מעניין למה המאוהבים במש´ לייבוביץ

[ד.ר. דוליטל]

ומה כן המניע שלך? האם "עובד את

האלוקים" במובן של קיום תרי"ג מצוות? אגב מה בדיוק מצאו בספר דניאל?

 

[sandchicken]

תמיד האמנתי באלוהים (במובן המסורתי)

ואז הבנתי שהמשמעות של זה היא במצוות (זה היה עוד לפני שקראתי את ליבוביץ), לאט לאט החלתי לקיים מצוות (ליבוביץ עזר לי במיוחד לקבל את התושב"ע ולהבין שאין קשר בין מדע לדת). בקשר לספר דניאל תבדוק באנציקלופדיה המקראית.

 

[nun]

מסכים עם הד"ר

שבאמת יש לתורתו של ליבוביץ´, מעין סם מרגיע לכל מי שלא מקיים מצוות. שכן ליבוביץ´ עומד לימינו בנסיון של מתנגדיו, לומר לו שזוהי הדרך "האמיתית", או "המועילה", או שהוא צפוי לעונש וכדו´ (מה שרווח אצל רוב הרטוריקנים הדתיים למיניהם). מאידך, ליבוביץ´ הציג אידיאל שהוא קשה להשגה, והוא עצמו חוזר ואומר, שמעטים הם אלה שזוכים להגיע אליו בפועל, וזו הסיבה שבגללה אין הרבה אנשים הולכין בדרכו, זה פשוט לא נתפס על ידי האדם הממוצע להשתחרר מהחומרנות שלו. את הדין וחשבון על כך האדם צריך לתת לעצמו ולאלוהיו ולא לליבוביץ´, מה הוא אשם שלהאמין זה קשה. מה מעלה או מוריד ה"ניפוף" הזה בהגותו של ליבוביץ´, מתורתו עצמה?

 

[סוף דבר הכל נשמע]

חברים , אתם מתפרצים לדלת פתוחה

הרי ברור שהגותו הדתית של ליבוביץ תהיה מקובלת גם על חילונים רבים זאת ועוד, גם גם שהגותו של ליבובוחץ היא היחידה שתוכל להיות מקובלת על חילונים רבים ואסביר למה- כל השיטות הדתיות, מן הפונדמנטליסם היהודי המכחיש את המדע המודרני ומציג "ראיות" ראיות כביכול לגילגולי נשמות לחזרה מן המתים ולניסים למיניהם ועד לקבליים המיסטיקנים הקובעים גורלות זורקים לחשים וכשפים, ואין צורך להרחיק לרדיקליזם הזה (שבינינו הוא לא כ"כ רדיקלי) אלא אפילו לרבנים ה"רציונליים" יחסית הרואים במאורעות כלשהם יד אלוהים..עונש ושכר שאלוהים נותן למאמיניו - וכמובן את ארץ ישראל כ"אתחלתא דגאולה" כל אלה הם הגויות (או הזיות) הניתנות לבדיקה , וכל אלה אינם עומדים במבחן המציאות! הייתם מצפים שחופשיים רציונליים בעלי שכל בקודקודם יאמצו שיטות דתייות המכחישות את המדע, עוסקות במיסטיקה או מתעסקות בניסים מן השמיים שנועדו להטיב לנו..? ברור שלא...! אז למה התמיהה על זה שהגותו הדתית של ליבוביץ היא היחידה שאומצה ע"י חילונים? (דרך אגב אני ממשפחה ומרקע דתי - אנני חילוני שהכיר את הדת דרך ליבוביץ)

 

[ירון ניסן]

הגותו הפוליטית בלבד

לפני שהופכים את ליבוביץ לפילוסוף ש"מתאים" לחילונים יש לזכור שהוא לא חידש כלום בפילוסופיה. הוא היה גאון ובעל יכולת התבטאות מצוינת, וזה מה שהעלה את קרנו הפילוסופית. חוץ מזה, חידושו היה ביסוס היהדות על הפילוסופיה המודרנית (- ולא פיתוחה של זו).

