננו יודעים מה אנחנו שומעים, ואיננו מבינים את מה שאלוהים מדבר, אלא מכירים בתודעת חובתנו לעשותם (אם אנחנו מכירים) וזאת על פי מה שהורנו קדמונים, ותודעה זו אינה באה בשל מאורע היסטורי כזה או אחר, בין אם היה אינצינדנט או אקצידנט, אלא היא תודעת חובה הנובעת מרצוננו, ומוודאותנו כי זהו רצון אלוהים ממש (וואם אינני טועה, היה זה רביצקי שאמר פעם בהקשר זה: "בדיחה היא בדיחה אם היא מצחיקה, לא אם היא באמת הייתה", או משהו בסגנון, וזה משל סרקסטי יפה ודוק).
והן לא לחינם בהלכות יסודי התורה הרמב"ם קובע: "..שהמאמין על פי האותות יש בליבו דופי.." מכיוון שידועה לך עמדתו בענייני המופתים, והיא אמת גדולה: "מפני שכל המופתים אינם אמיתים (ג"א: ודאיים) רק למי שראם, אך לעתיד ישוב זכרם סיפור ואפשר שיכזב השומע" (ההדגשה שלי).
וכלל ברזל קובע הרמב"ם בהתייחסו לכל עניין ההתגלות הקולקטיבית במעמד הר סיני, והוא עיקר, והבן מאוד: "ודעהו וזכרהו. שאי אפשר שיכניס אדם עצמו למעמד הר סיני ביותר מזה השעור אשר זכרוהו שהוא מכלל סתרי תורה, ואמיתת ההשגה ההיא ואיך היה הענין בה, נעלם ממנו מאד. כי לא קדם כמותו ולא יתאחר, ודעהו".. (ההדגשות שלי).
סלח לי, מדקלם אתה (וזה נדיר אצלך). מה זו התגלות? המונח הזה מה משמעותו? אני יכול להבין אותו בהקשרים אנושיים, לא בהקשרים אלוהיים שמעצם מהותם הינם מעבר להשגה והכרה אנושיים. אני לא חושב שאף אדם חושב, בדגש על המילה האחרונה, שחושב מעט על הדבר הזה, מבין או מכיר מה זו "התגלות" בהקשרה האלוהי. אף משה רבנו עליו השלום - אשר אין ספק שאם מילה זו יכולה להיות מיוחסת למישהו אז אליו תיוחס - אומר על נבואתו רש"י: "שכל הנביאים כסבורים לראות ולא ראו ומשה נסתכל באספקלריא המאירה וידע שלא ראהו .." - וזה האיש משה אשר לא במראה ולא בחידות יביט ופה אל פה אדבר בו, ולא קם בישראל נביא כמשה עוד.
מה עוד שהמילה הזו - שאינני יודע מה טיבה בהקשר האלוהי - כלל לא מופיעה בתורה עצמה בשום צורה ובשום הטייה (למעט תרגומו של אונקלוס).
אינני מכחיש (ולא אוכל להכחיש, אינני אידיוט) כי רוב ככל הציבור המאמין משתית את אמונתו על התגלות זו, שהוא חושב שהוא מבין מהי. ועל כן יצדקו הכופרים והאתאיסטיים בכל הזמנים והעידנים - שאמונה זו על התגלות היא מיתולוגיה מובהקת - השקר הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית ופיקציה שאין כדוגמתה בכל תולדות הציבילזציות. הם מתכוונים "להמצאת" אלוהים, ואתה מחזיק מחרה אחריהם, בלא משים. והם עושים זאת בדיוק על פי המיתודה שאתה בוחן את הדברים - כלומר קורא אותם ומבין את הדברים כפשוטם.
כיצד אדם חושב יכול להאמין בדבר כזה? כיצד מחלצים אותו מן המעגל הפיקטיבי הזה. אם כן, לייבוביץ, שהוא אדם מאמין וחושב, בהתבססו על דברי קודמים, בהם תיאולוגים נוצרים (אוגסטינוס, סיינט אנסלם, אפילו תומאס אקווינס) ויהודים (חז"ל, כמעט באופן גורף) אינם רואים במקרא טקסט אינפורמטיבי, אלא טקסט מחייב (תורה=הוראה). ובלשונו של לייבוביץ שאתה מכיר לעייפה - התורה אינה מתן אינפורמציה לאדם על העולם, אלא מתן חיובים שונים שעל האדם לקבלם. כלומר אין המקרא ספר היסטוריה על מה שהיה, בהם סיפור הבריאה, הר סיני, המשכן וכו - אלא מה הוא בא להורות לנו למעשה.
לעולם תמצא בתלמוד (בבלי וירושלמי) שמתחילים לדון באגדות על מאורעות היסטוריים במהלך סוגיה הלכתית - את ההיגד הנוקב: "מאי דהווה הווה", מה שהיה היה, מבלי להתייחס לאינפורמציה שפשט הפסוק, או האגדה אודותיו, באים ליידע, אלא "למאי הלכתא?" - מה ניתן ללמוד מהדבר הזה לחיי המעשה. אם כן מהי התגלות זו באה לומר לי? שיש תוקף אלוהי למצוות. זה הכול! לא יותר, אף פעם לא יותר, ובטח לא פחות.
מהם פירושי הפסוקים: 'וירד על הר סיני', או כמו שקראנו השבת על אצילי בני ישראל: "ויחזו את האלוהים ויאכלו וישתו" וכו'? לא יודע וואס שטייט דא (מה כתוב כאן)? אני כן יודע שעל מעמד הר סיני נכתב בתהילים: "אחת דיבר אלהים שתים זו שמעתי..." שעל זה אומר רש"י את הדבר הנוקב עד תהום: "אבל שתים לא דיבר אלהים לשמוע אחת" (סנהדרין דף לד ע"א). כלומר, איננו יודעים מה אנחנו שומעים, ואיננו מבינים את מה שאלוהים מדבר, אלא מכירים בתודעת חובתנו לעשותם (אם אנחנו מכירים) וזאת על פי מה שהורנו קדמונים, ותודעה זו אינה באה בשל מאורע היסטורי כזה או אחר, בין אם היה אינצינדנט או אקצידנט, אלא היא תודעת חובה הנובעת מרצוננו, ומוודאותנו כי זהו רצון אלוהים ממש (וואם אינני טועה, היה זה רביצקי שאמר פעם בהקשר זה: "בדיחה היא בדיחה אם היא מצחיקה, לא אם היא באמת הייתה", או משהו בסגנון, וזה משל סרקסטי יפה ודוק).
והן לא לחינם בהלכות יסודי התורה הרמב"ם קובע: "..שהמאמין על פי האותות יש בליבו דופי.." מכיוון שידועה לך עמדתו בענייני המופתים, והיא אמת גדולה: "מפני שכל המופתים אינם אמיתים (ג"א: ודאיים) רק למי שראם, אך לעתיד ישוב זכרם סיפור ואפשר שיכזב השומע" (ההדגשה שלי).
וכלל ברזל קובע הרמב"ם בהתייחסו לכל עניין ההתגלות הקולקטיבית במעמד הר סיני, והוא עיקר, והבן מאוד: "ודעהו וזכרהו. שאי אפשר שיכניס אדם עצמו למעמד הר סיני ביותר מזה השעור אשר זכרוהו שהוא מכלל סתרי תורה, ואמיתת ההשגה ההיא ואיך היה הענין בה, נעלם ממנו מאד. כי לא קדם כמותו ולא יתאחר, ודעהו".. (ההדגשות שלי).
ר' אשר ! מהר ! חזור בך !
אומר לך מהו מלל.
כשהוגה כמורנו אומר שה' הוא טרנסצנדנטי - אבל הוא אומר שהוא עובד אותו זה מלל.
כשהוגה כליבוביץ אומר שאלהים הוא קדמון - זה מלל בריבוע. מה זה אלהים בשבילו ? מה זה קדמון ?
כשהוגה כליבוביץ אומר "קבלת עול מלכות שמים" - זה מלל/הבל. איזה שמים, מעוננים ? איזו מלכות, מלכותו של הרמב"ם ? זה מלל !
כשהוגה כליבוביץ אומר שכשהוא פוסק לעשן בשבת הוא יוצר קשר עם אלהים - זה מלל. קישקוש באלבוש. קשר עם אלהים ?
כשהוגה כליבוביץ אומר "הכרת מעמדו של האדם בפני אלהים/ה' " זה מלל. איזה מעמד ? איזה נעלים ? מעמד בפני הטרנסצנדנטי ? מעמד בפני זה שלא ניתן להשיגו ולהכירו ? מה בכלל יכול לומר אוסף ההברות האלה חוץ מדיקלום הברות חסר פשר ומובן מבחינת הוגה פילוסופי כליבוביץ ( וזה נדיר אצלו ) ! את הברברת הזו אתה קונה ?
מלל.
אתה מהדהד לי שוב את ליבוביץ ומצטט את רש"י "וידע שלא ראהו". בראבו ! חידוש ! כשכתבתי לך שהיהדות השלמה מושתת על התגלות - וכי כתבתי שהיהדות השלמה מושתת על ראיית אלהים ? " וידבר ה' אל משה לאמר" זה ראייה ?
וכשרש"י הענק אומר על במדבר יב : " ותמנת ה' יביט " - זה מראה אחוריים, כעניין שנאמר (שמות לג, כג) וראית את אחורי: אולי גם זה מלל ?
