מעניין שעוד לא הזכרנו את תקופת"הצנע

[11a2]

מעניין שעוד לא הזכרנו את תקופת"הצנע

כילד אני זוכר שכל הדודים והדודות היו באים אלינו לישוב לביקורים במיוחד בחופשים והיו משאירים את ילדיהם אצלנו. לימים הבנתי שזה היה בגלל שאצלנו היה כמעט הכל, פירות,ירקות,ביצים,חלב,ובעיקר בשר. היום במפגשים משפחתיים מורחבים הם לא מפסיקים להזכיר לנו את זה, והילדים של אז שהיום הם סבים וסבתות נזכרים בגעגועים בחופשות של אז.

 

[עיניים]

צנע... תפוח עץ במקום משחק מחשב...

כשסבא וסבתא היו באים אלינו לשישי-שבת, והיינו רצים לקראתם קילומטרים, היה סבא פותח את תיקו החום, שולף מתוכו בזהירות חבילה עטופה בניר אריזה (מהסוג בו היו אורזים את התפוזים), פותח אותה אט אט, ואז היה מתגלה תפוח העץ האדום והמבריק שהוא הצליח "להשיג" עבורנו, הנכדים... הוא היה מנקה אותו היטב בניר האריזה, ומגיש לנו אותו בהרגשת גאווה עילאית...... פעם - היה זה תפוח עץ, היום זה משחקי מחשב......

 

[פנטזיה נשית]

אצלנו בחצר

גידלו הורי עצים מכמה מינים ועשו ערוגת ירקות והקימו לול אני לא יודעת על מחסור בתקופת הצנע רק מסיפורים של אמא איך כל היום תימרנה כדי שיהיה אוכל נורמלי על השולחן

 

[שקדי]

צנע צנע..................

בתור ילד היה אצלי בלבול גדול בנושא מחסור אף פעם לא היה אצלנו אבל המזון היה מאד בסיסי למרות שגידלנו הכל כמעט לבד הורינו השתדלו מה שיותר למכור והיו מאד סגפנים בנושא מזון ובכלל בדיחה שרווחה אז אמרה שקיבוצניק אוכל עוף רק בשני מקרים או שהעוף הולך למות או שהחבר הולך למות................

 

[magy]

הצחקת אותי שקדי.........

או הפריץ , או הכלב......או היהודי.........מי שימות קודם.....

 

[זהבוש]

כשמדברים על צנע אני נזכרת אייך ../images/Emo48.gif ../images/Emo71.gif ../images/Emo71.gif

בבית הספר הודיעו להורי לא לשלוח אותי לפעמים עם הבגדים שהייתי מקבלת מדודותי בצרפת. ובעיקר עם זוג נעליים נעלי קרפ אדומות יפיפיות שאז גם קיבלתי וכמובן הייתי חייבת ללכת יום אחד איתם לבית הספר להשוויץ שקיבלתי אותן. ויום אחד זה כבר היה לפני הבת -מיצוה שלי קיבלתי שימלה לבנה יפיפיה, מתחרה, ממש עבודת יד ,שהיא כמובן שמרה לי אותה לבת מיצווה, שיהיה לי משהו מיוחד, ועוד כל מיני דברים מהסוג הזה, בקשר לאוכל אמנם היה מצומצם אבל אימי היתה אלופת העולם לסדר את השולחן כך שיחשבו שיש לנו מבחר עצום, אלופת הממצאים בכל מיני ווריאציות את האוכל, זה היה פשוט מקסים.

 

[magy]

הנייר הזה.....היה מיוחד מאד...

היה לו ריח שמאז , לא פגשתי כמותו.. אולי היה ספוג בחומר ריחני שמגן על התפוזים במשלוח לחו"ל באוניות איזה נייר עדין וריחני............

 

[עיניים]

לא רק ריח היה לו

היה לו גם רעש-רחש מיוחד כזה כשקימטנו אותו בכף היד. ובתור ילדים, עשינו גם שימוש פרודוקטיבי באיכות שלו... היינו עוטפים בניר הזה מסרק, ונושפים מבין שיניו בזמזום.... ואאלה, איזה שירים זמזמנו לנו דרכו, איזה יצירות מופת היו יוצאות לנו. איפה הזמנים ההם כאשר עוד ידענו להנות מחתיכת ניר קטנה ומסרק? משני מכסים של קופסת המשחה לצחצוח נעליים המחוברות בחוט "שפגאת" ששימשו לנו מה שנקרא ב"ז´רגון" של היום - "ווקי-טוקי" ? מארבע פיסות קטנות של עץ מהם המצאנו את משחק ה"מוטראס"? אין לי טענות. היתה לנו ילדות יפה.