 

[nun]

לא יעלה על הדעת

אמנם זה לא עולה על דעתך, אבל מה לעשות. אין שום ערך מבחינת ההלכה לספונטיות שלך. ההלכה לא דורשת ממך לשמוח בפקודה, כי אם לקיים מעשים מסויימים, שכבר פרטתי, שהם הם "שמחה" או "עונג" ואם קיימת אותם ולא התענגת או שמחת בכלל, הרי שמלאת את המצווה במלואה. ומה זאת אומרת "הרמב"ם לא חולק על הפסוקים", הרי הצורה שבא אתה מפרש את הפסוקים אינה דרך ההלכה לפרש אותם. כיצד ניתן לצוות על עונג בכלל או שמחה, ואם קרה לי משהו איום או סתם אני יצור דיכאוני? על כרחך שאם יש איזו משמעות הלכתית לפסוקים אלו אזי שאין הם קשורים לרגשותיך הסובייקטיבים אלא למעשים אובייקטיבים.

 

[ד.ר. דוליטל]

הגישה העקרונית שלך מקובלת עלי

כשהיא לא קיצונית ומוחלטת כמו שלייבוביץ מציג אותה. איש לא חולק על הערך שבקיום מצוות לשמן. שלא ע"מ לקבל שכר, ומתוך אהבה ולא מתוך יראה. אני שולל את הרדיקליות בעניין הזה. סוף סוף אני בעצמי מקיים את המצוות ומחנך עליהם. ולא בא לי לוותר סתם כך על הדיבידנדים שבעולם הזה.גם אם זה לא התכלת וכו´ וכמו שאמרתי לך אני פשוט לא חושב שאלוקים ברא את העולם הזה רק בשביל הרשעים... לגבי מה שכתבת על השמחה והעונג ועל הכימות. ורק אם עשית בדיוק כפי שצוות - קיימת את המצווה, לדבריך מי שנגעל מדגים למשל לא יעזור לו חייב לאכול דגים בשבת! עונג או לא עונג תעשה מה שאומרים לך!? במורה נבוכים כותב הר´ קאפח זצ"ל ב"דברים אחדים" אדלג על דברים מסמרי שיער למען נפשם העדינה של חסידי לייבוביץ.. "....עלול האדם להיות חיצוני שומר מצוות בלי שירגיש בכך, (יש לך מושג למי מתכוון?..) אשר לדעת רבינו עצם עשיית אותן המצוות באברים החיצוניים ללא ידיעת המצווה בהן וללא ידיעת מהותן *ומטרתן* אינן אלא כפי הגדרת רבינו בח"ג פנ"א כמי שחופר גומה בקרקע וכמי שחוטב עצים מן היער מבלי להתבונן בעניין אותו המעשה, ולא ממי בא ולא מה תכליתו" אז אם אומרים לך: "וקראת לשבת עונג" פירושו מטרת המצווה עונג! ויש ערך ועוד איך לעונג הסובייקטיבי שלך (במידת האפשר והמותר) רגע ואפוא החתול?

 

[nun]