ומה אתה שח לי בדבריך, ר' אשר המלומד, שהמילה הזו ( התגלות ) אינך יודע מה טיבה בהקשר האלוהי ? שהיא כלל לא מופיעה בתורה עצמה בשום צורה ובשום הטייה ומדגיש את המילים ברוב תוקף ? בשום צורה ובשום הטייה ?
" ... וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ. ... וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הִוא בֵּית אֵל הוּא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ. וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו... "
ככה ר' אשר ? מה יהיה ?
והתפילות ?
" ... אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם
מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר
גַּם הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל מִפָּנֶיךָ וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ
בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת
וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ
בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפַעְתָּ... "
זוכר ? לא היו ימים שמלמלת את המלל הזה שאינך יודע היום מה טיבו בהקשר האלוהי ?
או את זה :
" ... וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתו עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוב. וְיָחון פְּלֵטָתֵנוּ וּפְלֵטַת עַמּו בֵּית יִשרָאֵל לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצון וְנאמַר אָמֵן. הַכּל הָבוּ גדֶל לֵאלהֵינוּ וּתְנוּ כָבוד לַתּורָה. כּהֵן קְרָב יַעֲמד ...... הַכּהֵן. בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּורָה לְעַמּו יִשרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתו: ... "
זוכר ?
או את זה, הבה נשיר :
" .... הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי כי בָא אורֵךְ קוּמִי אוֹרִי עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי כְּבוֹד ה' עָלַיִךְ נִגְלָּה ... "
רוצה עוד ? מהמקרא ? מהפיוט ? מהתפילה ? מרש"י ?
וכאשר אתה כותב לי שהתגלות זו באה לומר לך " ... שיש תוקף אלוהי למצוות, זה הכל, לא יותר, אף פעם לא יותר ובטח לא פחות ... זה רצון אלהים ממש ... " מה זה תוקף אלוהי, ר' אשר ? זה לא מלל זה ? מה זה אלהי ? מה זה מצוות ? מי מצווה ? מהו " רצון אלהי ממש ?! מה זה הממש הזה, זה לא מלל ? - רצון אלהי ממש הוא אולי הרצון הפרימרי הבלתי מנומק שלי ? של ליבוביץ ? האם הרצון האלהי ממש הוא ה"בא לי " השרירותי - הוא המצווה אותי ? - זה התוקף האלהי ?
מלל !!
אני מבקש את סליחתך ר' אשר על הנזיפה הקולנית. חסוך זאת ממני.
להבא, אנא, עשה למענך אם לא למעננו - לפני שאתה לוחץ על "שלח" בדוק את עצמך, בצע הגהה על דבריך, לא לכבודך ולא לכבוד יותר ממניין משכילים שקראו את הודעתך, וביניהם מן הסתם גם אי אילו עובדי ה' בפועל, שלא נזעקו להעמידך על משוגותיך.
אומר לך מהו מלל.
כשהוגה כמורנו אומר שה' הוא טרנסצנדנטי - אבל הוא אומר שהוא עובד אותו זה מלל.
כשהוגה כליבוביץ אומר שאלהים הוא קדמון - זה מלל בריבוע. מה זה אלהים בשבילו ? מה זה קדמון ?
כשהוגה כליבוביץ אומר "קבלת עול מלכות שמים" - זה מלל/הבל. איזה שמים, מעוננים ? איזו מלכות, מלכותו של הרמב"ם ? זה מלל !
כשהוגה כליבוביץ אומר שכשהוא פוסק לעשן בשבת הוא יוצר קשר עם אלהים - זה מלל. קישקוש באלבוש. קשר עם אלהים ?
כשהוגה כליבוביץ אומר "הכרת מעמדו של האדם בפני אלהים/ה' " זה מלל. איזה מעמד ? איזה נעלים ? מעמד בפני הטרנסצנדנטי ? מעמד בפני זה שלא ניתן להשיגו ולהכירו ? מה בכלל יכול לומר אוסף ההברות האלה חוץ מדיקלום הברות חסר פשר ומובן מבחינת הוגה פילוסופי כליבוביץ ( וזה נדיר אצלו ) ! את הברברת הזו אתה קונה ?
מלל.
אתה מהדהד לי שוב את ליבוביץ ומצטט את רש"י "וידע שלא ראהו". בראבו ! חידוש ! כשכתבתי לך שהיהדות השלמה מושתת על התגלות - וכי כתבתי שהיהדות השלמה מושתת על ראיית אלהים ? " וידבר ה' אל משה לאמר" זה ראייה ?
וכשרש"י הענק אומר על במדבר יב : " ותמנת ה' יביט " - זה מראה אחוריים, כעניין שנאמר (שמות לג, כג) וראית את אחורי: אולי גם זה מלל ?
ומה אתה שח לי בדבריך, ר' אשר המלומד, שהמילה הזו ( התגלות ) אינך יודע מה טיבה בהקשר האלוהי ? שהיא כלל לא מופיעה בתורה עצמה בשום צורה ובשום הטייה ומדגיש את המילים ברוב תוקף ? בשום צורה ובשום הטייה ?
" ... וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ. ... וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הִוא בֵּית אֵל הוּא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ. וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו... "
ככה ר' אשר ? מה יהיה ?
והתפילות ?
" ... אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם
מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר
גַּם הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל מִפָּנֶיךָ וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ
בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת
וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ
בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפַעְתָּ... "
זוכר ? לא היו ימים שמלמלת את המלל הזה שאינך יודע היום מה טיבו בהקשר האלוהי ?
או את זה :
" ... וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתו עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוב. וְיָחון פְּלֵטָתֵנוּ וּפְלֵטַת עַמּו בֵּית יִשרָאֵל לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצון וְנאמַר אָמֵן. הַכּל הָבוּ גדֶל לֵאלהֵינוּ וּתְנוּ כָבוד לַתּורָה. כּהֵן קְרָב יַעֲמד ...... הַכּהֵן. בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּורָה לְעַמּו יִשרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתו: ... "
זוכר ?
או את זה, הבה נשיר :
" .... הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי כי בָא אורֵךְ קוּמִי אוֹרִי עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי כְּבוֹד ה' עָלַיִךְ נִגְלָּה ... "
רוצה עוד ? מהמקרא ? מהפיוט ? מהתפילה ? מרש"י ?
וכאשר אתה כותב לי שהתגלות זו באה לומר לך " ... שיש תוקף אלוהי למצוות, זה הכל, לא יותר, אף פעם לא יותר ובטח לא פחות ... זה רצון אלהים ממש ... " מה זה תוקף אלוהי, ר' אשר ? זה לא מלל זה ? מה זה אלהי ? מה זה מצוות ? מי מצווה ? מהו " רצון אלהי ממש ?! מה זה הממש הזה, זה לא מלל ? - רצון אלהי ממש הוא אולי הרצון הפרימרי הבלתי מנומק שלי ? של ליבוביץ ? האם הרצון האלהי ממש הוא ה"בא לי " השרירותי - הוא המצווה אותי ? - זה התוקף האלהי ?
מלל !!
אני מבקש את סליחתך ר' אשר על הנזיפה הקולנית. חסוך זאת ממני.
להבא, אנא, עשה למענך אם לא למעננו - לפני שאתה לוחץ על "שלח" בדוק את עצמך, בצע הגהה על דבריך, לא לכבודך ולא לכבוד יותר ממניין משכילים שקראו את הודעתך, וביניהם מן הסתם גם אי אילו עובדי ה' בפועל, שלא נזעקו להעמידך על משוגותיך.
כשגגה יצאה מלפניך ומלפניי..
דבריך אלו בתגובתך אליי - אשר מקיר יזעקו - בהם הרבית משל, מליצה ופיוט, אשר אין עימם ועם טענותיי דבר, בין אם מחוסר הבנת הנקרא (שלך את דבריי) ובין אם מחוסר הבנת הטענה (שלי בניסוחה) הם הדברים אשר אני מדבר אודותם - כי פלא ונס ביומא הוא אשר אדם מבין בכלל מה זולתו רוצה מעימו ומעם טענותיו.
אומר לך זאת, בטרם אענה (טרם יודע על מה לאשורו? אבל ברשותי מקצת טענה) בימי חיי שגיתי לא פעם בין מחוסר הבנת הנקרא ובין מחוסר הבנת הטענה והנטען, אך מעולם לא כתבתי דבר שלא חשבתי עליו בטרם יעלה קיברנטית עד שהיה גמור ומוחלט אצלי (או שחשבתיו לכזה) וכן בפורום זה ובמיוחד בתגובותיי כלפי מגיבים אשר אני מעריך אותם (אף שאינני מסכים למילה אחת היוצאת מפיהם, ודומני שאתה הוא אחד מהם באופן גורף). קרה רבות שניסוח דברי הלוואי של דבריי, בין אם מחוסר תשומת לב ובין אם בשגרת לשון, לא עלו יפה והסיטו את הטענה המרכזית ממהותה. אך לעולם, לא עיקר הטענה ועיקר התגובה, תמיד הטפל לה, שיש ופעמים אשר היו כאלו אשר נתפסו לה משל הייתה עיקר. אינני טוען שניסוח שגוי לא יכול להפוך את הטענה על פיה - אני טוען שאם מצאת ניסוח שגוי בדבריי ובדברי אחרים, בדוק את הטענה לגופא, וראה האם היא עיקר הטענה ובעיקר בדוק האם כך סובר בעל הטענה לאור טענתו שלו המצויה בפניך (והערת אורחא אשר רוצה אני להעירה: אם הייתי צריך להגיב על משפטי ההבל וההבאי בפורום זה, הזמן היה כלה והמה לא היו כלים, והייתי מכלה את זמני וזמן בן שיחי בהתנצחות סרק, לעולם אענה לגוף הטענה, לא לגופו של נטען, או לניסוחים שגויים הרבים היוצאים מפיו, אולי למעט סוגריים מדין יוהרה המצוייה אצלי תדיר- הבנתי את הטענה, שגה הטוען בחלק מניסוחיה יהי לו אשר לו. ולא במידה שאני מודד מודדים לי, אבל מילא, וזה לא נוגע רק אליך).