 

[magy]

אויייייייייייייייייייייי

טוב שהזכרת לנו את המסרק המזמר ואת הווקי טוקי...... איך שכחנו...........הזכרנו פה משחקים........אבל.......מזל שבאת להזכיר לנו...............

 

[זהבוש]

הנייר בצבע ורוד כתום דקיק ../images/Emo9.gif ../images/Emo9.gif

באמת עם רחש מיוחד ואני זוכרת שקיבלנו את הארגזים שהיו יוצאים בעיקר לחול מאחר ואבי עבד במועצה לשיווק פרי הדר במשך עשרות שנים ואני זכורת את הארגזים שקראו להם ארגזי ברוס זה היה סוג הארגז שהיה עשוי מעץ די דקיק ומחובר עם חוטי ברזל דקיקים ולתפוזים היה ריח מיוחד משהו.... במשך שנים עד שלפתע השתנה הארגז לקופסאות קרטון שאנחנו כעובדי המועצה קיבלנו הביתה היו כבר בקרטונים רגילים. התפוזים התפוזים שווים באלף אחוזים מן הזהב אשר.........

 

[magy]

ארגזי עץ??????. הכל בלסטיק היום

כמו החיים, בלסטיק.............. בלי טעם בלי ריח.........בלי אופי.........בלסטיקקקקקקקקק

 

[זהבוש]

נכון הכל בלסטיק ממש איכס

ואני כל נהנית להיזכר בעבר וכמו שבני אומר לי תמיד נראה לי שלא נולדתי בזמן הנכון במקום הנכון...... עם הייתי נשארת אז הייתי נהנית יותר..... מי יודע.......

 

[פנטזיה נשית]

מן הזהב, מן הזהב

שמחפשים אותו לשווא

 

[נתיבה]

צנע..קליפת תפוח לי ותפוח לאחי הקט.

 

[שקדי]

האמא היקית שלי.....................

שבאה עם משפחתה מברלין בגיל 7 וידעו בארץ הרבה מחסור חינכה אותי כשכבר הגיע אלינו תפוחי עץ והיו כמעט באפס מצאי לאכול את התפוח כולו כולל האמצע האיחסי הזה עם הגרעינים זה הפך אצלי ממש לרפלקס פבלובי ועד היום כשאני אוכל תפוח אני מרגיש בעורפי את עיניה הבוחנות.....מהשמים ואוכל הכל הכל......לפתיעתם וסלידתם של בני ביתי

 

[magy]

הזכרנו בפתיחת הפורום

אולי שכחנו את השוק השחור.......כבר לא זוכרת..

 

[אשור]

שתי הערות על הצנע!

למרות המחסור בביצים וירקות סבא שלי שהיה בוועד סוחרי יפו ארגן בעת נאום של דב יוסף ביפו הגנה בה נזרקו כמיות של עגבניות וביצים שהיו מספקות את כול משפחות ישראל למשך כמה שנים. הערה שניה דודתי היא הקריינית שהיתה משמיעה את קולה המפחיד "מלחמה בשוק השחור"!

 

[אשור]

הפגנה!

 

[אחותו של שקספיר]

הבית של דב יוסף

היה באחד הרחובות של שכונת מגוריי. תמיד שסבתא שלי עברה איתי שם כילדה, ומדובר בעשור שאחרי, הייתה אומרת לי שכאן גר "דב יוסף"הנורא. ואני חשבתי שזה סוג מסוכן מאד של דוב יותר מהדב השחור והדב הלבן ואני זוכרת שנים שאחרי הרבה שנים שאחרי בקטע הרחוב הזה ליד ביתו הייתי מחישה צעדיי וקצת מפרפר לי הפופיק כי כאן גר- דוב יוסף!!!

 

[magy]

../images/Emo13.gif)))))))