שוקו ולחמניה

אתה יכול להסביר לי איך יוצא מתורתו של ליבוביץ´ שרק הרשעים נהנים בעולם הזה, אם אתה אדם שיודע להינות אז אתה תהנה, מה לזה ולמצוות? אני למשל נהנה מאוד לאכול בשר על האש אחרי זה שותה קפה שחור עם סגריה, ועושה גררררר, מה לזה ולברכת "בורא נפשות" שאני מברך מתוך ציות להלכה. (שכן אני לא אוהב את זה עם פיתה). ההנאה תלויה במה שקורה בפועל במציאות. מה לזה ולכוונה בשעת קיום מצוות האל. תקיים מצוות "עונג שבת" מתוך הרצון לקיים מצווה, תוך שאתה יודע שמטרתה לגרום לעונג (כשלמעשה מטרתה היא השבת וזכירתה - בניגוד למימרא המפורסמת של ´אותו האיש´ שאמר: "השבת נעשה בעבור האדם ולא האדם בעבור השבת" מרקוס 2,27), ואח"כ תתענג כמה שאתה רוצה זה לא עושה אותך רשע. תקיים מצוות "גמילות חסדים" מתוך כוונת קיום מצווה, תוך שאתה יודע שהיא תגרום תועלת למישהו, ושלכך היא חותרת,ומותר לך לחייך אח"כ ולהיות מבסוט שגרמת לו שמחה ובצדק, זה לא עושה אותך עובד שלא לשמה, זה רק מוכיח שאתה בן אדם נורמלי שחוקי הפסיכולוגיה, שהם חלק מהטבע הכפוי עלינו, מתפקדים אצלו. אם אתה מקיים את המצוות כי אתה מעוניין בדיבידנדים, אז אתה מקיים את המצווה לא כשהאל ותורתו בתודעתך, אלא צרכיך. ואני לא אומר לך שאין לך את הזכות לחשוב על צרכיך, אבל אני יכול לומר שאין המעשים שלך בעלי ערך דתי, ואתה עומד לפני ה´, כמו ילד בקייטנה שעומד בתור לחלוקת שוקו ולחמניה. אך כל זה אינו אומר שאם אתה מקבל שכר על מעשיך אז שלמעשיך אין ערך דתי - הכל תלוי בכוונה. וכמו שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה פ"י ה"ג "עושה האמת, מפני שהיא אמת, וסוף הטובה לבוא בגללה". ולעניין ציטוטך מהר´ קאפח: האם אדם כשהוא עושה מצווה ומפנה את כל תודעתו וצרכיו ומעמיד את עצמו רק מול אלוהיו, נכלל תחת ההגדרה "כמי שחופר גומא בקרקע". כלום מי שתופס את המצווה בשעה שמקיימה, כביטוי היחידי להיותו עומד לפני ה´ ולפניו בלבד, איננו יודע "עניין אותו המעשה, ממי בא ומה תכליתו" אתה מניח שעניין אותו המעשה הוא התועלת שנובעת ממנו, ואילו הרמב"ם בפרק שציטטת כותב שורות ספורות קודם לכן: "דע כי כל מעשה העבודות האלו כולם...ועשות שאר המצוות אין תכלית כוונתן- רק להתלמד להתעסק במצוות האל ית´ ולהיפנות מעסקי העולם, וכאילו התעסקת בו ית´ ובטלת מכל דבר זולתו." -עניין אותו המעשה = קיום מצווה לשם קיום מצווה (לשמה) ובשעת קיומה ביטול כל דבר חוץ מהאל - כולל שוקו לחמניה, ושאר דבידנדים. לא שהרב קאפח הוא אוטוריטה בפירוש הרמב"ם, אבל אתה יכול לגלות מהם הדברים שחסכת מכולנו. (לא מצאתי כלום בשש עשרה השורות הללו, שיסמר את שערי, [עליו השלום]) אין חובה לאכול דגים בשבת,[אלא שבמידה וכן אוכל - זה חייב להיות גפילטעפיש] ומי שלא אוהב דגים שייתן אותם לחתול שלו.

והרי לך חתול (שהמחשב שלו מסרב לתת אייקונים לכותרות).

 

[ד.ר. דוליטל]

שבוע טוב, חזרתי.

אחרי יצירתך המופתית "שיחה עם ליבוביץ על חתולים" ולאחר שחברינו בפורום (אלה שקראו את מה שכתבתי,) הודו לי בשתיקה שאכן אין בנמצא אדם שומר מצוות שיכול לקבל ציון עובר אצל ליבוביץ. נתקלתי לתדהמתי במאמרך, בד"ה.. "שוקו ולחמנייה" והתודעתי למידותיך התרומיות. "ואירא כי עירום אנוכי ואחבא". מי ייתן ויכולתי לאחוז בשולי גלימתך או לקבל טיש או מים שכב´ ברך עליו! לקח לי הרבה זמן להתאושש. עזרה לי גם העובדה שהיה לי פאציינט קשה. -מי אומר אפוא שאין השגחה!- עוזרי הנאמן עשה לי סנקציות. מתברר שמעולם לא עבד לשמה. הגולם הזה.. הישלתי את נעלי מעל רגלי, ובדחילו ורחימו הכנתי עצמי לראיון קצר עם כב´ האדמו"ח (אדונינו מורינו וחתולינו) ובכן שאלה ראשונה: "רציתי לשאול אותך.." האם האל לפי לייבוביץ יש לו קשר או עניין בעולם הזה. או האם שומע תפילה לשנות מצבים פרטיים או כלליים וכד´.