וכך גם בנוגע לנדון דידן. שכן אם נזקק את מכלול 'טענותיך', נמצא בהן אחת החוזרת רצוא ושוב, בציטוטים שונים, ועוד רבע טענה, שעליהן אענה עד כמה שאפשר בקצרה. טענתך המרכזית היא כמובן על המונח "התגלות אלוהית" אשר כתבתי כי אינה מופיעה בשום הטייה ובשום צורה בכל התורה כולה. ושגגה יצאה מלפניי משום שהתכוונתי כי הוא לא מופיעה בפסוקי מעמד הר סיני במקרא (ולא משנה שיכולת להבין זאת מדבריי על תרגום אונקולוס) ואכן שגגה יצאה מתחת ידי, ועל כך חוזר אני בה תכלית חזרה. אבל וזה עיקר, וכי זו טענתי ומענתי? וכי אני עד כדי כך בור ועם הארץ אשר לא שנה פרקו שעה אחת ולא יודע שנכתבו סוגי התגלויות שונות ומשונות שנכתבו בהדיא מאדם הראשון, דרך נח, אברהם, יצחק, יעקב, לבן, פרעה.. וכיו"ב. על מה נזעקת? על מה שברת שבר? על שגגת תוספת ניסוח שאינה מעלה ולא מורידה מעיקר הטענה דבר? אלא היפך, כל הדיון כולו נסוב על עניין מעמד הר סיני ועל מונח ההתגלות בהקשרו האלוהי, וזוהי הייתה אנקודטה שולית בה. משל אם היה כתוב התגלות אלוהית בסיני, אז הייתה משתנה טענתי (לא!) וכי אתה מבין מה זו התגלות לאבות? וכי הטענה עצמה נפגמה. עזוב אתה, הרי אנחנו מדברים על היהדות או למה שאתה קורא היהדות בפועל ובחיי הריאליה - היינו היהדות של האנשים המאמינים, הרבנית, 'המיינסטרימית', לדעתך, הם מבינים מה זה? הרי אתה בעצמך כתבת שעבור רוב ככל היהודים השואבים את יהדותם מחכמי ישראל לדורותיהם, ומאמונה תמימה, הם מעצמם לא יודעים מה כתוב, אלא מה שחז"ל פירשו. שזה אגב, אם כבר פותחים את הנושא, סתירה מיניה וביה בדבריך שלך. אשר מצד אחד אתה טוען כי היהדות מושתת על התגלות וכיצד רוב "היהדות האמיתית" היינו היהדות הרבנית לדורותיה, ולא "יהדות הפילוסופיה", הבינו זאת כפשוטם: "וירד על הר סיני", ועוד הכברת בדברים הרבה בנושא, ובמקום אחר אתה כותב היפוכו - שאין דבר כזה ביהדות הרבנית - היינו היהדות שאתה מעלה על נס ותורן - פתח ציטוט: "מקרא מפורש. אין דבר כזה. גם "עין תחת עין" הוא "מקרא מפורש" ( לכאורה ) ואעפ"כ פרשוהו חכמים לשיטתם, כלומר מה שהוא בעיניך ובעיני Obvious, לא בהכרח כך בעיני חכמים".
רבע הטענה שהעלית - לגבי ראיה - אם לא התכווונת במונח התגלות לראיית אלוהים במובן התנסות מוחשית אופטית, שמיעתית, ספקטקלית, מופת ואות, למה התכוונת? אנא הסבר לי. חי נפשי - אם לא תזדקק עתה לחשוב על הדבר באמת, ותגיע עתה לכך שלא מדובר על ראיה ממש - היינו ידיעה במובן התנסות ניסיונית - אלא לסוג של הכרה מטאפיזית מסויימת (באם הייתה) - לא יודע לאן תגיע.
כל היתר, שאלות אתה שואל, שבמחילה אם לא הבנת אותן, אתה יכול לשאול, אפשר שיש בידי ובידי אחרים תשובות, אפשר שלא. על חלקן עניתי בתגובות שונות שבהן גם היית שותף לדיון, ועל חלקן יש בידי לענות באם תשאל, ולא תתריס. חוסר הבנת הדברים שלך בנושאים אלו - אינו אומר שלייבוביץ ואחרים לא הבינו על מה הם מדברים. זה אינו מלל כמו הדברים אשר אתה כתבת, שבו ברי שאדם, לא אוריאל, אלא כל אדם, שמדבר על מונחים כהתגלות בהקשרה האלוהי- פשוט לא מבין על מה הוא סח.
אשר לשאלה אחת שכן שאלת - "תוקף אלוהי למצוות" - אענה במשפט או שניים. תוקף אלוהי למצוות כוונתו כך: שמקור המצוות אינו אנושי. ועל כן מבחינה זו - תוקפן הוא אלוהי, אשר הוא קודם שברא העולם והוא לאחר שברא העולם, ומבחינה זו תוקפן, לאדם המקבל על עצמו זאת הוא אמת, מכיוון שהוא מצוי אמת. זה הכול, לא יותר, אף פעם לא יותר, ובטח לא פחות.
דבריך אלו בתגובתך אליי - אשר מקיר יזעקו - בהם הרבית משל, מליצה ופיוט, אשר אין עימם ועם טענותיי דבר, בין אם מחוסר הבנת הנקרא (שלך את דבריי) ובין אם מחוסר הבנת הטענה (שלי בניסוחה) הם הדברים אשר אני מדבר אודותם - כי פלא ונס ביומא הוא אשר אדם מבין בכלל מה זולתו רוצה מעימו ומעם טענותיו.
אומר לך זאת, בטרם אענה (טרם יודע על מה לאשורו? אבל ברשותי מקצת טענה) בימי חיי שגיתי לא פעם בין מחוסר הבנת הנקרא ובין מחוסר הבנת הטענה והנטען, אך מעולם לא כתבתי דבר שלא חשבתי עליו בטרם יעלה קיברנטית עד שהיה גמור ומוחלט אצלי (או שחשבתיו לכזה) וכן בפורום זה ובמיוחד בתגובותיי כלפי מגיבים אשר אני מעריך אותם (אף שאינני מסכים למילה אחת היוצאת מפיהם, ודומני שאתה הוא אחד מהם באופן גורף). קרה רבות שניסוח דברי הלוואי של דבריי, בין אם מחוסר תשומת לב ובין אם בשגרת לשון, לא עלו יפה והסיטו את הטענה המרכזית ממהותה. אך לעולם, לא עיקר הטענה ועיקר התגובה, תמיד הטפל לה, שיש ופעמים אשר היו כאלו אשר נתפסו לה משל הייתה עיקר. אינני טוען שניסוח שגוי לא יכול להפוך את הטענה על פיה - אני טוען שאם מצאת ניסוח שגוי בדבריי ובדברי אחרים, בדוק את הטענה לגופא, וראה האם היא עיקר הטענה ובעיקר בדוק האם כך סובר בעל הטענה לאור טענתו שלו המצויה בפניך (והערת אורחא אשר רוצה אני להעירה: אם הייתי צריך להגיב על משפטי ההבל וההבאי בפורום זה, הזמן היה כלה והמה לא היו כלים, והייתי מכלה את זמני וזמן בן שיחי בהתנצחות סרק, לעולם אענה לגוף הטענה, לא לגופו של נטען, או לניסוחים שגויים הרבים היוצאים מפיו, אולי למעט סוגריים מדין יוהרה המצוייה אצלי תדיר- הבנתי את הטענה, שגה הטוען בחלק מניסוחיה יהי לו אשר לו. ולא במידה שאני מודד מודדים לי, אבל מילא, וזה לא נוגע רק אליך).