 

[nun]

שיר לד"ר ../images/Emo54.gif

הוי בני אנוש עשיתם לי כאב ראש חי שפמי הקדוש את אלוהים כנראה לא מעניין כלום וניטשה צדק הוא מת...משעמום הוי בני חווה עשו נא לי טובה ותגרדו לי בפרווה מה זה אלוהים לא יודע וזה לא חשוב העיקר לעשות את מה שכתוב הוי חסרי זנב תלכו מפה עכשיו לישון אני חייב כואב לי בלבלב בעולמו של אותו חוזה הרעיון הבסיסי כזה: אמור על אלוהים מעט ועשה למענו הרבה [לסבתי אגב קוראים גיטל] ולא אמור הרבה ודו ליטל. נ.ב הוי קופים משודרגים האכילוני בדגים מי שהעמיק חקר ידע שהסיפור על סבתי הוא שקר.

 

[יחיאב]

קח ../images/Emo19.gif , מגיע לך! צא מ../images/Emo64.gif

 

[ד.ר. דוליטל]

כשייטב לך תרחיב קצת. כמה מהחרוזים

שהבאת לא רעים, אבל "ממך מצפים ליותר" תתפלא אבל אני מסכים עם נטשה. אלוהים שלו אכן מת. אך מה עם אלוקים שלנו? וכיצד נדע עליו ועל רצונותיו אם על עצמנו בקושי יודענו. רפואה שלימה. ארמו"ח יקר!

 

[nun]

למה לכעוס?

לא עניתי ברצינות, כי לא חשבתי שאתה שואל ברצינות. עד כמה שאני יודע לאל של ליבוביץ´, כמו זה של הרמב"ם, אין שום משמעות קוגנטיבית, כך שאנחנו לא יכולים לדבר כלל על "רצונותיו" "שמיעתו" וכו´, לאל של ליבוביץ´ יש מקום רק במישור ההכרעה הרצונית לקיים תורה מצוות, מתוך הכוונה לקיים את מצוות האל. זה נשמע פרדוקסלי מבחינה לוגית, וליבוביץ´ מודה בכך. אך הוא טוען שאין זה פרדוקס דתי (ראה מאמרו של אסא כשר על פרדוקס זה, עיון ל"ו, ותגובתו של ליבוביץ´ למאמר, שם) לדעתו ההכרעה הרצונית לקיים מצוות, ולא להשתעבד לשום דבר בעולם, היא היא (!!!) האמונה באל - במובן זה ניתן לטעון שהאל מייצג מבחינתו את כל מה שאיננו העולם,אך לא רק מבחינת השכל אלא גם מבחינה ערכית(!). על כן מבחינת השכל - אלוהים הוא מושא הכרה שאיננו בעולם - דהיינו ניתן לתופסו שכלית כשלילה בלבד. (כמו אצל הרמב"ם) ומבחינת הרצון - אלוהים הוא מושא הרצון שאיננו בעולם - דהיינו הוא מושא ההשתעבדות שאיננו השתעבדות לעולם. השתעבדות כזו כמו כל אקט רצוני אחר איננה ניתנת לנימוק, והיא יכולה לבוא לידי ביטוי רק אם אתה בוחר לקיים מצוות, שבכוונתך בעת קיומם אתה אינך משעבד עצמך לשום דבר בעולם, אלא למה שאיננו העולם (שזה כאמור אלוהים בכבודו ובעצמו) . ככה נראה לי לעת עתה. דרך אגב לתפיסה זו יש מהלכים בהגות היהודית קודם לליבוביץ´.

 

[nun]

תיקון טעות.

מאמרו של אסא כשר נמצא בעיון כ"ו.[כמו מאמרים נוספים על הגותו, ותגובותיו אליהם, בין השאר מאמר של נשיאת האתר, ותגובה בקורתית (באופן חלקי) של ליבוביץ´ עליו]

 

[ד.ר. דוליטל]

מה הבדל בין פארדוקס לקשקוש?

כועס? חס וחלילה! לא כל יום נולד חתול כזה אנטלגנטי.. אז ילמדינו רבינו מה ההבדל בין פארדוקס לקשקוש? תחשוב על בית משפט שכל התיק מבוסס על פראדוקס.. אם כל הדת (לא מצוה אחת.) נשענת על פארדוקס הרי לך סיבה נוספת מדוע לייבוביץ מוצא אוזן קשבת דווקא אצל כאלה שאינם שומרי מצוות. את פארדוקסו לוקחים ואת פלפוליו זורקים. היזכרת את אסא כשר הוא דוגמא מצויינת. אפשר שליבוביץ מרגיש חרות שאין דוגמתה בקיום המצוות (רגע ומה עם ה"לשמה"?)ואולי דווקא בגלל הפרדוקס. שאיננו מחוייב לחוקים כל שהם כולל לחוקי הלוגיקה זאת כמובן זכותו. אך מה יהיה על מי שההגיון הזה לא מקובל עליו? אגב היכן אתה רואה זאת בהרמב"ם.

 

[nun]

על ערכים פרדוקסים וקשקושים (1)

השאלה היא, דוקטורי היקר, מהו מעמדה של הלוגיקה שבשמה אנו טוענים על דברים שהם קשקוש, מול הרצון והבחירה, שאנו מניחים (כמו שאנו מניחים את חוקי הלוגיקה). הרי בעצם היכולת לרצות משהו טמונה ההנחה שביכולתנו להתעלם מחוקי הלוגיקה, שכן הרצון איננו ניתן לנימוק רציונלי הוא "שובר" את המציאות ואת החוקים שהיא כפופה להם. על כן יש להבדיל בין השכל והתנאים שלו (חמורי הסבר) ובין הרצון. אני יכול לרצות משהו חסר כל ביסוס רציונלי, כי הרציונל למעשה לא עומד בבסיס שום הכרעה שלי. הטענה היא ש"אין זה פרדוקס דתי" בנויה, לדעתי, בדיוק על הבחנה זו. כלומר אמנם יש פרדוקס לוגי, אך הרצון (בין אם דתי בין אם אחר) לא כפוף למושג ה"פרדוקס" כלל, ששייך לתחום השכל. אבל זו עדיין לא תשובה טובה. כי אמנם ההכרעה לקיים מצוות היא הכרעה שאיננה זקוקה לשום צידוק רציונלי, ואם תשאל אותי: למה? אני תמיד אוכל לענות לך: ככה! (כמו כל הכרעה של כל אחד) אבל ברגע שאני אומר "אני עובד את אלוהים" אני לא רק מביע רצון אלא אני מנסח משפט מהתחום הקוגנטיבי הכפוף לחוקי הלוגיקה וההכרה. כי אמנם הרצון כפעולה לא כפוף ללוגיקה, אבל מושא הרצון כן תלוי בהכרה השכלית שלי ("אני רוצה אישה" – משמע שאני יודע אישה מהי, "אני עובד את אלוהים" – משמע אני יודע עבודה מהי ואלוהים מהו, וכן כל משפט שאנסח הוא תמיד כפוף לחוקי הלוגיקה וההכרה, שכן משפט הוא יצור קוגנטיבי). ולכן השאלה שנותרת היא האם לדבר על אלוהים כשלילה גמורה של כל מה שהוא יש, איננו פרדוקסקלי, האם "אלוהים איננו ניתן להכרה" או "אלוהים הוא מה שאין אני יכול לעולם לדבר עליו" אינם כי אם משפטים כמו "הג´נטומלו הוא ידידו הטוב ביותר של הגריזומט" או "הצעצור יותר כחול מאברום". (וכאן הדיון חוזר לרמב"ם בעל תורת התארים השליליים, ולכן הזכרתי את הבן של מימון). במידה ועצם מושג האלוהים כשלילה טוטלית הוא לא פרדוקסלי (ועל כך בהזדמנות אחרת), אז בהחלט אני יכול לומר אני מקיים את המצוות, מתוך כוונה (לא מנומקת) שלא לעבוד שום דבר בעולם, שום דבר בעולם = אלוהים. זאת בלי להתחייב לכך שהוא רוצה בכך או שהוא זה שציווה, או לכל הכרה אחרת (שכן היא הכרעה לא רציונלית) מלבד זה שאני כן יודע שאני לא רוצה במעשה זה לעבוד שום דבר שישנו בעולם (שזה לא מושג פרדוכסלי, על בסיס ההנחה שהנחנו) צרכים, טובת האדם, איחוד חתולי כל העולם וכו´. הסוד של העניין טמון בהגדרה השלילית של אלוהים, ואז אם אני מתכוון לא לעבוד שום דבר שאני מכיר כיש בצורה טוטלית, אז יש מובן לוגי לביטוי "עבודת אלוהים" מה גם שאין הצדקה לוגית לעבוד אותו. אם כן, כל מה שנותר לנו זה לברר האם אלוהים כשלילת הכל הוא מושג רציונלי. (ולשם כך בין השאר עלינו לקרוא ביחד את הרמב"ם) מבלבל? אל תתפלא אם גם אני לא מבין לגמרי את מה שכתבתי, אבל יחד עם זאת זה שווה מחשבה.