וכך גם בנוגע לנדון דידן. שכן אם נזקק את מכלול 'טענותיך', נמצא בהן אחת החוזרת רצוא ושוב, בציטוטים שונים, ועוד רבע טענה, שעליהן אענה עד כמה שאפשר בקצרה. טענתך המרכזית היא כמובן על המונח "התגלות אלוהית" אשר כתבתי כי אינה מופיעה בשום הטייה ובשום צורה בכל התורה כולה. ושגגה יצאה מלפניי משום שהתכוונתי כי הוא לא מופיעה בפסוקי מעמד הר סיני במקרא (ולא משנה שיכולת להבין זאת מדבריי על תרגום אונקולוס) ואכן שגגה יצאה מתחת ידי, ועל כך חוזר אני בה תכלית חזרה. אבל וזה עיקר, וכי זו טענתי ומענתי? וכי אני עד כדי כך בור ועם הארץ אשר לא שנה פרקו שעה אחת ולא יודע שנכתבו סוגי התגלויות שונות ומשונות שנכתבו בהדיא מאדם הראשון, דרך נח, אברהם, יצחק, יעקב, לבן, פרעה.. וכיו"ב. על מה נזעקת? על מה שברת שבר? על שגגת תוספת ניסוח שאינה מעלה ולא מורידה מעיקר הטענה דבר? אלא היפך, כל הדיון כולו נסוב על עניין מעמד הר סיני ועל מונח ההתגלות בהקשרו האלוהי, וזוהי הייתה אנקודטה שולית בה. משל אם היה כתוב התגלות אלוהית בסיני, אז הייתה משתנה טענתי (לא!) וכי אתה מבין מה זו התגלות לאבות? וכי הטענה עצמה נפגמה. עזוב אתה, הרי אנחנו מדברים על היהדות או למה שאתה קורא היהדות בפועל ובחיי הריאליה - היינו היהדות של האנשים המאמינים, הרבנית, 'המיינסטרימית', לדעתך, הם מבינים מה זה? הרי אתה בעצמך כתבת שעבור רוב ככל היהודים השואבים את יהדותם מחכמי ישראל לדורותיהם, ומאמונה תמימה, הם מעצמם לא יודעים מה כתוב, אלא מה שחז"ל פירשו. שזה אגב, אם כבר פותחים את הנושא, סתירה מיניה וביה בדבריך שלך. אשר מצד אחד אתה טוען כי היהדות מושתת על התגלות וכיצד רוב "היהדות האמיתית" היינו היהדות הרבנית לדורותיה, ולא "יהדות הפילוסופיה", הבינו זאת כפשוטם: "וירד על הר סיני", ועוד הכברת בדברים הרבה בנושא, ובמקום אחר אתה כותב היפוכו - שאין דבר כזה ביהדות הרבנית - היינו היהדות שאתה מעלה על נס ותורן - פתח ציטוט: "מקרא מפורש. אין דבר כזה. גם "עין תחת עין" הוא "מקרא מפורש" ( לכאורה ) ואעפ"כ פרשוהו חכמים לשיטתם, כלומר מה שהוא בעיניך ובעיני Obvious, לא בהכרח כך בעיני חכמים".
רבע הטענה שהעלית - לגבי ראיה - אם לא התכווונת במונח התגלות לראיית אלוהים במובן התנסות מוחשית אופטית, שמיעתית, ספקטקלית, מופת ואות, למה התכוונת? אנא הסבר לי. חי נפשי - אם לא תזדקק עתה לחשוב על הדבר באמת, ותגיע עתה לכך שלא מדובר על ראיה ממש - היינו ידיעה במובן התנסות ניסיונית - אלא לסוג של הכרה מטאפיזית מסויימת (באם הייתה) - לא יודע לאן תגיע.
כל היתר, שאלות אתה שואל, שבמחילה אם לא הבנת אותן, אתה יכול לשאול, אפשר שיש בידי ובידי אחרים תשובות, אפשר שלא. על חלקן עניתי בתגובות שונות שבהן גם היית שותף לדיון, ועל חלקן יש בידי לענות באם תשאל, ולא תתריס. חוסר הבנת הדברים שלך בנושאים אלו - אינו אומר שלייבוביץ ואחרים לא הבינו על מה הם מדברים. זה אינו מלל כמו הדברים אשר אתה כתבת, שבו ברי שאדם, לא אוריאל, אלא כל אדם, שמדבר על מונחים כהתגלות בהקשרה האלוהי- פשוט לא מבין על מה הוא סח.
אשר לשאלה אחת שכן שאלת - "תוקף אלוהי למצוות" - אענה במשפט או שניים. תוקף אלוהי למצוות כוונתו כך: שמקור המצוות אינו אנושי. ועל כן מבחינה זו - תוקפן הוא אלוהי, אשר הוא קודם שברא העולם והוא לאחר שברא העולם, ומבחינה זו תוקפן, לאדם המקבל על עצמו זאת הוא אמת, מכיוון שהוא מצוי אמת. זה הכול, לא יותר, אף פעם לא יותר, ובטח לא פחות.
מהיר ונמהר אלוה לא ינהר
עתה בעוברי על תגובתי הראשונה אליך, שעליה יצא קצפך, רואה אני שלא שגיתי בניסוחי, וה' הטוב יכפר בעדך שהוצאת לעזי, ואין אני מכפר על עצמי שדנתי את עצמי ברותחין (אע"ג שייתכן אצלי כהאי גוונא, כאמור בתגובתי) האמנתיך אמנה, וחשבתי שאכן שגיתי בניסוח וכתבתי בכל התורה כולה, ואיברא לא רשמתי אלא בתורה עצמה בכוונתי לעניין זה דייקא.
עתה בעוברי על תגובתי הראשונה אליך, שעליה יצא קצפך, רואה אני שלא שגיתי בניסוחי, וה' הטוב יכפר בעדך שהוצאת לעזי, ואין אני מכפר על עצמי שדנתי את עצמי ברותחין (אע"ג שייתכן אצלי כהאי גוונא, כאמור בתגובתי) האמנתיך אמנה, וחשבתי שאכן שגיתי בניסוח וכתבתי בכל התורה כולה, ואיברא לא רשמתי אלא בתורה עצמה בכוונתי לעניין זה דייקא.
או שאני אינני מבין מה שאתה שח
או שאתה אינך מבין מה אתה שח.
" בכל התורה כולה " מי כתב ? אני ? אתה ? מתי כתב ? ומה זה בכלל משנה לגבי טעויותייך והטעיותיך !
בהודעתך הראשונה, זו שעליה נזפתי עליך ובצדק, כתבת בגופן מודגש שהמילה הזו ( התגלות ) אינך יודע מה טיבה בהקשר האלוהי, שהיא כלל לא מופיעה בתורה עצמה בשום צורה ובשום הטייה . אני חזרתי אז וצטטתי את דבריך ב מ ד ו י י ק. על מה אתה שח ?
הציטוט שהבאתי לך לעיל מהתורה בהקשר האלוהי, מ'בראשית' לה', כלומר מהתורה עצמה או מהתורה כולה וזה היינו הך לענייננו, מוכיח בעליל שטעית. הצורה הנגזרת מהשורש ג'ל'ה' בהקשר האלוהי כן מופיעה, ואף שאתה משכיל רב-ידע ומורה בישראל שמותר לו שתפול שגגה בדבריו - יותר מראוי שתחזור בך לכשתתברר טעותך, תתנצל ותסיר חרפה מלפניך.
אני מתבייש בעבורך שמבעד לניסוחיך ההדורים והמליציים שאין דומה להם כאן אין בך פשטות העוז וצניעות הלכת לאמר : שגיתי, אני חוזר בי. כל הדרת המילים והמליצות שבכתיבתך המסבות לי לעתים הנאה כה מרובה, מתנפצים כפתיתי בועות סבון צבעוניות ריקניות נוכח תכנים נעדרי אמת וכל זאת בנוסף להונאה העצמית הנוראה שזועקת כמעט מכל משפט ומשפט שלך שבעניינים "האלוהיים" כדוגמת אלה שעסקנו בהם הפעם.
" וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם. וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי. וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם. וַיִּסָּעוּ וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב. וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הִוא בֵּית אֵל הוּא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ. וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו. "
בקטע קצר זה מרוכזים כמעט כל עיקרי מבעי ההתגלות הדתיים של המאמין הדתי : האל אומר, האל מצווה, האל מושיע, האל נראה, האל מתגלה.
עובדה !
לעניינו ולסיכום.
סך כל מבעי התגלות האל הכתובים והנאמרים מימות המקרא ועד רגע זה עניינם לבטא את האמונה הדתית שהתגלות האל ממש הייתה, והיא מן האפשר אף כי לא נדע כיצד. לעומת זאת כל מבעי השכלתניים והפילוסופים הכופרים ונעדרי האמונה הדתית, מימות עולם ועד אליך ואלי עניינם לבטא את הדעה ( שלהם ) שהתגלות האל לא רק שלא הייתה ממש אלא שהיא איננה מן האפשר. היטיב לבטא את שני סוגי המבעים הללו אחד הכופרים היותר מובהקים במחוזותינו אשר באורח מפתיע יודע לעתים לנסח אמונה דתית לעילא ולעילא ( אם הניסוח אכן שלו ) כפי ניתן להתרשם בהודעה הבאה במשפט האחרון.
או שאתה אינך מבין מה אתה שח.
" בכל התורה כולה " מי כתב ? אני ? אתה ? מתי כתב ? ומה זה בכלל משנה לגבי טעויותייך והטעיותיך !
בהודעתך הראשונה, זו שעליה נזפתי עליך ובצדק, כתבת בגופן מודגש שהמילה הזו ( התגלות ) אינך יודע מה טיבה בהקשר האלוהי, שהיא כלל לא מופיעה בתורה עצמה בשום צורה ובשום הטייה . אני חזרתי אז וצטטתי את דבריך ב מ ד ו י י ק. על מה אתה שח ?
הציטוט שהבאתי לך לעיל מהתורה בהקשר האלוהי, מ'בראשית' לה', כלומר מהתורה עצמה או מהתורה כולה וזה היינו הך לענייננו, מוכיח בעליל שטעית. הצורה הנגזרת מהשורש ג'ל'ה' בהקשר האלוהי כן מופיעה, ואף שאתה משכיל רב-ידע ומורה בישראל שמותר לו שתפול שגגה בדבריו - יותר מראוי שתחזור בך לכשתתברר טעותך, תתנצל ותסיר חרפה מלפניך.