 

[ד.ר. דוליטל]

בוא נברר מה היה לנו שם...

ראשית אני אחרון שאכפיף את האמונה לחוקי הלוגיקה. לא אתן לדיקרט לחזור שוב על מעשהו!... קח לך פרפרזה על "אין דבר העומד בפני הרצון" במובן: שאם יש לך רצון אזי אתה עוקף כל בעיה או נימוק שכנגד. ועל הכל כמובן תכסה אהבה. כי הנמוקים באים לפני הרצון ואם הרצון בא קודם אזי אין לנו צורך בנמוקים. עד כאן הכל טוב ויפה. הבעיה שלי עם לייבוביץ שאומר פחות או יותר כך: יש איזה מציאות . אומרים שביקשה 316 בקשות. איש לא הוכיח שזה נכון, איש גם לא הוכיח שהיא בכלל קיימת. אבל בטוח שאין לה בבקשות האלה כל צורך. וגם לך לא יועילו מאומה. הילכך ובהתאם לזאת, עליך להתגברר.. כאררי..! ולקיים את כל הבקשות, כל ימי חייך. ואל נא תצפה לשום גמול כי אין גמול. ספק אם משהו משגיח במעשיך הדבר לא יהפוך אותך לאדם נעלה או מועיל יותר. כאשר בא רצון שכזה לאדם כל שהוא, "סבבה". ראינו איך אנשים מתאהבים (ככה) בלי כל רציונליות אבל הדבר הזה אמור להיות דת מחייבת ומחנכת. עם סנקציות חמורות ולא רק כשזה "בא לך". אמרת שהרציונל לא עומד להכרעה. אני לא בטוח. כי אם "בא לך" איזה דבר שלילי, אתה מכריע להעדיף את הרציונל מול הרצון השלילי למרות שהוא חזק מכל נמוק אחר. אני חושב מה שאמר "אין זה פרדוקס דתי" כיוון שהמושג דתי מכיל את המרכיב "אמונה" באחוזים גבוהים. עכשיו לך תסביר אמונה באמצעים לוגיים... אמונה גם, שיש פתרון לפרדוקסים למינהם כמו שאומרים תיק"ו. אני לא כ"כ מתלהב מהמשפט "לא לעבוד לעולם" וכו´ (חוץ מהיותו שורה בשיר נחמד..) מה התכוונת? שאם אתה עובד את ה´ (הגדרה שלילית) אז לא יהיה זה עבור העולם? כלומר ואז העולם לא יהנה ממעשיך? הרי אתה מתעייף אותו דבר לא חראם? דדאיסט אחד הציג מכונה ענקית ומסובכת שלא יוצרת כלום.. כמו שאומרים אצלינו "מכונה לשמה..." כנראה קרא הרבה לייבוביץ.. תכף משהו יאמר שאלוהים היה דאדאיסט... ואני אומר שלייבוביץ היה דדאיסט. מה אתה אומר? אפילו בכלר ואלייה לא חשבו על זה...

 

[nun]

אבל דוקטורררר....

לא הצלחתי לעקוב ממש אחרי מהלך דברך, אבל בדבר אחד אנו לא חלוקים: השיר "רוצה להיות מליונרררר לגוררר בדירת פאררררר..." הוא באמת שיר חביב, לא יודע משהו בקצב שלו עושה לי את זה. השאלה שלך המנוסחת היטב ומבטאת את תכונותיך הטובות כד"ר אופטימלי הדואג לבריאותם של פציינטיו "לא חרררראם?" היא שאלה מצוינת, שאין לי עליה תשובה. שאלת גם איך אפשר לחנך לדבר כזה? - אי אפשר לדעתי בימינו לצפות מאדם שיקנה את החבילה של ליבוביץ´ ככה כמו שהיא, ועל עצמי מה אני אגיד - נדפקתי עם תאוריה משומשת (יד אלוהים) שאי אפשר למכור אותה לאף אחד. אבל פרדוקס או קשקוש לא היה בסופו של דבר, רק רצון מוזר לקיים מצוות. ועוד דבררררר: מהו הדבר שעומד מול הרצון השלילי שלך? רציונל?! אם הד"ר אומר לי לא לעשן אז הבחירה היא למעשה בין שני ערכים: האושר שבעישון אקטיבי מול האושר שבבריאות (משעממת), אז אני בוחר בבריאות. למה? כי למעשה יש ערך אחר שהוא הרצון שלי וזה הרצון לחיות יותר? אבל למה אני רוצה לחיות יותר? והרי יש לי את הברירה שלא? למה כי... פפפפ...לא יודע עזוב אותי בחייך...ככה, או קיי!? האם יש שאלה על רצון כל שהוא שלא תסתיים בסופו של דבר בערך בסיסי שכבר אי אפשר לנמק אותו? הרציונל הוא רק בתיאור המציאות [מה יקרה אם תעשן, או מה יקרה אם תפסיק] אבל הבחירה עצמה בחשבון אחרון היא לא מנומקת. האמונה איננה ניתנת להסבר לוגי לא בגלל שהיא "אמונת לב", שאני יודע משהו בטוח באמיתתו או סתם מקבל על עצמי דעה על משהו באמצעים לא רציונליים. האמונה של ליבוביץ´ לא נמצאת בתחום הדעת כלל כי אם בתחום הרצון - ולכן אין מושג ההוכחה שייך לגביה.

 

[ד.ר. דוליטל]

על חווית ההכרעה.

שאלת מה הדבר שעומד מול הרצון השלילי שלי? ההכרעה! ויפה אמרת שכל שאלה על רצון מסתיימת בערך בסיסי שאי אפשר לנמק אותו. כלומר שדורש הכרעה. הטענה שאם יש רציונל, הוכחה, תועלת, אזי אין כאן הכרעה. או בלשונו של לייבוביץ מה הרבותא? ומכאן מסיק שמצוות צריכות להיות אך ורק לשמן, אותי כלל לא מעניינת הרבותא. לא כתוב בשום מקום שהדת היא אקרובטיקה נפשית וכד´. הוא גם סותר את עצמו הוא טוען שכל מעמד הר סיני והופעות הנביאים לא החזירו אף לא איש אחד למוטב, כלומר השכר והעונש והגילוי לא מאלץ את האדם לקיים מצוות. א"כ למה לשלול זאת? ולהפך הוא כמעט משבח את הגלות שגרם לעם ישראל להוציא את היצירות החשובות והמונומנטליות ביותר,ואת האמונה, ואת קדוש השם הגדולים. אולי המסקנה אם כן שדווקא הגלות מאלץ אותך להאמין במשהו, ואז נשאלת השאלה מה הרבותא? אני טוען אפוא, עם שכר ועונש עם רציונל עם מעמד הר סיני עם הנביאים. או בלעדי כל אלה תמיד קיימות התלבטויות והיכן שיש התלבטות יש הכרעה כך שחווית ההכרעה לא נחסכת ממך בכל מקרה.