אני מתבייש בעבורך שמבעד לניסוחיך ההדורים והמליציים שאין דומה להם כאן אין בך פשטות העוז וצניעות הלכת לאמר : שגיתי, אני חוזר בי. כל הדרת המילים והמליצות שבכתיבתך המסבות לי לעתים הנאה כה מרובה, מתנפצים כפתיתי בועות סבון צבעוניות ריקניות נוכח תכנים נעדרי אמת וכל זאת בנוסף להונאה העצמית הנוראה שזועקת כמעט מכל משפט ומשפט שלך שבעניינים "האלוהיים" כדוגמת אלה שעסקנו בהם הפעם.
" וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם. וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי. וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם. וַיִּסָּעוּ וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב. וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הִוא בֵּית אֵל הוּא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ. וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו. "
בקטע קצר זה מרוכזים כמעט כל עיקרי מבעי ההתגלות הדתיים של המאמין הדתי : האל אומר, האל מצווה, האל מושיע, האל נראה, האל מתגלה.
עובדה !
לעניינו ולסיכום.
סך כל מבעי התגלות האל הכתובים והנאמרים מימות המקרא ועד רגע זה עניינם לבטא את האמונה הדתית שהתגלות האל ממש הייתה, והיא מן האפשר אף כי לא נדע כיצד. לעומת זאת כל מבעי השכלתניים והפילוסופים הכופרים ונעדרי האמונה הדתית, מימות עולם ועד אליך ואלי עניינם לבטא את הדעה ( שלהם ) שהתגלות האל לא רק שלא הייתה ממש אלא שהיא איננה מן האפשר. היטיב לבטא את שני סוגי המבעים הללו אחד הכופרים היותר מובהקים במחוזותינו אשר באורח מפתיע יודע לעתים לנסח אמונה דתית לעילא ולעילא ( אם הניסוח אכן שלו ) כפי ניתן להתרשם בהודעה הבאה במשפט האחרון.
ובלשון פשוטה
שכנראה בשל רצונך שלך בדעתך והבשגותיך ובאמרותיך אשר יכונו, ויכונו הם לך, הריני חוזר ואומר למען לא תמצא תקלה: כוונתי במושג ההתגלות בתגובתי אליך הייתה אנקדוטה לגבי עניין מעמד הר סיני (ולגביו בלבד), אם לא הובן לך, הריני מבהירו, כך כיוונתי, כך היה משמע, מה עוד, שזו הייתה עיקר טענתי ונושא הדיון.
ובשל חוסר רצוני שלי להתנצח על ויכוח סרק זה שאינן מן העניין ומסיט אותו, ניגע בנקודה המכרעת שבנושא דיוננו: והוא המשפט הראשון שלך אשר אותו אני מצטט, שהוא נקודת מוצאך, ואידך זיל: "סך כל מבעי התגלות האל הכתובים והנאמרים מימות המקרא ועד רגע זה עניינם לבטא את האמונה הדתית שהתגלות האל ממש הייתה, והיא מן האפשר אף כי לא נדע כיצד". באומרך את המשפט הזה, בעברית תקנית, לא אמרת דבר! שכן זהו משפט פרדוקסלי - אשר שתיים היוצאים ממנו (אין שלישי).אם לא נדע כיצד, היאך הוא באפשר, ואם הוא אינו באפשר כיצד היה. שזהו שווה ערך זהה להיגד: "סך כל מבעי מריבות זאוס עם האלים באליאדאה מימות הומרוס ועד טשרניחובסקי ואהרון שבתאי עניינם לבטא את האמונה היוונית שמריבות אלו ממש היו והם מן האפשר אף כי לא נדע כיצד". ומי שמבין את המשפט הזה - וחושב שיש בו מן הממשות האמונית, ואינו חושב שמדובר במיתולוגיה אלא בתיאולוגיה - או שהוא גוזר פגימות מוחית מולדת בכל היהודים, בכל הדורות - סוג של גניוס יהודי בעל מוטציה אינגנורנטית הישרדותית. או, שהוא מלל יאמר, ומלל יכתוב. הרשה לי, למען כבוד חז"ל ולמען כבוד האנושות בכללותה (שהיהודים וחז"ל, כך אני סבור, חלק ממנה) לדבוק באפשרות השנייה.
שכנראה בשל רצונך שלך בדעתך והבשגותיך ובאמרותיך אשר יכונו, ויכונו הם לך, הריני חוזר ואומר למען לא תמצא תקלה: כוונתי במושג ההתגלות בתגובתי אליך הייתה אנקדוטה לגבי עניין מעמד הר סיני (ולגביו בלבד), אם לא הובן לך, הריני מבהירו, כך כיוונתי, כך היה משמע, מה עוד, שזו הייתה עיקר טענתי ונושא הדיון.
ובשל חוסר רצוני שלי להתנצח על ויכוח סרק זה שאינן מן העניין ומסיט אותו, ניגע בנקודה המכרעת שבנושא דיוננו: והוא המשפט הראשון שלך אשר אותו אני מצטט, שהוא נקודת מוצאך, ואידך זיל: "סך כל מבעי התגלות האל הכתובים והנאמרים מימות המקרא ועד רגע זה עניינם לבטא את האמונה הדתית שהתגלות האל ממש הייתה, והיא מן האפשר אף כי לא נדע כיצד". באומרך את המשפט הזה, בעברית תקנית, לא אמרת דבר! שכן זהו משפט פרדוקסלי - אשר שתיים היוצאים ממנו (אין שלישי).אם לא נדע כיצד, היאך הוא באפשר, ואם הוא אינו באפשר כיצד היה. שזהו שווה ערך זהה להיגד: "סך כל מבעי מריבות זאוס עם האלים באליאדאה מימות הומרוס ועד טשרניחובסקי ואהרון שבתאי עניינם לבטא את האמונה היוונית שמריבות אלו ממש היו והם מן האפשר אף כי לא נדע כיצד". ומי שמבין את המשפט הזה - וחושב שיש בו מן הממשות האמונית, ואינו חושב שמדובר במיתולוגיה אלא בתיאולוגיה - או שהוא גוזר פגימות מוחית מולדת בכל היהודים, בכל הדורות - סוג של גניוס יהודי בעל מוטציה אינגנורנטית הישרדותית. או, שהוא מלל יאמר, ומלל יכתוב. הרשה לי, למען כבוד חז"ל ולמען כבוד האנושות בכללותה (שהיהודים וחז"ל, כך אני סבור, חלק ממנה) לדבוק באפשרות השנייה.
לשון פשוטה אך בלתי מתקבלת על הדעת.
ר' אשר, אינני מבין מה אתה שח.
שמא שוב הונאה עצמית ? זוכר כיצד התנסח האקרובט הגדול מכולם - ליבוביץ : "זה לא בגלל שהאל התגלה בסיני אני מקבל עלי את המצוות אלא בגלל שאני מקבל את המצוות אני מאמין שהאל התגלה בסיני " . זו אמונת המוני בית ישראל לדורותיהם ? זו אמונתו של רש"י של " .. יכול ירד עליו ממש ? ... מלמד שהרכין שמים העליונים והתחתונים והציען על גבי ההר ... " ?
ובכן, אתה הרי יודע שזה אחד המוטיבים המרכזיים ביותר בהגותו של ל' להגחיך את אמונתם הרווחת של המוני בית ישראל נוכח האוולת שכאילו זקן יושב בשמים ומושך בחוטי העולם או יורד על הר סיני במעלית, ואתה הרי יודע שזו גם אחת המגמות של 'מורה נבוכים' בבירור הבנת "פשט הכתובים", ואתה הרי יודע עד כמה חביבים על ליבוביץ כל הציטוטים הרבניים על התורה "משמים" שבעצם משלנו היא, ומפינו ומקולמוסנו היא, ומי כמוך שמכיר ומקבל את מאמרו שחכמים הם שקדשו את הספרות העברית הקדומה הבינונית הזו, האם זו אמונתו של האיש החושב ( ועוד איך ... ) רש"י ? אתה הרי מכיר ומוקיר את האורגזמה הכפרנית מכל הלכה העוקרת מקרא או ההלכה ה"אוטונומית", ואתה הרי מכיר את כל הספינים והפליק-פלאקים הרטוריים והווירטואוזים של ליבוביץ על 'תורה משמים' ומפי הגבורה - ודוגמאות אלה ורבות נוספות חוברות למגמתו הכוללת להגחיך את אמונת ישראל הרווחת בהתגלות ממש, ככתבה וכלשונה - אז מה אתה ר' אשר מעמיד פנים ושואל רטורית על פגימות מוחית מולדת בכל היהודים ? את זה אתה אומר, אבל זו היא האמונה של היהדות המסורתית היסטורית רווחת, זו ולא אחרת, כלומר : שהיה, ולא מבינים איך היה. למה אתה מיתמם ? מדוע אתה שוב מרמה את עצמך, מתעלם כביכול ממה שיהודים חדורי אמונה תמימה מאמינים מאות רבות של שנים ומשליך עליהם את הרציונליזם הכפרני של אתונה שכאילו כולם היו ליבוביציאניים ? מרן יוסף קארו היה ליבוביציאן ? מה מקומם של מו"נ וליבוביץ בעולם אמוני שבו כ-ו-ל-ם ליבוביציאנייים ? והפורום המכובד הזה למה הוקם אם לא כדי לומר לגולשיו : לא חברים ! היהדות האמיתית היא לא מה שחשבתם ! חשבתם שאלהים נתן תורה בסיני ? ח - ח - ח - ח - ח ....
אין כל ספק שהיהודי המסורתי הרווח מאמין בהתגלות ממש, ולא מבין איך, בדומה לכך שאתה מאמין שכשאני רוצה להרים את היד היא אכן מתרוממת ממש - ואינך מבין איך ?!
אפשר ואפשר שיהיה דבר גם אפשרי וגם בלתי מובן. אפשרי ובלתי מובן גם במציאות ומבחינת המאמין, עאכו"כ גם מחוצה לה ! פראדוקסלי ? אולי - מבחינת הפלנטה הדתית אין דבר כזה פרדוקס. השמים שמים לה' והפראדוקסים לאתונה.
" ... אם כן מהו זה שכתוב בתורה ותחת רגליו ? כתובים באצבע אלהים ? יד ה' ? עיני ה' ? אזני ה' ? וכיוצא בדברים האלו ? הכל לפי דעתן של בני אדם הוא שאינן מכירין אלא הגופות ודברה תורה כלשון בני אדם והכל כנויים הן שנאמר : אם שנותי ברק חרבי - וכי חרב יש לו ? ובחרב הוא הורג ? אלא משל והכל משל ראיה לדבר שנביא אחד אומר שראה הקדוש ברוך הוא לבושיה כתלג חיור ואחד ראהו חמוץ בגדים מבצרה משה רבינו עצמו ראהו על הים כגבור עושה מלחמה ובסיני כשליח צבור עטוף לומר שאין לו דמות וצורה אלא הכל במראה הנבואה ובמחזה. ואמתת הדבר אין דעתו של אדם מבין ולא יכולה להשיגו ולחקרו וזה שאמר הכתוב החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא... "
[הלכ' יסודי התורה ]
ע"פ הלוגיקה שלך ר' אשר, אם דבר זה ( כתובים באצבע אלהים ) אמת הוא = "אמיתת דבר זה ... ", היאך אדם מבין לא יוכל השיגו ? היאך לא יוכל לחקרו ? "אמתת דבר זה ... " כתב הרמב"ם, זו אותה המילה העברית, לא תרגום, שבה משתמש הרמב"ם קודם לכן : "אמיתת המצאו " ... כלומר אמיתת הכתובים באצבע אלהים היא כאמיתת המצאו, משמע אמיתות אלה - אין דעתו של אדם יכולה להשיגן ולחוקרן !
לא ! מבחינת המאמינים הדתיים - ואין אתה ו'הוא' בכלל אלה - אין זו מיתולוגיה ואף לא מלל. זו ה-אמונה. ה--א-מ-ו-נ-ה הדתית.
סוף דבר - אני באמת לא מבין מה כבודו שח.
ר' אשר, אינני מבין מה אתה שח.
שמא שוב הונאה עצמית ? זוכר כיצד התנסח האקרובט הגדול מכולם - ליבוביץ : "זה לא בגלל שהאל התגלה בסיני אני מקבל עלי את המצוות אלא בגלל שאני מקבל את המצוות אני מאמין שהאל התגלה בסיני " . זו אמונת המוני בית ישראל לדורותיהם ? זו אמונתו של רש"י של " .. יכול ירד עליו ממש ? ... מלמד שהרכין שמים העליונים והתחתונים והציען על גבי ההר ... " ?
ובכן, אתה הרי יודע שזה אחד המוטיבים המרכזיים ביותר בהגותו של ל' להגחיך את אמונתם הרווחת של המוני בית ישראל נוכח האוולת שכאילו זקן יושב בשמים ומושך בחוטי העולם או יורד על הר סיני במעלית, ואתה הרי יודע שזו גם אחת המגמות של 'מורה נבוכים' בבירור הבנת "פשט הכתובים", ואתה הרי יודע עד כמה חביבים על ליבוביץ כל הציטוטים הרבניים על התורה "משמים" שבעצם משלנו היא, ומפינו ומקולמוסנו היא, ומי כמוך שמכיר ומקבל את מאמרו שחכמים הם שקדשו את הספרות העברית הקדומה הבינונית הזו, האם זו אמונתו של האיש החושב ( ועוד איך ... ) רש"י ? אתה הרי מכיר ומוקיר את האורגזמה הכפרנית מכל הלכה העוקרת מקרא או ההלכה ה"אוטונומית", ואתה הרי מכיר את כל הספינים והפליק-פלאקים הרטוריים והווירטואוזים של ליבוביץ על 'תורה משמים' ומפי הגבורה - ודוגמאות אלה ורבות נוספות חוברות למגמתו הכוללת להגחיך את אמונת ישראל הרווחת בהתגלות ממש, ככתבה וכלשונה - אז מה אתה ר' אשר מעמיד פנים ושואל רטורית על פגימות מוחית מולדת בכל היהודים ? את זה אתה אומר, אבל זו היא האמונה של היהדות המסורתית היסטורית רווחת, זו ולא אחרת, כלומר : שהיה, ולא מבינים איך היה. למה אתה מיתמם ? מדוע אתה שוב מרמה את עצמך, מתעלם כביכול ממה שיהודים חדורי אמונה תמימה מאמינים מאות רבות של שנים ומשליך עליהם את הרציונליזם הכפרני של אתונה שכאילו כולם היו ליבוביציאניים ? מרן יוסף קארו היה ליבוביציאן ? מה מקומם של מו"נ וליבוביץ בעולם אמוני שבו כ-ו-ל-ם ליבוביציאנייים ? והפורום המכובד הזה למה הוקם אם לא כדי לומר לגולשיו : לא חברים ! היהדות האמיתית היא לא מה שחשבתם ! חשבתם שאלהים נתן תורה בסיני ? ח - ח - ח - ח - ח ....
אין כל ספק שהיהודי המסורתי הרווח מאמין בהתגלות ממש, ולא מבין איך, בדומה לכך שאתה מאמין שכשאני רוצה להרים את היד היא אכן מתרוממת ממש - ואינך מבין איך ?!
אפשר ואפשר שיהיה דבר גם אפשרי וגם בלתי מובן. אפשרי ובלתי מובן גם במציאות ומבחינת המאמין, עאכו"כ גם מחוצה לה ! פראדוקסלי ? אולי - מבחינת הפלנטה הדתית אין דבר כזה פרדוקס. השמים שמים לה' והפראדוקסים לאתונה.
" ... אם כן מהו זה שכתוב בתורה ותחת רגליו ? כתובים באצבע אלהים ? יד ה' ? עיני ה' ? אזני ה' ? וכיוצא בדברים האלו ? הכל לפי דעתן של בני אדם הוא שאינן מכירין אלא הגופות ודברה תורה כלשון בני אדם והכל כנויים הן שנאמר : אם שנותי ברק חרבי - וכי חרב יש לו ? ובחרב הוא הורג ? אלא משל והכל משל ראיה לדבר שנביא אחד אומר שראה הקדוש ברוך הוא לבושיה כתלג חיור ואחד ראהו חמוץ בגדים מבצרה משה רבינו עצמו ראהו על הים כגבור עושה מלחמה ובסיני כשליח צבור עטוף לומר שאין לו דמות וצורה אלא הכל במראה הנבואה ובמחזה. ואמתת הדבר אין דעתו של אדם מבין ולא יכולה להשיגו ולחקרו וזה שאמר הכתוב החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא... "
[הלכ' יסודי התורה ]
ע"פ הלוגיקה שלך ר' אשר, אם דבר זה ( כתובים באצבע אלהים ) אמת הוא = "אמיתת דבר זה ... ", היאך אדם מבין לא יוכל השיגו ? היאך לא יוכל לחקרו ? "אמתת דבר זה ... " כתב הרמב"ם, זו אותה המילה העברית, לא תרגום, שבה משתמש הרמב"ם קודם לכן : "אמיתת המצאו " ... כלומר אמיתת הכתובים באצבע אלהים היא כאמיתת המצאו, משמע אמיתות אלה - אין דעתו של אדם יכולה להשיגן ולחוקרן !
לא ! מבחינת המאמינים הדתיים - ואין אתה ו'הוא' בכלל אלה - אין זו מיתולוגיה ואף לא מלל. זו ה-אמונה. ה--א-מ-ו-נ-ה הדתית.
סוף דבר - אני באמת לא מבין מה כבודו שח.
יפה מאוד כתבת
אתה משיק תמיד לעניין, מצוי בו תדיר, וטרם צלחת את הרוביקון הנימתי (וכשערה הוא) להבין את הדבר לאשורו. תגובתך זו, אשר בשינויי נוסח קלים (ומשמעותיים) יכולה הייתה להיות תגובתי שלי - היא זו המבדילה בינך לביני, והיא זו שגורמת להגיע למסקנות מופרכות. אתה מנתח את הדבר, מורה על העובדות, ואופס.. מגיע למסקנה שגויה מהן עצמן.
בוודאי שאמונה בבסיסה אינה רציונלית כשם שרצונו של אדם איננו רציונלי - וזה לא "כשם" בגלל שזה אנאלוגי לו - אלא משום שמשם היא נובעת. כתבתי לך על ההבדל המשמעותי בין אמונה (שכאמור במהותה איננה רציונלית) בעלת היתכנות במציאות, לבין אילוזיה. אמונה בדבר שאינו אלא פיקציה. וזה לא ק'שור לדת. משיגנע קופ באמת יכול להאמין שהאהיל שבחדרו נגלה אליו. נו, מה מבדיל בינו לבין אלו שאינם מאושפזים עימו - היינו רוב האנושות. לכאורה, שום דבר. כל בני חלד מאמינים בדבר מסויים, ולא רק מאמינים אלא מוכנים ליטול את חייהם וחיי אחרים עבור כך, ואמונתם זו הי אי רציונלית, מה מבדיל בינם לבינו? (שזה אגב קשור למושגי יסוד בקטיגוריות החשיבה ונדון עוד בימי אריסטו ואפלטון במושגי הדוקסה (ההשערה) והאפיסטמה (אז ידע, ובימינו תחושה של ידע, וייתכן כי גם אריסטו חשב כך) של שניהם, והמחלוקת ביניהם). ובקיצור למה המשוגע משוגע? אז יש כללים שבאמת לא נאריך בהם שנדונו רבות בהגות על נושא זה (קאנט מונה שלושה כללים, שוודאי ידועים לך ונוסף עליהם אותו Gemeinsinn - כושר שיפוט אסתטי וכו', אני לא רוצה להכנס לכל זה כי זה ילאה ויאריך והרי אתה נוקט בשיטת "ויאמר לקוצרים ה' עמכם", בכל אופן, ברור לך שיש הבדל בין אדם המאמין בפיקציה ובין אדם המאמין באמונה בעלת היתכנות במציאות הכלל אנושית, וכל מאבקי עימך הוא, בפרפראזה לכבוד אכסניה, לחלץ את אמונתם של אנשים, ואמונת בדת ישראל בכלל, מטלפיה של הפיקטיביות. והמאמין איננו משוגע ואינו אינו לוקה בנפשו. ואילו אתה, בין במשים ובין שלא, מחייב את היהדות ההיסטורית כולל חז"ל שחשבו על אמונתם לבעלי פיגור מנטאלי. לא רק שאינני מסכים לכך, אלא פשוט זה אינו נכון.
את מה שחז"ל כותבים בפירושיהם על עניין מעמד הר סיני - ואתה חושב שאתה מבין אותם לאשורם אפנה אותך למורה בהקדמה לפירוש המשניות (שכבר מאסתי לצטט משם) בנוגע לרש"י, קרא את הקדמתה של נחמה ל' על פרשות השבוע ודרכו של רש"י בפירוש הגשמתי. דברים יפים מאוד מאוד.
את הרמב"ם, במחילה, לא הבנת.
אתה משיק תמיד לעניין, מצוי בו תדיר, וטרם צלחת את הרוביקון הנימתי (וכשערה הוא) להבין את הדבר לאשורו. תגובתך זו, אשר בשינויי נוסח קלים (ומשמעותיים) יכולה הייתה להיות תגובתי שלי - היא זו המבדילה בינך לביני, והיא זו שגורמת להגיע למסקנות מופרכות. אתה מנתח את הדבר, מורה על העובדות, ואופס.. מגיע למסקנה שגויה מהן עצמן.
בוודאי שאמונה בבסיסה אינה רציונלית כשם שרצונו של אדם איננו רציונלי - וזה לא "כשם" בגלל שזה אנאלוגי לו - אלא משום שמשם היא נובעת. כתבתי לך על ההבדל המשמעותי בין אמונה (שכאמור במהותה איננה רציונלית) בעלת היתכנות במציאות, לבין אילוזיה. אמונה בדבר שאינו אלא פיקציה. וזה לא ק'שור לדת. משיגנע קופ באמת יכול להאמין שהאהיל שבחדרו נגלה אליו. נו, מה מבדיל בינו לבין אלו שאינם מאושפזים עימו - היינו רוב האנושות. לכאורה, שום דבר. כל בני חלד מאמינים בדבר מסויים, ולא רק מאמינים אלא מוכנים ליטול את חייהם וחיי אחרים עבור כך, ואמונתם זו הי אי רציונלית, מה מבדיל בינם לבינו? (שזה אגב קשור למושגי יסוד בקטיגוריות החשיבה ונדון עוד בימי אריסטו ואפלטון במושגי הדוקסה (ההשערה) והאפיסטמה (אז ידע, ובימינו תחושה של ידע, וייתכן כי גם אריסטו חשב כך) של שניהם, והמחלוקת ביניהם). ובקיצור למה המשוגע משוגע? אז יש כללים שבאמת לא נאריך בהם שנדונו רבות בהגות על נושא זה (קאנט מונה שלושה כללים, שוודאי ידועים לך ונוסף עליהם אותו Gemeinsinn - כושר שיפוט אסתטי וכו', אני לא רוצה להכנס לכל זה כי זה ילאה ויאריך והרי אתה נוקט בשיטת "ויאמר לקוצרים ה' עמכם", בכל אופן, ברור לך שיש הבדל בין אדם המאמין בפיקציה ובין אדם המאמין באמונה בעלת היתכנות במציאות הכלל אנושית, וכל מאבקי עימך הוא, בפרפראזה לכבוד אכסניה, לחלץ את אמונתם של אנשים, ואמונת בדת ישראל בכלל, מטלפיה של הפיקטיביות. והמאמין איננו משוגע ואינו אינו לוקה בנפשו. ואילו אתה, בין במשים ובין שלא, מחייב את היהדות ההיסטורית כולל חז"ל שחשבו על אמונתם לבעלי פיגור מנטאלי. לא רק שאינני מסכים לכך, אלא פשוט זה אינו נכון.
את מה שחז"ל כותבים בפירושיהם על עניין מעמד הר סיני - ואתה חושב שאתה מבין אותם לאשורם אפנה אותך למורה בהקדמה לפירוש המשניות (שכבר מאסתי לצטט משם) בנוגע לרש"י, קרא את הקדמתה של נחמה ל' על פרשות השבוע ודרכו של רש"י בפירוש הגשמתי. דברים יפים מאוד מאוד.
את הרמב"ם, במחילה, לא הבנת.
מסורת, מסורת, מסורת !
בפלנטה הדתית, אי אפשר להמעיט בערכה של המסורת האמונית, ומבחינת המאמין הדתי - המסורת היא היא התיל המוזהב המחזיק את התכשיט, היא המצע האמוני שסביבו שזורים כל נצנוצי חרוזי הפרפראות הנלווים מדור דור, ממשה ועד משה ועד מושיקו בשוק מחנה -יהודה.
התגלות,
מעשי ה',
קיום מצוות,
בפרפראזה ובעוות קל לתפארת המליצה :
" ..ר' אשר בני, חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר לך.
אמר לו: ואתה למה לא חזרת לך?
אמר לו: אני שמעתי מפי המרובין והם שמעו מפי המרובין, אני עמדתי בשמועתי והם עמדו בשמועתן אבל אתה שמעת מפי היחיד ומפי המרובין, מוטב להניח דברי יחיד ולאחוז בדברי המרובין .... מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך... "
(על-סמך עדויות פ"ה, מ"ז).
בפלנטה הדתית, אי אפשר להמעיט בערכה של המסורת האמונית, ומבחינת המאמין הדתי - המסורת היא היא התיל המוזהב המחזיק את התכשיט, היא המצע האמוני שסביבו שזורים כל נצנוצי חרוזי הפרפראות הנלווים מדור דור, ממשה ועד משה ועד מושיקו בשוק מחנה -יהודה.
התגלות,
מעשי ה',
קיום מצוות,
בפרפראזה ובעוות קל לתפארת המליצה :
" ..ר' אשר בני, חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר לך.
אמר לו: ואתה למה לא חזרת לך?
אמר לו: אני שמעתי מפי המרובין והם שמעו מפי המרובין, אני עמדתי בשמועתי והם עמדו בשמועתן אבל אתה שמעת מפי היחיד ומפי המרובין, מוטב להניח דברי יחיד ולאחוז בדברי המרובין .... מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך... "
(על-סמך עדויות פ"ה, מ"ז).
עכשיו אומר אני לך: לא אמרת דבר, אבל... אמרת הכול!!!
דבריך המעטים מאוד בתגובתך זו, הם בעלי משמעות גדולה מאוד שאם אמרתם בשעתם (לפני מספר שבועות ויותר ) היה נחסך מאיתנו דיאלוג זה בו חזרנו על דברינו רצוא ושוב. ודבריך אלו מסבירים (לא רק יכולים להסביר, אלא ממש מסבירים) כיצד אנשים מאמינים בדבר שלא רק שלא חשבו עליו, אלא ייתכן והם מכוונים את עצמם (וניתן אפילו לומר מצווים שלא לחשוב עליו) ובכל זאת להצילם מחרפת ביזיון ודופי ובעיקר, בעיקר, להשאירן על תקן מאמינים ולא הוזים!.
ואכן, רוב רובם של המאמינים בדורות הקודמים ובימינו, מאמינים בזו הדרך ובזה האופן - ואין באמונתם דופי. אם כן, מהי אמונתם זו? זוהי אמונתם באמונת אבותיהם, ואמונת אבותיהם באמונת אבותיהם הם וכו' וכו'. ודבר זה הוא לא "הנצחת הבערות", כפי שסוציולוגים ופילוסופים אתאיסטיים מנסים להעלות (והבולט שבהם ניטשה) אלא בעל היתכנות אמונית גם במובנה "הפילוסופי", אם תרצה. וכאן אמרת הכול!!!!
אבל,
גם לא אמרת דבר!
משום, שכאן ניסחת את היהדות האמונית כאמונת אבותינו, ולא כאמונת אלוהים.
הסבר:
בו ברגע שאדם אינו מעניין באמונת אבותיו (ולא משנה כרגע טעמו, שגם כך אין טעמו טעם) ומתחיל לחשוב על אמונה זו, וייתכן לומר כי הוא אינו יכול שלא לחשוב אחרת, אימתי שאין רצונו באמונת אבותיו, הרי שמהר מאוד הוא יגיע לפי דבריך בתגובות הקודמות לאנטינומיות ופרדוקסים ופורליגזמים שהופכים את אמונת אבותיו לאיוולת שאין בה אלא אף לא אילוזיה. ולא רק אדם שאין רצונו בלהאמין באמונת אבותיו, אלא גם אדם שרצונו באמונה זו, ונתקל בשאלות הנשאלות בנושא זו ומעמתות אותו עם הנושא הזה - בדיוק כפי שהיה בשיחתנו, ובדיוק כפי שהיה לפני אלפי שנות, עת נחשפו לשאלות אלו, גם אז המאמין באמונת אבותיו ייצטרך לאתגר זאת במחשבה ולהתחיל לחשוב האם אמונת אבותיו היא אמונה באלוהים! וכאן מגיעים לנקודת המוצא, ידידי (שכאמור רק אדם המעומת עם חשיבה זו יכול להגיע אליה) ומתחילים לחשוב על הדבר הזה בכל קטיגוריות החשיבה שעולות על דעתך תוך הכפפה לכללי הלוגיקה והרציונליות החשיבתיים המוכרחים והכפויים על על אדם, וכאן נשאלת השאלה הפונדמנטלית שהיא עיקר כל דיוננו זה ובקודמיו, האם האמונה באלוהים היא פיקציה, או בעלת ערך אמוני. האם היא מיתולוגיה או תיאולוגיה. האם היא שקר גדול, או בעלת היתכנות אמת! (במשמעות הנוקבת של אמת). וכאן נדרשים האנשים החושבים לחשוב על הדבר הזה ולראות האם יש בו ממש, אם איין. הבמחשכים ובמסתרים, או שמא במוארים ובגלויים. וניתן לומר שאין זו בקשה לחשוב על הדבר גרידא, אלא כאמור דרישה מחכמינו והיא מנוסחת בארבע מילים במילי דאבות: "ודע מה שתשיב לאפיקורס"!
כל עוד נשאת ונתת עימי במשא ומתן של אמונה באלוהים, וטענת כי ההמון מאמין באלוהים כפי שהוא מבין אותו מתוך המקרא, חז"ל, מדרשים ודרשות, לא אמרת דבר! ובחרב מקלדתי ניסיתי לחלץ את חז"ל ואת גאונינו, ראשונים כאחרונים, ואת רוב היהדות ההיסטורית, מרדידות זו. אך בו ברגע שאמרת כי היהדות ההיסטורית מאופיינת ברובה על ידי מאמינים באמונת אבותיהם, ובמילה אחת ממצה: מסורת (וטוב מאד שהטעמת אותה שלוש פעמים שהיא עיקר) אמרת הכול!!! וכאן לא רק שאינני חלוק עליך אלא מחזיק ומחרה אחריך, ולא עוד אלא שאני סבור שאין זו אמונה פיקטיבית אלא היא בעלת היתכנות ובאפשר (ואינה כאמור, "קידוש הבערות") אלא משמעותה גדולה לאין ערןך.
דבריך המעטים מאוד בתגובתך זו, הם בעלי משמעות גדולה מאוד שאם אמרתם בשעתם (לפני מספר שבועות ויותר ) היה נחסך מאיתנו דיאלוג זה בו חזרנו על דברינו רצוא ושוב. ודבריך אלו מסבירים (לא רק יכולים להסביר, אלא ממש מסבירים) כיצד אנשים מאמינים בדבר שלא רק שלא חשבו עליו, אלא ייתכן והם מכוונים את עצמם (וניתן אפילו לומר מצווים שלא לחשוב עליו) ובכל זאת להצילם מחרפת ביזיון ודופי ובעיקר, בעיקר, להשאירן על תקן מאמינים ולא הוזים!.
ואכן, רוב רובם של המאמינים בדורות הקודמים ובימינו, מאמינים בזו הדרך ובזה האופן - ואין באמונתם דופי. אם כן, מהי אמונתם זו? זוהי אמונתם באמונת אבותיהם, ואמונת אבותיהם באמונת אבותיהם הם וכו' וכו'. ודבר זה הוא לא "הנצחת הבערות", כפי שסוציולוגים ופילוסופים אתאיסטיים מנסים להעלות (והבולט שבהם ניטשה) אלא בעל היתכנות אמונית גם במובנה "הפילוסופי", אם תרצה. וכאן אמרת הכול!!!!
אבל,
גם לא אמרת דבר!
משום, שכאן ניסחת את היהדות האמונית כאמונת אבותינו, ולא כאמונת אלוהים.
הסבר:
בו ברגע שאדם אינו מעניין באמונת אבותיו (ולא משנה כרגע טעמו, שגם כך אין טעמו טעם) ומתחיל לחשוב על אמונה זו, וייתכן לומר כי הוא אינו יכול שלא לחשוב אחרת, אימתי שאין רצונו באמונת אבותיו, הרי שמהר מאוד הוא יגיע לפי דבריך בתגובות הקודמות לאנטינומיות ופרדוקסים ופורליגזמים שהופכים את אמונת אבותיו לאיוולת שאין בה אלא אף לא אילוזיה. ולא רק אדם שאין רצונו בלהאמין באמונת אבותיו, אלא גם אדם שרצונו באמונה זו, ונתקל בשאלות הנשאלות בנושא זו ומעמתות אותו עם הנושא הזה - בדיוק כפי שהיה בשיחתנו, ובדיוק כפי שהיה לפני אלפי שנות, עת נחשפו לשאלות אלו, גם אז המאמין באמונת אבותיו ייצטרך לאתגר זאת במחשבה ולהתחיל לחשוב האם אמונת אבותיו היא אמונה באלוהים! וכאן מגיעים לנקודת המוצא, ידידי (שכאמור רק אדם המעומת עם חשיבה זו יכול להגיע אליה) ומתחילים לחשוב על הדבר הזה בכל קטיגוריות החשיבה שעולות על דעתך תוך הכפפה לכללי הלוגיקה והרציונליות החשיבתיים המוכרחים והכפויים על על אדם, וכאן נשאלת השאלה הפונדמנטלית שהיא עיקר כל דיוננו זה ובקודמיו, האם האמונה באלוהים היא פיקציה, או בעלת ערך אמוני. האם היא מיתולוגיה או תיאולוגיה. האם היא שקר גדול, או בעלת היתכנות אמת! (במשמעות הנוקבת של אמת). וכאן נדרשים האנשים החושבים לחשוב על הדבר הזה ולראות האם יש בו ממש, אם איין. הבמחשכים ובמסתרים, או שמא במוארים ובגלויים. וניתן לומר שאין זו בקשה לחשוב על הדבר גרידא, אלא כאמור דרישה מחכמינו והיא מנוסחת בארבע מילים במילי דאבות: "ודע מה שתשיב לאפיקורס"!
כל עוד נשאת ונתת עימי במשא ומתן של אמונה באלוהים, וטענת כי ההמון מאמין באלוהים כפי שהוא מבין אותו מתוך המקרא, חז"ל, מדרשים ודרשות, לא אמרת דבר! ובחרב מקלדתי ניסיתי לחלץ את חז"ל ואת גאונינו, ראשונים כאחרונים, ואת רוב היהדות ההיסטורית, מרדידות זו. אך בו ברגע שאמרת כי היהדות ההיסטורית מאופיינת ברובה על ידי מאמינים באמונת אבותיהם, ובמילה אחת ממצה: מסורת (וטוב מאד שהטעמת אותה שלוש פעמים שהיא עיקר) אמרת הכול!!! וכאן לא רק שאינני חלוק עליך אלא מחזיק ומחרה אחריך, ולא עוד אלא שאני סבור שאין זו אמונה פיקטיבית אלא היא בעלת היתכנות ובאפשר (ואינה כאמור, "קידוש הבערות") אלא משמעותה גדולה לאין ערןך.
חיים פרידמן1
New member
נו, רש"י כותב שלא ירד ממש אלא השמיים וכיסא כבודו ירדו
ותראה איך האור החיים הקדוש כותב על זה בפרוש: "עוד ירצה על פי דבריהם ז"ל שאמרו כתוב אחד אומר מן השמים... מלמד שהרכין ה' שמים העליונים... והציען על גבי ההר ודבר עמהם עד כאן. וזהו שיעור הכתוב וירד ה' על... פירוש לא ירד ממש, אלא למעלה, כרמוז בתיבת על, ושמיו מקום מצבו היו נוגעים אל ראש ההר.
ותראה איך האור החיים הקדוש כותב על זה בפרוש: "עוד ירצה על פי דבריהם ז"ל שאמרו כתוב אחד אומר מן השמים... מלמד שהרכין ה' שמים העליונים... והציען על גבי ההר ודבר עמהם עד כאן. וזהו שיעור הכתוב וירד ה' על... פירוש לא ירד ממש, אלא למעלה, כרמוז בתיבת על, ושמיו מקום מצבו היו נוגעים אל ראש ההר.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.